סיקור מקיף

היסטוריה

טקס זכרון לשחרור אושוויץ, 27 בינואר 2017. בהשתתפות ניצולי המחנה. צילום: shutterstock

ניצולי שואה מתים יותר ממחלות לב וסרטן וחשים יותר בדידות

כך עולה משני מחקרים נפרדים של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה. המחקר באוניברסיטה העברית עסק במדדי התמותה של ניצולי השואה ואילו של אוניברסיטת חיפה חשף כי שורדים שהיו בודדים בזמן השואה סובלים בזקנתם מבדידות

חיילים אמריקנים מפנים ניצולי מחנה ריכוז ששוחרר, חלקם באמבולנסים. צילום: shutterstock

מדע, גזע ופוליטיקה – המדענים בגרמניה הנאצית

האם כאשר הפוליטיקה שולחת את ידה הארוכה למדע, המדע מרוויח? התשובה היא שלילית. מדענים, גם יהודים ששירתו תחת השלטון הנאצי לא הצליחו להפיק מדע איכותי בגלל הלחץ החברתי להתאים את התוצאות לדרישות השלטון

ציד של חיות גדולות, התמחות האדם בתקופה הפרה הסטורית. איור: depositphotos.com

מה אכלו אבותינו בתקופת האבן? בעיקר בשר

הנתון הזה החל להשתנות בתקופת האבן * עדויות לשינויים גנטיים והופעת כלי אבן ייחודיים לעיבוד צמחים הביאו את החוקרים למסקנה שהחל מלפני כ-85 אלף שנה באפריקה, והחל מלפני כ-40 אלף שנה באירופה ובאסיה, ניכרת עלייה הדרגתית בצריכה של מזון צמחי ושוני רב יותר של התזונה

תדרוך לחיילים גרמנים בשנת 1933. מתוך כרטיס וינטג' שצורף לחפיסות סיגריות. הכניסה הראשית למחנה ההשמדה אושוויץ 1, פולין. איור: depositphotos.com

איך מונעים מתופעות כמו השואה להתרחש שוב?

ניסויים מראים שאנחנו מאד כנועים כשיש קונצנזוס חברתי ונשנה את ההחלטות שלנו לפי ההסכמה הזו, גם אם אנחנו יודעים שהרוב טועה שהנטיות הללו טבועות עמוק באדם. אז האם אפשר בכלל למנוע מתופעות כמו השואה להתרחש שוב בעתיד?

קטעי מגילת תרי עשרשנחשפו במבצע מדבר יהודה לפני שימורם. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

קטעי מגילות חדשים, שלד ילדה בן 6,000 שנה והסל השלם הקדום ביותר בעולם התגלו בדבר יהודה

זו הפעם הראשונה אחרי כ-60 שנה שמתגלים בחפירות קטעי מגילה מספרי התנ"ך. הקטעים, שכתובים ביוונית, כוללים שרידים מספרי תרי עשר הנביאים, ביניהם זכריה ונחום * שרידי המגילה והממצאים הנדירים הנוספים, התגלו ע"י ארכיאולוגים של רשות העתיקות במיזם לאומי אתגרי ודרמטי שנועד למגר את שוד העתיקות במדבר יהודה

אתר החפירות עין גב 2. צילום: ליאור גרוסמן.

מה אכלו לפני 12 אלף שנה המתיישבים לחופי הכנרת?

מה בתפריט? מחקר ארכיאולוגי באתר פרהיסטורי בן 12 אלף שנה חושף את הרגלי האכילה המקומיים המפתיעים: היה להם מבחר עצום, אך הם אכלו בעיקר אווזים ושלושה סוגים של דגים ממשפחת הקרפיון

צילום מעבדה של העצם והחריטות עליה. קרדיט לחוקר מריון פרוו

מחקר: עצם עם שש חריטות דומות עדות קדומה לסימבוליקה אנושית

העצם מנשר רמלה היא הייצוג העתיק ביותר שידוע בלבנט לסמל מופשט. דר' זיידנר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ממובילי המחקר: "אפשר להגיד שנמצאה עצם עם חריטה סמלית בין הקדומות ביותר בעולם, בטח שבלבנט"

חופן חרצני זיתים מהמתקן באתר חישול כרמל (צילום אהוד גלילי)

נמצאה העדות הקדומה ביותר להפקת זיתים למאכל

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת אביב, מכון וולקני ומוסדות מחקר נוספים מהארץ והעולם גילו את הממצא באתר מלפני כ-6,500 שנה ששקע בים. בכך מקדים הגילוי בכ-4000 שנים את העדויות הקדומות שהיו ידועות עד כה.

דוד לבוש ארגמן במועד משיחתו למלכות על ידי שמואל (פסיפס בית הכנסת בדורה אירופוס, סוריה, מאה 3 לספירה. מתוך ויקיפדיה

זוהה בד צבוע בארגמן – צבעי בגדי המלכות מתקופת דוד ושלמה לפני 3,000 שנה

במחקר משותף של רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר-אילן חשפו ארכיאולוגים שחפרו בתמנע פיסות אריג צבועות בצבע הארגמן המלכותי מתקופת המלכים דוד ושלמה * החוקרים: "הצבע מיד משך את העין שלנו, אבל לא האמנו שמצאנו ארגמן אמיתי מתקופה מוקדמת כל כך"

התגית של הילדה אנני קאפר. בצד זה- שם הילדה וכתובת מגוריה. צילום יורם חיימי

תגיות זיהוי אישיות שענדו ארבעה ילדים שנשלחו למחנה ההשמדה בסוביבור שבפולין, נחשפו בחפירה ארכיאולוגית באתר

ילדי התגיות: לאה יהודית דלפנייא, דדי זק, אנני קאפר, הילד דוד יהודה. יורם חיימי, ארכיאולוג רשות העתיקות:"עשר שנים אני חופר באתר, וביום הזה נשברתי."

כלי קיצוץ וחיתוך מהאתר האשלי המאוחר ברבדים (צילום: פרופ' רן ברקאי)

ארגז הכלים של האדם הפרהיסטורי

אתר רבדים, ששימש כפי הנראה בני אדם מטיפוס הומו ארקטוס מאוחר, היה אתר מועדף, שבני האדם שבו אליו שוב ושוב. באתר נמצאו שרידי עצמות של מגוון רחב של בעלי חיים – פילים, בקר, איילים, יחמורים ועוד, ששימשו מזון לתושבים

חפירות באפר הר הגעש בסנטוריני. צילום: shutterstock

הר געש, פצצת אטום וענף עץ זית

מדעני מכון ויצמן למדע מיישבים מחלוקת סביב התפרצות הר הגעש סנטוריני בעזרת עץ זית מהגליל ושאריות קרינה מניסויים גרעיניים הביאו למסקנה שההר התפרץ בין 1630

מפת האימפריה הרומית בשיא גודלה, שנת 117 לספירה. צילום: depositphotos.com

כלכלת א"י בעת העתיקה 29: מסים ומכסים

עד תקופתו של הקיסר הדריאנוס (138-117 לספ’) אנו עדים למציאותם של חוכרי מיסים שהיו אחראים על גביית המיסים. ואילו מכאן ואילך התמנו פקידים אימפריאליים שהיו כפופים לרומא והיו אחראים על נושא הגביה. ולכך נמצא לא מעט הוכחות מספרות חז"ל

תמונה 1 הפריט בן 350 אלף שנה ממערת הטבון. צילום דוברות אוניברסיטת חיפה

נמצאה העדות הקדומה ביותר לשימוש בכלי אבן לשחיקה על ידי אבות אבותינו ההומנינים מלפני 350 אלף שנים

שינויים טכנולוגיים פורצי דרך: מבט מלפני 350,000 שנה *הממצא, שנמצא במערת טבון שבכרמל על ידי חוקרי אוניברסיטת חיפה, מקדים את הממצאים שהיו ידועים עד כה

הקיסר הרומי ספטימיוס סוורלוס. מתוך ויקיפדיה

כלכלת ארץ ישראל: מיסים ומחויבות למלכות –אנגריא וליטורגיה

ה"אנגריא" הנזכרת במקורות חז"ל פירושה – חובת אדם ובהמה לעבודת הדואר (cursus publicus, הובלה ופעילות כלשהי לצורך השלטונות. ממועקה זו סבלו בעיקר האיכרים מכיוון שפעמים היו מעבידים את בהמתם עד כדי נכות ועייפות יתר כדי שייפסלו למחויבות כלפי השלטונות.

פרופ' ישראל פינקלשטיין. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

סויה, בננות וכורכום: טעמי הגלובליזציה בתקופת הברונזה והברזל

המחקר התמקד בשאריות מזון שזוהו באבן שיניים של אנשים שנקברו בתל מגידו ובתל עירני (סמוך לקריית גת). בשיניים, המתוארכות למאה ה-16 לפנה"ס במגידו ולמאה ה-11 לפנה"ס בתל עירני, נמצאו שאריות של מזונות שונים, בהם גם מזון מדרום-מזרח אסיה כמו פולי סויה, בננות וכורכום.

חפירות רשות העתיקות בכנסיה הביזנטית בגת שמנים. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

בגת שמנים נחשפה עדות ארכיאולוגית לתקופת הבית השני וימיו של ישוע

במהלך חפירות ארכיאולוגית לקראת לפני פיתוח, התגלו בסמוך לכנסייה המודרנית המוכרת מקווה טהרה בן כ-2000 שנה, וכן שרידים מרשימים של כנסייה ביזנטית (מלפני כ-1500 שנה). בחפירה שותפים גם חוקרי מכון המחקר הפרנציסקני

ציורי קיר של סוסים ובקר בר במערת שׁוֹבֶה. מאת Thomas T. from somewhere on Earth - Etologic horse study, Chauvet´s caveUploaded by FunkMonk, CC BY-SA 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=16624436

מערת שׁוֹבֶה בצרפת: הלובר של האמנות הפרה היסטורית

מאות מטרים של ציורי קיר ריאליסטיים שהעתיקים שבהם בני 36 אלף שנה, מתארים תיאורים חיים ולעיתים אף תלת ממדיים של תיאור הטבע המקומי באותה התקופה שבה שעטו באיזור עדרים של בקר וסוסי בר, לביאות שיחרו לטרף ועוד. המערה התגלתה ב-1994, וכעשרים שנה מאוחר יותר נפתח לקהל העתק שלה במטרה למנוע פגיעה במערה המקורית

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן