סיקור מקיף

ניתן להפיק מסריקות MRI מידע על משק הברזל במוח לסייע בניטור ואבחון מחלות שונות, באופן שאינו פולשני

שיטת מדידה חדשה זו, שפיתחו הסטודנטית ללימודי דוקטור שיר פילו ופרופ’ מצר תאפשר חילוץ ערכים ביולוגיים מדויקים על המוח, כך שניתן יהיה להפיק מבדיקת MRI מדדים דומים לאלה המתקבלים מבדיקת דם או מביופסיה מוחית


קרדיט - קבוצת המחקר של פרופ אביב מצר וד_ר טל שחר
קרדיט – קבוצת המחקר של פרופ אביב מצר וד_ר טל שחר

הדוקטורנטית שיר פילו ופרופ’ אביב מצר ממרכז לילי ספרא למדעי המוח (ELSC) באוניברסיטה העברית ובשיתוף פעולה עם ד״ר טל שחר מהמרכז הרפואי סוראסקי תל-אביב, מדגימים לראשונה שיטת מדידה חדשה המאפשרת לראשונה לחלץ מתוך סריקות MRI מידע על הומאוסטאזיס (מאזן) הברזל ברקמת המוח, אשר ידוע כי בעל השפעה מרכזית בהליכים של התפתחות, זקנה ומחלות קשות שונות. השיטה שפותחה תאפשר לגורמי רפואה לבצע לראשונה מעקב וניטור של הומאוסטאזיס הברזל ברקמת המוח, בצורה יעילה ולא פולשנית.

שיטת מדידה חדשה זו, שפיתחו הסטודנטית ללימודי דוקטור שיר פילו ופרופ’ מצר תאפשר חילוץ ערכים ביולוגיים מדויקים על המוח, כך שניתן יהיה להפיק מבדיקת MRI מדדים דומים לאלה המתקבלים מבדיקת דם או מביופסיה מוחית. משמע, נתונים על ההרכב המולקולרי של המוח המקנים אינדיקציה ישירה לתקינותו. כיום, MRI הינו כלי המשמש להדגים ערכים ויזואלים בלבד. במצב הדברים כיום, אילו היו הרופאים או החוקרים מבקשים להפיק מידע מולקולרי על המוח, הם היו נדרשים להשתמש באמצעי פולשני של לקיחת ביופסיה. שימוש ב MRI , בשיטת המדידה שפיתחו החוקרים, מאפשר קבלת אותו מידע חיוני על בריאותו ותקינותו של המוח היכול להתקבל בביופיסיה, אך בשימוש בכלים טכנולגים יעילים ושאינם פולשניים.

ברזל הוא מינרל חשוב וחיוני לתפקודו התקין של המוח. מקורו בדם, שם הוא נקשר לחלבונים מיוחדים שמביאים אותו לתאי המוח (טרנספרין) ואוגרים אותו (פריטין). יחד עם זאת, הימצאות ברזל בצורתו החופשית (כשאינו קשור לחלבון) במוח יוצרת תרכובות רעילות לתאים היכולות להביא למותם. על כן, ישנה חשיבות גדולה לשמור על איזון (הומאוסטאזיס) במשק הברזל במוח, בין ברזל חופשי וכן בין החלבונים טרנספרין ופריטין.

ידוע גם כי באזורים שונים במוח האנושי, קיים הומאוסטאזיס שונה של ברזל וכי במחלות כגון פרקינסון, אלצהיימר וחלק מהגידולים הסרטניים, מאובחנת גם פגיעה בהומאוסטאזיס של הברזל במוח. אך לא רק, גם כחלק מתהליך ההזדקנות אצל אנשים בריאים אנו רואים שינוי בהומאוסטיס של הברזל במוח.


קרדיט - קבוצת המחקר של פרופ אביב מצר וד_ר טל שחר
קרדיט – קבוצת המחקר של פרופ אביב מצר וד_ר טל שחר

כחלק מהמחקר, ד״ר שהרבני החברה בקבוצת המחקר יצרה דגימות סינטטיות המחקות את רקמת המוח, כולל החלבונים השונים הקושרים ברזל ביחסים שונים. הדגימות נסרקו בשיטת ה MRI החדשה שפותחה על ידי החוקרים ואכן, נצפו בהתאמה הבדלים במשקי הברזל הסינטטיים שנוצרו. שיטת המדידה החדשה הצליחה גם לזהות קיומו של הומאוסטאזיס שונה של ברזל בכל אחד מהאזורים במוחם של אנשים בריאים שהשתתפו במחקר, בהתאם למידע המוכר מהספרות המקצועית בתחום.

במסגרת שיתוף פעולה בהובלת ד”ר טל שחר אשר מנהל כיום את היחידה לגידולי מוח במרכז הרפואי סוראסקי תל-אביב והרופאים ד״ר נבו מרגלית, מנהל המחלקה לנוירוכירורגיה וד״ר אליאל בן-דוד, מנהל היחידה לנוירורדיולוגיה במרכז הרפואי שערי צדק, וידאו החוקרים כי שיטת מדידת ה MRI החדשה מייצגת נכונה את נתוני הומאוסטאזיס הברזל ברקמה הספציפית שנמדדת. בניסוי בבית החולים שערי צדק צוות החוקרים סרק נבדקים עם גידולי מוח פעילים מסוג מנינגיומה בשיטת ה MRI החדשה וחזה על פיה את נתוני הברזל. לאחר הסרת הגידול במחלקה לנוירוכירורגיה ונטילת ביופסיה, נבדקו רמות החלבונים הרלוונטיים למאזן הברזל ברקמת הגידול במעבדה לנוירו-אונקולוגיה מולקולרית. . לשמחת החוקרים, נמצאה התאמה גבוהה בין נתוני הברזל שהראה ה MRI  לפני הניתוח למדידת החלבונים מרקמת הגידול בפועל.  

בנוסף הדגימות נשלחו גם למעבדתה של ד״ר נעמי חביב ממרכז לילי ספרא למדעי המוח (ELSC) באוניברסיטה העברית המתמחה באיפיון הביטוי גנטי ברקמת המוח. נמצא שיש קשר הדוק בין המדידות החדשות ב MRI  לבין פרופיל הביטוי הגנטי הקשור במשק הברזל שהגידול הראה.


קרדיט - קבוצת המחקר של פרופ אביב מצר וד_ר טל שחר
קרדיט – קבוצת המחקר של פרופ אביב מצר וד_ר טל שחר

גם בקרב אלו הנדרשים לבדיקת MRI פשוטה, הראתה  מדידת ה MRI החדשה שפיתחו החוקרים יתרונות. בכך שמאפשרת לראשונה להבדיל בצורה מאוד טובה בין רקמת גידול לרקמת מוח בריאה, גם ללא הזרקתו של חומר ניגוד אשר יכול להיות מסוכן לנבדק.

כיום, על מנת לזהות גידולי מוח מוזרק חומר ניגוד לפני סריקת ה MRI. לצד יתרונו המרכזי, בכך שמאפשר להבדיל בין רקמה בריאה לרקמת הגידול, עלו בעבר חששות כי הוא אינו מתפנה במלואו מהמוח ועשוי לגרום לנזק לנבדק. שימוש בשיטת המדידה החדשה עשוי לאפשר בעתיד זיהוי גידולים ללא שימוש בחומר ניגוד שעשוי להיות רעיל לחולה ולהזיק לו.

לינק למאמר

עוד בנושא באתר הידען:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.