המוח

מימין: תא זרע של עכבר בריא משמאל: תוצר (חלבון) הגן SCAPER (צבוע באדום). הצילום מראה ש-SCAPER ממוקם בראשו של תא הזרע, כולל בגרעין

בין הרשתית, למוח ולפוריות

על קשת ההפרעות שגורם פגם בגן אחד
"שקיות זבל" תאיות נבנות באמצעות אופטינוירין (בירוק) סביב מיטוכונדריה פגומה (באדום). קרדיט: WEHI

תעלומה ותיקה נפתרה: ממצאים חדשים משנים את הבנתנו בנוגע למסלול של מחלת פרקינסון

חוקרים ממכון וולטר ואילייזה הול (WEHI) במלבורן פתרו תעלומה ותיקה בנוגע לתפקיד של חלבון בסילוק מיטוכונדריה פגומה מהגוף. ממצאים אלה אולי יסללו את הדרך לטיפולים חדשים פוטנציאלים במחלת פרקינסון
נוירונים. המחשה: depositphotos.com

התופעה הגנטית שמחמירה את סימני האוטיזם

הפרעה דו קוטבית. המחשה: depositphotos.com

בעזרת בדיקת דם פשוטה ניתן לזהות אנשים המתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית והאם יגיבו לטיפול בליתיום

אחד הטיפולים הנפוצים כיום להפרעה דו קוטבית הוא תרופת ליתיום – תרופה אליה מגיבים רק כשליש מהחולים. המחקר נועד להבין מה הגורם לכך
קרדיט - קבוצת המחקר של פרופ אביב מצר וד_ר טל שחר

ניתן להפיק מסריקות MRI מידע על משק הברזל במוח לסייע בניטור ואבחון מחלות שונות, באופן שאינו פולשני

שיטת מדידה חדשה זו, שפיתחו הסטודנטית ללימודי דוקטור שיר פילו ופרופ' מצר תאפשר חילוץ ערכים ביולוגיים מדויקים על המוח, כך שניתן יהיה להפיק מבדיקת MRI מדדים דומים לאלה המתקבלים מבדיקת
המולקולה שנושאת עימה בשורת התחדשות הינך נמצא כאן דף הבית > פרסומים > חדשות מדע בשפה ידידותית > יש חדש תחת העָצָב שתף תגיות מיכאל פיינזילברמייק פיינזילברנוירוביולוגיה מולקולריתמדעים ביומולקולרייםמערכת העצביםתאי עצבתקשורת בין תאי עצב כמו שממיות המגדלות מחדש את זנבן, גם שלוחות תאי העצב במערכת העצבים ההיקפית יודעות להתחדש לאחר פציעה. למרבה הצער, לתאי העצב של מערכת העצבים המרכזית, קרי המוח וחוט השדרה, יש יכולת התחדשות מוגבלת הרבה יותר. בהתאם, מחלות המובילות להתנוונות ולמוות של תאי עצב במוח, כמו אלצהיימר, פרקינסון ו-ALS, הינן בלתי-הפיכות וחשוכות מרפא. מה מעניק דווקא למערכת ההיקפית – זו המחברת את המוח וחוט השדרה לאיברי הגוף – יכולת התחדשות מוגברת? מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע חושף כי לחלבון, שעד כה נצפה אך ורק במהלך ההתפתחות העוברית, יש תפקיד מפתח בהתחדשות תאי עצב בוגרים של מערכת העצבים ההיקפית. כאשר תאים עובריים מתמיינים לתאים בוגרים, הרכב החלבונים שהם מייצרים משתנה. במקרה של תאי עצב, מקובל היה לחשוב שירידה ברמות של חלבון בשם PTBP1 בתאים עובריים, היא חלק מרכזי מהפיכתם לתאים בוגרים של מערכת העצבים. מחקרים קודמים אף הראו שעם השלמת תהליך ההתמיינות והפיכת התאים העובריים לתאי עצב בוגרים של מערכת העצבים המרכזית, ייצור החלבון נעצר כליל. ממצאים אלה הביאו בשנים האחרונות קבוצות מחקר לנסות לשחזר מהלך זה במעבדה: להוריד את רמות החלבון PTBP1 בתאים שאינם תאי עצב ובכך לייצר מהם תאי עצב בוגרים. התקווה הייתה שניתן יהיה ליישם שיטה זו בחולים עם מחלות עצביות ניווניות ולייצר בעבורם תאי עצב חדשים. מימין: ד"ר רינת נבו, ד"ר נטליה אוקלדניקוב, ד"ר אגוסטינה די פיזיו, פיליפ פרוינד, ד"ר אידה רישל, פרופ' מיכאל (מייק) פיינזילבר ופיירלואג'י די מתאו ואולם במחקר חדש, בהובלת החוקרת הבתר-דוקטוריאלית ד"ר סטפני אלבר והדוקטורנט פיירלואג'י די מתאו מקבוצת המחקר של פרופ' מיכאל (מייק) פיינזילבר במחלקות למדעים ביומולקולריים ולנוירוביולוגיה מולקולרית במכון, התגלה במפתיע כי חלבון ה-PTBP1 מתבטא לא רק בתאים עובריים שטרם עברו התמיינות, אלא גם בתאי עצב בוגרים – אמנם לא תאי עצב של מערכת העצבים המרכזית, אבל כן של זו ההיקפית. החוקרים גילו זאת לגמרי במקרה, בשעה שחקרו תהליכים בעצבי השת (העצב הסיאטי) של עכברים, עצבים היוצאים מעמוד השדרה ומגיעים עד לכף הרגל. הניסוי המקורי שביצעו החוקרים נועד לאתר מולקולות שמווסתות את קצב הייצור של חלבון אחר שנקרא KPNB1 – "קרון דואר" – האחראי לנשיאת מרבית המסרים המועברים מהשלוחות המרוחקות של תאי העצב אל גרעין התא. בין יתר תפקידיו, אחראי חלבון ה-KPNB1 לאותת לגרעין התא ששלוחה עצבית נפצעת, כדי שהתא יוכל לחדש אותה. אלא שלפני שקרון הדואר יוכל לצאת לדרכו ולשאת מסרים מהשלוחות לגרעין, נדרש התא לשגר מולקולות אר-אן-אי שליח המכילות את ה"מתכון" לייצורו של קרון הדואר בנתיב הנגדי (מהגרעין לשלוחות). בדרך או בעת ההגעה ליעד, מולקולות אחרות עשויות להיקשר לשליח, לעכב או לזרז אותו ובכך לבקר את קצב הייצור של קרון הדואר. התגלית המפתיעה במחקר החדש הייתה כי לא זו בלבד ש-PTBP1 נכח בתאים הבוגרים, אלא הוא גם נקשר היטב לאר-אן-אי שליח של קרון הדואר. אבל האם וכיצד הוא משפיע על ייצורו ועל התחדשות תאי העצב? "עשרות מיליוני בני-אדם ברחבי העולם סובלים ממחלות המביאות להתנוונות ולמוות של תאי העצב במוח. על מנת להבין מדוע נכשלת מערכת העצבים המרכזית בניסיונה להתחדש לאחר פגיעה, עלינו להבין תחילה כיצד מצליחה בכך מערכת העצבים ההיקפית" כדי להשיב על שאלה זו, עקבו המדענים אחר תגובתם של תאי העצב לפציעה והבחינו כי לאחר שלושה ימים רמות ה-PTBP1 בתא החלו לעלות ובתוך שבוע הן הגיעו לרמות שיא. עם העלייה ברמות PTBP1 הבחינו החוקרים כי שלוחות תאי העצב מתחילות להתחדש. ריצוף מולקולות האר-אן-אי שליח שנקשרו ל-PTBP1 לאחר הפציעה גילה כי החלבון נקשר לא רק למולקולות האר-אן-אי של קרון הדואר, אלא גם לחלבונים אחרים הממלאים תפקיד בהתחדשות העצבית. ד"ר סטפני אלבר כדי להמשיך לחקור את פעילותו של PTBP1 בתאים בוגרים, העלימו אותו החוקרים מהתאים באמצעות הנדסה גנטית, והראו כי בעקבות כך נפגעה ההתחדשות של תאי עצב מסוג "קולטני אזעקה" – תאים שתפקידם לשדר תחושת כאב בתגובה לגירוי מזיק שעלול לפגוע ברקמה. המדענים בחנו גם האם להשתקת הגן יש השפעות נוספות וגילו כי היא העלתה את הרגישות לגירויים מכניים ולחום. בניסיון להעמיק את ההבנה כיצד משפיע PTBP1 על התחדשות תאי העצב, בחנו החוקרים האם הוא משפיע גם על חלבון נוסף, RHOA – "מתג בקרה" חשוב בתהליך ההתמיינות וההתחדשות של תאי העצב. כשחלבון ה-RHOA מיוצר ברמות גבוהות, הוא משמש מעין מתג כיבוי המעכב את גדילת התאים. החוקרים גילו כי PTBP1 מדכא את הייצור של מתג הבקרה בשלוחות של תאי העצב ובכך מאפשר את צמיחתן והתחדשותן. שורת ממצאים אלה מחזקת את האפשרות שהייצור של PTBP1 בתאי עצב היקפיים הוא שמאפשר את התחדשותם היעילה, בשונה ממערכת העצבים המרכזית. תאי עצב חישתיים של מערכת העצבים ההיקפית בתרבית. לאחר פציעה (טור ימני) תאי העצב שמבטאים את החלבון PTBP1 (שורה עליונה) מצמיחים מחדש את שלוחותיהם בצורה טובה בהרבה מאשר תאי עצב עם ביטוי מופחת של PTBP1 (שורה תחתונה)

