כך עולה ממחקר משותף של חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת אמסטרדם
מעט מאוד ידוע על הבסיס הביולוגי שמוביל להתנהגות בלתי מוסרית. ד"ר שאול שלוי מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכרסטן דה- דרו מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת אמסטרדם, מדווחים במאמרם על תוצאות של ניסוי, המראה שההורמון אוקסיטוצין מקדם אמירת שקר כל עוד התנהגות זו משרתת את הקבוצה אליה משתייך האדם המשקר. המאמר פורסם בכתב העת roceedings of the National Academy of Sciences (PNAS).
במהלך הניסוי שערכו החוקרים, קיבלו חלק מהמשתתפים פלצבו (תרופת דמה) וחלקם קיבלו את ההורמון המדובר. אלו שקיבלו את ההורמון נטו יותר לשקר על מנת להיטיב עם קבוצותיהם. לא רק זאת, הם גם שיקרו מהר יותר ומבלי לצפות לחוסר כנות מיתר חברי הקבוצה. תנאי הביקורת בהם נערך המחקר שללו את האפשרות שההורמון מניע חוסר כנות המשרת את הפרט בלבד.
מחקרים קודמים הראו כי ההורמון אוקסיטוצין קשור להתנהגויות של חיבור והתקשרות בין בני זוג ובין אימהות ותינוקות, ובנוסף לכך מגביר התנהגויות פרו-חברתיות, כגון שיתוף פעולה ואמון.
"תוצאות המחקר שלנו מרמזות שאנשים מוכנים לכופף את הכללים המוסריים כדי לעזור לאלו הקרובים אליהם, כמו הקבוצה או המשפחה," אומר ד"ר שלוי "הדבר מעלה שאלה מעניינת, שייתכן והינה פילוסופית יותר: האם כל השקרים הם לא-מוסריים?"
ד"ר שאול שלוי הוא מנהלו של המרכז לקבלת החלטות ופסיכולוגיה כלכלית (DMEP) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקרו מתמקד בקבלת החלטות אתיות והצדקות בהן אנשים משתמשים בעוולה ועדיין לחוש מוסריים. הוא מחפש את המידה בה אנשים משקרים ובאילו מצב גדלים הסיכויים להתנהגות כנה.
חלק מהמחקר מומן על ידי People's Program (Marie Curie Actions) בתוכנית המסגרת השביעית של האיחוד האירופי לד"ר שלוי ועל ידי קרן המדע ההולנדית לפרופ' דה-דרו.
33 תגובות
יאיר
אמרת את מה שאמרת. ועכשיו אתה ממשיך עם כמה שקרים שמאלניים. להגיד שישראל אשמה ב-82 זה מטוטמם, ולהגיד שישראל אשמה ב-73 זה עוד יותר מטוטמם.
כך את האג'נדה שלך למקום מתאים, לא כאן. נסראללה זקוק ליחצנים כמוך.
יאיר,
ברור שבסופו של דבר מדובר באנשים שמשתמשים ב: מדע, דת, תרבות וכל מה שעולה על דעתם בכדי לנסח לעצמם כללי מוסר. מדע שלעצמו ניטרלי אבל האתוס שלו מעודד התנהגות מוסרית (אמירת אמת). אם אתה בוחר רק להיעזר בפירותיו אך להשתמש באתוס מתחרה, אל תתפלא על התוצאה.
לארי ניבן, סופר המד"ב הנפלא, פעם תיאר את רפלקס הכניעה שיש ליונקים, לדוגמא בכלבים. במריבת כלבים הוא כתב, כאשר כלב נכנע, הוא נשכב על הגב כאשר ארבעת הגפיים שלו באוויר מה שמשדר לכלב המנצח כניעה. הכלב המנצח מבין זאת ומותיר את הכלב הנכנע בחיים וכך גזע הכלבים לא משמיד את עצמו כך שהאבולוציה יצרה בד בבד התנהגות אלטרואיסטית עם התנהגות לוחמנית מרוסנת. גם למין האנושי יש רפלקס כניעה (הוא תיאר משהו שדומה לכלבים, בתינוקות) אלא שהרפלקס הזה הוכנע ע"י כלי הנשקים המתקדמים, המהירים והמידיים שיצרנו, שלא מאפשרים קשר עין והפעלת הרפלקס. אני לא יודע כמה זה נכון, אבל בוודאי בהיותנו טורפים, יצרנו לעצמנו מורשת לוחמנית מפוארת שרק חודדה בעזרת המדע, אין ספק, אבל לטעון שמורשת ביולוגית לוחמנית סותרת אלטרואיזם, זו טענה מעניינת אבל לדעתי לא נכונה. עת להילחם ועת להקריב.
שמוליק, כלומר תרומה בעקיפין – לא המדע חושב מוסרית, אלא הידע שהמדע יוצר מאפשר חשיבה חופשית, ומאפשר פיתוח חשיבה מוסרית.
עוד הערה על שאלות מלחמה – הביטוי קאזוס בלי הוא בעייתי ביותר מנקודת ראות מוסרית. כשאנו חוזרים לימים ההם, ימי סיני 56 ו67, לא רק שאלת המחירים בודאות לא נשקלה כראוי, אלא גם לא מוצו האפשרויות המדיניות לגישות לא מלחמתיות.
ובהמשך לעיניין הזה, אם אומנם יש בסיס להתנהגות מוסרית במבנה הביולוגי, האם אין בסיס להתנהגות מלחמתית, או להתנהגויות פושעות אחרות – גם את הנושאים האלה, בפיתוחם הרחב והמחריד, אני רואה יותר כנושאים תרבותיים ופחות מותנים בביולוגיה. אם הביולוגיה פועלת ליצור התנהגות מוסרית, איך ייתכן שבאמצעת הורמונים ושאר תהליכים היא מבססת גם מלחמה, או שלא?
יאיר,
אני חלוק על הסיפא של דבריך: המדע תרם תרומה אדירה לחשיבה המוסרית. רוב התחלואות המוסריות שלנו נובעים מהדת: העבדות, התייחסות לנשים(51%), לילדים, להומואים ולמי שסתם מאמין באל אחר נובעים ממנה כי האתוס העיקרי של הדת הוא הצ׳ק החופשי שאתה מקבל להגן על הדת שלך, וכוהניה. החילוניות, הליברליזם והדמוקרטיה לא היו יכולים להתקיים ללא המדע אשר האתוס הבסיסי שלו הוא אמירת אמת. המדע סיפק את הבסיס להבנה שהומואיות, לדוגמא, נפוצה העולם החי, שכושים הם אנשים בדיוק כמו אנשים לבנים, שאין שום סיבה להלביש אישה בבורקה…
ללא ספק ההתקדמות הסיזיפית, המילימטרית באיכות החיים שלנו איפשרה לחילוניות לשגשג ואיתה, ההתקדמות המוסרית שלנו, אבל המדע היה שם בבסיס. זה לא אומר, כמובן, שאין דוגמאות הפוכות אבל לדעתי תמיד תמצא בדוגמאות אלו את אי אמירת האמת. ממליץ לך לקרוא את סם האריס או להקשיב ללורנס קראוס.
קרא:
http://www.theguardian.com/science/2012/sep/09/science-philosophy-debate-julian-baggini-lawrence-krauss
בקשר למלחמות, הגם שאני מסכים עם רוב דבריך בנושא, סגירת מיצרי טיראן היא קאזוז בלי
שמוליק,
את התיקון לכימיה מקבל, ואמשיך לטעות בו בעתיד כי הוא נשמע לי ח. בעיקרו של דבר נראה לי שהגענו למודוס ויונדי עם דבריך, הגם שלא להסכמה מלאה. אני מזכיר שוב, שהבסיס אינו הדבר. מכוח הבסיס של הכימיה האנאורגנית נוצרו החיים, וכל התהליכים הכימיים במולקולות החיים מתרחשות כמו בריאקציות אנאורגניות, ובכל זאת החיים לא מוסברים על ידי בסיס הולדתם, ממש כפי שהילד עצמאי מהוריו. גם אם המוסר נוסד על בסיס הזדהות, התוצר המוסרי כפי שכתבת הוא מכוחה של התרבות, אם כי לא נראה לי שהמדע תרם למוסריות, או לחשיבה מוסרית.
ניסים, אני רוצה להעיר רק על הנושא שהכעיס אותך. המלחמה בינינו לערבים ולפלשתינים לא התחילה עם סמיר קונטר, וחלק ניכר מהמלחמות ניזומו על ידינו, למשל סיני 56 הייתה נטו יוזמה ישראלית, גם לבנון 82, ואילו לגבי 73 היום ידוע היטב שהמלחמה יכולה הייתה להימנע אילו קיבלנו את ההסדר שנתקבל אחרי המלחמה והוצע לממשלת ישראל לפניה. על כל פנים יש עובדה מוסרית הראויה לציון לגבי מלחמה – כמעט כל סייג מוסרי שאדם מקבל על עצמו בחיי השלום, הוא עשוי לשכוח בזמן מלחמה.
יאיר, למה אתה כותב כימיה ב ׳ח׳?
אין ספק שההתקדמות המוסרית של המין האנושי לא חלה בעקבות שינויים כימיים אלא בעקבות ההתקדמות המדעית, תרבותית שלנו, זה ברור לגמרי, אבל בבסיס, האלמנטים העקרוניים ביותר שמרכיבים מוסר הם ביולוגים. אלטרואיזם (כפי שהוא מוגדר לפי נוסחת פרייס), אמפתיה כתוצאה של ניורוני מראה (לדוגמא), מייצרים את הבסיס. לכן אני לא מסכים למשפט שכתבת: ״בהורמונים אין שום מוסר, וגם לא בשום גורם בטבע מלבד בלשון האנושית…״. בהורמונים אין אבל בחומרה של המין האנושי צרובה התנהגות מוסרית ובימינו אנו, קל לה לבוא יותר לכדי ביטוי
יאיר
חיות בפרוש משקרות. הן יודעות משהו אחד ו"אומרות" משהו אחר – וזו הגדרה מקובלת לשקר. למשל – קופי קפושון משמיעים לעיתים אזהרת טורף (יש להם אזהרה כזו) כדי להרחק קופים אחרים ממזון שהם מצאו.
"בספר ויקרא יש ואהבת לרעך כמוך?" – בודאי, אתה מוזמן לחפש. אני מסכים שיש שם חוקים נוראיים אבל אני חושב שהמוסר הבסיסי לא השתנה כל כך כמו שרוצים לחשוב. אולי כאן אתה צודק, אני רק אומר את התחושה שלי: גם אז רצח וגניבה נחשבו לדברים רעים, בהתאם לנסיבות כמובן.
אחרי זה אתה סותר את עצמך … אתה פתאום טוען שהיום אנחנו לא יותר מוסריים.
ואז אתה אומר דבר חולני לחלוטין – "אנו לא זוכרים את מתי הצד השני". אני מבין שאתה טוען שאנחנו צריכים ימי זכרון גם לנאצים וגם לחבריו של סמיר קונטאר…..
כשהשתן עולה לראש אומרים דברים שעדיף שלא יאמרו. לא?
כשארצה לעסוק בענייני תדמית אשכור את שירותיהם של משרד פרסום ויחסי ציבור. לשמחתי אני עדיין לא שם, לכן כנראה אני אמשיך לכתוב על מה שאני יודעת ומעירה ומגובה בעובדות, במחקרים מדעיים וחשיבה רציונאלית, ואחרים יכתבו משפטים לא כל כך אינטליגנטיים ומנותקים מהמציאות כמו: "מדבריך משתמע שגם המתמטיקה היא תוצר של מערכת רגשית ביולוגית, ולא תוצר של שפה אנושית."
נ.ב. אני כבר מזמן לא אחרונה.
שמוליק,
יש קשר בין אלטרואיזם למוסר, אם בכלל יש אלטרואיזם,אמיתי. למעשה למיטב הבנתי סוג כזה של אלטרואיזם נדיר ובדרך כלל נוכל למצוא במה שנחשב לאלטרואיסטי במעשי בני אדם מניעים עצמיים. הנמלים למיטב הבנתי אינן אלטרואיסטיות, ומכל מקום אין להן תורות מוסר. גישתו של המילטון שחישב קירבה גנטית ומעשים אלטרואיסטים על פי פעולות הנמלים בוקרה בחריפות.
קמילה,
הזדהות עם סבל עשויה להניע טענות ומעשים בהקשרים של מוסר. ייתכן שהרגש "הטוב" הוא הבסיס למוסר, אבל הכרח להכיר שבסיס אינו הדבר השלם. אין ספק שהחימיה והפיזיקה הם בסיס לחיים, אבל אי אפשר להסביר את החים באמצעותן, ולכן נבנה מדע הביולוגיה, המשתמש באינספור מונחים ודרכי הסבר שהמדעים הבסיסיים לא מכירים. דוגמאות מהסוג הזה יש רבות מאוד, ותמיד, הבסיס שבלעדיו אי אפשר, אינו מספק הסבר לדבר שבדיון. אילולא הביולוגיה לא היה מוסר, על זה אין ויכוח. גם חיים לא היו, לשון לא הייתה, כמו שמציין ניסים. אבל הלשון תחילה והתרבות והמוסר והמתמטיקה ושאר מופעי התרבות בעיקבותיה, או היבטים אחרים של הנפש והתרבות האנושית אינם ביולוגיה. המוסר בעיקרו של דבר, הוא תוצר של התרבות, והשימוש בלשון, והתרבות הלשונית. התפיסות של מוסר שהועלו כאן על ידי החברים מציגות גישה מוגבלת להבנת המוסר. אתן כמה דוגמאות לשאלות מוסריות. רבים עניים לעומת עשירים מעטים, שיוויון בני האדם, גביית מיסים, שיוויון האישה, שיוויון הילד, האם מותר לנהוג באלימות כלפי מישהו, הדוניזם לעומת נזירות, התנהגות לבעלי חיים, אכילת בעלי חיים, אכילת בני אדם, מכירת אברים להשתלה, מימון טיפולים רפואיים, התייחסות לסביבה, האם על אדם לצאת למלחמה, האם תגובה אלימה על אלימות היא מוסרית, יחס לזרים, ועוד הרבה מאוד שאלות, ולאף אחת אין תשובה פשוטה, וגם לא קיימת הסכמה על איזושהי תשובה, לא בין הפילוסופים, בין כלל האנשים, לא בין החברות השונות. אין לכל הבעיות האלה כל קשר (ישיר) לביולוגיה, הן כולן, אלו שהזכרתי ואלו שלא, תוצרים של התרבות ושל הלשון.
במיוחד כדאי לשים לב לשינויים שחלו בתפיסות המוסריות. דוגמה אחת מרבות, עד לפני 100 שנים, עד כמה שזכור לי לא הייתה זכות בחירה לנשים בשום ארץ. זה מבטא תפיסה מוסרית מפלה לגבי נשים. הייתי אומר שיש להפליה זאת בסיס ביולוגי, אבל לא מהסוג שאתם או המחקר לעיל מציעים. על השינויים שחלו בתפיסת חומרת הרצח הערתי בתגובה קודמת. אילו היתה התפיסה המוסרית מונעת מכוחן של המולקולות, לא היה מקום לכל השינויים. לא רק זאת: למעשה, אם לכאורה הביולוגיה מקנה מוסריות כגון הינעות מרצח, כיצד קורה שאותו אדם שנמנע מרצח כל ימיו יוצא למלחמה על מנת לרצוח אנשים – לאחר שספג אל תוכו כמה טקסטים המצדיקים את המלחמה – לא נמצא שום אוכלוסיה בעולם שנמנעת מסוג כזה של רצח, ובעצם נתקשה למצוא איזושהי אוכלוסיה שנמנעת לגמרי מרצח. גם בארץ יש מקרים לא מעטים שבהם רצח מוצדק על ידי האוכלוסיה ועל ידי בתי המשפט לפחות חלקית, למשל רצח מתוך קינאה ולכאורה חוסר שליטה עצמית, נענש בהרבה פחות מהמקסימום החוקי.
כדאי להסתכל שוב על הכתבה הקצרה שלפנינו: הם טוענים שאוקסיטוצין גורם לשיבוש מוסרי. הורמון זה לפי הכתבה מופרש במיוחד אצל אימהות טריות. האומנם אימהות אלו נוטות לשקר? או לפעול נגד המוסר יותר ממה שפעלו לפני הלידה? זה לא התצפית שלי. למעשה אימהות מוצפות הורמון זה הן אנשים נפלאים, ככל שהיכרתי אותן. מה שעשו החוקרים היה שיבוש המערך ההורמונלי של האנשים שבניסוי. הרי הורמונים רבים מופרשים בכמויות גדולות לנוכח צורך התנהגותי חריף, כגון פחד, אוכל, כלומר הפרשה חדשה של ההורמונים באה לאזן את הפרת האיזון הנפשי. ואילו כאן קיבלו האנשים הורמון ללא כל צורך אמיתי, ואיזונם הנפשי הופר, ולכן יכלו החוקרים למצוא התנהגויות יוצאות דופן.
