סיקור מקיף

‫מדעי הבריאות – להעיף ראשים / רוקסן חמסי‬

בזמן שמספר גדל והולך של מדינות בארה”ב מתירות בחוק את השימוש במריחואנה למטרות הנאה, חוקרים מודאגים מן ההשלכות הבריאותיות קצרות הטווח וארוכות הטווח של שינוי המדיניות

מריחואנה היא סם הרחוב הפופולרי והזמין ביותר בארה”ב. במסגרת סקרים שנעשו ברחבי ארה”ב ענו 48% מן הנשאלים שהם ניסו את הסם במהלך חייהם ו-6.5% מן השמיניסטים הודו שהם משתמשים בו באופן יום יומי. לפיכך, אין זה מפתיע שבבחירות הכלליות בנובמבר 2012 התירו מדינות וושינגטון וקולורדו לראשונה בהיסטוריה של ארה”ב את השימוש במריחואנה למטרות הנאה, וזאת אף שהלגליזציה איננה מלאה והיא כוללת רק את בני ה-21 ומעלה ומתירה שימוש רק בכמויות מוגבלות של החומר. פעילים למען לגליזציה של מריחואנה מצפים ששינויים חוקתיים דומים יתרחשו במדינות אחרות של ארה”ב בעתיד הקרוב.

מריחואנה - מתוך ויקיפדיה
מריחואנה – מתוך ויקיפדיה

הצלחותיהם של הניסויים בשימוש במריחואנה למטרות רפואיות סללו את הדרך ללגליזציה נרחבת יותר של גראס. שמונה-עשרה מדינות בארה”ב והמחוז האוטונומי של קולומביה (שבו שוכנת הבירה וושינגטון) מתירים כיום את ההחזקה ואת השימוש במריחואנה למטרות רפואיות. רופאים במדינות אלה רשאים לרשום קנביס לטיפול או להקלה על כאבים ועל תסמינים אחרים במגוון רחב של מחלות, החל מברקית (glaucoma), מחלה הפוגעת בעצב הראיה, ועד לדיסמנוריאה (כאבי מחזור חמורים). מקצת חולי הסרטן מעשנים גראס כדי להקל על הבחילות ועל הכאבים הכרוכים בטיפולים הכימותרפיים, וחולי טרשת נפוצה מסתמכים על הצמח כדי להקל על הקשחת השרירים האופיינית למחלה.

למרות שרופאים רבים מסכימים שמריחואנה בטוחה דיה כדי לשמש להקלה זמנית של התסמינים במחלות אלה, ההשלכות של שימוש ארוך טווח בגראס למטרות בילוי אינן ידועות. חוקרים חוששים שהן שימוש קצר-טווח והן שימוש ארוך-טווח בסם יכול להוביל לפגיעה בגוף ובמוח. הפופולריות הרבה של מריחואנה בקרב בני נוער מעלה חששות נוספים, שכן יתכן שהסם יכול לפגוע בהתפתחות התקינה של המוח בזמן תהליך ההתבגרות. חמור מכך, שיטות גידול חדשות של קנביס סטיבה (Canabis sativa), הצמח שממנו מופקת המריחואנה, הובילו לעליה דרמטית בריכוז החומר הפעיל בעלים, וכתוצאה מכך, בהשפעות הנובעות מן השימוש. מומחים שונים טוענים שהשימוש בעשבי-על אלה יוביל לעליה בהיקף ההתמכרות לקנביס. לבסוף, למרות שהמומחים עדין חלוקים בדעותיהם כיצד תשפיע הלגליזציה של מריחואנה על הבטיחות בכבישים, מחקרים שונים מראים שהסם גורם להאטה במהירות התגובה ובהערכת המרחק של נהגים. על אף העדויות המחקריות, החוקים החדשים המתירים שימוש במריחואנה למטרות רפואיות או למטרות בילוי אינם עוסקים בסכנות הפוטנציאליות.

לנכש את העשבים

בין אם מגלגלים אותה לג’וינט או ממצים אותה בחמאה בספייס קוקיס, מריחואנה משנה באופן קיצוני את ההתנהגות ואת המודעות. החומר הפסיכואקטיבי במריחואנה, טֶטרַהידרוֹקַנַבּינוֹל, הידוע גם כ-THC, הוא בעל מבנה מרחבי דומה לזה של מולקולות של אֶנדוֹקָנַבּינוֹאיד שהגוף מפריש באופן טבעי. מולקולות אלה נקשרות לקולטן הקנבינואיד בתאי המוח ועוזרות לווסת את התיאבון, את מצב הרוח ואת הזיכרון. המבנה המרחבי של מולקולת THC מאפשר גם לה להקשר לקולטני הקנבינואיד. “אחרי הכול”, מתבדח מדען המוח ג’יאווני מַרסיקַנוֹ מאוניברסיטת בורדו בצרפת, “הקולטן אינו מצוי במוח רק כדי שנוכל לעשן מריחואנה”.

כש-THC נקשר לאחד מן הקולטנים הוא יוצר תגובת שרשרת המתבטאת במעבר של אותות בתאי העצב הגורמים לרמות גבוהות באופן חריג של שליחים עצביים מסוימים, ולרמות נמוכות באופן חריג של שליחים עצביים אחרים (שליחים עצביים הן המולקולות שבאמצעותן תאי העצב מתקשרים זה עם זה). התוצאה היא התחושה הידועה כ”הי” או “סוטול”. העולם נראה פתאום נפלא, ואוכל רגיל נעשה טעים באופן יוצא דופן. לרוב, המשתמשים חשים שמחים, רגועים ומהורהרים, למרות שתוצאות בלתי רצויות כמו פַּרַנויה ועצבנות, נפוצות גם כן.

השמדת גידולי קנאביס לא חוקיים באמסטרדם, 2010. צילום: shutterstock
השמדת גידולי קנאביס לא חוקיים באמסטרדם, 2010. צילום: shutterstock

בנוסף, מריחואנה משנה באופן זמני כמה יכולות מנטליות כמו זיכרון או יכולת תשומת לב. לדוגמה, עשרות מחקרים הראו שבהשפעת מריחואנה הנבדרים ביצעו פעולות הקשורות לזיכרון העבודה באופן גרוע יותר מאנשים בקבוצת הביקורת (זיכרון העבודה הוא חלק מן הזיכרון לטווח קצר המאפשר להחזיק מידע במודעות ולהשתמש בו כדי להנחות את אופני הפעולה). המשתתפים בניסוים אלו חוו קושי גדול יותר מאשר בני אדם רגילים לזכור סדרה אקראית של מילים או לשנן רשימת מספרים. מחקרים נוספים הראו שמריחואנה מקהה את כושר ההתרכזות, מחלישה את הקואורדינציה המוטורית ומקטינה את היכולת לסרוק מכשולים המצויים בסביבתו של הנבדק.

שינויים קוגניטיביים מתונים אלה אינם חשובים אם המשתמש נשאר שרוע על ספה, אך הסיפור משתנה כשאותו אדם מחליט לנהוג בהשפעת הסם, למשל. בהדמיות ובמחקרים קשורים נמצאה עליה בזמן התגובה ובזמן העצירה ויכולת נמוכה יותר לעבור בין נתיבים באופן בטוח. למרות זאת, החוקרים עדין חלוקים בדעתם לגבי הריכוז הקריטי בדם של החומר הגורם לעליה בסיכוי להיות מעורבים בתאונת דרכים. מחקר שנערך בשנת 2009 מצא עליה בהסתברות להיות מעורבים בתאונה אם רמת THC בדם גבוהה מ-5 ננו-גרם למיליליטר של דם. עדויות שונות מורות שריכוז כזה מוביל לפגיעה ביכולת הנהיגה הדומה לזו של ריכוז אלכוהול בדם של 0.08%, הגבול החוקי לנהיגה תחת שכרות. בדרך כלל די בכמה שאיפות מג’וינט כדי שריכוז ה-THC בדם יגיע לרמה זו. לפיכך, המצביעים במשאל העם בוושינגטון קבעו את הריכוז של 5 נ”ג/מ”ל כגבול העליון המותר בזמן נהיגה.

ואולם, ישנו מכשול טכני לאכיפת החוק. שלא כמו אלכוהול, אי אפשר לגלות מריחואנה בבדיקה בלתי פולשנית פשוטה כמו זו הנעשית בעזרת ה”ינשוף”. כדי לזהות מריחואנה יאלצו השוטרים לבדוק את דמו של הנהג, דבר המצריך לרוב צו מפורש. “כיום אין אמצעי המאפשר לשוטרים בשטח לבדוק את רמת המריחואנה בדם של מי שחשוד כנוהג תחת השפעת הסם בזמן רלוונטי,” אומר פול אַרמֶנטַנוֹ (Armentano) סגן מנהל הארגון כלל-אמריקני הממוקם בוושינגטון שעוסק ברפורמת חוקי הקנביס ודוגל בלגליזציה מלאה של מריחואנה. במקום להסתמך על בדיקות דם, ארמנטנו מציע שהשוטרים יבדקו את יכולת הקואורדינציה של הנהגים ויחפשו ריח של מריחואנה הנודף מן המכונית.

אותות עשן

למרות שקל לבדוק במעבדה את ההשפעות המידיות של המריחואנה, קשה יותר לחקור מהן השפעותיו ארוכות הטווח של הצמח על הגוף ועל המוח. עד עתה התוצאות, הנתונות לפרשנויות שונות, מורות בעיקר על הצורך בזהירות. במחקר שערכה לאחרונה הפסיכולוגית הקלינית מדליין מאייר מאוניברסיטת דיוק ועמיתיה נבדקו נתוניהם של 1,037 אזרחי ניו-זילנד. החוקרים מצאו שאנשים שהחלו להשתמש בגראס בגיל צעיר והמשיכו להשתמש בו באופן תדיר לאורך השנים, חוו ירידה של שמונה נקודות במנת המשכל (IQ) שלהם עד שהגיעו לגיל 38. לשם השוואה, מנת המשכל של אלה שלא השתמשו במריחואנה בכלל עלתה בנקודה אחת לאורך אותה תקופה.

בחינה מחודשת של הנתונים מניו-זילנד שנעשתה בידי אולה רוגברג ממכון רגנר-פריץ למחקר כלכלי באוסלו מצעה שאפשר להסביר את ההבדל במנת המשכל באמצעות גורמים חברתיים-כלכליים בלבד וללא קשר לשימוש במריחואנה. מי שמתחיל לעשן מריחואנה בגיל צעיר הוא בדרך כלל פחות אינטליגנטי מלכתחילה. אפילו אם זה נכון, טוענת מאייר, תוצאות המחקר מראות שהירידה במנת המשכל הייתה גדולה יותר אצל מי שהתחיל לעשן גראס כמתבגר בהשוואה למי שהחל להשתמש בגראס כמבוגר, מה שמורה על השפעה מצטברת שאינה תלויה במנת המשכל עצמה. לדעתה, תוצאה זו מדגישה את הצורך להילחם בתופעת השימוש במריחואנה בקרב הנוער.

דו”ח של האגודה האמריקנית לרפואה התמכרותית שפורסם ב-2012 טוען שהעלייה בריכוז החומר הפעיל במריחואנה במהלך השנים האחרונות הובילה, ככל הנראה, לעליה חדה בהתמכרות לקנביס בקרב מתבגרים. בין השנים 1993 ו-2008 קפץ ריכוז ה-THC במריחואנה שתפסה המשטרה מריכוז של 3.4% לריכוז של 8.8%. במקביל, בין השנים 1992 ו-2006 הרקיעו ב-188% מספר הפניות לבתי חולים ולמוסדות גמילה עקב שימוש-יתר במריחואנה. שיעור הפניות עקב שימוש באלכוהול, לעומת זאת, ירד ב-64% אחוזים בתקופה המקבילה.

חוקרים אחרים בחרו שלא להתמקד ברמות ה-THC אלא בסכנות של חשיפה ממושכת לתוספים המצויים במריחואנה שנקנית ברחוב. מכיוון שמריחואנה נמכרת בדרך כלל במשקל, סוחרים רבים מנסים להעלות את רווחיהם על ידי הוספת של חול או גרגירי זכוכית לסחורה שלהם. שאיפה של גרגירים אלה לאורך זמן ממושך יכולה לגרום לדלקת של רקמת הריאה ואף לצלקות בה. מחקר שנערך בקרב 5,000 אמריקנים שפורסם ב-2012 לא מצא ירידה בתפקוד הריאות בקרב נבדקים שנהגו לעשן ג’וינטים פעמיים או שלוש בחודש במשך יותר מעשרים שנה. ואולם, מבצעי המחקר מדגישים שהם לא בדקו את השפעתו של שימוש יום-יומי בגראס על תפקוד הריאות. “מישהו צריך לבצע את המחקר הזה אם מריחואנה עומדת להיעשות חוקית או אם עומדים להרחיב את השימוש בה למטרות רפואיות” אומר מארק פלטשר, אפידמיולוג מאוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו ואחד ממבצעי המחקר.

כמה ממתנגדי הלגליזציה של מריחואנה מודאגים שמא ההקלה ברגולציה של מריחואנה רפואית תוביל למתירנות גוברת גם ביחס לשימוש במריחואנה למטרות הנאה. במדינות ארה”ב שבהם הותר השימוש במריחואנה למטרות רפואיות אין פיקוח ואכיפה של איכות ובטיחות המריחואנה ושל רמות ה-THC בה. באוקלנד שבקליפורניה חולים יכולים לגשת עם מרשם למרכז החלוקה המקומי שבו מובטחת איכות החומר שהם קונים. לעומת זאת, במקומות אחרים במדינה חולים קונים את מנת המריחואנה שלהם בכל מיני עסקים זעירים לא מפוקחים או ברחוב. הסיבוב הבא בקרב על הלגליזציה של המריחואנה במדינות נוספות בנוסף לוושינגטון ולקולורדו ייערך ככל הנראה בעוד שלוש שנים בבחירות הבאות לנשיאות של 2016. עד אז, יש לחוקרים זמן רב על מנת לרדת לשורש הדברים

__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

על המחברת

רוקסן חמסי (Khamsi) היא עורכת חדשות בכירה בכתב העת נייצ’ר מדיסין. בעבר היא כתבה בכתבי העת ניו סיינטיסט, אקונומיסט, ואירד ניוז וחדשות הטכנולוגיה של MIT. אפשר לעקוב אחריה בטוויטר בחשבון rkhamsi@

הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל

46 תגובות

  1. ונניח (נניח…) שכל מה שרשמת כאן נכון – האם זו סיבה להכניס את אלו שבוחרים לקחת את “הסיכון” ולהשתמש בקנאביס לבית הסוהר? האם זו סיבה מספיק טובה לרשום תיקים פליליים ללמעלה מ-20,000 ישראלים? תתעוררו, זה פשיזם!

  2. אבי,
    אני רק הגבתי לטענות מגוכחות במקרה הטוב, שיקריות במקרה הרע.

    מי כמוך יודע שיש דברים במדע שהם ברורים.
    ברור שקנאביס לא הורג, לא גורם להתאבדויות ולא גורם לרצח. אלה סתם אמונות טפלות. (ברור למדע – לא לפוליטיקה).

    בעניין ההשפעות החיוביות של הצמח, ישנו ויכוח. אבל אם תשים לב אני לרגע לא טענתי שיש לו השפעות חיוביות וגם אם היו כאן טיעונים שטוענים שזה לא תרופה, לא הייתי טורח לענות…

    אין כאן עניין של קול נשמע (ואני גם לא יודע למה אתה פונה אלי ברבים, אבל א(/נ)ניח לזה)

  3. אבי,

    הנה:
    מחקר שבודק תוצאות פסיכוטיות אצל משתמשי קנאביס. בסוף לא נמצא משהו חדש משמעי לחיוב או לרעת הקנאביס:
    http://bjp.rcpsych.org/content/193/5/357.full.pdf+html

    מחקר שבודק את ההשפעות השליליות של קנאביס, לא מוצא מסקנה חדש משמעית. מוצא עדויות בקשר לשימוש כבד אצל ילדים קטנים:
    http://www.med.unsw.edu.au/gbdweb.nsf/resources/cannabismortality/$file/Calabria+et+al.+2010+Does+cannabis+use+increase+the+risk+of+death+DAR.doc.pdf

    שתי המחקרים עברו ביקורת עמיתים

  4. אני מניח שהעובדה שהפסקת להתיחס עניינית לטענות שלי, הפסקת להגיב לגופו של עניין, התחלת להמציא דברים (יכול לגרום לי לרצוח את המשפחה שלי) ואת מגיבה לגופו של טוען זה כי את מתחילה להסכים איתי.

    ואני מסכים איתך שזה לא בריא לילדים קטנים. זה יכול לפגוע בהתפתחות שלהם.
    המטרה של מסומם קטן ועלוב כמוני היא קודם כל לספר את האמת. כי אני מאמין שזו הדרך הכי נכונה להתמודד עם דברים, ע”י אמת ולא ע”י שקרים ואמונות טפלות (כמו שסיפרו לך- התאבדיות ורצח).

    כל-טוב, מהמטומטם

  5. ל”הידען” – להבא, פרסמו בבקשה, כתבה מאת פסיכיאטרים אודות ההשפעות המסוכנות של צמח הקנאביס.
    מגדלי הקנאביס וצרכניהם הסטלנים, משתלטים על כל דיון בנושא, מפיצים סיפורים שקריים על ניסים ונפלאות אודות הצמח ומעודדים צעירים תמימים להשתמש בסם ולהפגע נפשית, מוסרית, פיזית, חברתית ומן הסתם לפגוע בזולתם.

  6. אתה יכול לגרום לתאונות דרכים ולרצוח את המשפחה שלך ואנשים תמימים אחרים, עכשיו הבנת מסומם קטן ועלוב? המילים שלך מסוכנות! אתה גורם לילדים ולנוער לקרוא את השטויות שלך, להתדרדר לסמים ולכנופיות עבריינים, לפגוע בבריאותם הנפשית באופן בלתי הפיך לעיתים, ואף למוות ולהתאבדויות ובעקבות כך להרס משפחות שצריכות להתמודד עם אסון של קרוב משפחתם. אז תזהר מלהפיץ את הטימטום והרעל שלך, הבנת? למסוממים כמוך, גם נפגעת בין השאר היכולת המוסרית. ידוע שאתם משקרים ופוגעים באנשים סביבכם ללא רגשות אשמה או נקיפות מצפון. אז ברור שאיבדת כל יכולת של הבנה שכלית או רגשית. אתה מזמן כבר פגוע. מרחמת על המשפחה שלך…איזה מזל ביש שיש להם קרוב משפחה כל-כך!! מטומטם!

  7. כן, אני מצפה שתאשר אותו. לא, אני לא עושה צחוק.
    כמו שאני מצפה שפול, למרות שהוא יכול להרוג חלק מהאוכלוסיה שישאר חוקי. כמו שאני מצפה שדבורה, למרות שהיא יכולה להרוג חלק מהאוכלוסיה, שתשאר חוקית. כמו שאני מצפה ממים, שלמרות שהם יכולים לגרום להרעלת מים ולהרוג אותך (אם שותים כמויות אדירות של מים) , שישארו חוקיים.
    כך אני מצפה גם מהקנאביס, שלמרות שהוא יכול לגרום לנזק (לא למוות) לחלק מהאוכלוסיה (באחוזים יותר נמוכים מהאלרגים לפול בארץ) שיהיה חוקי.

    ואני באמת מקווה שהובנה דעתי וסוף דיון 🙂

  8. אז אם החומר מסוכן לחלק מהאוכלוסיה, אתה מצפה שאאשר אותו?תגיד, אתה עושה צחוק?
    אם אתה כל כך טיפש ורוצה לבדוק את הגבולות שלך, לפגוע בעצמך ולעבור על החוק, זו בעייה שלך! אני מתפקידי ובאחריותי לשמור על בריאות הציבור. סוף דיון.

  9. האמת,
    ישנם מליונים אנשים שמתמשים בקנאביס ומאות מליוני לאורך ההיסטוריה כך שאני בטוח שניתן לעשות סטטיסטיקה נאמנה. כמה אחוזים מבני האדם נפגעו בנפשם כתוצאה בקנאביס?

    כי לכל חומר יש אנשים רגישים. אני בטוח שיותר אנשים מתו מפול מאשר אנשים שפיתחו חוסר יציבות מקנאביס.
    גם הקופאין (שבקפה ובשוקולד) (שהוא גם נחשב לסם) יכול לגרום להתקפים פסיכותיים או למחחלות נפש.
    הנה מחקר. http://iospress.metapress.com/content/54x2n5075x170p62/fulltext.pdf

    האם האמת ממליצה להתרחק משוקולד? האם את ממליצה להתרחק מפול (יש בעלי גנים מסויימים שיכולים למות מפול)?

  10. יש מצבים בחיים או נושאי גנים מסויימים שגורמים לפגיעות יתר להתפרצות פסיכוזה. לפי פרופ’ יורם יובל, לכל אדם סיכון להתפרצות התקף פסיכוטי. לכן שימוש בקנביס – מריחואנה זה רולטה רוסית. זה רק עניין של זמן עד שתיפגע/י
    http://www.sciencedaily.com/releases/2007/10/071023183937.htm
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15866551?dopt=Abstract

  11. בעלי גנים מסויימים גורמים להם להיות פגיעים יותר למחלות נפש בעקבות שימוש בקנביס – מריחואנה. אתם לא רוצים לעשות על עצמכם ניסוי ולחטוף התקף פסיכוטי או לחלות במחלות נפש קשות יותר, נכון? אז נא להתרחק מסמים “קלים” או מכל סם שהוא.
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15866551?dopt=Abstract

  12. מבחינת ההשפעה נוגדת הכאב, הקנביס נמצא יעיל בערך כמו קודאין, אחד החומרים בכדור הקודאקמול או אקמול פורטה. בסקירת ספרות רחבה שפורסמה ב2001 ציינו החוקרים כי לצד ההשפעה הבינונית על כאב יש גם תופעות לוואי רבות וביניהן ירידה בתפקוד קוגניטיבי ופסיכומוטורי, התקפי חרדה ואפילו התקפי פראנויה. עוד ציינו את התופעות של טשטוש ראיה, יובש בפה, דפיקות לב, קצב לב מהיר וירידה בלחץ דם בעת העמידה (תופעה היכולה לגרום להתעלפויות).
    מעבר לכל אלו, צריך לקחת בחשבון שחלק מן החולים הסובלים מכאב כרוני נוטלים תרופות נוגדות כאב אחרות כגון מורפין ונגזרותיו. ברור שחולה הנוטל גם קנביס וגם מורפין אסור לו לנהוג או לעבוד בכל תחום הדורש ציוד מכני מסוכן. לגבי השילוב של קנביס ואלכהול, הרי שזהו שילוב מסוכן ביותר לאדם עצמו ולסביבתו.
    לסיכום הפרק הרפואי ניתן לומר שלמריחואנה רפואית השפעה חיובית על תיאבון ובחילה, השפעה קלה עד בינונית על כאב ויכולה להשרות תחושה של אופוריה ו-wellbeing. לצד אלו לקנביס השפעות מסוכנות בתחום תהליכי החשיבה ויכול להוות סיכון של ממש בדמות התקפי חרדה, פסיכוזה ופארנויה
    http://doctorsonly.co.il/2011/04/8423/

  13. מנגוס,
    זה סתם מסע הפחדה. הצמח ומצריו לא גורמים לאנשים לחשוב שהם דולפין.. יעידו מליוני האנשים שמתשמים בהם כל יום יום (כולל אחוז ניכר מחברי הכנסת שלך, נשיאי ארה”ב, מגישי הטלוויזיה, סופרים מוערכים ועוד)..

    סטלה,
    אני אשמח אם תראה לי מחקרים לכך שקנאביס גורם למוות באופן ישיר (אין כאלה באמת), דוגמה אחת תספיק…
    אני אשמח שתסביר לי איך הוא דומה לאקונומיקה? מה רעיל בו?
    הזיות שגורמות להתנהגיות מסוכנות?? קנאביס? אנא דברו איתי בהוכחות…

  14. גם לשתיית אקונומיקה ייתכנו תועלות להשמדת תאים סרטניים, אבל בדומה למריחואנה היא רעל! שמשמיד בו בזמן גם תאי מוח ועלולה לגרום למוות באופן ישיר (קריסת מערכות גופניות) או עקיף (הזיות שמובילות להתנהגות מסוכנת או דיכאון למעשה התאבדות).

  15. מממ תגובות לגופו של טוען ולא לגופו של הטענה זו טעות לוגית. אבל אתה יודע מה ג’וני- זה בשביל כל אלה שיחשבו כמוך. הנה מחקר שפורסם אפילו באתר הזה 🙂

    תהנו
    https://www.hayadan.org.il/%D7%A0%D7%99%D7%95-%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98-%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%97%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%97/

  16. מי שמפנה לחדרי מיון ובתי חולים לחולי נפש כדי לבדוק סטיסטית מה הסכנות של משהוא לא מבין דבר וחצי דבר בסטטיסטיקה. זה כמו לבדוק כמה פגיע מטוסי קרב לפי המטוסים שחזרו…

  17. בקשה לפרסם חוות דעת מקצועית של פסיכיאטרים מומחים לנושא העובדים בחדרי מיון, כפרי איזון ובתי חולים לבריאות הנפש בנוגע לילדים/ות, בני/ות-נוער וצעירים/ות פגועי/ות נפש בעקבות שימוש במריחואנה. הנתונים האמיתיים יפתיעו אתכם ולא לטובה!!!! אז נראה מה יש לכל המסוממים ההוזים הנ”ל לומר. ואולי לא תפנימו, עד שהרולטה הרוסית תפגע בכם ובילדיכם. הרי כל מי שצורך את הסם ומצדיק את השימוש בו, כבר הוכיח שהוא אדם לא יציב וחסין נפשית, וזקוק לאמצעי חיצוני כדי לרומם את מצבו, כך שזה רק עניין של זמן עד שיפגע. תוהה כמה אדם רעוע בנפשו יכול להפגין את טימטומו ולא להיות מודע לעצמו 🙂 לא פלא שאף צרכן מסומם לא בין מקבלי ההחלטות, אז אני רגועה 🙂

  18. כמה הערות חשובות:
    1.
    “למרות שקל לבדוק במעבדה את ההשפעות המידיות של המריחואנה, קשה יותר לחקור מהן השפעותיו ארוכות הטווח של הצמח על הגוף ועל המוח. עד עתה התוצאות, הנתונות לפרשנויות שונות, מורות בעיקר על הצורך בזהירות”

    אם, צמח שעשו עליו אלפי מחקרים, והוא בשימוש אלפי שנים, ועדיין לא מצאו (למרות שחיפשו הרבה) הוכחות או ראיות אמיתיות לפגיע לתווף הארוך, אומר דיינו.
    אני כמובן לא מדבר על ילדים מתבגרים, שם כניראה שיש פגיע בתווך הארוך וצריך לאסור את השימוש לילדים מתחת לגיל 15 (כמובן שזה יהיה 18, אבל מבחינה בריאותית מספיק 15).

    2.
    “כיוון שמריחואנה נמכרת בדרך כלל במשקל, סוחרים רבים מנסים להעלות את רווחיהם על ידי הוספת של חול או גרגירי זכוכית לסחורה שלהם.”
    אני מסכים עם הכותבת בעניין זה, הפתרון הוא כמובן לגליזציה של הסם (במיוחד שזו הבעיה העיקרית!). אישרור הקנאביס יפתור בעיות כגון אלה.

    3.
    אני מאוד אוהב את האתר הזה, שכן כל פעם שאני רוצה לדעת מה הווא הקונסנזוס, אני דבר ראשון בודק כאן.
    מחקר זה, למרות שהוא זהיר במסקנותיו, עדיין ברורה המגמה שלו. נראה דווקא שרוב החוקרים אינם מודאגים מהליגליזציה.. ישנם הרבה יותר מחקרים אשר מוצאים שאין הרבה בעיות ארוכות טווח לצמח.. גם אם לא כולם טוענים שהוא מועיל, וכניראה שלעשן זה לא הכי בריא בעולם.. עדיין לאסור אותו זה פשוט טימטום…

  19. ד”ר דבי, תני להרגיע אותך, אחוז הסובלים מסכיזופרניה או מהתפרצות מחלות נפש בהקשר לגראס לא שונה מאחוזם בכלל האוכלוסייה, במילים אחרות, אנשים בעלי נטייה גנטית למחלות נפש עלולים לחוות התפרסות עקב השימוש אבל המריחואנה עצמה אינה יכולה לגרום לאדם שאין לו את הנטיה לפתח את התסמינים.
    באופן כללי הכתבה הזאת נראת כאילו נכתבה לפני עשור, איפה ההשוואה בין היתרונות הרפואיים של מריחואנה ביחס לאלכוהול?
    ובכלל, היחס לגידול היידרו כאל משהו שהפך את הצמח למסוכן יותר מגוחך ברמות, 8%? היידרו מגיע ל20% וגם יותר.
    כתבה גרועה ביותר.

  20. יש לשנות את כותרת הכתבה ל”דיסאינפורמציה בנוגע למריחואנה”.
    במקום להציג קישורים למחקרים, ע”מ שנוכל לראות מי מממן אותם, הם מוצגים כאמיתות טהורות.
    הכתבה לא מעלה שום נקודות מחקריות אמיתיות לדיון, אלא רק מעלה השפעות שליליות (לכאורה) מול היקפי השימוש (שאין לדעת מה הם באמת) וריכוז החומר הפעיל (רק זה שנתפס ע”י המשטרה, מתוך כל הנמצא בשוק).
    ועוד דבר אחרון – פסקה שלישית – “הובילו לעליה דרמטית בריכוז החומר הפעיל בעלים”. ריכוז החומר הפעיל בעלים נמוך מאוד ביחס לריכוזו בפרחים ובעלעלים הסמוכים להם. מרבית העלים נקטמים ונזרקים עקב הריכוז הנמוך בהם. ניכר שהכותבת לא עשתה שיעורי בית, ספק סתם תירגמה מאמר מגמתי…

  21. כתבה מגוחכת, כי מעבר לפגמים העובדתיים שהעלו המגיבים מעלי, היא מניחה כמובן מאליו קורלציה בין חוקיות השימוש לבין היקף השימוש לצרכי הנאה במריחואנה.

    אם 48 אחוז מהציבור האמריקאי התנסה בשימוש בסם, איך בדיוק שאלת החוקיות יכולה להשפיע על היבטים בריאותיים כלשהם? כל מי שמעוניין משתמש. וכיום הנזק הבריאותי משימוש בחומרים לא מפוקחים הוא רב, לא רק בגלל תכולת החומרים, כפי שהיא מציינת, אלא בגלל הרדיפה המשטרתית ומאות אלפי הכלואים בבתי הסוהר, שמצבם הבריאותי ודאי לא השתפר כתוצאה מכך.

  22. היחידים שסובלים מכך שהמריחואנה לא חוקית הם החולים שזקוקים לה, וכדי לקבל אישור רפואי צריכים לפעמים לעבור עוד מסלול מכשולים מפותל, בנוסף על מחלתם. כל האחרים שרוצים מריחואנה יכולים לקנות אותה בכל קרן רחוב, כי גם השוטרים בדרך כלל מעלימים עין מעישון ה’עשבים’.

  23. לדעתי אין להתייחס לכתבה במנותק מן המתרחש בחברה כיום ומה שמתרחש כיום בחברה הוא מגמת הקלה ביחס למריחואנה ומגמת החמרה ביחס לאלכוהול.
    חוץ מזה, אין לבוא אל מישהו שמציע דרך להתמודד עם בעיית הסרטן בטענות על כך שאינו מציע דרך להתמודד עם מחלות לב.

  24. כתבה לקויה כיוון שאינה כוללת השוואה עם האלכוהול על התנהגות
    מסוכנת ואלימה ולעומת זאת מתעלמת מהסכנה של של התפרצות
    מחלות נפש בשל שימוש בחשיש. יש לא מעט אנשים, ואני בתוכם,
    החושבים שהאלכוהול מסוכן הרבה יותר לחברה וליחיד מהחשיש.

  25. הכתבה מגוחכת! לא סוקרת סכנה של התפרצות מחלות נפש, דלוזיות, אשליות, הזיות ופרנויות בעקבות שימוש במריחואנה בטווח הקצר והארוך בקרב אחוזים ניכרים באוכלוסייה, שאינם מיוצגים בסקרים השטחיים הנ”ל מכיוון שכלל אינם צורכים מריחואנה. איזה שר בריאות יקח על עצמו אחריות לגרימת חולי של ילדים ואישפוזם? זה כמו להעניק לגליזציה לרוצחים, לאנסים, לגנבים ולשאר מעשי עבריינות. נו, באמת.

  26. המילה אלכוהול מופיעה במאמר שלש פעמים ובכל אחת מהן היא קשורה בהשוואה של המריחואנה עם אלכוהול

  27. עם כל הכבוד לכותבת ואני מניח שהיא אישה מכובדת מאוד. חצי מהכתבה הזאת מתבססת על נתונים פשוט שקריים שכבר מזמן הוכח שאינם נכונים. כנסו במהירות לגוגל סקולאר ותריצו חיפוש על המריחואנה.
    המחקר על האיי קיו הוא פשוט בולשיט. מחקר ערוך בצורה מגמתית ומגעילה.
    ‘האגודה האמריקאית לרפואה’. אחת המתנגדות הגדולות לליגליזציה. ממנת מחקרים שיוכיחו את הנזק של הגראס.

    כנסו לאת ‘קנאביס.com תריצו ביוטיוב את הסרט ‘weed’ של ד’ר גפטה ותצאו ממעגל השקרים הזה!!

    FREE THE WEED!

  28. בדיוק על זה חשבתי : אילו היו עושים כתבה זהה על השיקולים לאישור או מניעה של אלכוהול להמונים
    היינו רואים הרבה יותר סיכונים מאשר במריחואנה.
    ובכלל למה ללכת רחוק : תדמיינו כתבה שמנסה לתת לציבור מידע, לפני ליגליזציה של סוכר לבן……….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.