סיקור מקיף

אותות חשמליים אחרונים של הכרה במוח לאחר מות הלב עשויים להיות המקור ל”חוויית כמעט מוות”

עד כה ההנחה היתה שהמוח לא פעיל במהלך התקף לב. ואולם המצב הנוירופיסיולוגי של המוח מיד לאחר התקף הלב לא נחקר באופן מסודר עד כה

אור בקצה מנהרה, מוטיב נפוץ בסיפורי שורדים מהתקפי לב שדיווחו על "חוויית כמעט מוות". איור: shutterstock
אור בקצה מנהרה, מוטיב נפוץ בסיפורי שורדים מהתקפי לב שדיווחו על “חוויית כמעט מוות”. איור: shutterstock

לתופעה המכונה “חוויית כמעט מוות”, אירוע שדווח על ידי אנשים שהתאוששו ממוות קליני ברחבי העולם עשוי להיות בסיס מדעי. כך טוענים חוקרים באוניברסיטה של מערכת הבריאות במישיגן.

השאלה כיצד מסוגל המוח העומד למות ליצור פעילות של הכרה היתה נתונה לויכוחים. בגליון המוקדם של כתב העת המדעי PNAS, מתפרסם מחקר של אנשי אוניברסיטת מישגן שהראה כי זמן קצר לאחר מוות קליני, שבו הלב מפסיק לפעום והדם מפסיק לזרום למוח, חולדות מראות תבניות פעילות מוחית האופיינית למצב של הכרה.

“מחקר זה, שבוצע בבעלי חיים, הוא הראשון המטפל בשאלה מה קורה למצב הנוירופיזיולוגי של המוח הגוסס” אומרת החוקרת הראשית פרופ’ ג’ימו בורג’יגין, החוקר פיסיולוגיה מולקולרית אינטגרטיבית ופרופסורית לנוירולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מישיגן.

“הניסוי הכין את היסודות למחקרים בבני אדם של החוויות המנטליות המתרחשות בעת מוות קליני, לרבות ראית אור במהלך התקף לב” אמרה. “ממחקרים קודמים עולה כי כ-20% מאנשים ששרדו התקף לב דיווחו על חוויית כמעט-מוות במהלך המוות הקליני. חזיונות ותפיסות אלה מכונות על ידם “אמיתיות יותר מהמציאות”. ואולם, לדבריה עדיין לא ברור האם המוח מסוגל לייצר פעילות כזו לאחר התקף לב.

“הנחנו שאם חוויית כמעט המוות נובעת מפעילות המוח, ניתן יהיה למצוא התאמה עצבית האופיינית למצב של הכרה בבני אדם או בבעלי חיים לאחר הפסקת זרימת הדם למוח.

החוקרים ניתחו את רשומות פעילות המוח המכונות electroencephalograms (או בקיצור EEG) מתשע חולדות שהורדמו לאחר שעברו התקף לב. בתוך 30 השניות הראשונות לאחר התקף הלב, כל החולדות הראו פעילות כוללת ומסונכרנת של המוח, הדומה לזו של מוח ערני. יתרה מכך, החוקרים צפו בתבניות כמעט דומות במוחם הגוסס של חולדות שמתו מחנק.

התחזית שנגלה הסימנים כלשהם המעידים על הכרה במוח במהלך התקף לב אושרה על ידי הנתונים, אומרת בורג’יגין שהעלתה לראשונה את ההצעה התיאורטית לניסוי כזה בשנת 2007. “ואולם הופתענו מהרמה הגבוהה של הפעילות” הוסיף עמיתה של בורג’יגין למאמרף פרופ’ ג’ורג’ מאשור, פרופסור לאנסתסיולוגיה ולניתוחים נוירולוגיים באוניברסיטת מישיגן. “למעשה, במצב של כמעט מוות, רבים מהאותות המעידים על הכרה מגיעים לרמה המצויה במצב עירות, דבר המביא אותנו לשער שהמוח מסוגל לבצע פעילות חשמלית מאורגנית במהלך השלבים הראשונים של המוות הקליני.”

עד כה ההנחה היתה שהמוח לא פעיל במהלך התקף לב. ואולם המצב הנוירופיסיולוגי של המוח מיד לאחר התקף הלב לא נחקר באופן מסודר עד כה.
“המחקר מספר לנו כי הפחתת רמות החמצן או שילוב של הפחתת רמות החמצן והגלוקוז במהלך התקף לב עשויים לדרבן את פעילות המוח, המאופיינת במצב של עיבוד דמוי הכרה”. אומרת בורג’יגין. “המחקר גם מספק לנו מסגרת מדעית ראשונית להבנת הדיווחים על חוויית כמעט מוות המדווחים בידי אנשים שניצלו מהתקף לב.

להודעה של החוקרים באתר אוניברסיטת מישיגן

 

עוד בנושא באתר הידען

 

7 תגובות

  1. איזה כיף לחשוב שעוד 40 שנה לא יהיה לכם שום תודעה וממשות. מה עם חוק שימור האנרגיה?

  2. “ההנחה היתה שהמוח לא פעיל במהלך התקף לב”

    זו הנחה שנשמעת לי מאד חסרת הגיון, מדוע שהמוח יפסיק לתפקד באופן מיידי בזמן התקף לב? האם החמצן שהיה עד עכשיו במוח נעלם בבת אחת? איזו סיבה יש שהמוח יפסיק לתפקד באופן מיידי כשהלב מפסיק לפעול? מה זה חשמל? מפסיקים את המתח ומיד הנורה נכבית?

    לגבי חווית סף מוות, יכול מאד להיות גם שהחוויות נוצרות דווקא כשהמוח מתחיל לחזור לפעילות (אחרי פעולות ההחייאה) בשלבים בהם רמת החמצן במוח עדיין נמוכה, מה שאולי גורם להזיות.

  3. אם זה יעזור להציל חיי אנשים. עם כל הבעיות המוסריות, זה הכרחי לשרידות האנושות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.