בעזרת שיטות מתקדמות לריצוף גנטי ברמת התא הבודד, חושפים מדעני מכון ויצמן למדע מנגנון פעולה מולקולרי חדש של קטמין – ומראים כי שילובו עם תרופה נוספת עשוי להוביל לביצועים משופרים ולהפחתת תופעות לוואי
החוקרים: "יתכן שאפשר לאפיין מבוגרים מסוימים כבעלי סיכון גבוה להתדרדרות מוגברת בשל האירועים שחוו לאורך החיים. יש להעלות את המודעות לקשר בין לחץ וטראומה לבין ירידה בריאותית בגיל המבוגר, ולבנות מנגנונים שיספקו מענה מותאם, ויעזרו בהתמודדות של אותם מבוגרים עם השלכות אלה".
קבוצת חוקרים חושפת לראשונה את מנגנון הפעולה של טיפול בשוק חשמלי, הפרוצדורה היעילה ביותר לטיפול בדיכאון קליני, ופיתחו בעקבות כך תרופה שמחקה את מנגנון הפעולה שלו ומפחיתה תסמיני דיכאון
עכברים שסבלו מחוסר שינה הגבירו את הפעילות של נוירונים-מרסנים (אינהיביטוריים) בהיפוקמפוס, ובכך שיבשו עיבוד ואיחסון של זיכרונות חדשים.
השיטה, שמבוססת על תבניות EEG בפעילות מוחית חשמלית לא תקינה, יכולה לאבחן במהירות ולנטר פתולוגיות בכלי הדם במוח שנצפות במצבים כמו מחלת אלצהיימר, שבץ, פגיעות ראש ומצבים פסיכיאטריים
מהמחקר המשותף לחוקרים מאוניברסיטת תל אביב וממכללת תל חי עולה שבעיצומו של הגל השני (אוקטובר 2020) כמעט כל אדם שלישי בישראל (29%) סובל מתסמיני חרדה גבוהה או גבוהה מאוד
החוקרים ניתחו דגימות דם שנלקחו מאנשים שנמצאים בסיכון קליני גבוה לפסיכוזה. אנשים אלו עברו מעקב במשך מספר שנים כדי לבדוק מי פיתח הפרעה פסיכוטית ומי לא.
נוסף על תפקידו בכבד, האנזים ASL מעורב בייצור במוח של המוליך העצבי נוראפינפרין. מחסור במוליך עצבי זה עלול להוביל להפרעות קוגניטיביות שונות, ובכלל זה להפרעות
כיצד מיוצג במוח מידע חברתי – ומה הם השינויים המתחוללים בייצוג זה באוטיזם?
מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו מערכת "מציאות מדומה" המיועדת לדגיגי זברה שקופים. מערכת זו מאפשרת לעקוב אחר הפעילות של תאי סרוטונין במוחם של הדגיגים בזמן
המנוחה הלילית שלנו משפיעה על מוחנו ובריאותנו יותר מכפי שסברו בעבר/רוברט סְטיקְגוֹלד
בדרך כלל, אנשים בעלי נטייה לחרדה לא לוקחים יותר מדי סיכונים, ומשתדלים לבחור בדרך הבטוחה. אבל מחקר שביצעו מדעני מכון ויצמן למדע, ופורסם באחרונה
קנבינואידים מלאכותיים הם חומרים זולים, נפוצים, קשים למעקב ורעילים מאוד
כך עולה ממחקר שפרסמו חוקרים מרכז לתיפקודי המוח, המכון להדמיה מתקדמת ע"ש וואהל, המרכז הרפואי סוראסקי תל אביב ומסכנים כי מחסור בשינה מוביל לפגיעה בויסות
קבוצה חדשה של תרופות תאפשר לטפל במחלה מבלי לגרום לתופעות לוואי בלתי רצויות המופיעות בטיפולים הקיימים כיום
"לראשונה, סיפקנו תובנות בנוגע לגורמים לתנודות אנדוגניות במצבי הרוח. יתר על כן, העובדה שתרופות ששימשו לטיפול בהפרעה דו-קוטבית, שיפרו את השונות ההתנהגותית של המוטנטים מצביעה
כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון ובמרכזים הרפואיים סורוקה ואיכילוב
למה הֶחליטו להוציא את הקָפֵאין מהקפה, ואיך עושים את זה? או: מי הוציא את הקפאין מהקפה שלי?
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב גילו כי הזמן ביממה (יום או לילה) בו נחשפים לאירוע טראומטי יכול להשפיע על הסיכון להתפתחות התסמונת הפוסט-טראומטית
![החלבוןankyrin-G [המקודד ע"י הגן ANK3 הקשור באופן הדוק לסיכון לחלות בהפרעה דו-קוטבית] מצטבר בקוצים דנדריטים (dendritic spines), כפי שנראה כאשר מגדילים אותם (תמונה תחתונה), בהשוואה לרקמת ייחוס (תמונה עליונה), כמצולם בעזרת שיטת דימות בעלת כושר-הפרדה גבוה במיוחד.](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2014/11/corticol-neurons-new250-205x180.png)
תגלית ברמה הננומטרית מסייעת להסביר כיצד הפרעה דו-קוטבית משפיעה על המוח ואף תוכל ביום מן הימים להוביל לפיתוחם של תרופות וטיפולים חדשים שנועדו לטפל במחלה
שלושה מחקרים נפרדים הציגו היבטים שונים של הנושא בכנס ה-112 של האיגוד שנערך השבוע בוושינגטון. החוקרים ממליצים: אם שוקלים לגליזציה, יש לפקח על ריכוז ה-THC
הפרעות במצב הרוח, כגון דיכאון, נפוצות מאוד, ולפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, משפיעות על בריאותם של לפחות כעשירית מתושבי העולם. מדענים במקומות שונים בעולם השקיעו
נגזרת חדשה של מריחואנה יכולה לשמש תרופה לאפילפסיה בילדים, ללא השפעה "ממסטלת"
גילוי רגשות חרטה אצל חולדות עשוי לסייע בחקר התמכרויות
כך עולה ממחקר MRI השוואתי בין 20 צעירים שמעשנים מריחואנה לפחות פעם בשבוע לעומת מספר זהה של בני גילם שאינם משתמשים בסם. זה המחקר הראשון
