קוגניציה

ילדים בסביבות למידה אינטראקטיביות במעבדה של פרופ' ארנון. צילום באדיבותה.

בין מילים לשפה

תהליכי לימוד השפה עשויים לפתוח צוהר אל מנגנוני הקוגניציה שלנו
המחשה אמנותית של "מגבלת המהירות" של המוח – אנו חושבים, מעבדים ומחליטים בקצב איטי של 10 ביטים לשנייה. קרדיט: J. Zheng

המגבלה המפתיעה במהירות החשיבה האנושית – רק 10 ביטים לשנייה

הפרדוקס הוא שעיבוד קלט חושי נעשה במהירות גדולה פי 100 מיליון ממהירות החשיבה * החוקר הראשי: "בכל רגע, אנו מחלצים רק 10 ביטים מתוך טריליון שהחושים שלנו קולטים ומשתמשים בהם
זיכרון. המחשה: depositphotos.com

בני אדם או מכונה: מי טוב יותר בהערכת זיכרונות?

מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון חושף שבני אדם יכולים להעריך את אמיתות הזיכרונות של אחרים באותה רמה כמו מודלים של עיבוד שפה, ואף טוב מהם במקרים מסוימים
עורב במדבר. צילום: רן נתן

חכמים מהמקור: המוחות המפתיעים של עורבי המדבר

העורבים הפכו להיות חלק שגרתי מהנוף שלנו. עד כמה הם באמת חכמים, ולמה מין אחד מצליח יותר ממין אחר?
שורשים. איור: depositphotos.com

פודקאסט: בוטניקה — לחשוב כמו צמחים (פרק 1)

פרופ' יסמין מרוז מביה"ס למדעי הצמח ואבטחת המזון בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת ת"א מספרת על עולמם הסודי של הצמחים בפודקאסט תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב
אלצהיימר. המחשה: depositphotos.com

החיסון המשולב לשלבקת חוגרת: פריצת דרך בהפחתת סיכון לדמנציה

בעוד שהחיסון החי נגד שלבקת חוגרת כבר הראה סימנים להגנה מפני דמנציה, החיסון המשולב החדש מציע תוצאות מבטיחות אף יותר, עם השפעות מרחיקות לכת על בריאות הציבור
מותר האדם (עדיין) על הבינה המלאכותית. קרדיט: אתר הידען. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה משמשת תמונה מדעית

אינטל לאבס ישראל מפתחים בינה מלאכותית נגישה לכולם עם חומרה עוצמתית

חוקר אינטל משה וסרבלט מתאר כיצד מפתחים במעבדות החברה חדשנות מתקדמת בבינה מלאכותית, קוגניציה ועיבוד שפה טבעית, בשיתוף פעולה עם חברות סטארט-אפ והאקדמיה הישראלית, בכל הטווח החל ממדע בסיסי ועד
פרופ' חרמונה שורק (מימין). צילום: יוסף אדסט, באדיבות האוניברסיטה העברית

פריצת דרך בחקר אלצהיימר בקרב נשים

פרופסור חרמונה שורק, אחת מהחוקרות המובילות בעולם של ביטוי גנים במוח, הצליחה למצוא בשיתוף עמיתיה למחקר מנגנון מולקולרי המתרחש במוחן של חולות אלצהיימר, שאינו קורה בגברים ואשר מסביר את האצת
תחלואה קשה בקורונה פוגעת במוח. צילום: depositphotos.com

חוקרים בבריטניה: תחלואה קשה בקורונה שוות ערך לעשרים שנות הזדקנות

ליתר דיוק ירידה קוגניטיבית כמו זו המתרחשת בין גיל 50 לגיל 70, שהיא גם שוות ערך לעשר נקודות IQ
"בדומה לבני אדם, היכולת של עטלפים למקם אחרים במרחב מהותית עבורם". צילום: ברוק פנטון.

אני והחבר'ה: כיצד המוח ממפה את המרחב החברתי

אילוסטרציה: U.S. Food and Drug Administration

אנשים עם כבד שומני הם בעלי מוח "זקן" יותר

ירידה בספיגת הסידן במיטוכונדריה בתאים שבהם נוטרל הגן MTCH2. בתצלום השמאלי נראה תא עצב שלא הונדס גנטית. בתצלום הימני נראה תא עצב מהונדס (ללא MTCH2). לתאים הוחדרו חיישנים פלואורסצנטיים במטרה להאיר את ספיגת הסידן במיטוכונדריה, ולמצע הגידול של התאים הוסף סידן. כפי שניתן לראות, החיישנים מאירים באופן משמעותי פחות בתא המהונדס (סקאלת הצבע נעה מכחול, המלמד על קליטת סידן נמוכה, עד צהוב, המצביע על קליטת סידן גבוהה), דבר המעיד על פגיעה בספיגת הסידן במיטוכונדריה. מקור: מתוך המאמר.

בריחת סידן מהמוח

אדם משחק בפלייסטיישן. תצלום: Steven Andrew / flickr.

כיצד משחקי מחשב מחזקים את המוח

שימפנזים בגן החיות צ'סטר בבריטניה. מקור: heatherlynneburrows / flickr.

ערכת הכלים של פעוטות

בול לזכרו של חוזה ראול קפבלנקה שהוציאה מולדתו, קובה. Kiev.Victor / Shutterstock.com

‫סודות ממוחו של מומחה / פיליפ א' רוס‬

קריאת אותיות ישירות ממוחו של הנבדק. צילום: אוניברסיטת רדבוד, נימיכן, הולנד

המחשב שקורא אותיות ישירות מהמוח

תמונה הממחישה את תפיסת הגודל. איור: אוניברסיטת בן-גוריון

מי יודע כמה?