המוח – מחקרים בסיסיים

פרופ' גליה אבידן. צילם: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון

מחקר חדש מרחיב את הידע לגבי ייחודיותם של מנגנוני תפיסת פרצופים בקרב בני אדם

  • 3 תגובות
שנת חלום. אילוסטרציה Tiplyashina Evgeniya/Shutterstock

התגלה קשר בין תנועות העיניים בשעה שאנו חולמים לבין פעילות ערה של מרכזים ויזואליים ואזורי זיכרון במוח

  • 2 תגובות
פרופסור דייוויד מיטשל מאוניברסיטת קנסו בג'ורג'יה, חוקר כבר שנים רבות את הזיכרון הלא מודע ומגלה ממצאים מפתיעים. צילום באדיבותו

זרקור – למה ללא מודע יש זיכרון של פיל? / דורית פרנס

  • 3 תגובות
הנוסחה הכימית של "הורמון האהבה" האוקסיטוצין. צילום: shutterstock

ט"ו באב: הצד האפל של הורמון האהבה – דמיון בין השפעותיו להשפעות אלכוהול

  • תגובה אחת
איזון יציבה. איור: shutterstock

כיצד לגרות את המוח כדי להתגבר על חוסר קואורדינציה או תנועות מגושמות של הגפיים?

  • 2 תגובות
מד המהירות של המוח Credit: DZNE / Falko Fuhrmann

בתוך מוחנו יש מד מהירות (ספידומטר)

  • 4 תגובות
המערכת ללא חיישני מגע להערכת איכות השינה באמצעות הקלטת קולות הנשימה במשך שנת לילה

פותחה מערכת להערכת איכות השינה ללא חיישני מגע

  • 2 תגובות
אי.אי.ג'י נוירופידבק. איור: סיון קינרייך

כיצד בודקים הפרעות שינה בזמן אמת?

  • תגובה אחת
ילד גאון. אילוסטרציה: shutterstock

‫גאונות אקראית / דרולד א' טרֶפֶרט‬

  • 5 תגובות
לזלי בו, קטוע שתי ידיים שהצליח להפעיל לראשונה שתי זרועות רובוטיות בו זנמית. צילום: אוניברסיטת ג'ונס הופקינס

בזרועות נטויות – חוקרים הצליחו לאפשר לקטוע שתי ידיים להפעיל ידיים ביוניות

  • 4 תגובות
ספרים, רבותי. הדמיה חזותית של מארג השפות על פי מספר התרגומים. איור: Global Language Network

מחקר: מה סוד כוחן של השפות המשפיעות ביותר?

  • 7 תגובות
עטלף פירות: צילום יובל ברקאי, אוניברסיטת תל אביב

במוחם של יונקים קיים "מצפן" תלת-ממדי

  • אין תגובות
המדענים מצאו כי תאי עצב מסוימים במוחם של עטלפים חשים לאיזה כיוון נוטה ראשו של העטלף, ועשויים, עקב כך, לסייע בניווט במרחב
מחשבות שולטות בנורת לד בתחום התת-אדום הקרוב, היוזמת ייצור של מולקולה בתא תגובה. [באדיבות Martin Fussenegger et al., ETH Zurich]

לשלוט בגנים בעזרת המחשבות

  • אין תגובות
לבכות מול הטלוויזיה. איור: shutterstock

‫עיניים יבשות / דינה פיין מרון‬

  • תגובה אחת
תינוק ישן. צילום: shutterstock

מדוע תינוקות שוכחים / אני סניד

  • תגובה אחת

זרוע תותבת ראשונה המתחברת ישירות לגוף ומספקת חוש מישוש

  • 3 תגובות
הבינו את סוד ההתמצאות במרחב. מאי בריט מוזר (ימין) אדוארד מוזר וג'ון אוקיף. צילומים: וויקימדיה, UCL

הרחבה על פרס נובל לרפואה: ה-GPS של המוח

  • אין תגובות
בני הזוג מאי-בריט מוזר ואדוארד מוזר מאוניברסיטת טרודנהיים בנורווגיה, שניים מזוכי פרס נובל לרפואה 2014. צילום: ויקיפדיה

פרס נובל לרפואה למגלי "ה-GPS" של המוח

  • תגובה אחת
זיכרון. איור: shutterstock

‫זיכרון כל הדברים / ג'יימס ל' מֶק'גוֹ ואורורה לה-פורט‬

  • אין תגובות
המוח האנושי כשבב. איור: shutterstock

יבמ הכריזה על השבב המחקה את המוח

  • 34 תגובות
תפקודי המוח. איור: shutterstock

‫העידן החדש של המוח / רפאל יוסט וג'ורג' מ' צ'רץ'‬

  • 28 תגובות

חוקרי הטכניון פיתחו מערכת 'מח במבחנה' המאפשרת צפייה בפעילות תאי העצב בתלת ממד

  • אין תגובות
פרופ' אילון ועדיה במפגש מועדון השבבים הישראלי, 23/6/14. צילום: שמואל אוסטר

"המטרה – להבין כיצד המוח פועל ולהפיק מכך גם תובנות לתחומים אחרים"

  • 2 תגובות
תופעה שלא חשבו שיכולה להתקיים במוח הגברי. תלמיד המחקר אייל אברהם. צילום באדיבותו

אבא הוא קצת גם אימא

  • 3 תגובות
התאים העיקריים במוח: בצהוב נוירונים (תאי עצב), בכתום: אסטרוציטים, אפור: אויליגודנדרוצידים, בלבן, מיקרו גליה או תאי המוח. איור: shutterstock

פותחים את מחסום דם-מוח

  • אין תגובות
גירוי המוח. צילום: shutterstock

‫פורום – כלים למחשבה / רוי ה' המילטון וג'יהאד זרייק‬

  • תגובה אחת
חלום. איור: shutterstock

המוח החולם (חלק ב')

  • 4 תגובות
תמונה מס' 3: איזורי מוח חיוניים לחלימה: פגיעה באזורים המסומנים באדום מובילה להעדר מוחלט של חלימה (מכל סוג) למרות קיום שנת REM תקינה. אזורים אלו ידועים כחשובים לאינטגרציה חושית (הצומת בין האונה הטמפורלית (צדעית) לפריאטלית (קודקודית), צד שמאל), או לתפיסה של העצמי (החלק האמצעי התחתון של האונה הפרונטלית (מצחית), צד ימין).

המוח החולם: מתי אנחנו חולמים ולמה

  • 5 תגובות
חלומות לא מתרחשים רק בשנת REM: המוח ממשיך לחשוב גם בשינה עמוקה ואף בהקיץ. סקירה של מצבי החלימה ושל התיאוריות המובילות שמנסות להסביר למה אנחנו חולמים.
הורמון האהבה. איור: shutterstock

הורמון האהבה יגרום לך לשקר

  • 33 תגובות
מקטעים מרוצפים מותאמים לגנום האנושי המלא הידוע. חפיפות רבות נוצרות (ויקיפדיה)

‫עזרה לילדים עם אוטיזם / ניקולס לאנג' וכריסטופר ג' מק'דוגל‬

  • תגובה אחת
זיהוי הגנטיקה הקשורה לגנים שבכרומוזום X יכול לסייע בהבנת מאפיינים השונים בין המינים - כגון גובה. צילום: shutterstock

כרומוזום X עשוי להסביר את המקור לשוני בגובה בין נשים לגברים

  • תגובה אחת
לישון כדי לגזום. איור: פרדריק ברוד

‫לישון כדי לגזום / ג'וליו טונוני וקיארה צ'ירלי‬

  • 2 תגובות
עכבר מעבדה. צילום: shutterstock

זכרון לדורות, לפחות בעכברים

  • 7 תגובות
נשיא המדינה שמעון פרס וזוכי המלגות בתחום חקר המוח. צילום: מארק ניימן/ לע"מ

נשיא המדינה העניק מלגות בסך 2 מיליון ש"ח לעשרת החוקרים המצטיינים בתחום חקר המוח

  • תגובה אחת
תמונה של תאי מיקרוגליה במוח עכבר מהונדס גנטית, שפיתחה קבוצתו של פרופ' יונג. צילום: מכון ויצמן

תאי מיקרוגליה – לא מה שחשבתם

  • 3 תגובות
ספל קפה שחור

‫מסע אל התת מודע – על עצלנות וקפאין / רועי צזנה‬

  • 9 תגובות
מחסום דם-מוח. איור: shutterstock

‫לפרוץ את הדרך אל המוח / ג'נין אינטרלנדי‬

  • 5 תגובות
זוכי מיליון דולר IBT - דונהיו ונורמיקו עם הנשיא פרס. קרדיט חן גלילי

ד"ר ג'ון דונהיו וד"ר ארטו נורמיקו, מאוניברסיטת בראון הם הזוכים בתחרות BRAIN הבינלאומית בפרס ע"ס מיליון דולר של עמותת טכנולוגיות מוח לישראל

  • אין תגובות
בתמונה המצ"ב (מימין לשמאל): ד"ר רפי גידרון, יו"ר ומייסד עמותת טכנולוגיות מוח לישראל (IBT), פרופ' לארי אבוט מאונ' קולומביה בארה"ב, פרופ' חיים סומפולינסקי, מהאונ' העברית בירושלים ופרופ' ברט סקמן, זוכה פרס נובל לרפואה לשנת 1991 והמנהל המדעי הראשי במכון מקס פלנק בפלורידה.

פרופ' חיים סומפולינסקי מהאוני' העברית ולארי אבוט מאוני' קולומביה זכו בפרס הראשון למדעי החישוביות העצבית מטעם עמותת טכנולוגית מוח לישראל

  • 3 תגובות
בתמונה: מימין לשמאל עומדים: ד"ר גל חגית רומנו, יניב הררי , דוקטורנט, יושב: פרופ' מרטין קופייק צילום: באדיבות אוניברסיטת תל אביב

קפה בבוקר ובירה בערב מייצבים את הגנום

  • 13 תגובות
האקטון מוח 2013. צילום: : אמיר קוניגסברג

Miyagi Learning Enhancer הוא הזוכה במקום הראשון בנוירו-האקת'ון BrainHack שיזמה עמותת טכנולוגיות מוח לישראל

  • 2 תגובות
המוח הלומד. אילוסטרציה: shutterstock

מחקר מוח חשף: כך אנו מפרשים סיטואציות חדשות על בסיס מידע קיים

  • 9 תגובות
צריכה מוגברת של קפאין וסוכר. איור: shutterstock

צריכת קפאין מאיטה את התפתחות המוח

  • 8 תגובות
סכיזופרניה. איור: shutterstock

‫מעֶבר לתסמינים / פֶריס ג'אבר‬

  • תגובה אחת
אור בקצה מנהרה, מוטיב נפוץ בסיפורי שורדים מהתקפי לב שדיווחו על "חוויית כמעט מוות". איור: shutterstock

אותות חשמליים אחרונים של הכרה במוח לאחר מות הלב עשויים להיות המקור ל"חוויית כמעט מוות"

  • 7 תגובות
ביטוי שונה של חלבונים בשני חצאי המוח קשור לתהליך הלמידה. איור: shutterstock

בפעם הראשונה נמצא כי ביטוי א-סימטרי של גנים בשני חצאי המוח חשוב בגיבוש זיכרונות חושיים

  • אין תגובות
א. תאי מוח פועלים כשהעכבר לומד להכיר את החדר הכחול (שמאל); ב. בחדר אחר, מופעל זיכרון החדר הכחול+חשמול; ג. כשהעכבר שוב בחדר הכחול, הוא קופא מפחד, בשל הזיכרון המוטעה ששם חושמל.

שיטה חדשה להשתלת זכרונות במוח. בינתיים – של עכברים

  • 13 תגובות

מחקר על מאפייני ביטוי גנים במח העכבר מצביע על קשר בין אוטיזם למוח הקטן (צרבלום)

  • 4 תגובות
מימין: יוסי שוחט, ד"ר רוני פז ואורי לבנה. מידע רגשי

סודו של חיוך

  • 6 תגובות
שבבים המתממשקים למוח. צילום: shutterstock

השבבים שיחקו את ההיבט הקוגניטיבי של המוח ויסייעו לנכים

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש