צוות חוקרים ישראליים חשף מנגנון המשתתף בניווט הנוירונים במוח

המחקר מראה כיצד מערכת האיתות Robo פועלת ומשפיעה על תהליכים ההתפתחותיים במוח, כמו גם מחוץ למערכת העצבים המרכזית, ויסייע בפיתוח תרופות חדשות לטיפול בסרטן, מחלות כליות כרוניות וניוון מקולרי

נוירונים. איור: shutterstock
נוירונים. איור: shutterstock

במהלך התפתחות המוח, מיליארדי תאי עצב (נוירונים) חייבים למצוא את מקומם המדויק על מנת לקדם את יצירתם של טריליוני חיבורים נכונים בין-נוירונים, ובכך לאפשר לנו ליהנות מתפקודים מוטוריים, תפישתיים ורגשיים תקינים.

כדי להשיג רמה כה גבוהה של דיוק, נוירונים מבטאים קולטנים חלבוניים מיוחדים שחשים את הסביבה ומשמשים כ- ׳נווטים׳ המכוונים את הנוירונים ואת השלוחות הארוכות שיוצאות מהם בנתיבים הנכונים תוך כדי הימנעות מכניסה לאזורים אסורים.

במחקר חדש המתפרסם במגזין המדעי Cell, חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן ביחד עם מספר עמיתים ומשתפי פעולה, מדווחים על גילוי מנגנון מולקולרי רגיש המקנה לקולטן העצבי ‘Robo’ את היכולת להגיב לאותות בסביבתו באופן ספציפי.

אחת ממערכות האיתות החשובות ביותר בתהליכי ניווט נוירונים כוללת את הקולטן ‘Robo’ שמוצג על פני שטח התאים המנווטים ואת החלבון החוץ-תאי ‘Slit’ שנקשר אל ‘Robo’ ומפעיל אותו. פגמים גנטיים באחד משני החלבונים האלו מובילים לפגיעות חמורות במבנה ותפקוד המוח. כך למשל, חסר ב ‘Robo’ או ב ‘Slit’ פוגע ביכולת של המוח ליצור קשרים מתאימים מעבר לאזור במוח שנקרא ‘corpus callosum’. דרך אזור זה שלוחות של תאי עצב ממחצית אחת של המוח (המיספרה) חוצות את דרכן של השלוחות שיוצאות מן ההמיספרה השנייה בדרכן לעצבב את האברים בצד הנגדי של הגוף, תכונה חשובה ביותר בפיזיולוגיה של בעלי חיים.

"פעילות לא מבוקרת של Robo ו Slit תורמת להיווצרות ולהתפתחות של מספר מחלות כרוניות והתפתחותיות כדוגמת ניוון מקולרי (Macular degeneration), דלדול עצם, ומחלות כליות כרוניות", מסביר פרופ׳ ירדן אופטובסקי, עורך המחקר ומי שעומד בראש המעבדה לביולוגיה מבנית בפקולטה למדעי החיים ע״ש מינה ואוררד גודמן באוניברסיטת בר- אילן.

כמו כן, ישנו עניין מיוחד במעורבות של Robo ו Slit בסרטן. באופן רגיל, התאים בגופינו קולטים איתותים מסביבתם שמכווינים אותם לגדילה, חלוקה, התמיינות, נדידה ובסופו של דבר למוות תאי מתוכנן. איתותים אלו נקלטים דרך קולטנים המוצגים על פני שטח התאים שמעבירים את המידע הרצוי לתוך התא. בסרטן, חלק מקולטנים אלו ״משועבדים״ כדי לאפשר הופעת ויצירת גידולים ושליחת והתבססות גרורות.

ברפואה מותאמת אישית, המבוססת על ניתוח הפרופיל הגנטי של הגידול הסרטני, נעשה שימוש בתרופות החוסמות את פעילותם של אותם קולטנים סוררים ובכך נמנע המשך השגשוג של התאים הסרטניים. ״ Robo ו Slit מופיעים באופן בלתי מבוקר בסרטן ומזה זמן מה שחוקרים מחשיבים חלבונים אלו כמטרות אטרקטיביות בטיפול במקרים חשוכי מרפא של סרטן לבלב עור ושד,״ מסביר פרופ׳ אופטובסקי. "הבעיה היא שכיום לא קימות תרופות שמכוונות לפגוע בפעילותם של Robo ו Slit, ואנחנו שיערנו שהסיבה לכך היא חוסר בהבנה מבנית לגבי מנגנון ההפעלה והאיתות של Robo. התגליות שלנו ממספקות, בפעם הראשונה, את הידע הדרוש לתכנון תרופות אפקטיביות שיהיו מכוונות לשליטה על פעילותו של Robo אצל חולים ובכך ירחיבו את מגוון הטיפולים האפשריים במסגרת המלחמה בסרטן״.

אפשר לראות ב Slit ו Robo רמת שימור אבולוציונית גבוהה מאוד, וניתן למצוא את צמד החלבונים האלו כמעט בכל היצורים החיים שכוללים מערכת עצבים, החל מתולעים נימיות (נמטודות) באורך מילימטר בודד ועד בני אדם, דבר המצביע על החשיבות הרבה שלהם לתפקוד מערכת העצבים. תוך שימוש בקריסטלוגרפיה של קרני X, פרופ׳ אופטובסקי, הדוקטורנטית רעות ברק ושותפיהם הצליחו לפענח את המבנה המרחבי של הקולטן Robo ברמת הפרדה אטומית. ״העבודה הקריסטלוגרפית ופענוח המבנה ארכו כשש שנים, אבל זה היה רק השלב הראשון של עבודת המחקר,״ אומר פרופ׳ אופטובסקי. ״המבנים האטומיים הראו לנו באופן די ברור איך שני קולטני Robo מתחברים יחדיו ליצירת דימר פעיל, ואיך נקודות המגע שמשתתפות בדימריזציה חסומות בקולטנים הלא פעילים.״ התגליות המבניות היוו את הבסיס לסדרה של ניסויי המשך ביוכימיים והתפתחותיים שבוצעו על ידי מנהלת המעבדה ד״ר ג׳וליה גז-חדד והדוקטורנטית גלית יום-טוב.

מאז גילויים לפני כשני עשורים הושגה התקדמות רבה בהבנת התפקידים הביולוגים של Slit ו Robo ובתהליכים ההתפתחותיים שעליהם הם אחראיים במוח, כמו גם מחוץ למערכת העצבים המרכזית. עם זאת, עדיין לא ידוע כיצד Slit מפעיל את Robo ואיך זה האחרון שומר על עצמו במצב לא פעיל בהיעדר Slit.

בהסתמך על הידע המבני החדש, קבוצת המחקר של פרופ׳ אופטובסקי פיתחה תבחין ביוכימי חדש אשר באמצעותו הם עקבו אחר דימריזציה של Robo בתרבית תאים. באופן זה הם תמכו במודל המבני שלפיו Robo מבקר את הפעלתו דרך מנגנון עיכוב עצמי המונע דימריזציה בהיעדר Slit, והראו שאותו מנגנון קיים גם במספר קולטנים הדומים ל Robo. בשלב הבא, קבוצת המחקר התמקדה בבחינת המנגנון החדש במערכת של אורגניזם חי, כפי שהשביר פרופ׳ אופטובסקי: "נקטנו בגישה מחקרית מצמצמת ועקבנו אחרי התארכות של נוירון מסוג אחד. במהלך האבולוציה, הגנים המקודדים ל Slit ול Robo הוכפלו מספר פעמים, כך שבעכברים ובבני אדם יש ארבעה חלבוני Robo ושלושה Slit כשלכל אחד יש אספקטים ייחודיים אך גם חפיפה תפקודית מסוימת. היה לנו ברור שאם נבצע את הניסויים המתוכננים, שבהם אנו עורכים שינויים גנטיים ממוקדים, בחיית מודל בעלת מספר רב של קולטני Robo, יהיה קשה להבחין בהבדלים בפעילות ביולוגית בגלל אפקט פיצוי משאר הקולטנים. למזלנו, בתולעת הנימית הזעירה C. elegans נשמר רק גן בודד עבור Robo ואחד ל Slit מה שמפשט במידה מסוימת את הניסויים כמו גם את ניתוח התוצאות". כך, בעזרתה של פרופ׳ סיוון קורנבליט-הניס, גם היא מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן, ומומחית לגנטיקה והתפתחות של C. elegans, נערכו סדרה של ניסויי הכוונת אקסונים שאיששו את המודל המבני והתוצאות הביוכימיות.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. ללא ספק המאמר מדהים וגם כך חושב ד"ר עלי אמרה קרדניז מקליניקה AEK שחושב בדיוק כמו הצוות הישראלים על הפיתוח כל הכבוד

  2. אבי
    אם הכל מתוכנן, אז למה יש כל כך הרבה שגיאות? למה זה מתקלקל בקלות? למה זה רגיש לכל מיני כימיקלים, אפילו בכמויות מזעריות?

    זה התכנון הכי טוב שאפשר? או שהמתכנן דאג לפרנסה לרופאים וליצרני התרופות?

  3. ציטוט מהכתבה המדהימה:
    במהלך התפתחות המוח, מיליארדי תאי עצב (נוירונים) חייבים למצוא את מקומם המדויק על מנת לקדם את יצירתם של טריליוני חיבורים נכונים בין-נוירונים
    סוף ציטוט
    אז נכון שלא צריך מישהו, אחראי, חכם, שיתכנן כזה דבר (ועוד אין סוף דברים כאלה בבריאה)
    מספיק פשוט שיקרה פיצוץ מקרי, ממה? לא משנה, בא לא נהיה קטנוניניים….
    ואחר כך יעברו הרבה שנים, ממש הרבה, ומזה יקרו כל מיני דברים סופר-חכמים….
    ואם השנים לא יספיקו, אין בעייה קחו עוד מיליארד שנים או שתיים, בסוף זה יקרה, כמו שאמר האיכר הזקן "מה שלא יעשה השכל, יעשה הזמן…"
    אבל אפשר לסמוך על אבי בליזובסקי שלא יעלה כזאת תגובה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן