מכתש פגיעה חדש, שנמצא זה לא כבר ונשמר בצורה יוצאת דופן, מעניק לחוקרים תובנות חדשות על האופן שבו גופים מהחלל פגעו בכדור הארץ לאורך הזמן
מכתש שנחשף לאחרונה בדרום סין משנה את תפיסת המדענים לגבי המפגשים האחרונים של גופים מהחלל עם כדור-הארץ. המכתש, החבוי בתוך גרניט עתיק ונשמר היטב, מספק רמזים נדירים להשפעה עזה שעיצבה מחדש חלק מפני השטח של כוכב הלכת שלנו.
מכתש ג'ינלין, שקוטרו כ־900 מטרים, נוצר במהלך תקופתנו הגאולוגית הנוכחית.
מכתש פגיעה חדש, שנמצא זה לא כבר ונשמר בצורה יוצאת דופן, מעניק לחוקרים תובנות חדשות על האופן שבו גופים מהחלל פגעו בכדור הארץ לאורך הזמן.
במחקר שפורסם בכתב העת Matter and Radiation at Extremes מבית AIP Publishing , מתארים חוקרים משאנגחאי ומגואנגג'ואו את מכתש ג'ינלין – אתר פגיעה קדום שנמצא על מדרון הר ונאטם בתוך שכבה עבה של גרניט מותמר ומסוג weathered (סלע גרניט שהתפרק והתפורר בתנאי שטח).
מכתש זה, השוכן באזור ז׳אוצ׳ינג שבמחוז גואנגדונג, הוא אחד מכ־200 אתרי פגיעה מאושרים בלבד על פני כדור הארץ, ונחשב "צעיר" יחסית במונחים גאולוגיים. על סמך נתוני סחיפת קרקעות מקומיים מעריכים החוקרים כי הוא נוצר בתחילת–אמצע ההולוקן – תקופתנו הגאולוגית הנוכחית, שהחלה לפני כ־11,700 שנה עם סיום עידן הקרח האחרון. בקוטר של כ־900 מטרים הוא המכתש הידוע הגדול ביותר מתקופה זו, ועוקף את מכתש מאצ'ה שברוסיה, שקוטרו כ־300 מטרים והחזיק עד כה בתואר הזה.
״התגלית הזו מראה שהיקף הפגיעות של גופים חוץ־ארציים קטנים בכדור הארץ בתקופת ההולוקן גדול בהרבה מכפי שתועד עד כה״, אמר מחבר המאמר, מינג צ'ן.
במקרה זה זוהה הגוף הפוגע כמטאוריט ולא ככוכב שביט. כוכב שביט בגודל דומה היה יוצר מכתש בקוטר של לפחות 10 קילומטרים. החוקרים טרם קבעו אם המטאוריט היה בעיקרו מתכתי (ברזל) או סלעי.
ראיות נסתרות בתוך הגרניט
אחת התכונות המפתיעות ביותר של המכתש היא מצב השימור הטוב שלו, במיוחד לאור תנאי האקלים באזור המאופיינים במונסונים, גשמים כבדים ולחות גבוהה – כולם גורמים המאיצים סחיפה. בתוך שכבות הגרניט, שעוזרות להגן על מבנה הפגיעה ולשמרו, מצאו החוקרים גבישי קוורץ רבים בעלי תכונות מיקרוסקופיות ייחודיות, המכונות "מאפייני דפורמציה פלנריים (planar deformation features). גאולוגים משתמשים בתבניות אלו כראייה מובהקת לאירועי פגיעה".
״על פני כדור הארץ, היווצרותם של מאפייני דפורמציה פלנריים בקוורץ מתרחשת רק כתוצאה מגלי הלם עזים שמקורם בפגיעות של גופים שמימיים״, הסביר צ'ן. ״לחץ ההיווצרות שלהם נע בין 10 ל־35 גיגה־פסקל – השפעת הלם שאינה יכולה להיווצר בשום תהליך גאולוגי פנימי של כדור הארץ עצמו״.
מקובל לחשוב שלאורך ההיסטוריה של כדור הארץ, לכל נקודה על פני השטח הייתה הסתברות דומה להיפגע מגוף חוץ־ארצי. עם זאת, ההבדלים הגאולוגיים בין אזורים שונים משפיעים על קצב הסחיפה של עדויות הפגיעה – ובחלק מהמקרים הן נעלמות לחלוטין. עובדה זו הופכת את גילויו של מכתש ג'ינלין למשמעותי במיוחד.
״מכתש פגיעה הוא תיעוד "אמיתי" של ההיסטוריה של פגיעות בכדור הארץ״, אמר צ'ן. ״גילוי מכתשי פגיעה בכדור הארץ מספק לנו בסיס אובייקטיבי יותר להבנת התפוצה, ההתפתחות הגאולוגית, ההיסטוריה והדפוס של פגיעות גופים חוץ־ארציים קטנים״.
למאמר המדעי
עוד בנושא באתר הידען:
