גרורות של סרטן העור מלנומה מגיעות אל המוח על ידי 'התחזות' לתאים תקינים של מערכת החיסון

חוקרות באוניברסיטת תל אביב הצליחו לפתח שיטה לנטרול המנגנון, שעשויה בעתיד לחסום את המסלול ולמנוע גרורות במוח אצל חולי מלנומה * המאמר פורסם לאחרונה בכתב העת Cell Reports

בתמונה: צוות החוקרות (מימין לשמאל): ד"ר הילה דורון, פרופ' נטע ארז, מלק עאמר. צילום: תמר שאמי
בתמונה: צוות החוקרות (מימין לשמאל): ד"ר הילה דורון, פרופ' נטע ארז, מלק עאמר. צילום: תמר שאמי

חוקרות באוניברסיטת תל אביב, בהובלת פרופ' נטע ארז, ד"ר הילה דורון ותלמידת המחקר מלק עאמר מהמחלקה לפתולוגיה בביה"ס הספר לרפואה, גילו כי גרורות של סרטן העור האלים מלנומה מגיעות אל המוח על ידי 'הונאת' מערכת החיסון: הן 'מתחזות' לתאים של מערכת החיסון עצמה, שמתגייסים למאבק בנזק רקמתי מדומה במוח, ומגיעות למוח במסלול התקין לכאורה שנפתח עבור אותם תאים. בנוסף פיתחו החוקרים שיטה לנטרול מנגנון ההונאה המתוחכם, שעשויה למנוע בעתיד התפתחות של גרורות במוח אצל חולי מלנומה.

המחקר בוצע בשיתוף עם פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ראש המעבדה לחקר סרטן וננוטכנולוגיה, המחלקה לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה, הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

המאמר פורסם לאחרונה בכתב העת Cell Reports .

"סרטן העור מלנומה ידוע כמחלה אלימה וקטלנית, בעיקר מפני שהוא שולח גרורות לאיברים חיוניים בגוף, ובמקרים רבים למוח," אומרת פרופ' ארז, המשמשת כראש המחלקה לפתולוגיה בביה"ס לרפואה, "אנחנו ביקשנו לברר כיצד מתגברים התאים הסרטניים על ההגנות הטבעיות של המוח, וחודרים לתוכו על מנת ליצור גרורות.

"בהתבסס על מחקרים קודמים במעבדתנו, התמקדנו בתאים של רקמה מוחית בשם אסטרוציטים, שנמצאים בין השאר במחסום הדם-מוח, ותפקידם לשמור על המבנה התקין של המוח, מציינת פרופ' ארז, "ידוע שבמקרה של נזק לרקמה במוח, האסטרוציטים מפרישים חומרים המוגדרים כפקטורים דלקתיים, שמאותתים לתאי דלקת של מערכת החיסון ברחבי הגוף וקוראים להם להגיע למוח. תאי הדלקת קולטים את המסר באמצעות קולטנים ספציפיים לאותם פקטורים דלקתיים, וחשים אל המוח במסלול ייעודי שנפתח עבורם, כדי להושיט עזרה. אנחנו בדקנו קשר אפשרי בין מנגנון חיוני זה לבין המנגנון הגרורתי של המלנומה."

במסגרת המחקר בחנו החוקרות עכברים במודל למלנומה, וכן רקמות של גרורות מלנומה במוח האנושי, שהוסרו בניתוח במאמץ להציל את חיי החולים. ראשית הן בודדו אסטרוציטים מרקמת המוח, וביצעו בהם איפיון מולקולרי. הם מצאו עלייה משמעותית – בהשוואה לערכים תקינים – בייצור הפקטורים הדלקתיים בכלל, כולל עלייה גדולה במיוחד בייצור פקטור המכונה CXCL10. בנוסף הן ביצעו צביעה ייעודית של חתכי רקמת המוח, כדי לאתר בהם אסטרוציטים לצד פקטורים דלקתיים שהם מפרישים. בדרך זו הם מצאו שהאסטרוציטים נכנסים לפעילות ומפרישים פקטורים דלקתיים כבר בתחילת המחלה – כשהמלנומה נמצאת בשלב הגידול הראשוני על העור, טרם התבססות הגרורות. (במחקר נוסף בוחנים החוקרים כעת כיצד גורמת המלנומה, כבר בשלביה הראשוניים, לתופעה זו במוח).

כעת בחנו החוקרות את תאי המלנומה, ומצאו שבחלקם מופעל קולטן לפקטור הדלקתי CXCL10 המשוגר על ידי האסטרוציטים – זהה בדיוק לקולטן שבתאים הדלקתיים של מערכת החיסון. במילים אחרות, תאי הסרטן קולטים את הפקטור הדלקתי, ונענים לקריאה שנועדה בעצם לתאי מערכת החיסון. כך הם למעשה 'מרמים' את מערכת החיסון, ומשתמשים במסלול התקין שלה כדי להגיע למוח ולחדור לתוכו.

"לאחר שגילינו את המנגנון רצינו לברר אם יש דרך לחסום אותו ולעצור את התהליך הגרורתי," אומרת פרופ' ארז. "באמצעות שיטות גנטיות ניטרלנו את הקולטן לפקטור CXCL10 בתאי המלנומה, כדי שהם לא יוכלו לזהות אותו ולהיענות לקריאת האסטרוציטים." התוצאות היו מבטיחות: בעכברים שבהם נוטרל הקולטן התפתחו הרבה פחות גרורות במוח, בהשוואה לעכברים בקבוצת הביקורת, שבהם המשיך הקולטן לפעול.

"במחקר שלנו חשפנו מנגנון מתוחכם, שבאמצעותו מצליחים תאי סרטן העור מלנומה להערים על מערכת החיסון, לחדור אל המוח ולייצר גרורות," מסכמת פרופ' ארז. "כמו כן מצאנו דרך לחסום את המנגנון באמצעים גנטיים, על ידי נטרול הקולטן שמפתחים תאי המלנומה לפקטור דלקתי שנשלח מהמוח אל תאי מערכת החיסון. אנחנו מאמינים שתגליות אלה עשויות להוות בסיס לפיתוח טיפולים יעילים, שימנעו בעתיד התפתחות של גרורות במוח אצל חולי מלנומה."

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. שאלה: לפי החומר שבכתבה לתאי הסרטן יש מנגנונים מתוחכמים להתמודדות מול מערכות ההגנה של הגוף. מנגנונים כאלה לא התפתחו אצל אותו אדם אלא כנראה הם תוצאה של התפתחות גנטית. האם ואיך עוברים מנגנונים אלה בתורשה? האם המידע לייצור תאי סרטן עובר אף הוא בDNA?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן