מחקר בחן את האופן שבו נבדקים שונים – בריאים, עם דיכאון או הפרעת קשב – בוחרים להסתכל על העולם
האם מצב הרוח שלנו הוא שמשפיע על האופן שבו אנחנו מסתכלים על העולם או ההפך? ייתכן כי תנועות העיניים שלנו יכולות לסייע בתשובה על כך. בדומה לשרירים אחרים בגוף, שרירי העין נשלטים על ידי מערכת העצבים המרכזית. הפקודות המוטוריות שמגיעות מקליפת המוח עוברות דרך גזע המוח ומגיעות לשרירי העיניים דרך שלושה מעצבי הגולגולת. כך, באמצעות פעולה של שרירים המחוברים לגלגל העין, העיניים נעות לכיוונים שונים.
פרופ’ יוני פרצוב מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית מגיע מעולם חקר המוח וחוקר ראייה ותנועות עיניים אצל כלל האוכלוסייה ובאוכלוסיות מיוחדות, כגון אנשים עם דיכאון, אלצהיימר, הפרעת קשב וריכוז (ADHD) ופרוסופגנוזיה (קושי בעיבוד וזיהוי פנים). לדבריו, “ראייה היא החוש העיקרי שבאמצעותו בני אדם מקבלים מידע על העולם, ועדיין לא לגמרי ברור כיצד היא משפיעה על התנהגותם”. במחקריו הוא בודק למשל זיכרון חזותי לטווח קצר (מה אנשים רואים ומה הם זוכרים מתוך זה למשך כמה שניות) ואפיון תנועות עיניים. “יש הבדל בתזוזות העיניים כאשר מסתכלים על אובייקטים מוכרים ולא מוכרים. כשאנחנו מסתכלים על פנים מוכרות למשל, אנחנו הרבה פחות סורקים אותן ולכן פחות מניעים את העיניים. המבט שלנו מתקבע זמן רב יותר. בנוסף, העין נמשכת לאובייקט המוכר מתוך כמה אובייקטים, זה כמעט בלתי נשלט. וכמובן שיש לכל זה גם פן יישומי, למשל, כלי עזר בחקירת פשעים”, מסביר פרופ’ פרצוב.
במחקרם האחרון שנתמך במענק מהקרן הלאומית למדע, ביקשו פרופ’ פרצוב וצוותו לבדוק אם אנשים שנמצאים בסיטואציה דומה ומסתכלים על גירויים זהים סורקים אותם אחרת ומדוע. לדבריו, “יש אנשים שיותר מתמקדים בפנים ויש כאלו שמתמקדים באובייקטים אחרים. השאלה היא ממה נובע ההבדל הזה, למה הוא קשור באופי של האדם וכיצד הוא משפיע עליו. אולי מי שמתמקד בפנים מושפע יותר מהאופן שבו מסתכלים עליו? מדובר בהתנהגות עקבית שמעניין לחקור אותה ולהבין מה היא מבטאת. קל יותר להבין זאת בהקשר של אנשים שסובלים מדיכאון למשל, שנוטים יותר להסתכל על גירויים מעציבים ופחות משמחים”.אחת מהתמונות שהוצגו לנבדקים בניסוי.
במסגרת המחקר נבדקו במעבדתו של פרופ’ פרצוב 100 נבדקים בריאים (סטודנטים) ונבדקים עם דיכאון קליני שמטופלים במרכז הרפואי שיבא. כלל הנבדקים ישבו מול מסך שבו נראו שתי תמונות כל פעם, מימין ומשמאל, אחת חיובית ואחת שלילית (לדוגמה פנים שמחות לעומת עצובות ואוכל טעים לעומת רקוב). מערכת ממוחשבת שנקראת Eye Tracker (עוקב עיניים) עקבה אחת תנועות עיניהם, לפי מיקום האישון והשתקפות האור על רשתית העין, וכך ניתן היה לדעת על איזו תמונה הסתכלו זמן רב יותר כל פעם.
נמצא כי הנבדקים הבריאים הסתכלו יותר על הגירויים החיוביים, לעומת הנבדקים עם הדיכאון שהסתכלו גם על הגירויים החיוביים וגם על הגירויים השליליים בערך באותה מידה. לאחר מכן קיבלו הנבדקים עם הדיכאון טיפול תרופתי במשך כחודשיים והניסוי נערך בשנית. נמצא כי הפעם הסתכלו יותר על הגירויים החיוביים. אצל הנבדקים הבריאים לא חל שינוי. “מזה אנחנו יכולים להבין את הקשר הדו-כיווני שבו מצב הרוח משפיע על הבחירה במה להסתכל, ובחירה זו משפיעה על מצב הרוח. זה מבטא את מי שאנחנו ואת האופן שבו אנחנו מסתכלים על העולם. כך, ייתכן שאם נאמן אנשים להסתכל אחרת על העולם – נוביל לשינוי חיובי אצלם, ואנו מתכוונים לחקור זאת בהמשך”.
בניסוי נוסף בחנו פרופ’ פרצוב וצוותו סטודנטים, עם או ללא הפרעת קשב וריכוז. הם צפו בסרטונים שבהם רכב נוסע ברחוב ונדרשו לעקוב אחריו במבטם. גם פה תנועות עיניהם נבחנו ב-Eye Tracker. נמצא כי הנבדקים עם הפרעת הקשב (בייחוד אלו שסובלים מהיפראקטיביות) התמקדו פחו ברכב ויותר בהסחות הדעת שברקע (כגון אנשים הולכים וציפורים עפות), ביחס לנבדקים האחרים. “זו עוד דוגמה לכך שאנשים שנמצאים באותו מצב יכולים להגיב אליו אחרת. בנוסף, מצאנו פה כלי אובייקטיבי ומהיר לכימות הנטייה למוסחות, שיכול לסייע לאבחון הפרעת קשב”.
נחנו יכולים להבין את הקשר הדו-כיווני שבו מצב הרוח משפיע על הבחירה במה להסתכל, ובחירה זו משפיעה על מצב הרוח.
החוקרים גם צילמו סרטון בתחנה המרכזית בירושלים במצלמת 360 מעלות שבו נראה חסר בית שוכב על המדרכה והקרינו אותו לסטודנטים בטכנולוגיית מציאות מדומה. כעת בכוונתם לבדוק את משך הזמן שבו הסתכלו על חסר הבית ואת הקשר שלו לרמת האמפתיה שלהם.
החיים עצמם:
פרופ’ יוני פרצוב, בן 45, נשוי +שלושה (6, 9, 12), גר בתל אביב. אוהב לטייל, לקרוא ולשחק שח-מט.
#Technion, #research, #Alzheimers, #brain, #proteins, #accumulation, #ubiquitin, #gene silencing, #RNA, #drug, #neurons, #model, #treatment
#science #biology #neuroscience #medicine #health #discovery #IsraeliResearch
@TechnionLive @AlzSociety @AlzResearchUK @AlzAssociation
עוד בנושא באתר הידען:
