הידען > חברה והיסטוריה > היסטוריה > עמוד 4
היסטוריה
- פרק מספר
- 7 תגובות
מאת אילון גלעד, הוצאת עם עובד. הקטע מתוך הפרק הראשון מספר כיצד נוסדה הדת יש מאין ושכתבה את ההיסטוריה של שתי ממלכות כנעניות - יהודה וישראל בידי שפן הסופר והמלך
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
החל מלפני 4,500 שנה שלוש אוכלוסיות טיבטיות שונות מאוד כבשו את האזורים הצפון-מזרחיים, הדרומיים-מרכזיים והדרומיים והדרום-מערביים של הרמה אבל הם נושאים גן משותף המאפשר להם לתפקד באיזורים גבוהים ודלילי חמצן.
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
ראשיתו של מוסד בית הכנסת נעוץ בכינוסי העם במקדש בימי עזרא הסופר וקריאת התורה מפיו. תחילה נועדה ההתכנסות לקריאה בתורה ואילו היסוד הליטורגי נוסף מאוחר יותר וכמותו המדרש ולימוד התורה.
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 5 תגובות
את החרס בן 2500 השנה שעליו נחרטה הכתובת בכתב ארמי, גילו מטיילים במקרה, בגן לאומי תל לכיש * נראה שמדובר ב"פתק" לאישור משלוח או קבלת סחורה * האוסטרקון הנדיר נחקר
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
הפרויקטים של הזוכים השנה כוללים סיור מציאות מדומה בעיר אנגקור ואט בימי הביניים, ארכיון דיגיטלי של אדריכלות נעלמת בקניה, מחקרים על שסעים בין-דתיים לאחר השואה, מין ופוליטיקה בניגריה הקולוניאלית ומעורבות
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
רבי יוחנן בן זכאי, שעבר מירושלים ליבנה וערך שינויים גדולים בפרקטיקה הדתית לאחר החורבן, אחראי גם להעלמותה של המוזיקה הקולית של בית המקדש, והמעבר של מוזיקה קולית בלבד לבתי הכנסת,
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
חוקרים גילו כי האדם הקדמון שחי באתר גשר בנות יעקב העדיף להשתמש בסוגים מסוימים של סלעי צור ובזלת לסיתות כליו והתאמץ להביאם לאתר
- אוניברסיטת תל אביב
מדובר במעין משחק "מונופול" שמטרתו לאסוף במהירות ששה "כובעים יהודים" ולהביאם לנקודות איסוף
- אוניברסיטת תל אביב
הוראת השואה מתרחבת גם למדינות שקודם לא לימדו על כך - בעיקר אפריקה ומדינות ערב, כך עולה מדוח של המרכז לחקר יהדות אירופה בזמננו באוניברסיטת תל אביב
- ניר להב
- 10 תגובות
במאה ה-18 החל תהליך של הפיכת מלוכות לדמוקרטיות, אבל עדיין לשחורים ולנשים לקח הרבה יותר שנים לקבל זכויות בסיסיות
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- אין תגובות
החלקים החדשים ממערך ההגנה על חומות ירושלים העתיקה מפני מתקפות הצלבנים, התגלו במהלך חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ברחוב סולטן סולימאן, לפני הנחת תשתיות ביוזמת עיריית ירושלים באמצעות חברת מוריה
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- תגובה אחת
אריגי כותנה ואריגי משי שמוצאם בהודו ובסין מלפני כ-1,300 שנים שנמצאו בערבה מעידים על מסחר קדום מהמזרח הרחוק, דרך ארץ ישראל ולאירופה
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 2 תגובות
מדובר בעדויות ראשונות על כך שהתקיים מסחר רציף וארוך טווח של מתכות מאזור הלבנט לאנטוליה כבר במאה ה-17 לפני הספירה, כ-500 שנה לפני תקופת הברזל שבה השימוש בבצעי כסף הפך
- אתר המדע The Conversation
- 13 תגובות
- האוניברסיטה העברית
- 11 תגובות
חוקרי האוניברסיטה העברית חשפו ממצא ארכיאולוגי נדיר מהתקופה הכנענית התיכונה מדובר במשפט המלא הראשון שנמצא ונכתב באלפבית
- אוניברסיטת חיפה
- אין תגובות
סיבי הכותנה שנמצאו בתל צף מקדימים בכמה מאות שנים את העדויות שנמצאו עד כה והן הגיעו אל תל צף כנראה מאזור עמק האינדוס, פקיסטן של ימינו, ממרחק של אלפי קילומטרים
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- אין תגובות
החצר נחשפה כחלק ממיזם 'דרך מלכי יהודה' בהובלת רשות העתיקות, משרד ירושלים ומורשת, וקרן קימת לישראל * במקום נחשפו עדויות לקידוש המקום לאורך מאות שנים, דבר המעיד על קבורה של
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 3 תגובות
בחפירה במערה שבשמורת נחל דרגה, התגלה מטמון נדיר - קופסת עץ ובה 15 מטבעות כסף מימי המלך אנטיוכוס הרביעי *נראה שמי שטמן את הקופסה במערה ברח אליה, בתקווה לאסוף את
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- תגובה אחת
זהו המטבע השלישי מסוג זה שמתגלה בחפירות בירושלים ואחד הבודדים שהתגלו אי פעם בחפירות ארכיאולוגיות * מדובר היה בסכום גבוה לתקופתו בגובה המס לבית המקדש
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
חוקרים חופרים מזה 25 שנה ומגלים את סודותיה של העיר התחתית של תל צפית / גת בתקופת הברזל
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- דר. יחיעם שורק
- תגובה אחת
השופר המככב בראש השנה וביום הכיפורים היה כלי מרכזי מבין כלי הנשיפה בבית מקדש. לצד החצוצרות. הוא עבר הסבה מתפקידיו הקודמים כמודיע על אירועים חשובים - הכתרות מלכים ומלחמות והפך
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
שילוט הדרכים המחיש את כוחה ואת תחום שלטונה של האימפריה הרומית
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
שיירי האופיום נמצאו בכלי חרס שנחפרו בתל יהוד, בחפירה שניהלה אריולה יקואל מטעם רשות העתיקות. החרסים שהכילו את האופיום מתוארכים למאה ה-14 לפנה"ס, והם נמצאו בקברים של כנענים ושימשו ככל
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- אין תגובות
המטמון הוא עדות לרגע דרמטי בתולדות הארץ - כיבוש האמפריה הביזנטית בידי בית אומיה. ארכיאולוג רשות העתיקות, ד"ר יואב לרר: "מי שטמן את המטבעות בתוך קיר כנראה נס על נפשו
- אוניברסיטת בר אילן
לקראת ראש השנה, ד"ר צוריאל ראשי, מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן מספר כיצד שיקפו איגרות ה-"שנה טובה", את קורות העם היהודי לאורך ההיסטוריה
- אוניברסיטת תל אביב
האם מוסד המלוכה הבריטי נמצא בעיצומו של משבר קיומי? חוקרי אוניברסיטת תל אביב בודקים את הנושא
- דר. יחיעם שורק
- 2 תגובות
המוזיקה בבית המקדש היוותה מרכיב חשוב בחגיגות שלושת הרגלים, עם עולי הרגל הרבים שהגיעו לירושלים
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
תוכנית "Living Heritage" של דאסו סיסטמס משחזרת שישה אתרים היסטוריים בעולם הווירטואלי עבור הדורות הבאים * קבוצות של סטודנטים מגרמניה, הודו, יפן, מקסיקו, הולנד וארה"ב השתמשו בפלטפורמת 3DEXPERIENCE של דאסו
- דר. יחיעם שורק
- 2 תגובות
אחד התחומים הקרדינליים שהבליטו את דמות המקדש השניה היה העליה לרגל שלוש פעמים בשנה. העליות, הן כמסגרת והן כאמצעי, בהן באו התחומים הרבים של זיקת העם למקדשו לידי ביטוי וגילוי.
- אוניברסיטת תל אביב
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- 3 תגובות
פרופ' ארז בן יוסף מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב בתיאור מרתק על צו האופנה של האליטה במאה העשירית לפנה"ס, ימי מלכות דוד ושלמה * מסדרת הפודקסטים תל אביב 360 של
- אוניברסיטת תל אביב
- 3 תגובות
פרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב מכניס אותנו לתוך המסע המופלא בעקבות סיפור נדודי ארון הברית בשמואל א' ושמואל ב'. כיצד ארון הברית הועבר משילה לשבי הפלישתים באשדוד
- דר. יחיעם שורק
- 2 תגובות
כבר עמדנו למעלה על חשיבותו של הגוף המכונה "צוערי הלוייה". נצביע כאן על גוף אחר שהתכנה "פרחי הכהונה". פרחי הכהונה תפסו מקום בולט במיוחד בסוגית יום הכיפורים, שהרי בטקס זה
- אוניברסיטת בר אילן
המטבע הנדיר שהתגלה בסקר ארכיאולוגי, מעיד על נוכחות מורדים יהודים שהסתתרו במערה
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- אין תגובות
עיצוב דמויות של גיבורים כענקים באמנות הגותית סימן את התחזקות הכוח העירוני, את היחלשות הדת ואת תחילתה של הניידות החברתית
- אוניברסיטת תל אביב
פרופ' עודד ליפשיץ, ראש המכון לארכיאולוגיה ע"ש נדלר בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, הוכרז כחתן פרס א.מ.ת. (אמנות, מדע, תרבות) לשנת 2022. הפרס יוענק לו בטקס שייערך במהלך
- אוניברסיטת חיפה
- אין תגובות
"הממצאים משקפים את ראשיתם של תהליכי הגלובליזציה בעולם העתיק ואת חשיבותו המיוחדת של המזרח התיכון והמרחב המדברי בפרט, בצומת הדרכים של מזרח ומערב", אומרים החוקרים
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
הדבר הבולט במסורות הוא, שהשירה בבית המקדש היתה חלק בלתי נפרד מן העבודה ממש, מעבודת בית המקדש ועד כדי הבחנה כי אף "שירה" היא-היא "עבודה". עבודה זו, יצויין, מקורה מיוסד
- דר. יחיעם שורק
- תגובה אחת
בעבר הצבענו על היסוד המשפחתי החשוב המצוי במערכת המוסיקלית של המקדש. תופעה זו היתה מקובלת במצרים ובמסופוטמיה השכנות. עד כדי כך זו התגבשה לקראת הקמת גילדות מוסיקליות בעלות יסוד משפחתי.
- אוניברסיטת תל אביב
הדוח השנתי של "המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו" על מצב האנטישמיות בעולם חושף: 2021 הייתה שנת שיא באנטישמיות
- פרופ' אלכס גורדון
- 6 תגובות
עד כמה תרמו מדענים יהודיים פליטים ליצירת הפצצה האטומית? ועד כמה התקרבו המדענים הנאציים בגרמניה ליצירת פצצה כזאת? פרופסור אלכס גורדון מהחוג למדעי המתמטיקה – פיזיקה ומדעי המחשב במכללת אורנים
- דר. יחיעם שורק
- 2 תגובות
מנבל וכינור, דרך צלצל, חצוצרות וכמובן עד שופרות - לכל כלי היו הוראות מיוחדות בתקופת בית שני
- פרופ' אלכס גורדון
- 6 תגובות
הכותב הוא פרופסור אלכס גורדון, מכללת אורנים מספר על האנטישמיות שליוותה את החוקרים היהודים המפורסמים על המלצתו של איינשטיין על רוזן לעבוד בקייב, על הנאמנות הכפולה של פודולסקי, על פרופ'
- אתר המדע The Conversation
- 17 תגובות
הקורבן הראשון במלחמה, אומר ההיסטוריון רונלד סוני, אינה רק האמת. לעתים קרובות, הוא אומר, "אלא מה שנשאר בחוץ." הוא מסביר מדוע נשיא רוסיה פוטין לא מדייק בהצהרות שנתן כעילה למלחמה
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
במקדש השני בירושלים הוקרבו, פעמיים ביום, קרבנות לשלום הקיסר ולשלומה של רומא, כנוהג שהתפשט מימי הקיסר אוגוסטוס ואילך – תקופה המקבילה לשלטונו של המלך הורדוס) והיה קשור אמיצות במוסיקה, בדרך
- אוניברסיטת תל אביב
יצר האספנות בעולם הפרהיסטורי: הרצון לשמר את הקשר והזיכרון עם אבותיהם הקדומים