המוח – מחקרים בסיסיים

פרופ' ליעד מודריק. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מסקנה מפתיעה: אופן הניסוי קובע במידה רבה את תוצאת הניסוי

חוקרי מוח בחנו מחדש מאות ניסויים סותרים בנושא הקשר בין הפעילות המוחית לחוויה מודעת. בעולם המדע ישנן כיום ארבע תאוריות מובילות וסותרות שעוסקות בחקר המודעות והקשר לפעילות המוחית. במחקר החוקרים
השפעות תלות במתח GPCR. פרופ' משה פרנס, אוניברסיטת תל אביב

הקשר בין מתח חשמלי לגמישות מוחית

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב, מצא לראשונה קשר ישיר ומובהק בין שינויים בקולטנים המצומדים לחלבון G לבין יכולתו של המוח להתרגל לשינויים חיצוניים
אם ותינוקת. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש חושף כיצד התנהגות התינוק מגייסת את מוח האם

חוקרות מהאוניברסיטה העברית מצאו שאימהות מגיבות בהפרשת דופמין להבעות פנים חיוביות ושליליות של תינוקן
צילום תקריב של תולעת סי אלגנס. צילום: shutterstock

לקרוא מוח של תולעת

"נראה ש-C. elegans ייחסה ערך רב לחישה של מלח, באמצעות תצורת מעגלים שונה לגמרי במוח כדי להגיב", אומר החוקר הראשי. "ייתכן שזה משום שמלח לעיתים קרובות מייצג חיידקים, שהם מזון
שינה ערבה. המחשה: depositphotos.com

איך אנחנו יודעים שאנחנו עייפים?

מנגנון תאי שהתגלה על ידי חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן עשוי לספק את המפתח לפתרון תעלומה עתיקת יומין זו * PARP1 הוא "אנטנה" המאותתת כי הגיע הזמן לישון
צילום אילוסטרציה של מהלך הניסוי במכשיר ה-fMRI. במהלך הניסוי נעשה שימוש חדשני בכדורים מודדי לחיצות שנועדו לאפשר לנבדקים לבטא תוקפנות באופן המדמה טוב יותר סיטואציה טבעית. תצלום: עופר פרל. באדיבות דוברות מכון ויצמן

מולקולת ריח גוף הנפוצה בתינוקות מפחיתה תוקפנות בגברים ומגבירה אותה בנשים

ממצאים אלה הם בין הראשונים הקושרים באופן ישיר בין התנהגות אנושית, מנגנון מוחי ומולקולת ריח
הדמיה של NISSL. באדיבות האוניברסיטה העברית

שימוש חדש ומפתיע לשיטה בת 140 שנה בחקר המוח

חוקרי האוניברסיטה העברית השתמשו לראשונה בשיטה שקיימת שנים רבות כדי לחשוף את דפוסי הקישוריות במוח ברמה התאית, וקבעו כי ליישום השיטה יש פוטנציאל רב בהבנת מצבים פתולוגיים במוח. המחקר מפורסם
חולדות קדושות מתרוצצות ברחבי מקדש קרני מאטה, דשנוק, הודו המחשה: depositphotos.com

מה קורה במח של חולדות אמפתיות?

מחקר חדש חושף את הרשת המוחית המעורבת בהטייה חברתית בחולדות * כאשר החולדה שזקוקה לעזרה מזן אחר ובלתי מוכר - החולדות לא עוזרות לה ומערכת התגמול לא פועלת
(האיור הגרפי מתאר את ממצאי המחקר ומראה שסיפורים משפיעים על קצב הלב שלנו וקושרים אותנו זה לזה. החוקרים מצאו שתשומת לב לנרטיבים עשויה לסנכרן תנודות בקצב הלב בין פרטים שונים. סינכרון לבבי מנבא זיכרון ולא ניתן להסבירו ע"י נשימה) Credit: Perez and Madsen et al./Cell Reports

סינכרוניזציה בקצב הלב כאשר מקשיבים בצוותא לסיפורים

סינכרוניזציה בקצב הלב מתרחשת, אפילו כאשר נבדקים מקשיבים לסיפור לבד, כאשר הם קשובים לנקודות מסוימות בסיפור
תינוקת בוכה. המחשה: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: למה הם בוכים כל הזמן?

עטלף פירות מצרי. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש בכתב העת Nature: פוענח כיצד ה-GPS במוח מייצג תלת-ממד

הודעה משותף של האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן.
הליכה. . צילום: depositphotos.comש

דברים שיורמים יודעים: האם צורת ההליכה מסגירה את האישיות?

זאב מספר "יש לי תכונה מולדת של ניתוח אופיו של אדם ע"פ דרך הליכתו מגיל הילדות המוקדמת עמדתי על הסגולה לנחש אופיו של כל אדם ואפילו ממרחק של מאות מטרים,מה
עטלף פירות. צילום: depositphotos.com

מנווטים בגדול

צופן עצבי חדש לניווט במרחבים גדולים נחשף ב"מנהרת עטלפים" במכון ויצמן למדע
מקטע מוח של עכבר. החלקים המוארים באדום – מסלולי תקשורת בין תאי עצב אשר מבטאים את חלבון היתוש. בכחול – גרעיני התאים

יתוש בראש

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו כלי מחקרי שיאפשר לשפוך אור חדש על מסלולי תקשורת בין תאי עצב במוח
קישור לתמונת מערכת הניסוי של אי. אי. ג'י-סנס. צילום: רועי זמיר

אחת המשימות של הישראלי השני בחלל: בדיקת EEG בחלל

ניטור דינמיקה מוחית ותפקוד קוגניטיבי בתנאי שהייה בחלל. זה הניסוי שיקיים ראש המחלקה למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ד"ר אורן שריקי, בשיתוף חברת אי.אי.ג'י-סנס הישראלית במהלך שהותו של איתן
שימפנזה מחייך. איור: depositphotos.com

גם לקופים יש מודעות (ותת מודע)

מחקר משותף של חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת ייל מאפשר לראשונה לבחון האם יש לחיות מודעות ותהליכים לא מודעים.
תאי עצב של עכבר תחת מיקרוסקופ. תא עצב מעכב (מימין) ותא עצב מעורר (שמאל)

שומרים על מוח מאוזן

רשתות תאי עצב שגודלו במעבדה חשפו מנגנון ויסות חדש השומר על איזון בין הפעלה ודיכוי של הפעילות המוחית
דמויות לגו של הומר סימפסון ושכנו נד פלנדרס עורכים ברביקיו. שימו לב שסימפון מחזיק את הכלי ביד ימין בעוד פלנדרס בידו השמאלית. פלנדרס הוא גם הבעלים של חנות למוצרים לשמאליים. המחשה: shutterstock

דברים שיורמים יודעים: שמאל ימין

"איש השקלים" שואל "איך זה שיש אנשים ימניים ושמאליים"
התמכרות לסלולאר. איור: depositphotos.com

צמודים לסלולרי? עלולים לסבול מתסמינים פיזיים של מתח וחרדה

מחקר חדש של בית הספר לרפואת שיניים ע"ש מוריס וגבריאלה גולדשלאגר קובע כי שימוש גובר בסמארטפון וברשתות החברתיות עשוי להוביל לבעיות שינה, לנמנום ולתחושת עייפות במהלך היום, ואף לחריקת שיניים
ילד וכלבו. צילום: depositphotos.com

עכשיו זה מדעי: כלבים אוהבים אותנו כמו שאנחנו אוהבים אותם

"השיח הוא תמיד על מה הכלב תורם לאדם, ויש אפילו דעות המאשימות את האנושות בנצלנות של מינים אחרים. ממצאי המחקר החדשני של CLEVER DOG LAB ו TECH4ANIMALS מרמזים לכך שגם
יום המודעות לאוטיזם. המחשה: depositphotos.com

"הבנה טובה יותר של המנגנונים המוחיים באוטיזם פותחת תקווה לפיתוח טיפולים חדשים"

במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה ב-Nature Communications נבחן התפקיד של אחד מהגנים המובהקים לאוטיזם בשם POGZ
ד"ר הייתם עמל, ראש המעבדה לנוירו-אומיקה, מעבר אותות, ורפואה תרגומית בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. צילום יחצ

התקדמות בהבנת הזדקנות המוח

ד"ר הייתם עמל מהפקולטה לרפואה פיתח שיטה חדשנית שעתידה להוביל לפיתוח טיפולים ממוקדים בהפרעות נוירולוגיות מגוונות
חשיבה יצירתית. איור: shutterstock

המוח האנושי מציג: רעש מאורגן הוא אבי ההמצאה

מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע מציע הסבר לרגעי הקסם האלה, שבהם נובטים בנו רעיונות חדשים
הפרעות קשב וריכוז. המחשה: shutterstock

מחקר ישראלי: מתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז יתאוששו מהר יותר מקורונה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מהטכניון, והאקדמית גליל מערבי, והמכללה האקדמית נתניה מצאו כי ילדים ומבוגרים, הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, עשויים להחלים מהר יותר מCOVID-19 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ומקשרים זאת ל"יתרונות אבולוציוניים",
פעילות מוחית בהיפותלמוס בתגובה לריחות גוף. רמת הפעילות בנשים שעברו הפלות חוזרות (נקודות ורודות) הייתה גבוהה יותר מאשר בנשים בקבוצת הביקורת (נקודות ירוקות). מעבדתו של פרופ' נעם סובל, מכון ויצמן

קשר בין הפלות בלתי-מוסברות והתגובה המוחית של נשים לריח גוף של גברים

במחקר חדש המתפרסם היום בכתב-העת המדעי eLife, הראו החוקרים ממעבדתו של פרופ' נעם סובל במכון ויצמן כי נשים הסובלות מהפלות חוזרות ובלתי-מוסברות תופסות ריחות גוף של גברים באופן שונה מנשים
חרדה. המחשה: shutterstock

הסגר גרם לשינוי מבני באיזורי הלחץ והחרדה במוח

כך עולה ממחקר של אוניברסיטת תל אביב. החוקרים סרקו לפני ואחרי הסגר הראשון את מוחם של 50 נבדקים בריאים בגילאי 30 שלא חלו בקורונה. התוצאות מצביעות על עלייה, בין היתר,
הריון בקיץ. המחשה: shutterstock

נשלל הקשר בין חיסון שפעת בהריון לאוטיזם בצאצאים

חיסון נגד שפעת בזמן היריון מגן על הילדים ועל הנשים מתחלואה, אך האם יש לו גם סיכונים לטווח הרחוק? מחקר מעקב במשך עשור שולל זאת.
עטלף פירות. צילום: פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

עטלף העיר ועטלף הכפר – נעים תמיד בקו ישר

לה רינקונאדה בהרי האנדים שבפרו. אחד המקומות הקשים למחיה בעולם (Axel PITTET - Expedition 5300©)

הבהלה לחמצן

"הורמון האהבה" או "ההורמון החברתי"?

"הורמון האהבה" עלול לגרום גם חרדה ותוקפנות

סריקת MRI. איור: Image by Nina Garman from Pixabay

האם המוח שלך נראה צעיר או מבוגר מכפי גילו?