חוקרי תיאטרון בחנו את ההתקבלות של פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים
תחום התיאטרון לילדים מתפתח בשנים האחרונות, ויותר מחקרים עוסקים באופן שבו הוא משפיע על הילדים – בין השאר מבחינה חברתית, רגשית וקוגניטיבית. עם זאת, עדיין חסר ידע על ההתקבלות של הצגות בקרב הקהל בספרות המקצועית בחקר התיאטרון הצעיר. המונח התקבלות מתייחס לתהליך הקליטה של הצגה, המאפשר לצופה להפיק מחוויית הצפייה משמעות והנאה.
פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים הוא פסטיבל תיאטרון לכל המשפחה, שמתקיים מדי שנה בחול המועד פסח. הוא נמשך כשלושה ימים ומוצגים בו עשרות הצגות ומופעים, בתוך האולמות ומחוצה להם. בין ההצגות המקוריות, המועלות בהופעת בכורה, נערכת תחרות. לצד ההצגות המקוריות מתארחים בפסטיבל עשרות מופעי חוץ והצגות של יוצרים מהארץ ומהעולם. מטרת הפסטיבל היא לפתח את שדה התיאטרון לילדים בישראל ואת איכות היצירה והביצוע עבורם.
מה השאלה? כיצד פסטיבל חיפה להצגות ילדים משפיע על תפיסת התיאטרון של ילדים?
במחקרם האחרון החליטו חוקרי התיאטרון פרופ’ נפתלי שם טוב מהאוניברסיטה הפתוחה וד”ר סמדר מור ממכללת סמינר הקיבוצים, לבחון כיצד פסטיבל חיפה מתקבל בקרב הילדים והוריהם, מקרב אותם לתחום התיאטרון ומשפיע על עולמם. לדברי החוקרים, “פסטיבל חיפה הוא אירוע שלם שכולל מגוון הצגות ומופעים, בשלל סגנונות (שכוללים למשל מוזיקה, תנועה ומימיקה) ושפות (גם מילוליות וגם אמנותיות). בנוסף, הוא כולל סדרת פעולות של ההורים והילדים על ציר הזמן וכך מייצר חוויה משפחתית ייחודית – כגון בחירת ההצגות, הנסיעה לחיפה, השתתפות פעילה (פיזית ותודעתית) במופעים ובהצגות והדיונים לאחר הצפייה (למשל על התכנים והמסר). כך הפסטיבל הופך לאירוע חגיגי ומעמיק שנבדל מהצגה בודדת. במחקרנו ביקשנו לבדוק כיצד הוא משפיע על תפיסת תיאטרון בקרב ילדים ותורם למטענם התרבותי, חברתי, רגשי וקוגניטיבי”.
בחלק הראשון של המחקר, שנעשה בתמיכת הקרן הלאומית למדע, צפו החוקרים בכ-20 ילדים בני 15-4 והוריהם במהלך ההצגות והמופעים (של הפסטיבל שהתקיים ב-2022), בחנו את תגובותיהם המילוליות והפיזיות ותיעדו אותן בכתב. לאחר מכן ערכו עמם “שיחות תיאטרון” (קבוצתיות) וראיונות אישיים מובנים למחצה, כדי להיחשף לחוויותיהם. מתוך השיחות האלה אספו נתונים וניתחו אותם בתוכנת אטלס ( כלי לניתוח תוכן איכותני).
מתוך הנתונים עלתה סדרת פעולות שמבנה את הפסטיבל כאירוע תיאטרוני כולל. אירוע זה מתחיל עוד לפני ההגעה, בפעולת הבחירה בהצגות לצפייה. “מעניין היה לגלות עד כמה הילדים היו שותפים לבחירה, אם בפועל ואם בחשיבה המוקדמת של הוריהם על הנכון, הראוי והמתאים לגילם ולטעמם הבחירה חושפת גם את ההתייחסות של ההורים לערכים חינוכיים ומשפחתיים שעשויים להשתקף על הבמה”, מסבירה ד”ר מור. פעולה משמעותית נוספת שהתגלתה היא תיווך ההצגה על ידי ההורים או אחים בוגרים, שמשמעותה מסגור הידע הדרוש לילדים לקליטת ההצגה.התיווך נעשה באמצעות דיאלוג המתרחש לפני, תוך כדי ואחרי ההצגה אשר מרחיב את הידע התיאטרוני והכללי של הילדים.
בנוסף נמצא כי השתתפות הילדים בהצגה או מופע מאפשרת להם לקלוט אותם טוב יותר. השתתפות זו עשויה להתבצע במינון משתנה, מהצגה שמעוררת את מחשבתם מבחינה חברתית, מוסרית ורגשית, ועד פעולה פיזית שהם מוזמנים לבצע תוך כדי הצפייה. נמצא כי שותפות פעילה בהצגה או במופע מסייעת לילדים לקלוט טוב יותר את האירוע התיאטרוני כיוון שהם מרוכזים ומושקעים רגשית. נמצא גם כי ההשתתפות הפעילה באווירה הפסטיבלית של אירועי החוצות והצגות הפנים וחוויית הבילוי המשפחתי במרחב האסתטי-אמנותי גורמות לילדים ולהוריהם לחוות את האירוע כחגיגה, ומעצימות ומעשירות את הידע והמטענים שלהם. החוויה ממשיכה להדהד אצלם גם לאחר האירוע, בדרך הביתה וגם כמה ימים לאחר מכן, ומתבטאת בדיון ובשיחה על ההצגות בפרט והחוויה השלמה בכלל.
עוד עולה מתוך המחקר כי לקהל ילדים, אפילו הצעירים ביותר, יש יכולת תפיסה וקריטריונים להערכה ושיפוט של מופעי תיאטרון. כמו כן, מכיוון שהם נחשפים במהלך הפסטיבל למגוון סוגות (ז’אנרים) וסגנונות תיאטרוניים, הם מרחיבים את הידע התיאטרוני שלהם על דרך ההשוואה. מכאן שסדרת הפעולות שכוללת בחירה בהצגות לצפייה, תיווך, השתתפות פעילה, חגיגת האירוע והערכה ושיפוט מבנה את התקבלות הפסטיבל כאירוע שלם. “המחקר מדגיש את ייחודו של הפסטיבל לעומת הצגה בודדת. ריבוי האירועים והמופעים במתחם אחד חושף את הקהל הצעיר לשפות אמנותיות שאינן שכיחות בתיאטרון ילדים בארץ, וחשיפה זו מתוך ההצטברות והאינטנסיביות של האירוע מעשירה את מטעניהם ונשארת עמם”, מסביר פרופ’ שם טוב.
מחקר מדגיש את ייחודו של הפסטיבל לעומת הצגה בודדת. ריבוי האירועים והמופעים במתחם אחד חושף את הקהל הצעיר לשפות אמנותיות שאינן שכיחות בתיאטרון ילדים בארץ, וחשיפה זו מתוך ההצטברות והאינטנסיביות של האירוע מעשירה את מטעניהם ונשארת עמם.
בחלק השני של המחקר (הארכיוני) אספו החוקרים חומרים הקשורים לפסטיבל מהארכיונים לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ותיאטרון חיפה וממאגרי מידע אלקטרוניים. מדובר בשלל מסמכים מ-1987 (השנה שבה נוסד הפסטיבל) ועד 2022, למשל קטעי עיתונות, ביקורות, הפקה, פרוטוקולים וטבלאות תקציב. מניתוח הנתונים אפשר ללמוד בעיקר על משולש הזהב בתחום תיאטרון ילדים: אמנותי-חינוכי-בידורי. פרופ’ שם טוב: “הנחת היסוד היא שתיאטרון ילדים מיטבי מאזן בין שלושת ההיבטים הללו, והניהול האמנותי בפסטיבל חיפה מכוון אליה. הרפרטואר שנבחר מדי שנה שואף לאיכות תיאטרונית ושפה אמנותית גבוהה בעלת היבטים חינוכיים, מבלי להשמיט את המרכיב הספקטקולרי המענג, השובה את לב הילדים. פסטיבל חיפה הוא אחת היוזמות שבהן קיימת מודעות ושאיפה לכינון האיזון האידיאלי בין ההיבטים הללו”.
החיים עצמם:
ד”ר סמדר מור מתגוררת ברמת אביב. בזוגיות + שתי בנות. אוהבת לחקור ולראות תיאטרון (” העבודה היא התחביב”). פרופ’ נפתלי שם טוב מתגורר ברעננה. נשוי + שתי בנות. אוהב לצפות בהצגות ומופעים (“הפכתי את האהבה לתיאטרון למקצוע”), ולקרוא.
