המוח

קריאת מחשבות לפני הפיכתן למילים. האיור הוכן באמצעות תוכנת DALEE לאחר קריאת הכתבה.

קריאת מחשבות? חוקרים פיתחו שיטה שתאפשר לדעת מה אנו עומדים לומר לפני שדיברנו

נוירונים בודדים ידעו לזהות לדוגמה מתי אנחנו עומדים לגעת עם הלשון בחיך כדי להגיד את האות D * הדבר יאפשר פיתוח תותבים לסובלים מבעיות דיבור
פרופ’ אורי רסובסקי וצוותו. צילום עצמי

דרך הגוף

חוקרים בוחנים אם פעילות גופנית אירובית, שמעלה את רמת האוקסיטוצין, הורמון האהבה והקשר בגוף, עשויה לשפר תפקוד חברתי של הסובלים מסכיזופרניה
זבובי פירות מזדווגים. המחשה: depositphotos.com

תסכול מיני מוביל לסטרס בזבובי פירות

תובנות המחקר של יוליה ריבקין מהפקולטה למדעי החיים בבר-אילן, פותחות הזדמנות לחקר מעמיק של השפעת הסטרס על מערכת העצבים
בלוטת יותרת המוח של דג הזברה. מגוון סוגי התאים מסומנים בצבעים שונים: בסגול – פיטוציטים, באדום ובירוק – שני סוגים של תאים מייצרי הורמונים

מאיפה מפריש הדג: בחזרה למקורות של יותרת המוח

מדעני מכון ויצמן מאתגרים דוקטרינה בת 200 שנה על היווצרות הבלוטה מפרישת ההורמונים. ממצאיהם עשויים להוביל לגישות חדשות בטיפול בבעיות רפואיות שונות
תאי עצב. קרדיט: מחמוד עלי-סאלח

התגלה מנגנון הגורם לדום נשימה בשינה בקרב ילדים חולים

אחת המחלות הנובעות ממוטציות כאלה בגן PHOX2B היא המחלה CCHS. זוהי תסמונת נדירה ומסכנת חיים שבה תינוקות, ילדים ומבוגרים מפסיקים לנשום ברגע שהם נרדמים. החולים חייבים להתחבר למכונות הנשמה כדי
רובוט משתיל שבב באדם. התמונה הוכנה על ידי תוכנת הבינה המלאכותית DALEE לאחר קריאת המאמר. אין לראות בה תמונה מדעית

נויראלניק של אילון מאסק השתילה שבב במוחו של אדם: השלכות רפואיות ואתיות

השבב אמור לספק מגוון תועלות בריאותיות ומדעיות, כולל יכולת למדוד פעילות מוחית ולתת לאנשים עם נכות פיזית או נפשית יכולות חדשות עם זאת, לחברה של מאסק ולמאסק בכלל יש הסטוריה
איור: פרופ' שירה כנפו באמצעות בינה מלאכותית

התגלה המנגנון הקושר דרמטית בין חרדה לטסטוסטרון

קרים מצביעים על קשר הדוק בין רמות נמוכות של טסטוסטרון להפרעת חרדה, למרות שהטבע המדויק של מערכת יחסים זו נותר לא ברור. עדויות קליניות מרמזות על הפוטנציאל של טסטוסטרון בהקלה
הטיות סטריאוטיפיות. המחשה: depositphotos.com

מתי ומדוע אנחנו מוכנים לוותר על כסף?

חוקרים מצאו כי התגשמות סטריאוטיפ מובילה לתגובת תגמול במוח וכי אנשים אף מוכנים לוותר על כסף למענה
מפגן צבאי של גדודי עז א-דין אל קסאם בעזה, יולי 2023. המחשה: depositphotos.com

סוף הסכסוך

סרטונים על יישוב סכסוכים ארוכי שנים גרמו לאנשים לרכך את עמדותיהם, והגבירו את פתיחותם כלפי הצד השני
זולגות הדמעות מעצמן. המחשה: depositphotos.com

בדמעות שאת בוכה: הרחת דמעות של נשים מפחיתה תוקפנות בגברים

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי דמעות מפעילות קולטני ריח אנושיים אף שהן חסרות ריח, משפיעות על הפעילות המוחית הקשורה באגרסיות – ומובילות להתנהגות מפויסת יותר ונקמנית פחות
מימין: תגובת המוח לדיבור שמקשיבים לו (למעלה) ולדיבור שמנסים להתעלם ממנו. אפשר לראות שתגובת המוח חזקה יותר לדיבור הקשוב וכן שתגובה זו מערבת אזורי מוח רבים יותר, בדגש על אזורי שמיעה ושפה.

הביולוגיה של ההקשבה

מערכת הקשב האנושית יכולה להיות דינמית, לדלג ביעילות בין גירויים ולקלוט מידע רב, כך שאינה סטטית כפי שנהוג היה לחשוב
מוח במהלך דחק ובלעדיו. SN – רשת הבולטות: מגיבה לאירועים משמעותיים לאדם, ובעת דחק מתפרסת בקליפת המוח על חשבון רשת התפקודים הניהוליים ECN – רשת התפקודים הניהוליים: מעורבת בקשב, זיכרון עבודה, ויסות רגשי ותפקוד חברתי ולימודי DMN – רשת ברירת המחדל: מערכת של אזורי מוח שפעילה בעיקר במצבי מנוחה שבהם האדם ער. משתנה משמעותית אחרי חשיפה לטראומה ובדיכאון וחרדה

על חרדה והירגעות

אירועים שליליים בילדות ובעיות שינה מקשים על התאוששות מהפרעת דחק אקוטית וכך מעלים את הסיכון להפרעת נפש
הדס קלדרון עם תמונת בנה ארז שנחטף לעזה יחד עם אביו עופר ואחותו סהר. התמונה צולמה ב-30 באוקטובר 2023. בהמשך שוחררו סהר וארז. עופר עדיין נמצא בשבי. צילום: לע"מ

המנגנון העצבי שמשתבש כתוצאה מחשיפה לאירוע קשה בגיל רך

מדעני מכון ויצמן למדע חושפים בפירוט חסר תקדים כיצד טראומה בעכברים בני יומם מעצבת את מוחם ופוגעת בתפקודים החברתיים שלהם בבגרות * ביטוי התנהגותי מקביל בבני-אדם עשוי ללבוש צורה של
צעדת משפחות החטופים. צילום: יעל גדות, שטיל סטוק

החטופים הישראלים צפויים להתמודדות לא קלה על מנת להשיב את תחושת השליטה בחיי היום-יום שלהם – מומחה מסביר

למצב של בן-ערובה יכולות להיות השפעות פסיכולוגיות עמוקות על אנשים במשך שנים רבות. ההשפעה הפסיכולוגית משתנה בהתאם למשך השבי, התנאים שנסבלו, החוסן האישי ומנגנוני ההתמודדות
כאב. המחשה: depositphotos.com

כאב על הרצף

מחקר רב-תחומי שערכו חוקרות מהטכניון, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת חיפה, הפריך תפיסה שלפיה אנשים עם הפרעה על הרצף האוטיסטי אינם חווים כאב
אימונופלואורסציה של האוזן הפנימית של עכבר. המבנה הספיראלי של האוזן הפנימית מורכב מתאי שיער ותאים תומכים, שכולם יחד מאפשרים לנו לשמוע. כל סוג תאים מוצג בצבע שונה. דימות: ד”ר שחר טיבר

המסלול הארוך והמפותל של השמע

חוקרים בחנו דגימות דנ”א של 1,200 ישראלים-יהודים חירשים, כדי להבין מהם הנזקים שנגרמים למבנה החלבונים במערכת השמע
טיפול בדובים. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

מטפלים בדובים ומחזקים את הילדים

שיתוף פעולה בין הפקולטה לרפואה, המחלקה לפסיכולוגיה ובית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן הניב את מיזם - "מרכז חוזק לדובים" - להפחתת מתח וחרדה ולהגברת החוסן האישי בקרב ילדים
מלחמת חרבות ברזל קיבוצים בעוטף עזה חניון רעים במקום בו התרחשה מסיבה המונית ונרצחו כ- 260 צעירים Photo by Kobi Gideon / GPO

כיצד להתמודד עם שגרת מלחמה וכיצד לשמר את האופטימיות של הילדים?

ההפתעה והמהירות שבהן התרחשו הדברים, ואי הידיעה ביחס לגורלם של אנשים רבים, מעוררים בכולנו מתח ושל מצוקה. צוות התמיכה הנפשית של אוניברסיטת בר-אילן מציע כמה דרכים שיעזרו לנו להתמודד עם
פוסט טראומה. Photo 137131154 © Designer491 | Dreamstime.com

פוסט טראומה בעוטף עזה

במכללת ספיר התקיים בשנת 2009, יום עיון אודות השלכות החשיפה המתמשכת לטראומה של טרור, בקרב אזרחים ביישובי שדרות ועוטף עזה * הממצאים של פרופ' אבי בסר ממכללת ספיר, פרופ' ביאטריס
סוד כמוס. המחשה: depositphotos.com

מה אומר קולנו?

על הדרך שבה הבעות קוליות יכולות להעביר מידע רגשי, בייחוד בחוויות עוצמתיות, ועל חשיבות ההקשר החזותי
תמונה מדעית. מערכת מודל תלת-ממדית של תאי עצב אנושיים בצלחת. בירוק ובסגול: תאי עצב המבטאים חלבון תקול במערכת האוביקוויטין. כתוצאה מביטוי זה נוצרת הפתולוגיה המאפיינת חולי אלצהיימר – היווצרות צבירי עמילואידים (באדום) מחוץ לתאים

חוקרים בטכניון זיהו את המנגנון המוביל להיווצרות צברי חלבונים המעורבים בהתפתחות מחלת האלצהיימר

במוחות של חולי אלצהיימר מצטברים חלבונים רעילים. בחולי האלצהיימר המשפחתי, מנגנון ההצטברות ברור היות וישנו קשר נסיבתי בין המוטציות לבין זהות החלבונים הפגומים. במחלה האקראית, לעומת זאת, סיבת הצטברות החלבונים
תנועות עיניים. המחשה: depositphotos.com

רואים עולם

מחקר בחן את האופן שבו נבדקים שונים – בריאים, עם דיכאון או הפרעת קשב – בוחרים להסתכל על העולם
מימין: תא זרע של עכבר בריא משמאל: תוצר (חלבון) הגן SCAPER (צבוע באדום). הצילום מראה ש-SCAPER ממוקם בראשו של תא הזרע, כולל בגרעין

בין הרשתית, למוח ולפוריות

על קשת ההפרעות שגורם פגם בגן אחד
"שקיות זבל" תאיות נבנות באמצעות אופטינוירין (בירוק) סביב מיטוכונדריה פגומה (באדום). קרדיט: WEHI

תעלומה ותיקה נפתרה: ממצאים חדשים משנים את הבנתנו בנוגע למסלול של מחלת פרקינסון

חוקרים ממכון וולטר ואילייזה הול (WEHI) במלבורן פתרו תעלומה ותיקה בנוגע לתפקיד של חלבון בסילוק מיטוכונדריה פגומה מהגוף. ממצאים אלה אולי יסללו את הדרך לטיפולים חדשים פוטנציאלים במחלת פרקינסון
נוירונים. המחשה: depositphotos.com

התופעה הגנטית שמחמירה את סימני האוטיזם

הפרעה דו קוטבית. המחשה: depositphotos.com

בעזרת בדיקת דם פשוטה ניתן לזהות אנשים המתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית והאם יגיבו לטיפול בליתיום

אחד הטיפולים הנפוצים כיום להפרעה דו קוטבית הוא תרופת ליתיום – תרופה אליה מגיבים רק כשליש מהחולים. המחקר נועד להבין מה הגורם לכך
קרדיט - קבוצת המחקר של פרופ אביב מצר וד_ר טל שחר

ניתן להפיק מסריקות MRI מידע על משק הברזל במוח לסייע בניטור ואבחון מחלות שונות, באופן שאינו פולשני

שיטת מדידה חדשה זו, שפיתחו הסטודנטית ללימודי דוקטור שיר פילו ופרופ' מצר תאפשר חילוץ ערכים ביולוגיים מדויקים על המוח, כך שניתן יהיה להפיק מבדיקת MRI מדדים דומים לאלה המתקבלים מבדיקת
המולקולה שנושאת עימה בשורת התחדשות הינך נמצא כאן דף הבית > פרסומים > חדשות מדע בשפה ידידותית > יש חדש תחת העָצָב שתף תגיות מיכאל פיינזילברמייק פיינזילברנוירוביולוגיה מולקולריתמדעים ביומולקולרייםמערכת העצביםתאי עצבתקשורת בין תאי עצב כמו שממיות המגדלות מחדש את זנבן, גם שלוחות תאי העצב במערכת העצבים ההיקפית יודעות להתחדש לאחר פציעה. למרבה הצער, לתאי העצב של מערכת העצבים המרכזית, קרי המוח וחוט השדרה, יש יכולת התחדשות מוגבלת הרבה יותר. בהתאם, מחלות המובילות להתנוונות ולמוות של תאי עצב במוח, כמו אלצהיימר, פרקינסון ו-ALS, הינן בלתי-הפיכות וחשוכות מרפא. מה מעניק דווקא למערכת ההיקפית – זו המחברת את המוח וחוט השדרה לאיברי הגוף – יכולת התחדשות מוגברת? מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע חושף כי לחלבון, שעד כה נצפה אך ורק במהלך ההתפתחות העוברית, יש תפקיד מפתח בהתחדשות תאי עצב בוגרים של מערכת העצבים ההיקפית. כאשר תאים עובריים מתמיינים לתאים בוגרים, הרכב החלבונים שהם מייצרים משתנה. במקרה של תאי עצב, מקובל היה לחשוב שירידה ברמות של חלבון בשם PTBP1 בתאים עובריים, היא חלק מרכזי מהפיכתם לתאים בוגרים של מערכת העצבים. מחקרים קודמים אף הראו שעם השלמת תהליך ההתמיינות והפיכת התאים העובריים לתאי עצב בוגרים של מערכת העצבים המרכזית, ייצור החלבון נעצר כליל. ממצאים אלה הביאו בשנים האחרונות קבוצות מחקר לנסות לשחזר מהלך זה במעבדה: להוריד את רמות החלבון PTBP1 בתאים שאינם תאי עצב ובכך לייצר מהם תאי עצב בוגרים. התקווה הייתה שניתן יהיה ליישם שיטה זו בחולים עם מחלות עצביות ניווניות ולייצר בעבורם תאי עצב חדשים. מימין: ד"ר רינת נבו, ד"ר נטליה אוקלדניקוב, ד"ר אגוסטינה די פיזיו, פיליפ פרוינד, ד"ר אידה רישל, פרופ' מיכאל (מייק) פיינזילבר ופיירלואג'י די מתאו ואולם במחקר חדש, בהובלת החוקרת הבתר-דוקטוריאלית ד"ר סטפני אלבר והדוקטורנט פיירלואג'י די מתאו מקבוצת המחקר של פרופ' מיכאל (מייק) פיינזילבר במחלקות למדעים ביומולקולריים ולנוירוביולוגיה מולקולרית במכון, התגלה במפתיע כי חלבון ה-PTBP1 מתבטא לא רק בתאים עובריים שטרם עברו התמיינות, אלא גם בתאי עצב בוגרים – אמנם לא תאי עצב של מערכת העצבים המרכזית, אבל כן של זו ההיקפית. החוקרים גילו זאת לגמרי במקרה, בשעה שחקרו תהליכים בעצבי השת (העצב הסיאטי) של עכברים, עצבים היוצאים מעמוד השדרה ומגיעים עד לכף הרגל. הניסוי המקורי שביצעו החוקרים נועד לאתר מולקולות שמווסתות את קצב הייצור של חלבון אחר שנקרא KPNB1 – "קרון דואר" – האחראי לנשיאת מרבית המסרים המועברים מהשלוחות המרוחקות של תאי העצב אל גרעין התא. בין יתר תפקידיו, אחראי חלבון ה-KPNB1 לאותת לגרעין התא ששלוחה עצבית נפצעת, כדי שהתא יוכל לחדש אותה. אלא שלפני שקרון הדואר יוכל לצאת לדרכו ולשאת מסרים מהשלוחות לגרעין, נדרש התא לשגר מולקולות אר-אן-אי שליח המכילות את ה"מתכון" לייצורו של קרון הדואר בנתיב הנגדי (מהגרעין לשלוחות). בדרך או בעת ההגעה ליעד, מולקולות אחרות עשויות להיקשר לשליח, לעכב או לזרז אותו ובכך לבקר את קצב הייצור של קרון הדואר. התגלית המפתיעה במחקר החדש הייתה כי לא זו בלבד ש-PTBP1 נכח בתאים הבוגרים, אלא הוא גם נקשר היטב לאר-אן-אי שליח של קרון הדואר. אבל האם וכיצד הוא משפיע על ייצורו ועל התחדשות תאי העצב? "עשרות מיליוני בני-אדם ברחבי העולם סובלים ממחלות המביאות להתנוונות ולמוות של תאי העצב במוח. על מנת להבין מדוע נכשלת מערכת העצבים המרכזית בניסיונה להתחדש לאחר פגיעה, עלינו להבין תחילה כיצד מצליחה בכך מערכת העצבים ההיקפית" כדי להשיב על שאלה זו, עקבו המדענים אחר תגובתם של תאי העצב לפציעה והבחינו כי לאחר שלושה ימים רמות ה-PTBP1 בתא החלו לעלות ובתוך שבוע הן הגיעו לרמות שיא. עם העלייה ברמות PTBP1 הבחינו החוקרים כי שלוחות תאי העצב מתחילות להתחדש. ריצוף מולקולות האר-אן-אי שליח שנקשרו ל-PTBP1 לאחר הפציעה גילה כי החלבון נקשר לא רק למולקולות האר-אן-אי של קרון הדואר, אלא גם לחלבונים אחרים הממלאים תפקיד בהתחדשות העצבית. ד"ר סטפני אלבר כדי להמשיך לחקור את פעילותו של PTBP1 בתאים בוגרים, העלימו אותו החוקרים מהתאים באמצעות הנדסה גנטית, והראו כי בעקבות כך נפגעה ההתחדשות של תאי עצב מסוג "קולטני אזעקה" – תאים שתפקידם לשדר תחושת כאב בתגובה לגירוי מזיק שעלול לפגוע ברקמה. המדענים בחנו גם האם להשתקת הגן יש השפעות נוספות וגילו כי היא העלתה את הרגישות לגירויים מכניים ולחום. בניסיון להעמיק את ההבנה כיצד משפיע PTBP1 על התחדשות תאי העצב, בחנו החוקרים האם הוא משפיע גם על חלבון נוסף, RHOA – "מתג בקרה" חשוב בתהליך ההתמיינות וההתחדשות של תאי העצב. כשחלבון ה-RHOA מיוצר ברמות גבוהות, הוא משמש מעין מתג כיבוי המעכב את גדילת התאים. החוקרים גילו כי PTBP1 מדכא את הייצור של מתג הבקרה בשלוחות של תאי העצב ובכך מאפשר את צמיחתן והתחדשותן. שורת ממצאים אלה מחזקת את האפשרות שהייצור של PTBP1 בתאי עצב היקפיים הוא שמאפשר את התחדשותם היעילה, בשונה ממערכת העצבים המרכזית. תאי עצב חישתיים של מערכת העצבים ההיקפית בתרבית. לאחר פציעה (טור ימני) תאי העצב שמבטאים את החלבון PTBP1 (שורה עליונה) מצמיחים מחדש את שלוחותיהם בצורה טובה בהרבה מאשר תאי עצב עם ביטוי מופחת של PTBP1 (שורה תחתונה)

יש חדש תחת העָצָב

המולקולה שנושאת עימה בשורת התחדשות
גירוי המוח באמצעות אלקטרודות. המחשה: depositphotos.com

רישום חשמלי מעומק המוח

פעילות חשמלית לא תקינה במוח מעוררת תסמיני OCD ופרקינסון
פרופ' סטיבן הוקינג והמחשב ששימש לו לפה. המחשה: depositphotos.com

לקרוא מנגינות מהמוח – בסיוע פינק פלויד

מחקר חדש, שהתפרסם באמצע אוגוסט בכתב העת היוקרתי PLOS Biology, חושף דרך לפענח את השירים המתנגנים בתוך המוח. בתוך כך הוא גם מספק הסבר אודות הדרך בה אזורים שונים במוח
חרדה חברתית. המחשה: depositphotos.com

הסובלים מחרדה חברתית מועדים לדיכאון

ד"ר רעות צבאג, בוגרת המחלקה לפסיכולוגיה בבר אילן חוקרת את הקשר בין חרדה חברתית ובין דיכאון במסגרת פוסט דוקטורט, באוניברסיטת ייל בארה"ב
פגיעה בעצבים המוטוריים אצל חולי דושן. המחשה: depositphotos.com

שיפור התפקוד של שריר הלב בחולי דושן

ייצור תאי לב מתאי עור איפשר לגלות פגמים שמובילים לכשל לבבי
הורה בבית מבולגן עם ילדים מסביבו

מה ההורים של היום צריכים אבל פסיכולוגים מתקשים לספק?

ביוני הסתיים הקונגרס הבינלאומי הראשון בנושא תמיכה מבוססת ראיות בהורות. וזו הזדמנות מצויינת להרהר בדבר שהורים הכי זקוקים לו, כדי להיות הורים טובים - מרחב הורי.
גמילה מעישון. המחשה: depositphotos.com

בראש דאגותיהם

התקדמות משמעותית לקראת רפואה מתואמת אישית בתחום הפסיכיאטריה, בעזרת קסדה המעוררת גירוי אלקטרומגנטי של המוח.
תא מסוג אוליגודנדרוציט על שלל שלוחותיו (בצהוב) במקטע מוח של עכבר. מגיב ללחץ באופן שונה לגמרי בזכרים ובנקבות

חשיפה ללחץ כרוני מפעילה תאים שונים במוחותיהם של נקבות וזכרים

מדיכאון וחרדה ועד סוכרת – מצבים בריאותיים הנובעים מלחץ כרוני משפיעים באופן שונה על נשים וגברים. מחקר חדש בעכברים ממפה ברמת התא הבודד הבדלים מולקולריים בתגובת הלחץ במוחותיהם של נקבות
התפתחות העובר. המחשה: depositphotos.com

התפתחות מואצת של נוירונים עוד בשלב העוברי יכולה להיות זו שמשפיעה על התפתחות אוטיזם

לאחר ההתפתחות המואצת נרשמה התדרדרות מהירה של הנוירונים, שהתבטאה בין היתר בקישוריות נמוכה. המחקר מצא את הישנותה של התופעה בילדים עם אוטיזם שמקורו בארבע סוגים שונים של מוטציות גנטיות
משמאל: תאים עם חלבון FUS מוטנטי שגורם להצטברויות (בירוק) ומוביל למחלת ALS. מימין: התאים עם החלבון / שפרון (בוורוד) שמצליח למנוע את ההצטברויות

להיאבק במחלות ניווניות

זוהו החלבונים והמנגנונים הנדרשים למאבק בהצטברויות החלבוניות שמובילות למחלות ניווניות-עצביות
קולטני האופיואידים והקנבינואידים מעורבים בתחושת כאב, מצב רוח, תיאבון וזיכרון. אגוניסטים הם משככי כאבים חזקים: אנדורפין (אדום) ו- tetrahidrocannabinol (ירוק). המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש חושף רכיב מוחי המווסת את הדחף לצריכת אופיאטים

מחקר מבית האוניברסיטה העברית חושף את הזהות של אזור במוח אשר יכול למתן ולאזן את הדחף לצריכת הסם, ולכן עשוי לתרום להפחתת ההתמכרות. המחקר מספק שביב של תקווה כי ניתן

הולכת-השולל הגדולה בהיסטוריה, הסיבה האמיתית למחירי הדיור והשיטה הגאונית ההופכת את מרבית האוכלוסייה לעבדים מודרניים

פרק תשיעי מתוך הספר: ״האדם החופשי – פסיכולוגיה אבולוציונית, חקר המוח והבנת הנפש״

השירותים האנושיים מתמוטטים: האם הבינה המלאכותית יכולה להיות חבל ההצלה?

כל שירות ציבורי של עזרה אנושית, כגון טיפול נפשי או סיעוד לחוסים קורס. דווקא הבינה המלאכותית שתשתלט על הרבה עבודות תותיר אותנו עם הדבר שאולי חשוב לנו מכל, הערך שאנחנו
תאי מיקרוגליה (בירוק) באזור ההיפוקמפוס במוח של עכבר בוגר, שיוצרים נקודות מגע עם נוירון חדש (באדום)

הביולוגיה של הדיכאון

ניוון של תאי מערכת החיסון במוח עשוי להיות הגורם הביולוגי לדיכאון, וייתכן שקיימים חומרים שיכולים לשקם את התאים האלה – ולהיות נוגדי דיכאון
אפילפסיה בקרב ילדים. המחשה: depositphotos.com

טיפול גנטי חדשני עשוי לסייע לתסמונת אפילפסיה התפתחותית קשה וקטלנית שפוגעת בילדים

צוות המחקר מקווה שהכלים שפותחו במחקר זה יסללו את הדרך לפיתוח טיפולים דומים במחלות נדירות אחרות
שמחה לאיד. נוצר באמצעות DALEE 2. הגדרות - אבי בליזובסקי

דברים שיורמים יודעים: למה אנחנו שמחים לאיד?

הפתגם "אין שמחה כשמחה לאיד" מעוררת את סקרנותו של משה ששואל "האמנם ?"
פרופ' חרמונה שורק (מימין). צילום: יוסף אדסט, באדיבות האוניברסיטה העברית

פריצת דרך בחקר אלצהיימר בקרב נשים

פרופסור חרמונה שורק, אחת מהחוקרות המובילות בעולם של ביטוי גנים במוח, הצליחה למצוא בשיתוף עמיתיה למחקר מנגנון מולקולרי המתרחש במוחן של חולות אלצהיימר, שאינו קורה בגברים ואשר מסביר את האצת
תורת התורים. איור באמצעות תוכנת AI. הגדרות: אבי בליזובסקי

כל הממתינים בתור שווים, אבל יש כאלה ששווים יותר

בכניסה למועדון, בכביש ובחדר המיון, לפעמים האסטרטגיה הנכונה היא לכוון חלק מהממתינים למסלול המהיר
מקבצים של תאי מיקרוגליה (בירוק) ותאי T (באדום) במוח עכבר עם מחלה דמוית טרשת נפוצה (משמאל: מבט כללי, מימין: תקריב)

מחרישי הטרשת

מדעני המכון זיהו את התאים במוח שאחראים לתקופות החסד של החולים בטרשת נפוצה. הממצאים עשויים לסלול את הדרך לטיפולים חדשים
מחאת בלפור. צילום: אבי בליזובסקי

מחקר באוני' ת"א: המהפכה המשפטית יוצרת טראומה אצל מתנגדיה

מחקר ראשון מסוגו בישראל בדק את השפעת המהפכה המשפטית על הבריאות הנפשית אזרחי ישראל
אוקסיטוצין. המחשה: depositphotos.com

הביולוגיה שמאפשרת התנהגות חברתית

בעקבות הסנפת אוקסיטוצין, התגבר רצונם של גברים להתחרות, יותר מרצונן של נשים לעשות כן
אילוסטרציה של קשר עין - יד. צילום: ניצן זוהר דוברות הטכניון

חשמל זורם בכפות ידיך: ממצאי מחקר ביו-רפואי עשויים להוביל לטכנולוגיות שיקום חדשות לנפגעי מוח

שליטת המוח בתנועות עדינות מבוססת על מנגנונים מורכבים המאתגרים חוקרים רבים מתחומים שונים. מחקר שנערך בטכניון שופך אור על נושא זה ועשוי להוביל לפיתוח אסטרטגיות שיקום חדשניות, מותאמות אישית