היכולת לדמיין אירועים עתידיים ולהתכונן לקראתם, מעלה את המודעות למכשולים ואת סיכויי ההצלחה
חשיבה על העבר או העתיד תופסת כמחצית מזמננו, כפי שמראים מחקרים. האם אפשר לתעל אותה להתמודדות עם אירועי חיים מאתגרים? ד”ר אלנה שטפן מהמעבדה לחקר קוגניציה חברתית ומוטיבציה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ועמיתיה, חוקרים את החשיבה על העבר או העתיד, ואת השפעותיה על החלטות, העדפות וזהות. במחקריהם הם מנסים לזהות ולחזק מנגנונים שיכולים לסייע לאנשים לשפר קבלת החלטות, לכוון את חייהם ליעדים אישיים משמעותיים ובעלי ערך, ולהתמודד עם אתגרים.
מה השאלה? כיצד אופן החשיבה משפיע על ההתמודדות עם אירוע מאתגר?
במחקרים קודמים הראו ד”ר שטפן ועמיתיה שחשיבה על העתיד הרחוק (אירועים שיתרחשו בעוד כמה חודשים או שנים) מובילה לראיית העצמי העתידי באור חיובי (למשל מבחינת תכונות והישגים). עוד מצאו שהיא מחזקת את האמונה שהעתיד תלוי במידה רבה ברצון ובמטרות האישיות. ד”ר שטפן אומרת ש”ייתכן שאדם חש אי ודאות גדולה יותר לגבי העתיד הרחוק, ולכן עולה הרצון שלו לחזק את עצמו ולהגן על עצמו. כך, ממצאינו מראים כי חשיבה על העתיד הרחוק עשויה לייצר תפיסה חיובית של העצמי העתידי ולהוביל לניבויים חיוביים לגבי אירועים עתידיים (אנשים מאמינים שהעתיד הרחוק תלוי יותר ברצונותיהם בהשוואה לעתיד הקרוב. כלומר הם ‘מקווים לטוב’ וכך פוחתת תחושת האיום מאי-ודאות עתידית). עם זאת, אידיאליזציה עצמית שכזאת יכולה גם לפגוע בגיוס המשאבים שנדרשים (כגון רמת האנרגיה – ערנות, קשב ופעילות) להשגת המטרות”.
בסדרת מחקריהם האחרונה בחנו ד”ר שטפן וצוותה, מאיה כרמי ומאיה שניאצקי, כיצד תחושת מרחק מאירועים מאתגרים (כגון תקופת מבחנים) משפיעה על ההתמודדות עמם. באחד הניסויים חילקו החוקרות סטודנטים לשתי קבוצות וביקשו מהם לדמיין שהאירוע המאתגר הוא קרוב או רחוק (ברמת התחושה הסובייקטיבית). לאחר מכן נתנו להם למלא שאלונים שבוחנים מדדים פסיכולוגיים בתחום הקוגניציה, הרגש והמוטיבציה, ובדקו את מידת רצונם להתחיל להתכונן לאירוע ואת המודעות למכשולים שבדרך (כגון תקופה עמוסה, תזונה פחות בריאה וסביבת מגורים לא מאורגנת).
נמצא כי חשיבה על האירוע המאתגר כעל אירוע רחוק, מעוררת את האשליה שאפשר יהיה להתמודד עמו בקלות יחסית, וכך מפחיתה את הדחיפות להתכונן אליו (דחיינות) ועשויה להקשות על ההתמודדות עמו ברגע האמת. לעומת זאת, חשיבה על האירוע כעל אירוע קרוב, מחזקת את הרצון להתחיל להתכונן אליו ומגבירה את המודעות למכשולים – מה שעשוי להגדיל את סיכויי ההצלחה בהתמודדות עמו. ד”ר שטפן מסבירה כי חשיבה על אירוע כקרוב היא מעשית ולכן תורמת לתפיסה מציאותית יותר לגבי העצמי ולמודעות למכשולים; ואילו חשיבה על אירוע כרחוק היא סכמתית ומופשטת. “כאמור, כפי שמצאנו בעבר”, היא אומרת, “אנשים עושים אידיאליזציה לעצמי העתידי ומניחים שישלטו במציאות, מה שפוגע בתכנון שלהם לטווח הארוך ובהתמודדות עם אתגרי חיים כגון לימודים, שימור הבריאות, חסכונות ומילוי מטלות חשובות. נראה שטכניקות חשיבה שמחזקות התייחסות למכשולים שבדרך יכולות לסייע לאנשים (וגם לצוותים, משפחות וארגונים) להתמודד טוב יותר עם אתגרי החיים, ואנו מעוניינים לסייע להם ליישמן”.
אנשים עושים אידיאליזציה לעצמי העתידי ומניחים שישלטו במציאות, מה שפוגע בתכנון שלהם לטווח הארוך ובהתמודדות עם אתגרי חיים כגון לימודים, שימור הבריאות, חסכונות ומילוי מטלות חשובות.
במחקרי עבר בחנו ד”ר שטפן ועמיתיה מאוניברסיטת סאות’המפתון, אנגליה, כיצד חשיבה על העבר משפיעה על זהות האדם. כך למשל, הם ביקשו מנבדקים להיזכר באירוע נוסטלגי (לעומת אירוע עבר שגרתי) ולאחר מכן נתנו להם לענות על שאלונים שבוחנים תפיסות לגבי העצמי. נמצא כי חשיבה נוסטלגית על העבר מחזקת את הערך העצמי, את תחושת השייכות והמשמעות בחיים ואת הזהות החיובית (“אני אדם טוב”).
כיום, בסיוע מענק מחקר מהקרן הלאומית למדע, בוחנים ד”ר שטפן ועמיתיה כיצד חשיבה על העבר ועל העתיד והתרומה לזהות חיובית יכולות לסייע להתמודדות עם איומים על העצמי (כגון ביקורת שלילית וכישלון בריאיון עבודה). “זהות חיובית מסייעת לנו לראות קושי כאתגר ולא כאיום ולגייס משאבים פסיכולוגיים לצורך התמודדות”, מסבירה ד”ר שטפן. “מחקרינו הבאים ימשיכו לבחון את ראיית העצמי בעבר ובעתיד ואת השפעותיה על תפקוד וקבלת החלטות”.
החיים עצמם:
ד”ר אלנה שטפן עשתה דוקטורט באוניברסיטת תל אביב, את תקופת הפוסט-דוקטורט השלימה באוניברסיטת סאות’המפטון באנגליה, והייתה חוקרת אורחת באוניברסיטת בזל, שווייץ. כיום מתגוררת עם משפחתה בקרית אונו. היא אוהבת לשהות בטבע, להאזין למוזיקה (במיוחד אתנית) ולכתוב (לא רק מאמרים). היא סקרנית לגבי טבע האדם ואנושיותו.
עוד בנושא באתר הידען:
