נשיא המדינה העניק מלגות בסך 2 מיליון ש”ח לעשרת החוקרים המצטיינים בתחום חקר המוח

החוקרים קיבלו את המלגות על מחקריהם שעתידים להוביל לפריצות דרך מדעיות בתחומים: הפעלת גפיים אצל נכים ומשותקים בטכנולוגיות חדשניות; פיתוח שיטות לטיפול מהפכני באלצהיימר ובעיות זיכרון; טיפול בהפרעות קשב ואוטיזם של ילדים ומבוגרים; טיפול בבעיות ראיה קשות בכלים ממוחשבים מתקדמים; פענוח רצונות המוח כדי לטפל במחלות כמו סכיזופרניה; שיטות חדשות לטיפול בכאב ושיפור תרופות נגד דכאון

נשיא המדינה שמעון פרס העניק היום (ב’) לעשרה מדענים צעירים, חוקרי מוח, מהמצטיינים ביותר בתחומם, מלגות מחקר בהיקף של 200 אלף שקלים כל אחד, לקידום חקר המוח פורץ הדרך בישראל, בטקס חגיגי שנערך היום בבית הנשיא בירושלים. נשיא המדינה המוביל את עידוד וקידום ישראל למעצמה עולמית בחקר המוח, נשא דברים באירוע ואמר: “ישראל יכולה להפוך למעצמה עולמית בחקר המוח. היצירתיות, החשיבה מחוץ לקופסא וההעזה, יוצרים קרקע פורייה לפריצת דרך מדעית”. הנשיא פנה לדוקטורנטים המצטיינים ואמר: “בשם עם ישראל אני שמח וגאה בכם על שאתם משקיעים את חייכם וכישרונותיכם בכדי ליצור עולם טוב יותר. אני משוכנע שתצליחו במשימה נעלה זו. תודה רבה”.

יו”ר ועדת השיפוט, הפרופסור ידין דודאי, הודה לנשיא על פועלו למען קידום חקר המוח והדגיש כי מלגות נשיא המדינה לדוקטורנטים מצטיינים בתחום חקר המוח אשר הוענקו היום, מהוות אבן דרך חשובה לעידוד המחקר והמדע הישראלי פורץ הדרך בתחום חקר המוח. עוד התייחס פרופסור דודאי ואמר כי: “חלק גדול מהמחקרים שהחבר’ה האלה מבצעים, יכולים להביא לפריצת דרך בנושאים המצילים חיים. אם נדע איך עובד המוח נוכל לפתח טכנולוגיות חדשות שישפרו איכות חיים ויצילו חיים. ישראל חייבת להיות החנית העולמית של המוח- אנו נמצאים בחלון זמנים בו המדע מבשיל, הכלים הביולוגים מאפשרים, ולכן זה הזמן לפריצות דרך בתחום המוח”.

מלגות נשיא המדינה למצוינות וחדשנות מדעית, ניתנות זו השנה הראשונה לדוקטורנטים ישראלים מצטיינים,בתחום חקר המוח, על מנת לעודד מחקר אקדמי איכותי, לתמרץ עשייה מדעית פורצת דרך ולהביא לקידום המצוינות והחדשנות המדעית בישראל.

נשיא המדינה שמעון פרס שם לו למטרה מזה מספר שנים להפוך את ישראל למוקד בינלאומי של מחקר מתקדם בתחום המוח וטכנולוגיות המוח. החל משנת 2010, פורש הנשיא את חזונו בתחום מדעי המוח בכנסים בארץ ובעולם, בפני עולם האקדמיה, המחקר והרפואה, ופועל על מנת לקדם במגוון דרכים את חקר המוח בישראל. לבקשת נשיא המדינה ובסיועה של חברת הייעוץ מקינזי העולמית נפרסה תכנית מקיפה של טובי המומחים כיצד להפוך את ישראל למרכז עולמי לחקר המוח. במרץ 2011 הושקה קבוצת חקר המוח המשותפת ונחתם הסכם שיתוף פעולה מחקרי למכון הפוליטכני של שוויץ בלוזאן ומכון חקר המוח של האוניברסיטה העברית במעמד נשיא המדינה. בשנה החולפת (שנת 2013) נפרצה הדרך גם בהכרזת האיחוד האירופי על הכתרת “פרויקט המוח האנושי” כספינת הדגל המדעית של האיחוד וההודעה כי ישקיעו במיזם ענק לחקר המוח בהיקף של 1.2 מליארד דולר לעשור הקרוב. אותו מיזם אגב, נולד בישראל.

הדוקטורנטים הזוכים עוסקים בתחומים חדשניים ומרתקים במדעי המוח ומייצגים קהילה צעירה מרשימה של המחקר המדעי בישראל. לשם כך בחנה ועדת שיפוט מיוחדת מאות חוקרים צעירים בישראל ובחרה את עשרת החוקרים המובילים, בתחומים היכולים להוביל לפריצת דרך מדעית שתתרום לאנושות. לצד הצטיינות לימודית שהוגדרה כתנאי סף לקבלת המלגה, חברי הועדה המומחים דרגו את המועמדים בהתאם לאמות מידה שכללו: רמה, מצוינות והישגים אקדמיים, חדשנות ומקוריות של תכנית המחקר, והמלצות של מנחים וחוקרים מובילים בתחום.
יצוין כי הקצאת כספי המלגות לבית הנשיא ניתנת על ידי ועדת העיזבונות שבמשרד המשפטים. המלגות עומדות על סך 200,000 ₪ לכל מלגאי, ויחולקו לזוכים דרך מוסדות הלימוד, על פני 3 שנים. ועדת השיפוט מורכבת מתשעה חברים, בהם: נציג ועדת העזבונות, נציג בית הנשיא ו- 7 מומחים בעלי שם במדעי המוח שבראשם עומד פרופסור ידין דודאי.

שבעת המדענים הצעירים הזוכים הם:

שירי רון בת ה30 שסיימה את לימודי התואר הראשון במדעי המעבדה הרפואית בהצטיינות יתרה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ואת לימודי התואר השני בנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, החוקרת שיטה חדשנית של קליטה והפעלה של פעילות תאי עצב בעזרת אור, את הבקרה של אזורי מוח האחראיים ליכולתנו לחשוב, לדמיין ולקבל החלטות במטרה לסייע בפענוח וריפוי מחלות כגון אוטיזם וסכיזופרניה.

אורי אוסמי בן ה30 מבצע את עבודת הדוקטורט באוניברסיטת תל- אביב, מחקרו מתמקד במנגנוני מוח האדם ששולטים בתנועת הגפיים, במטרה לפתח טיפול יעיל יותר במשותקים ופצועים בטכנולוגיות חדשניות.

אביטל חכמי בת ה30, סיימה בהצטיינות יתרה תואר ראשון בביולוגיה ובפסיכולוגיה ותואר שני בנוירוביולוגיה, חוקרת שינויים בהעברת מידע בין רשתות עצבים במוח האדם, ומשתמשת בהדמיית מוח באנשים בריאים ובנתונים המתקבלים מחולים במטרה להבין תהליכי תפיסה וקבלת החלטות לאבחון יעיל וטיפול בהפרעות שונות, ובעיקר באוטיזם.

בועז מוהר בן ה28 שסיים בהצטיינות לימודי התואר הראשון במדעי המוח והחישוביות באוניברסיטת בר-אילן, ואחר-כך תואר מוסמך בביולוגיה במחלקה לנוירוביולוגיה של מכון ויצמן למדע. חוקר את תהליכי העיבוד במוח של מידע המגיע מחוש המגע והמישוש ומפתח שיטות רישום חשמלי חדישות במוח במטרה כדי ליצור טיפולים חדישים ומתקדמים להקלה בכאבים.
טוהר שיאון ירדן בן ה31 תלמיד מחקר לדוקטורט בתכנית לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית החוקר את המנגנונים המאפשרים למערכת השמיעה במוח להבחין בין צלילים נדירים לשכיחים במטרה להבין תהליכי למידה ולסייע לסובלים מהפרעות קשב וריכוז.

מור בנטוב – חוקרת את מערכת הראיה, במטרה לסייע בטיפול בבעיות ראיה באמצעות כלים ממחושבים מתקדמים. בוגרת לימודי תואר ראשון בהצטיינות ותואר שני בהנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מבצעת את עבודת הדוקטור בהנחייתו של פרופ׳ רונן שגב באוניברסיטת בן-גוריון.

ניב רגב בן ה32 החוקר את מנגנוני הזיכרון במוח במטרה להוביל בעתיד להקלה בהפרעות זיכרון אצל חולי אלצהיימר ושיפור הלמידה של תלמידים וסטודנטים. בוגר התואר הראשון והשני במדעי הקוגניציה באוניברסיטה העברית, ושם מבצע את עבודת הדוקטור שלו.

ריטה פרץ בוגרת תואר ראשון ושני בהצטיינות בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה מאוניברסיטת תל-אביב. הובילה פיתוח מערכת חדשנית בנושא מודיעין תקשורת בתעשייה האווירית. מבצעת את הדוקטורט בהנחייתו של ד”ר רוני פז במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע. חוקרת השפעת תרופות אנטי דיכאוניות על בסיס יום יומי על מוחם של עשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם הנוטלים אותן, במטרה לתרום לפיתוחן של תרופות יעילות יותר בעתיד.

היבא זידאן בת ה26 החוקרת איך לחץ ומתח קיצוניים של אם לפני ההריון מזיקים לעוברים, ומהם המנגנונים במוח האחראים להעברה בין דורית מזיקה זו. מטרת מחקריה למנוע בין היתר העברת תופעות טראומתיות לעוברים בבטן אמם. מבצעת את עבודת הדוקטורט בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה.

דניאל רזניק- מצטיין תואר ראשון בפסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקרו מתמקד בפענוח פעולות המוח המבוססות על רצון חופשי של האדם, במטרה לקדם טיפול במחלות כמו סכיזופרניה. מבצע את עבודת הדוקטורט בהנחיתו של ד”ר רועי מוכמל באוניברסיטת תל-אביב.