סיקור מקיף

הפרעה דו-קוטבית ברמה הננומטרית

תגלית ברמה הננומטרית מסייעת להסביר כיצד הפרעה דו-קוטבית משפיעה על המוח ואף תוכל ביום מן הימים להוביל לפיתוחם של תרופות וטיפולים חדשים שנועדו לטפל במחלה נפשית זאת.

החלבוןankyrin-G [המקודד ע"י הגן ANK3 הקשור באופן הדוק לסיכון לחלות בהפרעה דו-קוטבית] מצטבר בקוצים דנדריטים (dendritic spines), כפי שנראה כאשר מגדילים אותם (תמונה תחתונה), בהשוואה לרקמת ייחוס (תמונה עליונה), כמצולם בעזרת שיטת דימות בעלת כושר-הפרדה גבוה במיוחד.
החלבוןankyrin-G [המקודד ע"י הגן ANK3 הקשור באופן הדוק לסיכון לחלות בהפרעה דו-קוטבית] מצטבר בקוצים דנדריטים (dendritic spines), כפי שנראה כאשר מגדילים אותם (תמונה תחתונה), בהשוואה לרקמת ייחוס (תמונה עליונה), כמצולם בעזרת שיטת דימות בעלת כושר-הפרדה גבוה במיוחד.
[תרגום מאת ד"ר נחמני משה]
תגלית ברמה הננומטרית מסייעת להסביר כיצד הפרעה דו-קוטבית משפיעה על המוח ואף תוכל ביום מן הימים להוביל לפיתוחם של תרופות וטיפולים חדשים שנועדו לטפל במחלה נפשית זאת.

תגלית בגודל ננומטרי של מדענים מחברת שירותי הבריאות Northwestern Medicine מסייעת להסביר כיצד הפרעה דו-קוטבית משפיעה על המוח ואף תוכל ביום מן הימים להוביל לפיתוחם של תרופות וטיפולים חדשים שנועדו לטפל במחלה נפשית זאת.
המדענים השתמשו בשיטת דימות חדשנית בעלת כושר-הפרדה גבוה במיוחד – אותה השיטה שעליה הוענק פרס הנובל לכימיה לשנת 2014 (הידיעה המלאה באתר הידען)  – על מנת לחדור עמוק אל תוך רקמת המוח של עכבר המפגין התנהגות האופיינית למחלה. בתוככי הסינפסות (מִצְמָד בעברית, האזור בו מתרחשת התקשורת בין תאי מוח נפרדים) החוקרים גילו מבנים זעירים של "ננו-מתחמים" בעלי ריכוזים גבוהים של ANK3 – הגן שנמצא כקשור באופן המובהק ביותר לסיכון לחלות בהפרעה דו-קוטבית. גן זה מקודד את בניית החלבון ankyrin-G.

"אנו יודעים כי החלבוןankyrin-G הוא בעל תפקיד חשוב בהפרעה דו-קוטבית, אולם לא ידענו עד עתה מדוע," אמר החוקר הראשי Peter Penzes. "בעזרת שיטת דימות עוצמתית זו מצאנו כי הגן נוצר במבנים של ננו-מתחמים בסינפסות, וגם הצלחנו לקבוע כי מבנים אלו שולטים או מווסתים את התנהגותן של הסינפסות." החוקרPenzes הוא פרופסור לפיזיולוגיה ולפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות בביה"ס לרפואה באוניברסיטת נורת'ווסטרן. ממצאי המחקר פורסמו בכת-העת המדעי Neuron.
מקרים בעלי תהודה ציבורית גבוהה, כמו אלו של הידוענים קתרין ז'יטה-ג'ונס וג'סי ג'קסון הבן, הובילו לעלייה בתשומת לב למחלת הנפש הקרויה הפרעה דו-קוטבית. המחלה גורמת לשינויים קיצוניים במצב הרוח, באנרגיה, ברמות הפעילות וביכולת לבצע מטלות יומיומיות. כ-3% מהאמריקאים חווים תסמינים של המחלה ועד היום לא נמצאה תרופה לטיפול בה.
מחקרי גנטיקה אנושית בקנה-מידה נרחב שבוצעו לאחרונה הראו כי יחד עם גורמים של לחץ נפשי וגורמים סביבתיים אחרים גנים מסוימים עשויים לתרום להגברת הסיכון ללקות במחלה. יחד עם זאת, המנגנון שבאמצעותו גנים אלו, המגבירים את הסיכון למחלה, משפיעים על המוח עדיין אינו ידוע.

זוהי הפעם הראשונה שבה גן הגורם לסיכון פסיכיאטרי נבדק ברמת פרוט גבוהה כזו. כפי שמתואר במאמר, החוקרים השתמשו במיקרוסקופ בעל כושר-הפרדה גבוה במיוחד על מנת לבחון את ההפרעה הדו-קוטבית במודל עכברים. המיקרוסקופ המסוים, שרק מעטים ממנו קיימים בעולם, מסוגל להגיע לכושר-הפרדה של עד 115 ננומטרים. "ישנו מידע חשוב באשר לגנים ולמחלות הניתן לגילוי רק ברמת הפרדה כזו," מסביר החוקר הראשי. "הצלחנו לספק הסבר נוירוביולוגי בנוגע לתפקוד של גן הסיכון העיקרי, ומידע זה עשוי להעניק לנו תובנות באשר לחריגות הכרוכות בהפרעה דו-קוטבית." המסגרת הביולוגית המוצגת במאמר זה תוכל לשמש בעתיד במחקרים אנושיים של הפרעה דו-קוטבית, כאשר המטרה הסופית היא פיתוחן של גישות רפואיות לתיקון גנים אלו.

הידיעה המקורית
תקציר המאמר

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. מסכים. החקר הביולוגי והגנטי של מחלות נפש איננו ספינת רפאים אלא מדע.
    יש גם הקשר גנטי להסתברות הופעתן של מחלות נפש. מציאת תרופות למחלות נפש כימיות ומותאמות גנטית
    נראה לי כיוון מתאים.
    קצת מפחיד אותי אם חלילה תבוצע סלקציה גנטית בהולדה קדימה כמו בסרט על שני האחים שהאחד הוגדר כפסול גנטית והשתמש בפרופיל של אחיו שלקה בליבו להיות אסטרונאוט. או אצל סופרמן שהוא היחיד שנולד לידה טבעית כאשר שאר תושבי קריפטון נולדו בהפריה והשבחה גנטית. אינני הזוי, הכוונה שתרחישים כאלה יתרחשו בטעות.

  2. נקודה
    כמובן – לא כל חריגה מהנורמה היא מחלה. זה נכון לא רק לגבי הנפש. זה נכון לגבי משקל, גובה, צבע עור, לחץ דם וכן הלאה.
    כל עוד זה לא מפריע לאותו אדם או לאנשים אחרים, זה לא צריך להיות מוגדר כמחלה.

    אבל – בפירוש יש מחלות של הנפש. יש גופים בעולם שתפקידם להגדיר מה מחלה ומה לא. רפואה זה לא עניין של דעה אישית.

  3. נקודה
    לא כל מחלה נגרמת מחיידקים. קשה להגדיר מה זה מחלה, אבל הכוונה היא בד"כ לשינוי שלילי בתפקוד שלא נגרם מטראומה. יש כמובן חריגים, כמו להיוולד בלי גפיים, אבל אני חושב שהכוונה ברורה.
    אנשים טובים רוצים לטפל במחלותיהם של אחרים כדי לשפר את איכות חייהם של החולים. אם אתה חושב אחרת, אשמח להבין מה אמרתי כאן אינו נכון, לדעתך.

  4. המילה מחלה ונפש לא הולכות ביחד. הנפש לא סובלת מחיידקים חיצוניים שחדרו אליה ומזהמים אותה באיזשהו מובן.
    כל מה שקורה בנפש יש לו סיבה. זה שדברים קורים שלא בהתאם לנורמה החברתית עדיין לא מצדיק שימוש במילה שכל מטרתה היא להפחית מחשיבותו של אותו אדם, "מחלה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן