אחד הטיפולים הנפוצים כיום הוא תרופת ליתיום – תרופה אליה מגיבים רק כשליש מהחולים. המחקר נועד להבין מה הגורם לכך
בעזרת בדיקת דם פשוטה ניתן לזהות אנשים המתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית (או בשמה הקודם, מאניה-דיפרסיה) ולחזות את יעילות תרופת הליתיום הניתנת לסובלים מהפרעה זו, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטה ופורסם בכתב העת היוקרתיMolecular Psychiatry מבית Nature. “ממצאי המחקר מאפשרים לנו לראשונה, תוך פרק זמן קצר של כמה ימים ובעלות יחסית נמוכה, לדעת בעזרת בדיקת דם האם נבדק סובל מהפרעה דו קוטבית. בנוסף אנו יכולים לחזות את יעילות תרופת הליתיום הניתנת למתמודדים עם הפרעה דו קוטבית ולייצר התאמה אישית של התרופה”, אמרה ד”ר שני שטרן מהאוניברסיטה, עורכת המחקר.
הפרעה דו־ קוטבית, המוכרת יותר בשמה הקודם מאניה־דיפרסיה, היא הפרעה נפשית כרונית המתאפיינת בשינויים חדים במצב הרוח הנעים משמחה קיצונית לעצבות ודיכאון. שכיחות ההפרעה בקרב האוכלוסייה הבוגרת בעולם נע בין 1% ל 3% כאשר הגיל הממוצע שבה פורצת ההפרעה הוא 19 שנים. כיום, הערכה של רמת ההפרעה הדו-קוטבית מתבצעת על ידי רופא מומחה בתחום הפסיכיאטריה והיא כוללת שאלות שנועדו לקבוע אם המטופל לוקה בהפרעה דו-קוטבית או לא, ומהו הטיפול היעיל ביותר עבורו, כאשר אחד הטיפולים הנפוצים כיום הוא תרופת ליתיום – תרופה אליה מגיבים רק כשליש מהחולים. לדבריה של ד”ר שטרן, מכיוון שיש דמיון רב בין מאניה-דיפרסיה להפרעות אחרות, למשל סכיזופרניה, יש חשש לאבחון שגוי, לפחות בשלבים הראשונים. מעבר לכך, כיום אין דרך לדעת האם תרופת הליתיום תסייע לחולה או לא.
במחקר הנוכחי ביקשו ד”ר שטרן וצוות המחקר שכלל את תלמידי המחקר לירון מזרחי ואשוואני צ’ודהארי מחוג סגול לניורוביולוגיה באוניברסיטה בשיתוף פעולה עם אוניבריסטת דלהאוזי ומכון סאלק, לבדוק האם ניתן בעזרת בדיקת דם לזהות אדם הסובל מהפרעה דו- קוטבית מצד אחד וגם לחזות את יעילות תרופת הליתיום. במחקר נבדקו תאים משלוש קבוצות שונות באוכלוסייה: אנשים שאינם סובלים מהפרעה דו קוטבית, אנשים הסובלים מהפרעה דו קוטבית שמגיבים לתרופת הליתיום וכאלה שסובלים מהפרעה דו-קוטבית אך אינם מגיבים לתרופה.
בשלב הראשון במחקר נבדקו תאי דם לבנים שבודדו מכל הנבדקים, תרבית תאים שניתן להחזיק לזמן ארוך באמצעות הדבקת התאים בנגיף EBV, נגיף הגורם למחלת הנשיקה. בשלב השני הפיקו החוקרים RNA מהתאים כדי להבין איזה גנים מתבטאים בכל קבוצת אוכלוסייה במטרה למצוא גנים שבאים לידי ביטוי בצורה שונה בכל קבוצה.
מהממצאים עולה כי 80% מההבדלים בביטוי גנים קשורים לביטוי אימונוגלובולינים שהם המרכיבים העיקריים של מערכת החיסון. “המשמעות המרכזית של ממצא זה היא שבתאי הדם הלבנים של אנשים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית נמצא שינוי ברמת הקולטנים לנוגדנים ומכאן שכנראה שהם יותר פגיעים למחלות . ידוע שיש קורלציה בין הפרעות פסיכיאטריות שונות ותחלואה נילווית”, אמרה ד”ר שטרן.
לאחר הממצאים הביולוגיים, השתמשו החוקרים במודל חישובי המבוסס על בינה מלאכותית שמורכבת מרשתות נוירונים שפותחה במעבדה של ד”ר שטרן בכדי לאשש את הממצאים. בנוסף, השתמשו החוקרים בתאים ממעבדות אחרות שנעשו בהם אותם תהליכים ביולוגים כפי שנערכו במחקר הנוכחי בכדי להוכיח שהמודל החישובי פועל גם בתאים שנדגמו במעבדות שונות ובשיטות עבודה שונות.
ממצאי המודל המתמטי הצליח לחזות ברמת דיוק של מעל – 90% האם הנבדק סובל מהפרעה דו-קוטבית והאם הוא מגיב לתרופות הליתיום. “בעזרת שיטה זו ניתן לחסוך מהמתמודדים עם בעיות נפשיות חודשים רבים של סבל ולהתאים להם את התרופה המתאימה”, אמרה ד”ר שטרן.
עוד בנושא באתר הידען:
.