לסיכום, הביולוגיה על שפע מכשיריה מכשירה את בעל החיים להתנהגויות מסוגים רבים. אין לה שום קשר ישיר למוסר, הקשר שלה הוא להתנהגויות. ואכן התנהגויות משמשות בסיס לתביעות תרבותיות לשוניות המכונות מוסר.
ניסים,
בהמשך לדברים לעיל, מה שמכונה שקר בבעלי חיים אינו אלא פרשנות אנושית, לשונית, תרבותית. בספר ויקרא יש ואהבת לרעך כמוך? ומה עם כל הדברים הנוראים שיש בספר הזה? אתה טוען שהיום אנו יותר מוסריים? מי זה אנו – למה יש לנו כל כך הרבה ימי זיכרון שבהם אנו לא זוכרים את מתי הצד השני, מעשי ידינו להתפאר?
יאיר
איך אתה מסביר שחיות לעיתים משקרות?
not walking death
כתבת:
"קמילה האחרונה – מדבריך משתמע שגם המתמטיקה היא תוצר של מערכת רגשית ביולוגית, ולא תוצר של שפה אנושית."
השפה האנושית היא תוצאה של מערכת ביולוגית – לכן מה שכתבת נראה לי די מגוחך.
יאיר
אתה טוען שהדת היהודית לא מוסרית? כאן אני מסכימים 🙂
קמילה האחרונה
מדבריך משתמע שגם המתמטיקה היא תוצר של מערכת רגשית ביולוגית, ולא תוצר של שפה אנושית.
במקומך הייתי נזהר בדבריי.
וגם טיפ קטן להמשך חייך "הצנועים": לא הכל את יודעת. כמוך יש עוד הרבה, קצת ספקנות וצניעות יכולה לעזור לתדמית שנוצרה לך כאן.
יאיר,
אני סבורה שתמצא כאן:
http://1vsdat.org/index.php?option=com_k2&view=item&id=564:%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8&Itemid=189
כמה רעיונות יפים (שחלקם מגובים במחקרים ובידע מדעי) על הבסיס הביולוגי של המוסר.
ובאופן כללי, היכולת שלנו (ושל הרבה בעלי חיים אחרים) להזדהות עם יצור אחר, שלא חייב להיות אפילו מאותו סוג ומין, מתבססת על מבנים מוחיים מסויימים (נוירוני מראה למשל). מרביתם של המעשים הלא מוסריים קשורים להיעדר היכולת להזדהות עם סבלו של האחר, ולחילופין פעמים רבות אנו עושים מעשים מוסריים ומקבלים החלטות מוסריות בדיוק בגלל שאנו "מרגישים" את סבלו של האחר. זה בדיוק המקור הביולוגי אבולוציוני לכללים שנתפשים בעיננו כמוסריים ומבוטאים בממרות: "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" ו"אהבת לרעך כמוך".
כמובן שאתה יכול לנהוג באופן מוסרי בגלל מורא החוק או בגלל הרצון להשתייך לחברה או להמנע מבושה כתוצאה מתגובת החברה, אבל גם אספקטים תרבותיים אלה מבוססים על מערכות רגשיות ביולוגיות, במיוחד כשמדובר בפחד או ברצון להשתייך ולהיות נאהב.
יאיר
אני מבין למה אתה מתכוון, אבל אני מסכים מאוד חלקית. אני לא חושב שהמוסר השתנה כל כך, מה שאני חושב זה, שאנחנו הרבה יותר מוסריים היום. הדת באה בעבר כדי להכריח אנשים להיות מוסריים יותר, בדיוק בגלל זה שהם היו בעבר פחות מוסריים.
אני אומר את זה משלוש סיבות. הראשונה היא שאפילו בתורה הוא לא שונה מהיום. בספר ויקרא כתוב ״ואהבת לרעך כמוך״. הסיבה השנייה היא שיש מוסר גם לבעלי חיים. והשלישית היא אותם הניסויים שמראים שיש בסיס ביולוגי, וכימי, למוסר.
יאיר,
האם אלטרואיזם קשור למוסר?
ניסים, אני לא יודע אם התגובה הקודמת שלי תעלה, בוא נראה בעיה ביולוגית נוספת בהקשר של מוסר. במאתיים השנים האחרונות, או באלפיים, מעט מאוד שינויים חלו במולקולות החימיות שמרכיבות את ביולוגיית טענות המוסר, אבל התפיסה המוסרית עצמה השתנתה מאוד. טענות מוסריות מרכזיות העומדות בבסיס המוסר בין אנשים לא דתיים כיום, כגון "שיוויון כל בני האדם",, או "חרויות האדם" (יהא אשר יהא מובן הביטוי הזה), לא היו קיימות לפני 2000 שנה כלל, לא נחלמו אפילו. ספר לי על איזשהו מחקר שמסביר איך השתנו כל כך התפיסות המוסריות, שינויים שבאים לידי ביטוי גם בחקיקה בחלק מהמדינות.
גם איסור רצח, לא היה קיים באותה תקופה, למרות 10 הדיברות. למעשה התנך ממליץ מאוד על הריגת הרבה מאוד אנשים, ובשיח היהודי קיים הביטוי "עושה מעשה כזימרי ודורש שכר כפינחס", ביטוי שמגנה רצח אחד ומשבח רצח אחר של אנשים רבים. ספר לי על עוד מחקר שמסביר גם את המקרה הביולוגי מוסרי הזה..
ניסים, ציפור נפשי מכירה את המחקרים שלך, וכמו שאתה נמנעת מלהתמודד עם דברי, כך גם אף אחד מהם לא מתמודד עם הטענות שלי, בפשטות משום שמוסר ושאר הטענות הקשורות בו הם חלק מהמערכת הלשונית, ולא שום דבר ביולוגי. אחת הטענות המוסריות המרכזיות כיום (ואשר לא הייתה בעבר, למרות התקיימות אותן מולקולות), בין אנשים לא דתיים, היא "כל בני האדם שווים". תראה לי מחקר המסביר או דוחה את הטענה המוסרית הזאת באמצעות הורמונים או כל מולקולה חימית שתבחר.
יאיר
מחקרים לא תומכים במה שאתה אומר. אני מצטער שזה פוגע בציפור נפשך.
בהורמונים אין שום מוסר, וגם לא בשום גורם בטבע מלבד בלשון האנושית. המוסר הוא סוג של רציונליזציה של התופעות החברתיות, והוא מתקיים אך ורק במסגרת החשיבה הלשונית. כמוהו גם המושגים אמת ושקר. מחוץ למסגרות החשיבה הלשונית לא קיימים המושגים האלה וכל מה שקשור בהם. כל המערכת הלשונית הזאת כמוה כמו הדת משתדלת לייצר מגבלות על התנהגויות האדם, מגבלות שנובעות כמסקנות מהתהליך המחשבתי-לשוני. אם אדם עושה מעשים שאינם במסגרת המגבלות האלה, פירושו שהוא מתעלם מהן, אם אי פעם בכלל ידע עליהן. לכן, המחקר הנוכחי ורבים מסוגו אין להם שום קשר למוסר, לאמת או לשקר, אלא להתנהגות, שעשויה להיות תואמת את המגבלות הלשוניות המכונות מוסר, אמת או שקר, או בלתי תואמת אותן.
ניסים, להתנהגויות שונות, כגון תוקפנות יש בסיס ביולוגי, כשם שלנפש יש בסיס ביולוגי. למוסר ולאמת או לשקר אין בסיס ביולוגי.
יאיר
נראה שאין לך מושג על מה אתה מדבר. יש הרבה מחקרים, לפני מחקר זה, שמראים על קשר ישיר בין חומרים כימיים למוסר, לאהבה ולרגשות אחרים. וכמובן – יש חומרים רבים שמשפיעים, והשפעתם רבה, על ההתנהגות.
בודאי שלמוסר יש בסיס ביולוגי. לכל דבר שקשור ליצור חי יש בסיס ביולוגי
ניסים, בביולוגיה אין אמת, שקר, מוסר.אלו תוצאות חשיבה וברירה בהקשרים חברתיים. הנחת היסוד של המאמר לפי הכתבה הקצרה שלנו לפיה יש למוסר בסיס ביולוגי, ושיטת המחקר הם המשך של מגמות רבות שנים להעמיד את חיי הנפש על החימיה. הפעולה של המחקר הייתה עירעור האיזון הנפשי של הנחקרים. לכן עבודה הזאת שיקרית.
מוסריות זה עיניין חברתי, והוא שונה ממקום למקום, כך שלא ניתן לתחום אותו בגבולות.
אלו שמקצינים אותם, ומפארים את שמם כצדיקים או כהמוערכים ביותר בתבל, אלו השקרנים הגדולים מכולם.
כי פשוט אין דבר כזה.
המוסלמים מומחים בזה מימי מוחמד:
תקיה – (מילולית: העמדת פנים), שהיא העמדת פנים והצגתך אחרת ממה שהינך
באמת.
תנפיה (מילולית: הכחשה) – הפניית כוחו של האויב כנגד עצמו.
ח'ודֶה (מילולית: תחבולה) – תצוגת עוצמה בלתי הפיכה שנועדה לכך, שהאויב ישפוט את מצבו כבלתי ריאלי, ויתייאש מראש מן הניצחון
המוסלמים מומחים בזה מאז מוחמד:
כתמאן (מילולית: הסתרה) – שהיא חתירה מתמדת להגשמת אמונות, דעות ומעשים תוך כדי התכחשות להם. לדוגמה, ההתנהלות האיראנית הנוכחית בנושא הגרעין,
והטענות בדבר "אנרגיה אזרחית גרעינית" היא כתמאן.
נקודה
סיכמת את זה יפה – "ואכן בחשיבה היומיומית הרגילה אנו עושים דברים בשביל, למרות שהאמת היא שזה בגלל."
אני מסכים לחלוטין.
אבי, למה אין אפשרות לערוך הודעה? אם מתפלק "עם" במקום "אם" ולא ניתן לשנות זאת זו בעיה קשה של האתר.
ניסים בעניין של "בגלל" ובשביל" אתה נכנסת פה לעולם אחר.
הרי אם נסכים שהעולם הוא דטרמינסטי לחלוטין וכל מה שאנו עושים הוא רק בגלל, אז כל המעשה המוסרי הוא חסר משמעות.
המעשה המוסרי מקבל משמעות אך ורק אם מניחים שאנו עושים דברים גם בשביל. ואכן בחשיבה היומיומית הרגילה אנו עושים דברים בשביל, למרות שהאמת היא שזה בגלל.
יאיר
אני לא חושב שהמחקר שיקרי. המחקר הראה קשר בין שקר לבין המצאות ההורמון בגוף. זה לא "מוכיח" שאהבה גורמת לשקר, אבל זה בהחלט מרמז על כך. וזה בדיוק מה שכתוב!
בכל מקרה – כל מטרה שאתה מציב לעצמך היא תוצאה של משהו. אין בעולם שום דבר שקורה כדי שיקרה משהו אחר. זה נוח לחשוב כך, וזה בהחלט מועיל במצבים רבים (חתול מסמרר את פרוותו במטרה להראות גדול יותר) אבל זה תמיד בגלל משהו.
ברגע שמפנימים את זה מבינים כל כך הרבה על העולם….
במציאות אדם וכל בעל חיים לא מקבלים את ההורמונים מבחוץ אלא מייצרים אותם בהתאם לנסיבות, ולכן בהיווצר נסיבות מסויימות יווצר בגוף גם ההורמון הנל, ולכן המחקר שיקרי במהותו.
ניסים,
אדם מייצר לעצמו מטרות, שכמובן אינן מנותקות מן העבר, אבל תמיד ניתן ליצר מטרות רבות, ואדם בוחר בחלקן, וגם חתול או נחש
יש גם פסיק
אני מסכים איתך, והייתי מקצין את זה – כל מה שאתה עושה, אתה עושה בגלל משהו, ולא בשביל משהו. גם אם אני חושב שיש לי מטרות, המטרות האלה הן תוצאה של משהו.
זה כמו לשאול בשביל מה אנחנו ישנים – השאלה צריכה להיות בגלל מה אנחנו ישנים. או בשביל מה אנחנו אוכלים…
כן, אבל אתה עדיין עושה את זה בשביל השקט שלך, זה תמיד בשבילך, להשתיק את הקול שאומר לך שאתה חסר תועלת ובן אדם לא משהו. בגלל זה אנשים מתנדבים, זה עושה להם טוב. להם. לא שיש בזה משהו רע, זאת פשוט עובדה, כל מה שאתה עושה זה בשבילך.
עם מטרת השקר היא להועיל לעצמך אז בודאי שזה לא מוסרי מה גם שזה לא משנה כי גם אמירת אמת שכל מטרתה היא להועיל לעצמך אינה מעשה מוסרי.
מעשה מוסרי הוא מעשה שכוונתו ומטרתו הוא להועיל לשני. ואז זה לא משנה אם זה אמת או שקר, חיבוק חם, או ניתוח כואב.