בדיקת ראייה דיגיטלית נבחרה כאחת מהטכנולוגיות הישראליות שיבדקו בזמן שהותו בחלל של הישראלי השני בחלל, איתן סטיבה * הטכנולוגיה שמבוססת על אפליקציה נבחרה על ידי
החוקרים מצאו כי תהליך השפעול (אקטיבציה) של תאי גזע במוח האחראים לייצור נוירונים (תאי עצב), אינו אקראי אלא מסודר ומתואם. לדבריהם יש לממצאים חשיבות רבה להבנת ההתפתחות התקינה של המוח. הממצאים עשויים להוות בסיס לפיתוח טיפולים עתידיים לסרטן המוח, למחלות ניווניות של המוח כמו אלצהיימר ופרקינסון ולפגיעות מוחיות שונות
ניטור דינמיקה מוחית ותפקוד קוגניטיבי בתנאי שהייה בחלל. זה הניסוי שיקיים ראש המחלקה למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ד"ר אורן שריקי, בשיתוף חברת אי.אי.ג'י-סנס הישראלית במהלך שהותו של איתן סטיבה בחלל
מחקר משותף של חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת ייל מאפשר לראשונה לבחון האם יש לחיות מודעות ותהליכים לא מודעים.
רשתות תאי עצב שגודלו במעבדה חשפו מנגנון ויסות חדש השומר על איזון בין הפעלה ודיכוי של הפעילות המוחית
ניסויים מראים שאנחנו מאד כנועים כשיש קונצנזוס חברתי ונשנה את ההחלטות שלנו לפי ההסכמה הזו, גם אם אנחנו יודעים שהרוב טועה שהנטיות הללו טבועות עמוק באדם. אז האם אפשר בכלל למנוע מתופעות כמו השואה להתרחש שוב בעתיד?
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מובילים מחקר חדשני בנושא הבנת התהליכים המולקולריים בתהליך ההזדקנות ומצאו גנים שיוכלו לנבא הזדקנות בריאה ויסייעו במניעת מחלות
"איש השקלים" שואל "איך זה שיש אנשים ימניים ושמאליים"
מחקר חדש של בית הספר לרפואת שיניים ע"ש מוריס וגבריאלה גולדשלאגר קובע כי שימוש גובר בסמארטפון וברשתות החברתיות עשוי להוביל לבעיות שינה, לנמנום ולתחושת עייפות במהלך היום, ואף לחריקת שיניים ולכאבים בשרירי הפה ומפרקי הלסתות.
במחקר בהובלתו של פרופ' יהושע גולדברג מהאוניברסיטה העברית נמצא שהתכווצות תאי מוח עשויה להסביר את תסמין העצירות בקרב חולי פרקינסון. הממצא החשוב צפוי לסייע בעתיד באבחון מחלת הפרקינסון כבר בשלביה המוקדמים
במעבדה של פרופ' עודד שוסיוב בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, צוות חוקרים בהובלת הדוקטורנט ולד שומייקו פיתחו אף ממוחשב, שמחקה את הפעולה המשולבת של האף והמוח שלנו ויודע לזהות ריחות שונים על ידי עיבוד וניתוח של הצורה בה נקשרים המולקולות הנדיפות לקולטנים בלמידת מכונה
מחקר שערכו שלושה חוקרים מהטכניון מגלה שלא מספיק רק לצאת לטבע; בשביל אושר צריך ממש להתקרב אליו, לגעת בו ולהריח אותו. והטיפ המפתיע: לא חייבים לכבות את הטלפון
"השיח הוא תמיד על מה הכלב תורם לאדם, ויש אפילו דעות המאשימות את האנושות בנצלנות של מינים אחרים. ממצאי המחקר החדשני של CLEVER DOG LAB ו TECH4ANIMALS מרמזים לכך שגם הכלב מרוויח מהאינטראקציה”, אמרה פרופ’ אנה זמנסקי מאוניברסיטת חיפה
השיטה, שמבוססת על תבניות EEG בפעילות מוחית חשמלית לא תקינה, יכולה לאבחן במהירות ולנטר פתולוגיות בכלי הדם במוח שנצפות במצבים כמו מחלת אלצהיימר, שבץ, פגיעות ראש ומצבים פסיכיאטריים
יהודית מדווחת בפליאה על חלום בו הריחה לחם טרי ושואלת האם באמת יש חלומות ריחניים?
ניתוח מיליוני בדיקות דם של ישראלים חושף תנודות הורמונליות המושפעות מלוח השנה
ד"ר שחר אלון שהגיע מ MIT לפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן היה שותף במחקר ביחד עם חוקרים מהרווארד ומ-MIT * "באמצעות הטכנולוגיה שלנו, חוקרים ורופאים יוכלו לבצע ניתוח גנומי בתלת מימד – כדי להשיג לא רק את זהות המולקולות, אלא גם את מיקומן בתוך הרקמה וכך לטפל טוב ויעיל יותר במחלות מורכבות"
שבריRNA-מוביל, שעד לאחרונה נודעו כשלבי פירוק של הרנ״א-המוביל בדרך לסילוקם מהגוף, התגלו במחקר חדש שבוצע בהובלת פרופ' חרמונה שורק מהאונ' העברית, כמולקולות בעלות חשיבות רבה למניעת קריסת מערכת החיסון בעקבות שבץ מוחי, שהסיכון לו עולה בחולי קורונה
תסמונת שארל בונה, עיוורון, רפי מלאך, מכון ויצמן
המחקר, שנערך בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון, מצא שקבלת הודעות בסלולרי בעת קבלת החלטות גורמת לאימפולסיביות ומקטין תכנון לטווח הרחוק. המסקנה: קיבלת הודעה בנייד? עדיף להמתין
בשנים האחרונות הייתה התקדמות גדולה בחקר הגנטיקה של אוטיזם ונמצא שמוטציות בעשרות רבות של גנים מעורבים באוטיזם והפרעות נוירו-התפתחותיות אחרות. הממצאים הללו העלו שאלות לגבי
מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מציג טיפול חדשני לחירשות, שמבוסס על החדרת מטען גנטי לתאי האוזן הפנימית. במסגרת הטיפול, המטען הגנטי מוחדר לתוך התא הפגום בצורה כזו שהוא למעשה "מתקן" את הפגם הגנטי ומאפשר לתא להמשיך לתפקד בצורה תקינה
במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה ב-Nature Communications נבחן התפקיד של אחד מהגנים המובהקים לאוטיזם בשם POGZ
כך אומר בראיון לאתר הידען, זיו יקותיאלי, מייסד ומנכ"ל מונפורט, חברת סטארט-אפ ישראלית שהפכה את הטלפון החכם למכשיר לניטור מחלות נוירולוגיות * יישום מוצלח של
"יש כל כך הרבה ספקולציות לגבי הנגיף הזה והנזק שהוא מחולל, ואנחנו הראנו שלפחות במערכת השמע – כרגע לא נצפה נזק" מסבירה פרופ' קרן אברהם מאוניברסיטת תל אביב השותפה למחקר ביחד עם ד"ר עמיאל דרור וד"ר אייל סלע מבית החולים זיו והפקולטה לרפואה של בר אילן בצפת
