אפשר לצפות לדור חדש של תרופות שיוכלו להשפיע ביעילות על ההתנהגות ולסייע לנו "להפוך לגרסה הטובה ביותר של עצמנו". להשתחרר מהתמכרויות ומדחפים שאיננו רוצים בהם – ולהיות בריאים יותר ומאושרים יותר.
בשנים האחרונות הופיעו בשוק תרופות מהפכניות: ווגובי ואוזמפיק. שתי התרופות האלו גורמות להרזיה מהירה, עם מינימום של תופעות לוואי. הן מחקות את פעילות הורמון המעיים GLP-1, שמפחית את התיאבון ומשפר את ויסות רמות הסוכר בדם. התוצאה: ירידה של בערך 15 אחוזים במשקל, בלי שום מאמץ מודע מצד המטופל.
אם זה נשמע טוב מדי, ובכן, רבים חושבים כך. אפשר למצוא שפע של טענות – חלקן קונספירטיביות, אחרות שמבוססות על חששות אמיתיים – כנגד השימוש בתרופות הללו. מה לא טענו כנגדן? אמרו שהן פוגעות במיוחד בשרירים, אבל מחקרים הראו שהן אינן מזיקות לשרירים יותר מדיאטה רגילה. טענו שהשימוש בהן – או הפסקת הטיפול – מעוררים מחשבות אובדניות. שוב, לא. חוששים מכך שהן גורמות לפנים להיראות נפולות… אבל זה בדיוק מה שהיינו מצפים לראות באנשים שחווים ירידה מהירה במשקל.
עד עתה, כמעט כל טענה נגד תרופות ההרזיה הופרכה. אבל בין כל מצעד ההתרעות וההפחדות, קשה יותר לשים לב לתופעות המיטיבות האחרות של תרופות ההרזיה. בשנים האחרונות התחוור, למשל, שאנשים שנוטלים את שתי תרופות ההרזיה הנפוצות ביותר – ווסגובי ואוזמפיק – חווים פחות מחשבות התאבדותיות מאלו שעוברים טיפולי הרזיה אחרים. לא מפתיע גם לגלות שהשימוש בהן משפר את בריאות הלב ומקטין את הסיכון להתקף לב או לשבץ בעשרים אחוזים. המטופלים מרזים, מבצעים יותר פעילות פיזית והופכים, פשוט, לבריאים יותר .
שתי התרופות שציינתי, וסגובי ואוזמפיק, מבוססות שתיהן על מרכיב פעיל מרכזי ששמו סמגלוטייד. מסתבר שמחקרים בבעלי-חיים הראו עוד בתקופת הפיתוח של החומר, שדרך הפעולה שלו עשויה לצמצם את צריכת האלכוהול בעכברים ובחולדות. אבל האם סמגלוטייד יכול להשפיע בצורה דומה גם על בני-אדם? אפשר היה למצוא משתמשים ברשתות החברתיות שטענו שהתרופות הפחיתו גם את הצורך שלהם באלכוהול ובסמים לא-חוקיים. אבל אנקדוטות אינן מהוות הוכחה. צריך מחקר.
ועכשיו יש לנו כזה.
במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה, בחנו החוקרים כמעט 700,000 מטופלים. הם השוו את המטופלים בווסגובי ואוזמפיק לאלו שלקחו תרופות הרזיה אחרות, שאינן מבוססות על סמגלוטייד. הם תיעדו כמה מהמטופלים אובחנו כאלכוהוליסטים לאורך 12 חודשים. וראו זה פלא: שכיחות האבחון אצל המשתמשים בווסגובי ואוזמפיק הגיעה למחצית בלבד מזו שאצל המשתמשים בתרופות הרזיה אחרות. החוקרים לא עצרו שם. הם השתמשו בשיטת מחקר דומה כדי להראות שתרופות ההרזיה הפחיתו משמעותית גם את השימוש בקנביס.
איך קורה הנס? התשובה עדיין לא ברורה. ואם לומר את האמת, הייתי שמח לראות מחקרים נוספים שיאששו את התוצאות לפני שאתייחס אליהן כאל אמת מוגמרת – למרות מספר המשתתפים המרשים. אבל אם הטענות נכונות, הרי שייתכן שהסמגלוטייד משפיע על הדרך בה המוח גורם לנו להרגיש טוב יותר אחרי ארוחה טובה. אנו יודעים שגם מזון וגם סמים ואלכוהול יכולים להשפיע על אותה מערכת תגמול וחיזוק במוח. אולי זה לא מפתיע שתרופות ההרזיה יכולות לעזור גם בהתמודדות עם התמכרויות מסוגים שונים.
האם זה אומר שמחר בבוקר נספק תרופות הרזיה לכל מי שרוצה להירפא מהתמכרות לסמים, לאלכוהול, או לאכילה מופרזת? כנראה שלא. בשימוש לא-נכון, התרופות הללו יכולות עדיין לגרום לנזקים – למשל, אם הן ניתנות לאנשים רזים מלכתחילה. אבל בראייה לעתיד, אפשר לצפות לדור חדש של תרופות שיוכלו להשפיע ביעילות על ההתנהגות ולסייע לנו "להפוך לגרסה הטובה ביותר של עצמנו". להשתחרר מהתמכרויות ומדחפים שאיננו רוצים בהם – ולהיות בריאים יותר ומאושרים יותר.
וכן, גם עניים יותר, מכיוון שהתרופות הללו אינן זולות. אבל תוך עשור בערך יתפוגגו זכויות היוצרים, ואז ניתן יהיה לייצר אותן בזיל-ה-הזול. העתיד הטוב ביותר כבר בפתח.
- הכותב לא קיבל תשלום, טובת הנאה, או הנאה בכלל מכתיבת הפוסט. אפילו לא מנה אחת של אוזמפיק.
עוד בנושא באתר הידען:
