המוח – דיכאון והתמכרויות
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
התמכרות, גמילה מקוקאין, האוניברסיטה העברית, מדעי המוח, מערכת התגמול, רגשות שליליים, ICARe, פרופ' יונתן קופצ'יק, תסמיני גמילה, ונטראל פלידום
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
דיכאון קליני, רגשות חיוביים, דינמיקת רגשות, הערכה רגעית אקולוגית, savoring
- אוניברסיטת חיפה
- אין תגובות
מחקר משותף של אוניברסיטת חיפה ומרכז שניידר לרפואת ילדים מגלה שתסמיני היפראקטיביות קשורים לעלייה משמעותית בסיכון להתנהגויות אובדניות בקרב ילדים בגילאי 7-12
- מכון ויצמן
נחשפו סודות הייצור של מסקלין – סם הזיה טבעי בעל פוטנציאל טיפולי * הסם המופק מקקטוס הפיוטה ההולך ונכחד משמש בטקסים דתיים כבר אלפי שנים. השפעתו על קולטני הסרוטונין במוח
- ד"ר רועי צזנה
אפשר לצפות לדור חדש של תרופות שיוכלו להשפיע ביעילות על ההתנהגות ולסייע לנו "להפוך לגרסה הטובה ביותר של עצמנו". להשתחרר מהתמכרויות ומדחפים שאיננו רוצים בהם – ולהיות בריאים יותר ומאושרים
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
התגלה מנגנון הקשר בין דיכאון וחרדה לבין הורמון המין הזכרי, טסטוסטרון
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
אירועים שליליים בילדות ובעיות שינה מקשים על התאוששות מהפרעת דחק אקוטית וכך מעלים את הסיכון להפרעת נפש
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
מחקר בחן את האופן שבו נבדקים שונים – בריאים, עם דיכאון או הפרעת קשב – בוחרים להסתכל על העולם
- אוניברסיטת בן גוריון
- אין תגובות
התקדמות משמעותית לקראת רפואה מתואמת אישית בתחום הפסיכיאטריה, בעזרת קסדה המעוררת גירוי אלקטרומגנטי של המוח.
- מכון ויצמן
מדיכאון וחרדה ועד סוכרת – מצבים בריאותיים הנובעים מלחץ כרוני משפיעים באופן שונה על נשים וגברים. מחקר חדש בעכברים ממפה ברמת התא הבודד הבדלים מולקולריים בתגובת הלחץ במוחותיהם של נקבות
- האוניברסיטה העברית
- תגובה אחת
מחקר מבית האוניברסיטה העברית חושף את הזהות של אזור במוח אשר יכול למתן ולאזן את הדחף לצריכת הסם, ולכן עשוי לתרום להפחתת ההתמכרות. המחקר מספק שביב של תקווה כי ניתן
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
ניוון של תאי מערכת החיסון במוח עשוי להיות הגורם הביולוגי לדיכאון, וייתכן שקיימים חומרים שיכולים לשקם את התאים האלה – ולהיות נוגדי דיכאון
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
טיפול פסיכותרפי שבו המטפל מציע גם פרשנויות להתנהגות מסייע יותר להפחתת דיכאון בקרב מטופלים שמתקשים לנהל מערכות יחסים
- אוניברסיטת בר אילן
- אין תגובות
תאי גזע שמקורם בשליה מסוגלים להגיע אל רקמות פגועות במוחם של מכורים לסמים ולהניע בהן תהליך שיקום. הטיפול החדשני עשוי לפתור את אחד האתגרים הקשים ביותר בתחום הגמילה: הקושי של
- מכון ויצמן
בעזרת שיטות מתקדמות לריצוף גנטי ברמת התא הבודד, חושפים מדעני מכון ויצמן למדע מנגנון פעולה מולקולרי חדש של קטמין – ומראים כי שילובו עם תרופה נוספת עשוי להוביל לביצועים משופרים
- האוניברסיטה העברית
החוקרים: "יתכן שאפשר לאפיין מבוגרים מסוימים כבעלי סיכון גבוה להתדרדרות מוגברת בשל האירועים שחוו לאורך החיים. יש להעלות את המודעות לקשר בין לחץ וטראומה לבין ירידה בריאותית בגיל המבוגר, ולבנות
- האוניברסיטה העברית
קבוצת חוקרים חושפת לראשונה את מנגנון הפעולה של טיפול בשוק חשמלי, הפרוצדורה היעילה ביותר לטיפול בדיכאון קליני, ופיתחו בעקבות כך תרופה שמחקה את מנגנון הפעולה שלו ומפחיתה תסמיני דיכאון
- גילת סיימון
- אין תגובות
עכברים שסבלו מחוסר שינה הגבירו את הפעילות של נוירונים-מרסנים (אינהיביטוריים) בהיפוקמפוס, ובכך שיבשו עיבוד ואיחסון של זיכרונות חדשים.
- אוניברסיטת בן גוריון
- תגובה אחת
השיטה, שמבוססת על תבניות EEG בפעילות מוחית חשמלית לא תקינה, יכולה לאבחן במהירות ולנטר פתולוגיות בכלי הדם במוח שנצפות במצבים כמו מחלת אלצהיימר, שבץ, פגיעות ראש ומצבים פסיכיאטריים
- אוניברסיטת תל אביב
מהמחקר המשותף לחוקרים מאוניברסיטת תל אביב וממכללת תל חי עולה שבעיצומו של הגל השני (אוקטובר 2020) כמעט כל אדם שלישי בישראל (29%) סובל מתסמיני חרדה גבוהה או גבוהה מאוד
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
החוקרים ניתחו דגימות דם שנלקחו מאנשים שנמצאים בסיכון קליני גבוה לפסיכוזה. אנשים אלו עברו מעקב במשך מספר שנים כדי לבדוק מי פיתח הפרעה פסיכוטית ומי לא.
- מכון ויצמן
- אין תגובות
- מכון ויצמן
- תגובה אחת
- מכון ויצמן
- תגובה אחת
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- אין תגובות
- מכון ויצמן
- תגובה אחת
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- 2 תגובות
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
- אוניברסיטת בן גוריון
- 3 תגובות
- גליליאו צעיר
- אוניברסיטת בן גוריון
- אין תגובות
![החלבוןankyrin-G [המקודד ע"י הגן ANK3 הקשור באופן הדוק לסיכון לחלות בהפרעה דו-קוטבית] מצטבר בקוצים דנדריטים (dendritic spines), כפי שנראה כאשר מגדילים אותם (תמונה תחתונה), בהשוואה לרקמת ייחוס (תמונה עליונה), כמצולם בעזרת שיטת דימות בעלת כושר-הפרדה גבוה במיוחד.](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2014/11/corticol-neurons-new250.png.webp)
- דר. משה נחמני
- 4 תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- 2 תגובות
- איתי נבו, עורך אתר מכון דוידסון
- אין תגובות
- ד"ר אבי סאייג
- 3 תגובות
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- 3 תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- 13 תגובות
- ארגון הביומימיקרי הישראלי
- 2 תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- 46 תגובות
- מכון ויצמן
- אין תגובות
- האוניברסיטה העברית
- תגובה אחת
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- 14 תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- 4 תגובות
- הטכניון
- 9 תגובות