המוח

לה רינקונאדה בהרי האנדים שבפרו. אחד המקומות הקשים למחיה בעולם (Axel PITTET - Expedition 5300©)

הבהלה לחמצן

מדען מכון ויצמן למדע הצטרף למשלחת להרי האנדים בפרו במטרה לבדוק כיצד שינויים ברמות החמצן בגבהים שונים משפיעים על השעונים הביולוגיים בגופנו

"הורמון האהבה" או "ההורמון החברתי"?

"הורמון האהבה" עלול לגרום גם חרדה ותוקפנות

הממצאים התגלו הודות לפיתוח טכנולוגיה מתקדמת שמאפשרת למדענים להפעיל – באופן אלחוטי – תאי מטרה במוחותיהם של עכברים הנמצאים בסביבה עתירת גירויים 

סריקת MRI. איור: Image by Nina Garman from Pixabay

האם המוח שלך נראה צעיר או מבוגר מכפי גילו?

מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמרכז הרפואי סורוקה פיתחו יכולת לחזות את הגיל הביולוגי של המוח בהשוואה לגיל הכרונולוגי באמצעות סריקות MRI * קביעת גיל המוח עשויה

"החולה מחוסר ההכרה (אלגוריה על חוש הריח)", 1625. רמברנדט צייר יצירה זו בגיל 19 כחלק מסדרה של חמשת החושים. הציור התגלה ב-2015 באוסף של משפחה בניו ג'רזי

מבחן ריח המנבא חזרה להכרה של פגועי ראש

מבחן ההכרה שפיתחו החוקרים ממכון ויצמן בשותפות עם ד"ר ירון סחר, מנהל המחלקה לשיקום חבלות מוחיות בבית לוינשטיין – מבוסס על העיקרון שלפיו הנשימה שלנו

חתך של מוח עכבר שבו אפשר לראות את ביטוי האנזים ASL (בסגול) באזור גזע המוח הקרוי לוקוס קורולאוס. מעבדתה של פרופ' איילת ארז, מכון ויצמן

בדרך למוח עוצרים בכבד

נוסף על תפקידו בכבד, האנזים ASL מעורב בייצור במוח של המוליך העצבי נוראפינפרין. מחסור במוליך עצבי זה עלול להוביל להפרעות קוגניטיביות שונות, ובכלל זה להפרעות

אוטיזם. איור: shutterstock

חיי החברה של תאי העצב

כיצד מיוצג במוח מידע חברתי – ומה הם השינויים המתחוללים בייצוג זה באוטיזם?

עיני חסילון - צופות על קרקעית הים גם בחשכה. צילום: shutterstock

בעין החסילון

לאורך מיליוני שנות אבולוציה, פיתחו החסילונים עיניים בעלות מבנה ייחודי המאפשרות להם לראות מה מתרחש בסביבתם הקרובה – קרקעית הים

חלקים שונים של הגן צ'ייסר (נקודות המסומנות בחצים) מתבטאים בעיקר בגרעין התא של עובר עכבר (מסומן בכחול). עובדה זו תומכת בהשערה כי הצ'ייסר מעורב בבקרה על פעילות גנים

כשהצ'ייסר נתקע בפקק

מדעני המכון שיערו כי מיקום גנים לא-מקודדים עשוי ללמד על תפקידם. המדענים הראו כי הגן הלא-מקודד "צ'ייסר", מווסת את הגן המקודד הסמוך לו, שנקשר בעבר

מימין: ד"ר ענת בהט ופרופ' רבקה דיקשטיין. פוגעות בחופש הביטוי. צילום: דוברות מכון ויצמן

לא נותנים לגֵּן להתבטא

מדעני מכון ויצמן איתרו מולקולות שעשויות לחסום את ביטוי הגן המוטנטי הגורם למחלת הנטינגטון

דילוג לתוכן