יש חדש תחת העָצָב

המולקולה שנושאת עימה בשורת התחדשות
גירוי המוח באמצעות אלקטרודות. המחשה: depositphotos.com

רישום חשמלי מעומק המוח

פעילות חשמלית לא תקינה במוח מעוררת תסמיני OCD ופרקינסון
פרופ' סטיבן הוקינג והמחשב ששימש לו לפה. המחשה: depositphotos.com

לקרוא מנגינות מהמוח – בסיוע פינק פלויד

מחקר חדש, שהתפרסם באמצע אוגוסט בכתב העת היוקרתי PLOS Biology, חושף דרך לפענח את השירים המתנגנים בתוך המוח. בתוך כך הוא גם מספק הסבר אודות הדרך בה אזורים שונים במוח
חרדה חברתית. המחשה: depositphotos.com

הסובלים מחרדה חברתית מועדים לדיכאון

ד"ר רעות צבאג, בוגרת המחלקה לפסיכולוגיה בבר אילן חוקרת את הקשר בין חרדה חברתית ובין דיכאון במסגרת פוסט דוקטורט, באוניברסיטת ייל בארה"ב
פגיעה בעצבים המוטוריים אצל חולי דושן. המחשה: depositphotos.com

שיפור התפקוד של שריר הלב בחולי דושן

ייצור תאי לב מתאי עור איפשר לגלות פגמים שמובילים לכשל לבבי
הורה בבית מבולגן עם ילדים מסביבו

מה ההורים של היום צריכים אבל פסיכולוגים מתקשים לספק?

ביוני הסתיים הקונגרס הבינלאומי הראשון בנושא תמיכה מבוססת ראיות בהורות. וזו הזדמנות מצויינת להרהר בדבר שהורים הכי זקוקים לו, כדי להיות הורים טובים - מרחב הורי.
גמילה מעישון. המחשה: depositphotos.com

בראש דאגותיהם

התקדמות משמעותית לקראת רפואה מתואמת אישית בתחום הפסיכיאטריה, בעזרת קסדה המעוררת גירוי אלקטרומגנטי של המוח.
תא מסוג אוליגודנדרוציט על שלל שלוחותיו (בצהוב) במקטע מוח של עכבר. מגיב ללחץ באופן שונה לגמרי בזכרים ובנקבות

חשיפה ללחץ כרוני מפעילה תאים שונים במוחותיהם של נקבות וזכרים

מדיכאון וחרדה ועד סוכרת – מצבים בריאותיים הנובעים מלחץ כרוני משפיעים באופן שונה על נשים וגברים. מחקר חדש בעכברים ממפה ברמת התא הבודד הבדלים מולקולריים בתגובת הלחץ במוחותיהם של נקבות
התפתחות העובר. המחשה: depositphotos.com

התפתחות מואצת של נוירונים עוד בשלב העוברי יכולה להיות זו שמשפיעה על התפתחות אוטיזם

לאחר ההתפתחות המואצת נרשמה התדרדרות מהירה של הנוירונים, שהתבטאה בין היתר בקישוריות נמוכה. המחקר מצא את הישנותה של התופעה בילדים עם אוטיזם שמקורו בארבע סוגים שונים של מוטציות גנטיות
משמאל: תאים עם חלבון FUS מוטנטי שגורם להצטברויות (בירוק) ומוביל למחלת ALS. מימין: התאים עם החלבון / שפרון (בוורוד) שמצליח למנוע את ההצטברויות

להיאבק במחלות ניווניות

זוהו החלבונים והמנגנונים הנדרשים למאבק בהצטברויות החלבוניות שמובילות למחלות ניווניות-עצביות
קולטני האופיואידים והקנבינואידים מעורבים בתחושת כאב, מצב רוח, תיאבון וזיכרון. אגוניסטים הם משככי כאבים חזקים: אנדורפין (אדום) ו- tetrahidrocannabinol (ירוק). המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש חושף רכיב מוחי המווסת את הדחף לצריכת אופיאטים

מחקר מבית האוניברסיטה העברית חושף את הזהות של אזור במוח אשר יכול למתן ולאזן את הדחף לצריכת הסם, ולכן עשוי לתרום להפחתת ההתמכרות. המחקר מספק שביב של תקווה כי ניתן

הולכת-השולל הגדולה בהיסטוריה, הסיבה האמיתית למחירי הדיור והשיטה הגאונית ההופכת את מרבית האוכלוסייה לעבדים מודרניים

פרק תשיעי מתוך הספר: ״האדם החופשי – פסיכולוגיה אבולוציונית, חקר המוח והבנת הנפש״

השירותים האנושיים מתמוטטים: האם הבינה המלאכותית יכולה להיות חבל ההצלה?

כל שירות ציבורי של עזרה אנושית, כגון טיפול נפשי או סיעוד לחוסים קורס. דווקא הבינה המלאכותית שתשתלט על הרבה עבודות תותיר אותנו עם הדבר שאולי חשוב לנו מכל, הערך שאנחנו
תאי מיקרוגליה (בירוק) באזור ההיפוקמפוס במוח של עכבר בוגר, שיוצרים נקודות מגע עם נוירון חדש (באדום)

הביולוגיה של הדיכאון

ניוון של תאי מערכת החיסון במוח עשוי להיות הגורם הביולוגי לדיכאון, וייתכן שקיימים חומרים שיכולים לשקם את התאים האלה – ולהיות נוגדי דיכאון
אפילפסיה בקרב ילדים. המחשה: depositphotos.com

טיפול גנטי חדשני עשוי לסייע לתסמונת אפילפסיה התפתחותית קשה וקטלנית שפוגעת בילדים

צוות המחקר מקווה שהכלים שפותחו במחקר זה יסללו את הדרך לפיתוח טיפולים דומים במחלות נדירות אחרות
שמחה לאיד. נוצר באמצעות DALEE 2. הגדרות - אבי בליזובסקי

דברים שיורמים יודעים: למה אנחנו שמחים לאיד?

הפתגם "אין שמחה כשמחה לאיד" מעוררת את סקרנותו של משה ששואל "האמנם ?"
פרופ' חרמונה שורק (מימין). צילום: יוסף אדסט, באדיבות האוניברסיטה העברית

פריצת דרך בחקר אלצהיימר בקרב נשים

פרופסור חרמונה שורק, אחת מהחוקרות המובילות בעולם של ביטוי גנים במוח, הצליחה למצוא בשיתוף עמיתיה למחקר מנגנון מולקולרי המתרחש במוחן של חולות אלצהיימר, שאינו קורה בגברים ואשר מסביר את האצת
תורת התורים. איור באמצעות תוכנת AI. הגדרות: אבי בליזובסקי

כל הממתינים בתור שווים, אבל יש כאלה ששווים יותר

בכניסה למועדון, בכביש ובחדר המיון, לפעמים האסטרטגיה הנכונה היא לכוון חלק מהממתינים למסלול המהיר
מקבצים של תאי מיקרוגליה (בירוק) ותאי T (באדום) במוח עכבר עם מחלה דמוית טרשת נפוצה (משמאל: מבט כללי, מימין: תקריב)

מחרישי הטרשת

מדעני המכון זיהו את התאים במוח שאחראים לתקופות החסד של החולים בטרשת נפוצה. הממצאים עשויים לסלול את הדרך לטיפולים חדשים
מחאת בלפור. צילום: אבי בליזובסקי

מחקר באוני' ת"א: המהפכה המשפטית יוצרת טראומה אצל מתנגדיה

מחקר ראשון מסוגו בישראל בדק את השפעת המהפכה המשפטית על הבריאות הנפשית אזרחי ישראל
אוקסיטוצין. המחשה: depositphotos.com

הביולוגיה שמאפשרת התנהגות חברתית

בעקבות הסנפת אוקסיטוצין, התגבר רצונם של גברים להתחרות, יותר מרצונן של נשים לעשות כן
אילוסטרציה של קשר עין - יד. צילום: ניצן זוהר דוברות הטכניון

חשמל זורם בכפות ידיך: ממצאי מחקר ביו-רפואי עשויים להוביל לטכנולוגיות שיקום חדשות לנפגעי מוח

שליטת המוח בתנועות עדינות מבוססת על מנגנונים מורכבים המאתגרים חוקרים רבים מתחומים שונים. מחקר שנערך בטכניון שופך אור על נושא זה ועשוי להוביל לפיתוח אסטרטגיות שיקום חדשניות, מותאמות אישית
ChatGPT. המחשה: depositphotos.com

הטיה סמויה בשפה האנגלית משפיעה על כולם – אפילו על צ'אטבוטים של בינה מלאכותית

מחקר חדש מגלה כי הטיה לשונית בשפה האנגלית, המעודדת אותנו "לשפר" דברים על ידי הוספה עליהם במקום חיסור, היא כה נפוצה שהיא אפילו הוטמעה בצ'אטבוטים של בינה מלאכותית
חלבון G. באדיבות ד"ר משה פרנס, אוניברסיטת תל אביב

להתרגל לריח

סיפור על חלבון שלא חש מתח חשמלי
דיכאון ובדידות. המחשה: depositphotos.com

פרשנות משפרת מציאות

טיפול פסיכותרפי שבו המטפל מציע גם פרשנויות להתנהגות מסייע יותר להפחתת דיכאון בקרב מטופלים שמתקשים לנהל מערכות יחסים
רגש שלילי. המחשה: depositphotos.com

רגש חיובי להפחתת הרגש השלילי

מתברר שכאשר אנשים עצובים, הם בוחרים יותר בפעולות שגורמות הנאה, וכאשר הם חשים בושה, הם בוחרים יותר בפעולות שגורמות גאווה
המוח האנושי. המחשה: depositphotos.com

מענק של כמיליון דולר לצוות חוקרים שינסה לגלות מדוע המוח האנושי חזק יותר מאורגניזמים אחרים

חוקרי האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת קנטקי מאמינים שסוג חלבונים ספציפי, שטרם נחקר בעבר, מגביר מהותית את המורכבות המולקולרית במוח ומשפר את תפקודו. "לתגלית כזו עשויות להיות השלכות על חקר מחלות נוירולוגיות
פרופ' מיכל שוורץ. צילום: דוברות מכון ויצמן

פרופ' מיכל שוורץ ממכון ויצמן זכתה בפרס ישראל על מחקר הקשר בין מערכת החיסון למערכת העצבים

פרופ' שוורץ קראה תיגר על המוסכמה לפיה תאי עצב אינם מתחדשים או משתקמים, וגילתה כי מערכת החיסון מטפלת גם בהם. היא גם חקרה את מחסום הדם-מוח וגילתה כי הוא מונע
סרטנים צעירים מהמעבדה של פרופ' אמיר שגיא באוניברסיטת בן גוריון בנגב. ברק העיניים הצהוב-ירוק האופייני לסרטנים צעירים שסביבתם הטבעית היא מי נהרות שצבעם צהוב-ירוק. קרדיט- קשת שביט באמצעות סטריומיקרוסקופ:

התגלה מנגנון החזר האור בעיניי סרטנים צעירים

קבוצת מחקר בינלאומית בהובלת מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב גילתה בקרב זן של סרטנים מנגנון המייצר ברק עיניים ייחודי המחזיר אור בצבע המותאם לצבע המים בסביבתם הטבעית ומאפשר כך הסוואה בבתי
קישור לאיור ובו תרשים המראה את השינויים הפתופיזיולוגיים של מחלת האלצהיימר אשר מולקולת VBIT-4 מונעת על ידי קישורה לחלבון VDAC1

גישה חדשה לטיפול באלצהיימר

המחקר שהתבצע באוניברסיטת בן גוריון התמקד בחלבון VDAC1 המבקר את פעילות המיטוכונדריה ושולט על חיי התא ומותו
להיות זקן, להרגיש צעיר. איור: סאלי נווה

להיות זקן, להרגיש צעיר

תפיסות של הזדקנות על ידי מטופלים זקנים, משפיעות על בריאותם לאחר אשפוז
בדיקת התאמת משקפיים לקשישה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מיפו בגנום גורמי סיכון למחלת העיניים המורכבת AMD

במסגרת המחקר, הצליחו החוקרים לאשונה לזהות חלבונים שתפקידם חיוני להתפתחות ולפעילות הרקמה שנפגעת במחלה, לאתר במדויק את מיקומם באזורים גנומיים שמחוץ לגנים ולזהות את הקשר בין השינויים באזורים אלה לבין
חיילים. אילוסטרציה: depositphotos.com

נינוחים מלידה

מדעני מכון ויצמן גילו כי דגים מסוימים נולדים עם חסינות למצבי לחץ, אשר מלווה אותם לאורך חייהם ואף עוברת בתורשה. הממצאים עשויים לסלול כיוונים חדשים לטיפול בפוסט-טראומה
ג'ון מקרתי, אחראי תחום מדעי החיים והבריאות בדאסו סיסטמס. צילום: אבי בליזובסקי

היעד – המוח

פרויקט המוח החי של דאסו סיסטמס מאפשר לפתח טיפולים לחולי אפילפסיה שלא מגיבים לתרופות, אומר ג'ון מקרתי, אחראי תחום מדעי החיים והבריאות בדאסו סיסטמס בראיון לאתר הידען בכנס CES
רובוטית עם חוש ריח. אילוסטרציה: depositphotos.com

רובוט, אתה מריח את זה?

לראשונה בעולם המדע רובוט הצליח "להריח" באמצעות חיישן ביולוגי
סוגי התאים השונים במוח. אילוסטרציה: depositphotos.com

מנסים לחדור אל המוח – הקרן הלאומית למדע

כאבים. אילוסטרציה: depositphotos.com

סף הכאב: אנשים עם אוטיזם חווים כאב בעוצמה גבוהה יותר

המחקר החדש סותר את הדעה הרווחת כי אנשים עם אוטיזם לכאורה "אדישים לכאב"

הצצה חד-פעמית

מדעני המכון יצרו הדמיה של פעילות תאי העצב ברשתית על סמך תנועות עיניים של נבדקים בעודם מנסים לזהות שלם על סמך חלקיו. זיהוי השלם או אי-זיהויו התאפיינו בדפוסי פעילות נבדלים
מערך ממריסטורים בבדיקה תחת probe station. קרדיט צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

פרופ' שחר קוטינסקי מהטכניון ועמיתיו מטאואר פיתחו חומרה הבנויה בהשראת המוח ומממשת אלגוריתמים של בינה מלאכותית

במחקר שהתפרסם כעת ב- Nature Electronics מדגים פרופ' קוטינסקי את יעילותה של הטכנולוגיה האמורה ברשתות נוירונים. בפיתוח שותפים ד"ר וויי וואנג וד"ר לואי דאניאל, שהיו חברים בקבוצת המחקר של פרופ'
תרשים המציג את המעגל העצבי לחישת סכנה בתולעים הנקביות (למעלה), בתולעים הזכרים (במרכז), ובתולעים הזכרים המהונדסים (למטה) אשר אימצו התנהגות נקבית בעקבות יצירת חיבור בין שני תאי עצב במעגל

מדענים הוסיפו חיבור אחד בלבד בין שני תאי עצב בתולעים. זה הספיק כדי להפוך התנהגות זכרית לנקבית

ממצאי המחקר ממחישים כיצד שינוי מפת הסינפסות עשוי להוביל לשינוי בהתנהגות
אילון מאסק וחזון הטיסה המאויישת למאדים שלו. איור: depositphotos.com

אילון מאסק: איך להיות אוטיסט יכול לגרום לו לחשוב אחרת

מאסק חשף זאת לאחרונה, וחוקרי אוטיזם מבקשים להיעזר בכך כדי לקדם את ההבנה של תכונותיהם הייחודיות ומוחם השונה של האנשים על הזרם האוטיסטי
לוח וגיר. איור: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: למה צלילי שריטה וחריקה מכאיבים לנו?

א. שואל: למה עושה לנו רע לשמוע שריטה על לוח?
קריאת מחשבות. איור: depositphotos.com

פיתוח חדש: מתמלל המחשבות שמעורר חששות אתיים

כאשר החוקרים השמיעו לנבדקים סיפורים חדשים, הם גילו שהמתמלל שלהם מצליח להפיק משפטים שמתארים "לא רע" את הסיפורים. התמלול אינו מושלם, אבל בהחלט קיים דמיון
טראומה. איור: depositphotos.com

מקווים לטוב, מתכוננים לעתיד

היכולת לדמיין אירועים עתידיים ולהתכונן לקראתם, מעלה את המודעות למכשולים ואת סיכויי ההצלחה