חוקרי מוח ישראלים פיתחו דרך לטיפול באלכוהוליזם באמצעות מחיקת זיכרונות

"השיטה החדשה אינה פוגעת בזיכרונות שאינם קשורים לאלכוהול", מציין ד"ר שגב ברק, כיום חוקר בביה"ס למדעי הפסיכולוגיה ובביה"ס סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב המחקר יתפרסם הערב בכתב העת Nature Neuroscience

מחיקת זכרונות כנגד התדרדרות בחזרה לאלכוהליזם. מתוך מחקרם של פרופ' דורית רון ממכון "גאלוו" לחקר ההתמכרות, ובהובלתו של ד"ר שגב ברק, כיום חוקר בביה"ס למדעי הפסיכולוגיה ובביה"ס סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב שהתפרסם ב-Nature Neurosicence
מחיקת זכרונות כנגד התדרדרות בחזרה לאלכוהליזם. מתוך מחקרם של פרופ' דורית רון ממכון "גאלוו" לחקר ההתמכרות, ובהובלתו של ד"ר שגב ברק, כיום חוקר בביה"ס למדעי הפסיכולוגיה ובביה"ס סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב שהתפרסם ב-Nature Neurosicence

חוקרים ישראלים גילו, כי באמצעות מחיקת זיכרונות הקשורים לאלכוהול, ניתן למנוע את הישנות האלכוהוליזם (נפילה,relapse ) לאחר גמילה. כרגע מדובר במחקר בחולדות, אבל החוקרים מציינים כי לא מן הנמנע שבקרוב יערכו מחקרים דומים גם בבני אדם, וכי המחקר סולל את הדרך לטיפול בהתמכרויות נוספות.
המחקר נערך באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, בראשות פרופ' דורית רון ממכון "גאלוו" לחקר ההתמכרות, ובהובלתו של ד"ר שגב ברק, כיום חוקר בביה"ס למדעי הפסיכולוגיה ובביה"ס סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. המחקר יתפרסם הערב, שעון ישראל, בכתב העת
Nature Neuroscience.

"התמכרות לסמים ולאלכוהול היא מחלה עם בסיס ביולוגי, הגורמת סבל עצום ונזקים בריאותיים וכלכליים כבדים. סמים ואלכוהול עובדים על המנגנונים המוחיים הנורמליים של למידה וזיכרון, ועלולים ליצור בהם שינויים ארוכי-טווח המביאים להישנות המחלה ('נפילה' לסם), אפילו לאחר שנים של גמילה, וגם לאחר טיפולים תרופתיים ופסיכולוגיים", אומר ד"ר שגב ברק. "למעשה, 70-80% מהמכורים לאלכוהול ולסמים 'נופלים' וחוזרים לסם או לאלכוהול בתוך שנה מהגמילה, אפילו לאחר טיפול גמילה מוצלח".

"אחד הגורמים העיקריים להישנות המחלה בקרב אלכוהוליסטים הם אותם זיכרונות עיקשים הקושרים חפצים ומקומות לאלכוהול, דוגמת פאב, בקבוקי משקה, וכמובן הריח והטעם האופייניים לאלכוהול. לכן הממצא שלנו שלפיו אפשר למחוק את הזיכרונות האלה באופן סלקטיבי ולמנוע את הנפילה, מהווה אסטרטגיה חדשנית לטיפול".

התמכרות: צילום: shutterstock
התמכרות: צילום: shutterstock

במהלך המחקר, החוקרים נתנו לחולדות אפשרות לבחור בין מים לאלכוהול (בריכוז 20%), והחולדות שתו אלכוהול בכמויות גדולות באופן וולונטרי במשך כחודשיים. לאחר מכן אימנו החוקרים את החולדות ללחוץ על דוושה כדי לקבל אלכוהול. לאחר גמילה בת 10 ימים, הזיכרון לאלכוהול נשלף (התעורר) באמצעות הצגת הריח והטעם של אלכוהול.

"כאשר אנחנו שולפים זיכרון, נפתח חלון הזדמנויות בן כמה שעות, שבו הזיכרון הופך פגיע למניפולציות, כיוון שהוא עובר עדכונים ועיבוד מחודש (הקרוי רה-קונסולידציה)" מסביר ד"ר ברק. "מצאנו, שבזמן התהליך הזה ישנה הפעלה מאוד חזקה של חלבון בתוך תא העצב הקרוי mTORC1, האחראי על תהליך היצירה של חלבונים חדשים בנקודות החיבור בין תאי העצב במוח (סינפסות), וממלא תפקיד חשוב בעיצוב הזיכרון".

החוקרים סרקו את המוח כולו וגילו שזיכרונות הקשורים לאלכוהול גורמים להפעלה של החלבון הזה באזורים ספציפיים בקליפת המוח הקדמית הקשורים לעיבוד זיכרונות, ובנוסף בגרעין האמיגדלה, האחראי על זיכרונות רגשיים, ומעורב בתסמיני הגמילה מאלכוהול. לדברי ד"ר ברק, הפעלה ממוקדת וחזקה כל-כך של חלבון באזור ספיציפי במוח היא מאוד נדירה. "מייד ידענו שקורה שם משהו קריטי. ולכן בדקנו האם מניעת ההפעלה הממוקדת הזו יכולה לפגוע ביציבותו של הזיכרון, ותעזור למנוע הישנות של חיפוש וצריכת אלכוהול".

ואכן, החוקרים מצאו בהמשך, שהשתקה ממוקדת של התהליכים הללו במוח מייד לאחר שליפת הזיכרון, גורמת למחיקה של הזיכרון, ולמניעה ארוכת-טווח של חיפוש וצריכת אלכוהול בימים שלאחר מכן. ההשתקה הזו נעשה באמצעות התרופה ראפמיצין, המאושרת על ידי מנהל התרופות והמזון האמריקאי למניעת דחייה של השתלות. "חשוב לציין, שמצאנו שזיכרונות אחרים שאינם קשורים לאלכוהול, כגון זיכרונות הקשורים לתגמולים טבעיים כמו סוכר, לא נפגעו כלל. הפגיעה היתה ממוקדת בזיכרונות לאלכוהול, והיתה מאוד חזקה. החולדות האלה פשוט לא חזרו לחפש אלכוהול" מוסיף ד"ר ברק.

לדברי ד"ר ברק, שיתוף הפעולה בין קבוצות המחקר באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו מתמקד כעת בהבנה טובה יותר של המנגנונים המוחיים והביולוגיים העומדים בבסיס תהליכי זיכרון שמביאים לנפילה לאלכוהוליזם. בנוסף, ד"ר ברק מפתח במעבדתו בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב שיטות טיפול התנהגותיות, שביצוען בזמן "חלון ההזדמנויות" הנפתח בעת שליפת זיכרון, תביא לתוצאות דומות לאלו של הטיפול התרופתי, כלומר למחיקת הזיכרון ולמניעה של "נפילה" לסמים ולאלכוהול. "אם נצליח בפיתוח שיטה יעילה ונטולת תרופות כזו, שתוכל למנוע את הנטייה למהלך הכרוני של התמכרויות מסוגים שונים, זו תהיה מהפיכה אמיתית" מציין ד"ר ברק.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. ה"מחיקה" היא יותר של המשמעות או הקשר בין הסיטואציה/האובייקט לבין עוררות/תשוקה שהוא היה מעלה לאלכוהול.
    במונחים התנהגותיים (התניה) אפשר לומר שזו הכחדה ממוקדת של רמזים תלויים בצורה ביולוגית בלבד?
    אם כן הרי זה יכול לשמש לכל דבר טיפולי, רמזים מעוררים בPTSD וכו'.

  2. אם אפשר למחוק אלכוהול, אפשר למחוק הכול, כולל סיגריות,
    אפשר אפילו למחוק לאנשים חוויות מהעבר, ולשנות להם את האישיות.
    אפשר גם להגדיל את כמות החלבון mTORC1 ולשפר את הזיכרון בזמן למידה.
    אפשר לתכנת את המוח מחדש, ולעשות לו ריסט

  3. האם אפשר יהיה ליישם את זה גם על: אהבות נכזבות, הפסדי בחירות, מצב הכדורגל הישראלי או הזכרון המסוייט שגורם לנו תמונתו של עראפת?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן