המוח

הכרה. המחשה: depositphotos.com

האם התודעה היא רציפה או מורכבת מ"רגעי יוריקה"?

שיטה מחקרית חדשה מציעה לנתח שינויים בהתנהגות וקפיצות בלמידה כדי לחקור את התודעה, תוך שימוש בגידול פתאומי בלמידה – "רגעי יוריקה" – כדי לזהות תהליכי חשיבה מודעים ולחקור את מנגנוני
זריקת ההרזיה אוזמפיק. המחשה: depositphotos.com

תרופות ההרזיה גורמות גם לירידה בצריכת אלכוהול וסמים

אפשר לצפות לדור חדש של תרופות שיוכלו להשפיע ביעילות על ההתנהגות ולסייע לנו "להפוך לגרסה הטובה ביותר של עצמנו". להשתחרר מהתמכרויות ומדחפים שאיננו רוצים בהם – ולהיות בריאים יותר ומאושרים
[:he]נחשו את שם המצולם לפי פרצופו באדיבות החוקרים[:]

מחקר חדש: שמות עשויים לעצב מראה פנים לאורך זמן

מחקר חדש בראשות חוקרים מהאוניברסיטה העברית מגלה כי שמו של אדם עשוי להשפיע על מראה פניו לאורך זמן. המחקר מצא כי ניתן להתאים את פני המבוגרים לשמותיהם בדיוק גבוה יותר
אלקטרודות באזורים שונים במוח חושפות פעילות מוחית בזמן אמת. הנקודות הצבעוניות מראות את מיקומי כל האלקטרודות בכל החולים, מקודדות בצבע לפי אזור המוח. הנקודות האדומות בתמונות התחתונות מראות את מיקומי האלקטרודות ב-DMN. מתוך המחקר.

נוירולוגים זיהו את מקורות היצירתיות במוח

יצירתיות היא תפקוד מוחי ייחודי. פגיעה מקומית במוח כתוצאה משבץ יכולה להוביל לשינויים ביכולת היצירתית—גם חיוביים וגם שליליים. תגלית זו מציעה כי ניתן לצמצם את הבסיס הנוירולוגי של יצירתיות.
אמפתיה ובינה מלאכותית. המחשה: depositphotos.com

מעבר לאלגוריתמים: תפקיד האמפתיה האנושית בטיפול משופר על ידי בינה מלאכותית

מחקר חדש באוניברסיטה העברית בירושלים חקר את האיזון בין בינה מלאכותית למטפלים אנושיים בטיפול נפשי, עם דגש על תפקיד האמפתיה
הורים מדברים עם ילדיהם. המחשה: depositphotos.com

ההורים מתאימים את דרך הדיבור עם התינוקות להתפתחותם

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ושותפיהם ברחבי העולם גילו כי הורים חוזרים על מילים לעיתים קרובות יותר כאשר הם מדברים עם תינוקות צעירים, ומשתמשים יותר באוצר מילים מגוון יותר ככל שהילדים מתבגרים
פרופ' ז’וזה-אלן סאהל מצרפת , מזוכי פרס וולף לרפואה לשנת 2024. צילום באדיבות קרן פרס וולף

פרס וולף ברפואה 2024 למומחים לרפואת עיניים על "שיקום הראייה בעיוורים באמצעות אופטוגנטיקה"

השניים, ז’וזה-אלן סאהל מצרפת, ובוטונד רוסקה משווייץ קידמו את תחום הרפואה הגנטית של מחלות עיניים מנעו עיוורון והחזירו ראיה לעוורים
חולה פרקינסון. המחשה: depositphotos.com

תובנות חדשות אודות מחלת פרקינסון – והמשמעות לרפואה

בשנים האחרונות הסתבר שזמן רב לפני שהסימפטומים הראשונים של פרקינסון מופיעים, אפשר למצוא שינוי באוכלוסיית חיידקי המעיים של החולים
מוח של תינוק. המחשה: depositphotos.com

מדענים מגלים דמיון מדהים בין מוחות תינוקות לבינה מלאכותית

מחקר עדכני מראה כי תינוקות משתמשים בתקופת חוסר האונים שלהם כדי לפתח מודלים קוגניטיביים, בדומה להכשרה מוקדמת של בינה מלאכותית (AI), ומאתגר תיאוריות ישנות על חוסר בשלות מוח התינוקות ואף
ד"ר פטריסיה מורה-ריימונדו במעמד קבלת הפרס. קרדיט: EuroTech Universities Alliance

הסוס הטרויאני של החלילן מהמלין

ד"ר פטריסיה מורה-ריימונדו מהטכניון זכתה בפרס אירופי יוקרתי על פיתוח שיטה לטיפול במחלת הפרקינסון בסיוע מוזיקה
השפעה אישית וקבוצתית. באדיבות ד"ר הילה רימר

שמחה, עצב ומה שביניהם

חוקרים בדקו כיצד רגש אישי ורגש קבוצתי, בשילוב רגשות חיוביים ושליליים, משפיעים על עמדות
התגלה מנגנון הקשר בין דיכאון וחרדה לבין הורמון המין הזכרי, טסטוסטרון. באדיבות פרופ' שירה כנפו

מעגל ההשפעה של הטסטוסטרון

התגלה מנגנון הקשר בין דיכאון וחרדה לבין הורמון המין הזכרי, טסטוסטרון
תאומים זהים בני יומם. המחשה: depositphotos.com

תאומים זהים, לאחד סכיזופרניה והשני בריא. ההבדל ביטוי הגנים כבר בשלב העובר

כך נמצא במחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת היוקרתי Molecular Psychiatry מבית NATURE
אוטיזם. המחשה: depositphotos.com

שכיחות האוטיזם בהווה ובעתיד

מחקר חדש חושף עלייה משמעותית בשיעורם של אנשים עם אוטיזם בקהילה בישראל, דבר שמחייב היערכות מתאימה
קישור לתמונת חוטי השדרה (צילום: ד"ר לינור אלפחל, מתוך כתב העת (Cell (Reports Medicine. משמאל- חתך חוט שדרה של עכבר המבטא את המחלה ללא טיפול, ומימין חתך  חוט שדרה של עכבר המבטא את המחלה ומטופל עם MIF:

גישה חדשנית למחלת ALS: העלאת רמות החלבון MIF בתאי עצב

מחקר בינלאומי של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עמיתים מגרמניה, ארה"ב וקנדה, התעמק בפוטנציאל של הגדלת רמות חלבון (MIF) כגישה חדשה להתמודדות עם מחלת ניוון שרירים .(ALS) ממצאי המחקר החדשני פורסמו
בינה מלאכותית ורשתות חברתיות עלולות להחמיר את משבר האקלים. התמונהנוצרה באמצעות DALEE ואינה תמונה מדעית

חוקרים טוענים כי בינה מלאכותית ורשתות חברתיות עלולות להחריף את משבר האקלים

החוקרים הקנדים טוענים כי בינה מלאכותית גנרטיבית - כולל מודלים של שפה גדולים כמו chatGPT - ורשתות חברתיות יכולות להסיט את תשומת הלב מסוגיות גלובליות דחופות, לטפח תחושות של חוסר
טריפ של דגים. איור: אתר הידען באמצעות DALEE. התמונה להמחשה בלבד אין לראות בה תמונה מדעית

טריפ של דגים

מדעני המכון פיתחו שיטה לגילוי ההשפעות העצביות של סמים פסיכדליים. האמצעי: דגי זברה על פטריות הזיה. המטרה: לסלול דרך לטיפולים יעילים יותר בדיכאון ובהפרעות מצב רוח אחרות
הירארכיה חברתית בעכברים. התמונה הופקה באמצעות DALEE ואין לראות בה תמונה מדעית

המרוץ לצמרת של עכבר הבר

מחקר בעכברי שדה בתנאים המדמים סביבה טבעית, חושף את האסטרטגיות השונות המשמשות נקבות וזכרים ביצירת היררכיות חברתיות
רגשות של אחרים. התמונה הוכנה באמצעות DALEE להמחשה בלבד. אין לראות בה תמונה מדעית

רגשות של אחרים

מחקר מצא כי אנשים שנחשפו לתמונות מעוררות רגש הגיבו בהתאם לתגובות של אחרים ושפטו לחומרה מי שלא הגיב כמו כולם
תיאטרון ילדים. המחשה: depositphotos.com

מחקר על הבמה

חוקרי תיאטרון בחנו את ההתקבלות של פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים
עישון וקרינה אולטרה סגולה גומרים לתופעות ההזדקנות. קרדיט: אתר הידען באמצעות DALEE

הסיבה להזדקנות: נזק מצטבר מגורמים כגון קרינה ועישון גורם לביטוי נמוך של גנים ארוכים

חוקרים הולנדים מצאו כי תהליך זה קורה כל הזמן ופוגע בכל הגנים אבל ככל שהגנים ארוכים יותר הם עלולים להיפגע יותר כי יש בהם יותר אתרים. במיוחד הנזק הגדול הוא
מחלות מוח. המחשה: depositphotos.com

תחלואה נוירולוגית היא הגורם מספר 1 בעולם לתחלואה ולנכות, עם למעלה מ-3 מיליארד איש עם מחלות מוח

תחלואה נוירולוגית היא הגורם מספר 1 בעולם לתחלואה ולנכות, עם למעלה מ-3 מיליארד איש עם מחלות מוח * כך עולה ממאמר שפורסם בסוף השבוע בלנסט. היקפי התחלואה והנכות צמחו מאז
חתך בגופיף עוברי. באדיבות החוקרים

איך – ואיפה – מתחילה מחלה?

חוקרים גילו אילו גנים דרושים לכל שלב בהתמיינות תאים לתאי גזע עצביים ותאי עצב, כלומר להתפתחות המוח, ואילו מהם מעורבים במחלות של מערכת העצבים
ד"ר קתרין ונדורנה. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

כך מגיב מח העצם לפציעות וזיהומים

ד"ר קתרין ונדורנה מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פיתחה שיטה חדשה המאפשרת מעקב אחר היווצרות תאי הדם החיסוניים במח העצם. לשם כך היא השתמשה בחלקיקים מגנטיים זעירים של תחמוצת ברזל, שאחריהם
פרופ' חיים סומפולינסקי Kris Snibbe Harvard file photo

פרופ' חיים סומפולינסקי זכהבפרס הבינלאומי החשוב ביותר בתחום חקר המוח לשנת 2024 המוענק ע"י קרן Lundbeck הדנית

פרופ' חיים סומפולינסקי הוא החוקר הישראלי הראשון שזוכה בפרס היוקרתי, הוא בעצמו יליד דנמרק שאביו, פרופ' דוד סומפולינסקי היה בין חברי המחתרת שהבריחו את היהודים בסירות לשוודיה
פרופ' שני שטרן. צילום – דוברות אוניברסיטת חיפה

מחקר חדש באוניברסיטת חיפה מצא לראשונה קשר בין מחלת הפרקינסון למטריצה החוץ תאית במוח

מטריצה חוץ-תאית extracellular matrix)) היא החלק ברקמות שמקיף את התאים ומספק להם תמיכה מבנית. מעבר לפונקציה המבנית של המטריצה היא משמשת למגוון תפקידים, כגון הפרדת רקמות אחת מהשנייה ובקרה על
אדם שהושתל בו שבב מוחי והתחיל ללכת. התמונה נוצרה על ידי תוכנת הבינה המלאכותית DALEE והיא מוצגת כהמחשה בלבד ואינה תמונה מדעית.

שבב מוחי ראשון שמטפל באפילפסיה וב- OCD באותו הזמן

השתלת שבב במוח כפי שעשתה לאחרונה חברת נוירולינק של אילון מאסק יכולה, אם תתבצע נכון להציל חולים במחלות מוחיות קשות, ושהחולים כבר לא מגיבים לטיפול תרופתי
משקפי אפל ויז'ן מודל 2024. צילום: צבי שחר, קופטרדיל

קריאה תוך כדי הליכה באמצעות משקפיים חכמים קשה יותר בהשוואה לקריאה מטלפון נייד

המחקר שלנו מראה שבהליכה, המשקפיים החכמות גורעות מיכולת הביצוע גם של ההליכה וגם של קריאת טקסטים, ולכך יכולה להיות השפעה גם על בטיחות המשתמשים", אמרה ד"ר טל קרסובסקי מאוניברסיטת חיפה,
קריאת מחשבות לפני הפיכתן למילים. האיור הוכן באמצעות תוכנת DALEE לאחר קריאת הכתבה.

קריאת מחשבות? חוקרים פיתחו שיטה שתאפשר לדעת מה אנו עומדים לומר לפני שדיברנו

נוירונים בודדים ידעו לזהות לדוגמה מתי אנחנו עומדים לגעת עם הלשון בחיך כדי להגיד את האות D * הדבר יאפשר פיתוח תותבים לסובלים מבעיות דיבור
פרופ’ אורי רסובסקי וצוותו. צילום עצמי

דרך הגוף

חוקרים בוחנים אם פעילות גופנית אירובית, שמעלה את רמת האוקסיטוצין, הורמון האהבה והקשר בגוף, עשויה לשפר תפקוד חברתי של הסובלים מסכיזופרניה
זבובי פירות מזדווגים. המחשה: depositphotos.com

תסכול מיני מוביל לסטרס בזבובי פירות

תובנות המחקר של יוליה ריבקין מהפקולטה למדעי החיים בבר-אילן, פותחות הזדמנות לחקר מעמיק של השפעת הסטרס על מערכת העצבים
בלוטת יותרת המוח של דג הזברה. מגוון סוגי התאים מסומנים בצבעים שונים: בסגול – פיטוציטים, באדום ובירוק – שני סוגים של תאים מייצרי הורמונים

מאיפה מפריש הדג: בחזרה למקורות של יותרת המוח

מדעני מכון ויצמן מאתגרים דוקטרינה בת 200 שנה על היווצרות הבלוטה מפרישת ההורמונים. ממצאיהם עשויים להוביל לגישות חדשות בטיפול בבעיות רפואיות שונות
תאי עצב. קרדיט: מחמוד עלי-סאלח

התגלה מנגנון הגורם לדום נשימה בשינה בקרב ילדים חולים

אחת המחלות הנובעות ממוטציות כאלה בגן PHOX2B היא המחלה CCHS. זוהי תסמונת נדירה ומסכנת חיים שבה תינוקות, ילדים ומבוגרים מפסיקים לנשום ברגע שהם נרדמים. החולים חייבים להתחבר למכונות הנשמה כדי
רובוט משתיל שבב באדם. התמונה הוכנה על ידי תוכנת הבינה המלאכותית DALEE לאחר קריאת המאמר. אין לראות בה תמונה מדעית

נויראלניק של אילון מאסק השתילה שבב במוחו של אדם: השלכות רפואיות ואתיות

השבב אמור לספק מגוון תועלות בריאותיות ומדעיות, כולל יכולת למדוד פעילות מוחית ולתת לאנשים עם נכות פיזית או נפשית יכולות חדשות עם זאת, לחברה של מאסק ולמאסק בכלל יש הסטוריה
איור: פרופ' שירה כנפו באמצעות בינה מלאכותית

התגלה המנגנון הקושר דרמטית בין חרדה לטסטוסטרון

קרים מצביעים על קשר הדוק בין רמות נמוכות של טסטוסטרון להפרעת חרדה, למרות שהטבע המדויק של מערכת יחסים זו נותר לא ברור. עדויות קליניות מרמזות על הפוטנציאל של טסטוסטרון בהקלה
הטיות סטריאוטיפיות. המחשה: depositphotos.com

מתי ומדוע אנחנו מוכנים לוותר על כסף?

חוקרים מצאו כי התגשמות סטריאוטיפ מובילה לתגובת תגמול במוח וכי אנשים אף מוכנים לוותר על כסף למענה
מפגן צבאי של גדודי עז א-דין אל קסאם בעזה, יולי 2023. המחשה: depositphotos.com

סוף הסכסוך

סרטונים על יישוב סכסוכים ארוכי שנים גרמו לאנשים לרכך את עמדותיהם, והגבירו את פתיחותם כלפי הצד השני
זולגות הדמעות מעצמן. המחשה: depositphotos.com

בדמעות שאת בוכה: הרחת דמעות של נשים מפחיתה תוקפנות בגברים

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי דמעות מפעילות קולטני ריח אנושיים אף שהן חסרות ריח, משפיעות על הפעילות המוחית הקשורה באגרסיות – ומובילות להתנהגות מפויסת יותר ונקמנית פחות
מימין: תגובת המוח לדיבור שמקשיבים לו (למעלה) ולדיבור שמנסים להתעלם ממנו. אפשר לראות שתגובת המוח חזקה יותר לדיבור הקשוב וכן שתגובה זו מערבת אזורי מוח רבים יותר, בדגש על אזורי שמיעה ושפה.

הביולוגיה של ההקשבה

מערכת הקשב האנושית יכולה להיות דינמית, לדלג ביעילות בין גירויים ולקלוט מידע רב, כך שאינה סטטית כפי שנהוג היה לחשוב
מוח במהלך דחק ובלעדיו. SN – רשת הבולטות: מגיבה לאירועים משמעותיים לאדם, ובעת דחק מתפרסת בקליפת המוח על חשבון רשת התפקודים הניהוליים ECN – רשת התפקודים הניהוליים: מעורבת בקשב, זיכרון עבודה, ויסות רגשי ותפקוד חברתי ולימודי DMN – רשת ברירת המחדל: מערכת של אזורי מוח שפעילה בעיקר במצבי מנוחה שבהם האדם ער. משתנה משמעותית אחרי חשיפה לטראומה ובדיכאון וחרדה

על חרדה והירגעות

אירועים שליליים בילדות ובעיות שינה מקשים על התאוששות מהפרעת דחק אקוטית וכך מעלים את הסיכון להפרעת נפש
הדס קלדרון עם תמונת בנה ארז שנחטף לעזה יחד עם אביו עופר ואחותו סהר. התמונה צולמה ב-30 באוקטובר 2023. בהמשך שוחררו סהר וארז. עופר עדיין נמצא בשבי. צילום: לע"מ

המנגנון העצבי שמשתבש כתוצאה מחשיפה לאירוע קשה בגיל רך

מדעני מכון ויצמן למדע חושפים בפירוט חסר תקדים כיצד טראומה בעכברים בני יומם מעצבת את מוחם ופוגעת בתפקודים החברתיים שלהם בבגרות * ביטוי התנהגותי מקביל בבני-אדם עשוי ללבוש צורה של
צעדת משפחות החטופים. צילום: יעל גדות, שטיל סטוק

החטופים הישראלים צפויים להתמודדות לא קלה על מנת להשיב את תחושת השליטה בחיי היום-יום שלהם – מומחה מסביר

למצב של בן-ערובה יכולות להיות השפעות פסיכולוגיות עמוקות על אנשים במשך שנים רבות. ההשפעה הפסיכולוגית משתנה בהתאם למשך השבי, התנאים שנסבלו, החוסן האישי ומנגנוני ההתמודדות
כאב. המחשה: depositphotos.com

כאב על הרצף

מחקר רב-תחומי שערכו חוקרות מהטכניון, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת חיפה, הפריך תפיסה שלפיה אנשים עם הפרעה על הרצף האוטיסטי אינם חווים כאב
אימונופלואורסציה של האוזן הפנימית של עכבר. המבנה הספיראלי של האוזן הפנימית מורכב מתאי שיער ותאים תומכים, שכולם יחד מאפשרים לנו לשמוע. כל סוג תאים מוצג בצבע שונה. דימות: ד”ר שחר טיבר

המסלול הארוך והמפותל של השמע

חוקרים בחנו דגימות דנ”א של 1,200 ישראלים-יהודים חירשים, כדי להבין מהם הנזקים שנגרמים למבנה החלבונים במערכת השמע
טיפול בדובים. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

מטפלים בדובים ומחזקים את הילדים

שיתוף פעולה בין הפקולטה לרפואה, המחלקה לפסיכולוגיה ובית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן הניב את מיזם - "מרכז חוזק לדובים" - להפחתת מתח וחרדה ולהגברת החוסן האישי בקרב ילדים
מלחמת חרבות ברזל קיבוצים בעוטף עזה חניון רעים במקום בו התרחשה מסיבה המונית ונרצחו כ- 260 צעירים Photo by Kobi Gideon / GPO

כיצד להתמודד עם שגרת מלחמה וכיצד לשמר את האופטימיות של הילדים?

ההפתעה והמהירות שבהן התרחשו הדברים, ואי הידיעה ביחס לגורלם של אנשים רבים, מעוררים בכולנו מתח ושל מצוקה. צוות התמיכה הנפשית של אוניברסיטת בר-אילן מציע כמה דרכים שיעזרו לנו להתמודד עם
פוסט טראומה. Photo 137131154 © Designer491 | Dreamstime.com

פוסט טראומה בעוטף עזה

במכללת ספיר התקיים בשנת 2009, יום עיון אודות השלכות החשיפה המתמשכת לטראומה של טרור, בקרב אזרחים ביישובי שדרות ועוטף עזה * הממצאים של פרופ' אבי בסר ממכללת ספיר, פרופ' ביאטריס
סוד כמוס. המחשה: depositphotos.com

מה אומר קולנו?

על הדרך שבה הבעות קוליות יכולות להעביר מידע רגשי, בייחוד בחוויות עוצמתיות, ועל חשיבות ההקשר החזותי
תמונה מדעית. מערכת מודל תלת-ממדית של תאי עצב אנושיים בצלחת. בירוק ובסגול: תאי עצב המבטאים חלבון תקול במערכת האוביקוויטין. כתוצאה מביטוי זה נוצרת הפתולוגיה המאפיינת חולי אלצהיימר – היווצרות צבירי עמילואידים (באדום) מחוץ לתאים

חוקרים בטכניון זיהו את המנגנון המוביל להיווצרות צברי חלבונים המעורבים בהתפתחות מחלת האלצהיימר

במוחות של חולי אלצהיימר מצטברים חלבונים רעילים. בחולי האלצהיימר המשפחתי, מנגנון ההצטברות ברור היות וישנו קשר נסיבתי בין המוטציות לבין זהות החלבונים הפגומים. במחלה האקראית, לעומת זאת, סיבת הצטברות החלבונים
תנועות עיניים. המחשה: depositphotos.com

רואים עולם

מחקר בחן את האופן שבו נבדקים שונים – בריאים, עם דיכאון או הפרעת קשב – בוחרים להסתכל על העולם