למה אנחנו זוכרים מקומות בהם קרו אירועים משמעותיים, מדוע כל כך קשה להיגמל מסמים, ואיך השאלות קשורות?

פרופ' עמי צתרי והדוקטורנטית אנה טרם מהאוניברסיטה העברית מצאו את האזור במוח שאחראי על הצימוד של חוויה להקשר (קונטקסט) בה החוויה ארעה. הבנה זו מסבירה דפוסי התנהגות של אנשים שמכורים לסמים וכניעתם המחודשת לסם גם לאחר גמילה

אנה טרם, באדיבות האוניברסיטה העברית
אנה טרם, באדיבות האוניברסיטה העברית

האם אתם זוכרים איפה הייתם כששמעתם שיצחק רבין נרצח?

המוח שלנו מייצר קשר בין חוויות משמעותיות בחיינו להקשר בו הן התרחשו. מנגנון זה עומד גם בבסיס התמכרות לסמים והוא הסיבה מדוע קרבה למקומות או אנשים הקשורים בזיכרונות משימוש בסמים מביאה לעתים קרובות אנשים שנגמלו לחזור לדפוסים קודמים של שימוש. אך איך המנגנון הזה עובד? מחקר חדש של פרופ' עמי צתרי והדוקטורנטיות אנה טרם מהמרכז לחקר מדעי המוח ע"ש אדמונד ולילי ספרא והמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, מציג אזור מסתורי יחסית במוח, המכונה קלאוסטרום, שנמצא כי ממלא תפקיד משמעותי ביצירת קשרים אלה. המחקר פורסם במגזין המדעי הנחשב Current Biology.

ממצאי החוקרים מתאימים לרעיון שכבר ידוע ומקובל בספרות המחקרית על המוח, שאומר שישנם אזורים במוח המשתתפים בקישוריות בין חוויה לתגמול. לדוגמה, חזית חנות ממתקים הופכת לאטרקטיבית מאוד לילדים לאחר אסוציאציות חוזרות עם הפינוקים המתגמלים הנמצאים בתוכה. עם הזמן ילדים לומדים באופן לא מודע לרצות לראות את החנות, באופן הנפרד מתגמול הממתקים בפועל. פרופ' צתרי וצוותו למעשה מיקדו את ההבנה הכללית שקיימת במחקר לאזור מסוים במוח. החוקרים מצאו קבוצה של נוירונים בתוך הקלאוסטרום שהופעלה במהלך השימוש בקוקאין. בנוסף, הם גילו כי פעילות תאי העצב הללו חיוניים לצורך היווצרות הצימוד בין צריכת הסם ובין ההקשר בו הסם נצרך.

פרופ עמי צתרי, באדיבות האוניברסיטה העברית
פרופ עמי צתרי, באדיבות האוניברסיטה העברית

על מנת לקבוע מתי ואיך משתתף הקלאוסטרום בחוויית השימוש בסם, החוקרים "לימדו" עכברי מעבדה לקשר סם לקונטקסט. החוקרים נתנו קוקאין לעכברים והניחו אותם באזור עם אלמנטים ויזואליים שונים ומובחנים מסביבת המחיה הרגילה שלהם (אזור עם דפוסים רצפה מחוספסת ודפוסי קיר מובדלים). לאחר מספר סבבים דומים, כאשר ניתנה לעכברים הבחירה להסתובב באזור הדומה לזה המשויך לקוקאין או באזור ניטרלי, העכברים בחרו לשהות באזור בו חוו את הסם. במידה והנסיינים ניטרלו את פעילות תאי הקלאוסטרום בזמן צריכת הסם, העכברים כבר לא ייצרו את ההעדפה לשהות בסביבה המקושרת עם קוקאין.

למרות השינוי המובהק בדפוס ההתנהגות של העכברים המכורים, הצוות גילה שפעילות הקלאוסטרום אינה הכרחית לצורך אחזור זיכרון הקוקאין. ברגע שהעכברים ייצרו את הצימוד בין ההקשר ובין הסם, ניטרול של הנוירונים בקלאוסטרום לא השפיע על העדפתם להימצא באזור עם הויזואליות המשויכת לקוקאין. "ממצאים אלה מגבירים את האמון שלנו כי הקלאוסטרום משתתף בקישור בין חוויה לתגמול. התצפיות הוכיחו שיש קשר חזק בין מודעות העכבר למקום בו הוא נמצא והחוויה אותה הוא חווה כתוצאה מצריכת הסם", אמר פרופ' צתרי.

"למחקר שלנו יש השלכות רחבות היקף על ההבנה של דפוסי התמכרות והחשיבות הגדולה של ניתוק הקשר בין המיקום לחוויה לפני התפתחותם", הוסיפה טרם. "הכרה בכך שהקלאוסטרום ממלא תפקיד מרכזי ביצירת הקשר בין קונטקסט לתגמול, מאפשר לנו להבין יותר דפוסי התנהגות של אנשים מכורים ומדוע חלקם חוזרים להשתמש בסמים גם לאחר שנראה שהם נגמלו. אנו מקווים שידע זה יביא לפיתוח כלי אבחון חדשים לזיהוי אוכלוסיות הרגישות להתמכרות, כמו גם גישות טיפוליות חדשות".

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן