‫מעֶבר לתסמינים / פֶריס ג'אבר‬

המהדורה האחרונה של המדריך התקני של הפסיכיאטריה מתעלמת מן הגורמים הביולוגיים של מחלות הנפש. מחקרים חדשים עשויים לשנות זאת

במאי 2013 השיקה האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה את המהדורה החמישית של מדריך האבחנות להפרעות נפשיות (DSM-5). החוקרים בעולם כולו ציפו בלהיטות לפרסום המדריך החדש, שכמו בדרך כלל נדרשו כ-14 שנה לחידושו. המדריך מתאר תסמינים של יותר מ-300 מחלות נפש המוכרות באופן רשמי: דיכאון, הפרעה דו-קוטבית, סכיזופרניה ואחרות. הרשימה מסייעת ליועצים, לפסיכיאטרים ולעוסקים בבריאות כללית לאבחן את המטופלים שלהם. עם זאת, יש במדריך פגם יסודי: אין בו דבר על הבסיס הביולוגי של הפרעות הנפש. בעבר, החיסרון הזה שיקף את המדע, שכן ברוב המדריכים שהתפרסמו בעבר, לחוקרים עצמם לא הייתה הבנה מפורטת של הגורמים למחלות הנפש.

תירוץ זה כבר אינו תקף. כעת, נוירוביולוגים כבר מבינים כיצד משתבשת פעולתם של כמה מן המעגלים במוח האחראיים לתפקוד הזיכרון, הרגשות והקשב בהפרעות מנטליות שונות. החל מ-2009, בונה הפסיכולוג הקליני ברוס קַתבֶּרט עם צוותו במכון הלאומי האמריקני לבריאות הנפש שיטת סיווג המבוססת על מחקרים חדשים המבהירים כיצד בנויים ופועלים מוחותיהם של אנשים הלוקים במחלות נפש בהשוואה לאנשים בריאים. המסגרת החדשה אינה אמורה להחליף את ה-DSM החשוב מכדי להיות מושלך, אומר קַתבֶּרט. אך הוא ואנשי צוותו מקווים שהמהדורות הבאות של המדריך יכללו גם את המידע על אודות הביולוגיה של מחלות הנפש כדי שיהיה אפשר להיטיב להבחין בין ההפרעות השונות.

קתברט, שעשוי לקבל מימון נוסף לפרויקט מן המיזם המתוכנן של ממשל אובמה למיפוי פעילות המוח, מעודד מדענים לחקור תהליכים הכרתיים וביולוגיים בסיסיים המעורבים בסוגים שונים של מחלות נפש. מקצת המדענים יכולים לגלות כיצד ומדוע מעגלים עצביים המשתתפים בזיהוי איומים ובאכסון זיכרונות מפחידים מתנהגים בדרכים לא רגילות, כמו למשל השינויים האחראיים להפרעות דחק פוסט-טראומתיות המתרחשים לאחר אירועים קשים. אחרים יכולים לחקור את הנוירוביולוגיה של ההזיות, הפרעות במחזור הפעילות היומי, או כיצד בדיוק התמכרות לסמים גורמת לחיווט מחדש של המוח.

המטרה העיקרית היא לספק מטרות ביולוגיות חדשות לתרופות. "בכל הקשור למוח, אנחנו מבינים הרבה יותר ממה שהבנו בעבר." אומר קתברט. "אנו ממש בעיצומו של שינוי גדול."