המוח – מחקרים בסיסיים

הפרעות קשב וריכוז. המחשה: shutterstock

מחקר ישראלי: מתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז יתאוששו מהר יותר מקורונה

  • 7 תגובות
חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מהטכניון, והאקדמית גליל מערבי, והמכללה האקדמית נתניה מצאו כי ילדים ומבוגרים, הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, עשויים להחלים מהר יותר מCOVID-19 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ומקשרים זאת ל"יתרונות אבולוציוניים",
פעילות מוחית בהיפותלמוס בתגובה לריחות גוף. רמת הפעילות בנשים שעברו הפלות חוזרות (נקודות ורודות) הייתה גבוהה יותר מאשר בנשים בקבוצת הביקורת (נקודות ירוקות). מעבדתו של פרופ' נעם סובל, מכון ויצמן

קשר בין הפלות בלתי-מוסברות והתגובה המוחית של נשים לריח גוף של גברים

  • אין תגובות
במחקר חדש המתפרסם היום בכתב-העת המדעי eLife, הראו החוקרים ממעבדתו של פרופ' נעם סובל במכון ויצמן כי נשים הסובלות מהפלות חוזרות ובלתי-מוסברות תופסות ריחות גוף של גברים באופן שונה מנשים
חרדה. המחשה: shutterstock

הסגר גרם לשינוי מבני באיזורי הלחץ והחרדה במוח

  • 2 תגובות
כך עולה ממחקר של אוניברסיטת תל אביב. החוקרים סרקו לפני ואחרי הסגר הראשון את מוחם של 50 נבדקים בריאים בגילאי 30 שלא חלו בקורונה. התוצאות מצביעות על עלייה, בין היתר,
הריון בקיץ. המחשה: shutterstock

נשלל הקשר בין חיסון שפעת בהריון לאוטיזם בצאצאים

  • תגובה אחת
חיסון נגד שפעת בזמן היריון מגן על הילדים ועל הנשים מתחלואה, אך האם יש לו גם סיכונים לטווח הרחוק? מחקר מעקב במשך עשור שולל זאת.
מכשיר בשם 'דורמיו' (Dormio) מקדם את חקר החלומות לרמה חדשה. המחשה: Helen Gao, MIT

חוקרי חלומות מ-MIT הצליחו לתקשר ישירות עם מוחו החולם של אדם ולהשפיע על תוכנו

  • 3 תגובות
העין ועצבי הראיה בקליפת המוח. איור: shutterstock

"תקציב האנרגיה של המוח קבוע – זו הסיבה לכך שנגרם 'עיוורון תפיסתי' הגורם לתאונות"

  • 8 תגובות
אנה טרם, באדיבות האוניברסיטה העברית

למה אנחנו זוכרים מקומות בהם קרו אירועים משמעותיים, מדוע כל כך קשה להיגמל מסמים, ואיך השאלות קשורות?

  • אין תגובות
תא לחץ בבית חולים. צילום: shutterstock

טיפול חדשני בתא לחץ עשוי לשפר את תפקודם הקוגניטיבי של אנשים בריאים בגיל המבוגר

  • 5 תגובות
עטלף פירות. צילום: פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

עטלף העיר ועטלף הכפר – נעים תמיד בקו ישר

  • תגובה אחת
מחקר תנועת עטלפי פירות בעמק החולה. צילום: פרופ' רן נתן, האוניברסיטה העברית

שני מחקרים ישראליים על יכולת העטלפים לבנות מפה קוגניטיבית מככבים היום בשער Science

  • 2 תגובות
לה רינקונאדה בהרי האנדים שבפרו. אחד המקומות הקשים למחיה בעולם (Axel PITTET - Expedition 5300©)

הבהלה לחמצן

  • 4 תגובות
"הורמון האהבה" או "ההורמון החברתי"?

"הורמון האהבה" עלול לגרום גם חרדה ותוקפנות

  • תגובה אחת
סריקת MRI. איור: Image by Nina Garman from Pixabay

האם המוח שלך נראה צעיר או מבוגר מכפי גילו?

  • אין תגובות
מודעות לאוטיזם. המחשה: shutterstock

פרדוקס התאומים הזהים – אחד על הספקטרום והשני בריא

  • 4 תגובות
ילדה משחקת בבובות. - מתוך Jumpstory.com

דברים שיורמים יודעים: למה בנות משחקות בבובות ובנים במכוניות?

  • 6 תגובות
שימפנזה צעיר, צלם: Pierre-Fidenci, ויקימדיה

דברים שיורמים יודעים: איך האבולוציה יכולה ליצור רגשות

  • 16 תגובות
שימוש ב"מוח הווירטואלי" לסימולציה של ארגון תפקודי על בסיס קישוריות מבנית והשוואתה לארגון תפקודי כפי שנמדד ב-fMRI. פיתוח זה יאפשר להתבסס באבחון מחלות על סימולציה המבוססת על סריקות MRI שגרתיות. מעבדתו של פרופ' איתמר קאהן, הטכניון

טכנולוגיה לניבוי תפקודי מוח צפויה לקדם טיפולים מותאמים-אישית במחלות מוח

  • אין תגובות
בתמונה – פרופ' שחר קוטינסקי (משמאל) עם הדוקטורנט לואי דאניאל. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון ובחברת טאואר ג'אז פיתחו טכנולוגיה המתאימה טרנזיסטורים מסחריים לעידן הבינה המלאכותית

  • 3 תגובות
ארבעה עכברים בכלוב מצוייד מפגינים 60 התנהגויות שונות להערכה. מעבדתו של פרופ' אלון חן, מכון ויצמן

אופי של עכבר: מדעני מכון ויצמן פיתחו מבחן אישיות לבעלי-חיים

  • אין תגובות
זיהוי פנים. Image by teguhjati pras from Pixabay

חוקרים מויצמן גילו התאמה בין דפוסי קידוד פנים במוח האדם ובמערכות בינה מלאכותית

  • תגובה אחת
בתמונה: צוות החוקרות (מימין לשמאל): ד"ר הילה דורון, פרופ' נטע ארז, מלק עאמר. צילום: תמר שאמי

גרורות של סרטן העור מלנומה מגיעות אל המוח על ידי 'התחזות' לתאים תקינים של מערכת החיסון

  • 6 תגובות
הדלקת תאי מוח רבים בו זמנית בהיפוקמפוס. איור: מעבדתו של פרופ' רפי מלאך, מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן חשפו במוח האדם דפוס פעילות הניצב בבסיס תהליך ההיזכרות

  • אין תגובות
ד"ר יואכים בהר. צילום: דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית לזיהוי דום נשימה בשינה

  • תגובה אחת
נוירונים בתלת ממד. איור: shutterstock

חוקרים הצליחו להצמיח רשתות מוח פעילות

  • תגובה אחת
הסטודנט שקד רון מדגים את הפרויקט. צילום: דוברות הטכניון

סטודנט בטכניון פיתח שיטה חדשנית למיפוי פונקציונלי של קליפת המוח במהלך ניתוחי מוח

  • אין תגובות
מחסום הדם-מוח. צילום: Ben Brahim Mohammed via Wikimedia Commons

חוקרים גידלו מחסום דם מוח אנושי מחוץ לגוף, באופן המאפשר לחזות חדירת תרופות אל המוח בהתאמה אישית  

  • 3 תגובות
התולעת C. elegans מתוך ויקיפדיה

גם תולעים סובלות מתסמיני פוסט-טראומה

  • אין תגובות
כתמי אימונופלורסנט עבור נוירונים (NeuN, ירוק), אסטרוציטים (GFAP, אדום) וגרעיני תאים (DAPI, כחול) באזור המוח של ה- H3 של המוח בהיפוקמפוס או unperfused במשך 10 שעות לאחר המוות (משמאל) ולאחר שימוש בטכנולוגית BrainEx (ימין). 10 שעות לאחר המוות, נוירונים ואסטרוציטים עוברים בדרך כלל התפוררות תאית, אלא אם כן מצילים אותם בעזרת מערכת BrainEx. קרדיט: סטפנו ג. דניאלה , Zvonimir Vrselja; מעבדת Sestan; בית הספר לרפואה, ייל

מדענים הצליחו להחזיר מספר תפקודים למוח של חזיר מת

  • 10 תגובות
נוירונים. איור: shutterstock

צוות חוקרים ישראליים חשף מנגנון המשתתף בניווט הנוירונים במוח

  • 4 תגובות
זיהוי פנים. אילוסטרציה - shutterstock

עכשיו זה מדעי- אנחנו מזהים מפורסמים מהר יותר

  • אין תגובות
העין ועצבי הראיה בקליפת המוח. איור: shutterstock

מותר האדם: מדעני מכון ויצמן מצאו מה מיוחד במוח האדם

  • 16 תגובות
הטריוּמווירָט של הנוירו-היפופיזה: פיטואיציטים (בסגול) הפזורים בין קצות האקסונים (בירוק) ונימי הדם (באדום)

תגלית: כיצד כלי דם מסוימים במוח פותחים "חלונות" המאפשרים להתגבר על מחסום הדם-מוח

  • 2 תגובות
התאים העיקריים במוח: בצהוב נוירונים (תאי עצב), בכתום: אסטרוציטים, אפור: אויליגודנדרוצידים, בלבן, מיקרו גליה או תאי המוח. איור: shutterstock

תרופות תאי גזע רוכשת את הזכויות לפיתוח תרופה לאוטיזם שפותחה באוניברסיטת תל אביב

  • 9 תגובות
חתך של קליפת מוח של עכבר. תאי Ndnf (באדום) בשכבה העליונה ביותר קשורים לתאי עצב מעוררים (בירוק) בשכבות נמוכות יותר (בכחול: גרעיני התאים). באדיבות מעבדתו של פרופ' איבו שפיגל, מכון ויצמן

התגלה מנגנון עצבי המשלב בין המידע הפנימי על הלכי הרוח שלנו והמידע הנקלט בחושים

  • 3 תגובות
עקרב צהוב. צילום: shutterstock

ארס עקרבים לשם החדרת תרופות לתוך המוח

  • 2 תגובות
חדשות העטלף. צילום: מכון ויצמןודעות לעיתונות קטעי עיתונות לקבלת הודעות לעיתונות פרסים ומינויים מבקרים במכון אירועים הורידו ללא תשלום את אפליקציית "מגזין המכון" למכשירי iPAD ואנדרואיד סיורים ייחודיים במכון ויצמן למדע Weizmann House Facebook מדעני מכון ויצמן למדע מדדו לראשונה פעילות של תאי עצב בעטלפים בזמן תעופה 18 אפר' 2013 נוירוביולוגיה הממצאים, שהתקבלו באמצעות מערכת אלחוטית ממוזערת, מספקים מידע ראשון על אופן ההתמצאות של יונקים במרחב תלת-ממדי ** ד"ר אולנובסקי יספר על מחקריו בארוע "מדע על הבר" ב-24 באפריל (אוטו בר, אבן גבירול 76) יכולת הניווט וההתמצאות במרחב הכרחית להישרדות – היא שמאפשרת למצוא מזון ומחסה, להתחמק מטורפים, ועוד. מחקר של ד"ר נחום אולנובסקי ותלמיד המחקר מיכאל ירצב ממכון ויצמן למדע, שמתפרסם היום (שישי) בכתב-העת המדעי Science, מגלה לראשונה כיצד מיוצג המרחב התלת-ממדי במוח של יונקים. המחקר נעשה באמצעות מערכת ממוזערת ייחודית, שפותחה במיוחד למטרה זו, אשר מאפשרת למדוד פעילות של תאי עצב בודדים בזמן תעופה. השאלה כיצד בעלי-חיים מתמצאים במרחב נחקרה רבות, אך עד כה רק בהקשר דו-ממדי. ידוע כי קיימים "תאי מקום", שהינם תאי עצב השוכנים בהיפוקמפוס – מבנה מוחי שקשור בזיכרון, ובפרט בזיכרון מרחבי. כל אחד מתאי המקום אחראי על אזור מוגדר במרחב, ומשגר איתות חשמלי כאשר בעל-החיים נמצא באזור זה. באופן זה, כל תאי המקום יוצרים, יחד, ייצוג מלא של המרחב כולו. אך למעשה, הניווט של בעלי-חיים רבים, ושל בני-אדם, נעשה במרחב תלת-ממדי. ועם זאת, ניסיונות להרחיב את היריעה משני ממדים לשלושה נתקלו בקשיים. אחד הניסיונות הבולטים בתחום זה בוצע בשיתוף בין אוניברסיטת אריזונה לסוכנות החלל האמריקאית, נאס"א. במסגרתו שוגרו חולדות לחלל (במעבורת החלל). בסופו של דבר, הניסוי לא סיפק את הנתונים הדרושים מאחר והחולדות אומנם נעו בחוסר כבידה בחלל תלת-ממדי, אך למעשה הן רצו על מסלול קווי, חד-ממדי. ניסיונות אחרים, שהשתמשו בהטלות של המרחב התלת-ממדי על משטח דו-ממדי, נכשלו גם הם. המסקנה הייתה שכדי להבין תנועה במרחב תלת-ממדי הכרחי לאפשר לבעל-החיים לנוע באופן שממלא את כל שלושת הממדים; כלומר, יש לחקור בעלי-חיים מעופפים. ד"ר אולנובסקי בחר בעטלף פירות ישראלי – בעל-חיים נוח לניסויים, וגדול יחסית, ולכן אפשר לחבר אליו מערכות מדידה ורישום אלחוטיות, שאינן מפריעות לתנועתו החופשית. מאמץ הפיתוח של מערכת המדידה המתוחכמת נמשך מספר שנים, תוך שיתוף פעולה בין ד"ר אולנובסקי לבין חברה מסחרית בארה"ב. בסופו התקבלה מערכת אלחוטית, קלה (משקלה 12 גרם, כ-7% ממשקל העטלף), ובה אלקטרודות המודדות את פעילותם של תאי עצב בודדים במוח העטלף. אתגר נוסף שעמד בפני המדענים היה להתאים את התנהגות העטלפים למטרת הניסוי. באופן טבעי, העטלפים עפים ליעדם – לדוגמה, לעץ הפרי – בקו ישר, כלומר באופן חד-ממדי, ואילו לצורך הניסוי היה עליהם לעופף בחופשיות כך שימלאו נפח תלת-ממדי. הפתרון לבעיה נמצא במחקר קודם של ד"ר אולנובסקי, בו עקב אחרי עטלפי פירות בטבע באמצעות מכשירי GPS ממוזערים וגילה, בין היתר, כי כאשר העטלפים מגיעים לעץ הפרי, הם מקיפים אותו ונעים באופן שממלא את כל החלל שסביב לעץ. כדי לדמות מצב זה במעבדה – שהיא מעין מערה מלאכותית המצוידת בציוד לניטור מלא של העטלפים – הותקן "עץ" מלאכותי עשוי מוטות מתכת, אליהם מחוברות קעריות עם פירות. מדידת הפעילות של תאי עצב בהיפוקמפוס של העטלפים הראתה לראשונה כי ייצוג המרחב התלת-ממדי במוח דומה לייצוג דו-ממדי: כל אחד מתאי המקום אחראי על זיהוי אזור מסוים בחלל ה"מערה", ומשגר איתות חשמלי כאשר העטלף נכנס לאזור זה. אוכלוסיית תאי-המקום כולה יוצרת כיסוי מלא של נפח ה"מערה" כולה. בדיקה מדוקדקת של האזורים עליהם אחראים תאי המקום סיפקה פתרון לשאלה שנויה במחלוקת – האם קיים "שוויון" בתפיסת שלושת הממדים, לדוגמה, האם הרזולוציה של תפיסת הגובה במוח זהה לזו של האורך והרוחב. הממצאים מראים כי האזור עליו אחראי כל אחד מתאי המקום הוא כדורי, כלומר הרזולוציה אכן אחידה בשלושת הממדים. החוקרים מציינים כי יתכן שבבעלי-חיים שאינם מעופפים, אשר נעים למעשה במרחב שטוח, רמת הרזולוציה בצירים השונים אינה אחידה. יתכן, לדוגמה, שבעלי-חיים כאלה צריכים להיות רגישים יותר לשינויים בציר האורך והרוחב, ופחות לשינויים בציר הגובה. לגבי בני-אדם זוהי שאלה מעניינת במיוחד, שכן מצד אחד הם התפתחו מקופים שמקפצים במרחב תלת-ממדי, מענף לענף, אך מצד שני, תנועתם האופיינית היא במרחב דו-ממדי. ממצאי המחקר מספקים תובנות חדשות על התפקודים הבסיסיים של המוח: ניווט, זיכרון מרחבי, ותפיסה מרחבית, וזאת במידה גדולה בזכות פיתוח הטכנולוגיה החדשנית שאיפשרה לראשונה להציץ לתוככי המוח של חיה המעופפת באופן טבעי. ד"ר אולנובסקי מאמין כי בטווח הארוך יפנה חקר המוח למחקר טבעי ככל האפשר, כלומר יחקור את הבסיס המוחי של התנהגות בעלי-חיים במתקני מעבדה בהם מחקים את התנאים בטבע, או אף כאשר הם מצויים בסביבתם הטבעית ממש, בזמן ביצוע מטלות טבעיות. עטלף פירות ישראלי. צילום: ד"ר יוסי יובל/מכון ויצמן למדע עטלף פירות ישראלי. צילום: ד"ר יוסי יובל/מכון ויצמן למדע

מנגנון מוחי חדש הודגם בעטלפים; משמש לקידוד עצבי של המרחב הפיסי

  • תגובה אחת
מחסום דם מוח. איור: shutterstock

"מערכת מוח על גבי שבב גילתה לנו פרטים חדשים על פעילות מחסום דם-מוח, שיעזרו בטיפולים באלצהיימר והשפעת סמים"

  • 2 תגובות
פגיעות בעמוד השדרה. איור: shutterstock

טיפול חדש עשוי למנוע או לצמצם נכות אצל נפגעי חוט שדרה

  • אין תגובות
תאים חיים מבעד למיקרוסקופ. איור: shutterstock

החיים בסופר-רזולוציה

  • 3 תגובות
הקשר בין תבונה מלאכותית והמוח האנושי. איור: shutterstock

לנתח בינה מלאכותית כדי להבין טוב יותר את המוח האנושי

  • תגובה אחת
איור: pixabay.

מה אפשר ללמוד על המוח כאשר אנחנו מדברים עם עצמנו

  • 2 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

הפעילות המוחית שלנו בזמן שינה יכולה להעיד מתי אנחנו חולמים

  • 2 תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע גידלו מוחות מיניאטוריים במעבדה וגילו כיצד נוצרים הקפלים במוח האדם

  • 3 תגובות
גרפן וזהב הופכים גלאי מוח ליעיל יותר. באדיבות: DGIST.

גלאי מוח המורכב מגרפן וזהב

  • אין תגובות
מקור: pixabay.

מגע חברתי וחרדה בקרב אנשים עם אוטיזם

  • 10 תגובות
ידידים - מקור גנטי משותף לכלבים ובני אדם העושה אותם חברותיים

התגלה הבסיס הגנטי המשותף להתנהגות חברתית אצל כלבים ובני אדם

  • 3 תגובות
מדענים מציגים סרט שקודד בדנ"א. מתוך המחקר. התמונה באדיבות מכון הבריאות הלאומי/ המכון הלאומי לבריאות הנפש

מדענים מציגים סרט שקודד בדנ"א

  • 6 תגובות
המסכים האלקטרונים מכים בנו באור כחול המשבש את בקרת השינה במוח. צילום: Aleksander Razumny Nordgarden Rødner Follow.

מסכים כחולים מעוררים את המוח

  • 2 תגובות
מוח עכבר במבט מלמעלה: שלוחות עצביות מחברות בין שתי האמיגדלות (שני האזורים הבוהקים ביותר, משני צידי המוח) לבין קליפת המוח (החלק העליון). מקור: מתוך המחקר.

להאיר את הטראומה באור חדש

  • 3 תגובות
תוצאות דימות של מוח דג הזברה. משמאל: דימות במיקרוסקופ פלורוסצניה אופטי מספק רק תמונה מטושטשת המוגבלת לפני השטח. מימין: הגישה האופטו-אקוסטית FONT, לעומת זאת, מספקת תמונה תלת ממדית ברזולוציה גבוהה ומידע מפורט על פעילות הנוירונים (נקודות כתומות) בזמן אמת, בכל רחבי המוח. צילום: מרכז הלמהולץ, מינכן.

חלון לעומק המוח

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש