היסטוריה
- יורם שורק
- 2 תגובות
גל שולח ספק שאלה ספק טרוניה על אזלת ידה של ממשלתנו "למה יש לנו כל כך מעט מדליות אולימפיות? למה לא משקיעים יותר בספורט כדי לתת לנו גאווה לאומית?"
- גליליאו צעיר
- אין תגובות
- אוניברסיטת חיפה
- אין תגובות
מתחים בין קהילות וטכנולוגיה מורכבת לפני 15 אלף שנים: למרות שישנם מקורות בזלת איכותית לסיתות כלים קרובים לכרמל, תושבי טרסת מערת אל-ואד שלפני 15 אלף שנים הרחיקו עד הכנרת כדי
- דר. יחיעם שורק
- 4 תגובות
סדרה זו עוסקת במוזיקה וביסודות ההיסטוריים הארוגים יחדיו במארג המוזיקה הכלית והקולית גם יחד משיבת ציון ועד המאה הרביעית לספירה, כשלצד השאלה: מה שרו, מה ניגנו ובאילו כלים, בולטת ההתיחסות
- אוניברסיטת חיפה
- 4 תגובות
כך עולה ממחקר בינלאומי חדש בהובלת אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת סאן דייגו *"תחשבו על עלייה של שני מטרים שמתרחשת בתוך 200 שנים כיום. החוף בתל אביב נעלם, חלקים מהעיר מוצפים, כל
- האוניברסיטה העברית
טביעת החותם הנדירה שנמצאה היא העדות הקדומה ביותר בארץ לשימוש בחותם לצורך חתימת משלוחים או נעילת דלתות. החותם מתוארך לתקופה הכלקוליתית התיכונה, כאלפיים שנה לפני הופעת הכתב
- דר. יחיעם שורק
- תגובה אחת
המדיניות המכוונת הרומית להגברת כוחות הייצור הביאה לכך שיותר ויותר יהודים הפכו לבעלי קרקעות; התפתח ונפוץ משק אינטנסיבי על כל הכרוך בו; איכלוס כפרים ועיירות ביהודים; מרכזי ייצור תעשייתיים נקלטו
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
תחום נפרד ומיוחד בנושא הבהמה הדקה והגסה כרוך בשימוש ב"תוצרת" הבהמה הגסה והדקה לטובת החקלאות לבד מן החריש והדיש והוא הזיבול.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
לאורה באסי נלחמה ללא הרף להשגת תנאים שווים לנשים שבחרו בקריירה אינטלקטואלית ומקצועית במוסדות הוראה ומחקר ציבוריים בתקופה שבה האוניברסיטאות ועולם האקדמיה באיטליה ובעולם כולו היו סביבות גבריות בלבד. עם
- יורם שורק
- 7 תגובות
א"א שואל : מדענים נאצים בזמן המלחמה קיבלו גישה לבצע ניסויים בבני אדם משוחררים מכל מגבלת אתיקה או מוסר. האם הם הצליחו להגיע להישגים במשהו? האם ניתן לראות איזה תרומה
- שירות הידען
כך עולה משני מחקרים נפרדים של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה. המחקר באוניברסיטה העברית עסק במדדי התמותה של ניצולי השואה ואילו של אוניברסיטת חיפה חשף כי שורדים שהיו בודדים בזמן השואה
- ניר להב
- 5 תגובות
בעקבות השואה נערכו מחקרים בפסיכולוגיה חברתית השופכים אור על היצור האנושי ומעלים חשש מבוסס לכך שיש בנו נטיות מאד הרסניות. אך האם משמעות הדבר שיצר האדם אכן רע? האם יש
- אורן חסון
- תגובה אחת
האם כאשר הפוליטיקה שולחת את ידה הארוכה למדע, המדע מרוויח? התשובה היא שלילית. מדענים, גם יהודים ששירתו תחת השלטון הנאצי לא הצליחו להפיק מדע איכותי בגלל הלחץ החברתי להתאים את
- אוניברסיטת תל אביב
הנתון הזה החל להשתנות בתקופת האבן * עדויות לשינויים גנטיים והופעת כלי אבן ייחודיים לעיבוד צמחים הביאו את החוקרים למסקנה שהחל מלפני כ-85 אלף שנה באפריקה, והחל מלפני כ-40 אלף
- ניר להב
- 12 תגובות
ניסויים מראים שאנחנו מאד כנועים כשיש קונצנזוס חברתי ונשנה את ההחלטות שלנו לפי ההסכמה הזו, גם אם אנחנו יודעים שהרוב טועה שהנטיות הללו טבועות עמוק באדם. אז האם אפשר בכלל
- אוניברסיטת תל אביב
- 7 תגובות
יציאת מצרים היא הסיפור שסביבו נחגג חג הפסח, והיא גם מסמלת עבורנו יציאה משעבוד לחופש, אך האם יש אמת היסטורית בסיפור?
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 2 תגובות
זו הפעם הראשונה אחרי כ-60 שנה שמתגלים בחפירות קטעי מגילה מספרי התנ"ך. הקטעים, שכתובים ביוונית, כוללים שרידים מספרי תרי עשר הנביאים, ביניהם זכריה ונחום * שרידי המגילה והממצאים הנדירים הנוספים,
- דר. יחיעם שורק
- תגובה אחת
ממרד בן כוסבה ואילך פעלו גורמים רבים לטיפוח כל נושא הבהמה הגסה ושימוש בה לייצור בשר ומוצרי חלב ועור.
- אבי בליזובסקי
- 9 תגובות
מה בתפריט? מחקר ארכיאולוגי באתר פרהיסטורי בן 12 אלף שנה חושף את הרגלי האכילה המקומיים המפתיעים: היה להם מבחר עצום, אך הם אכלו בעיקר אווזים ושלושה סוגים של דגים ממשפחת
- דר. יחיעם שורק
- 2 תגובות
הכלכלה בתקופה הרומאית כללה גם גידול בשר, בהמות עבות (בקר) ובהמות דקות (צאן). גם הם נדרשו לתת אותם כמס להאכלת הכוחות הרומאים הגדולים ששהו פה
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
חוקרים ישראלים ובינלאומיים חפרו באתר בארמניה, שהיתה אז בקצה העולם המוכר, והגיעו למסקנה שהנדודים לא היו אקראיים אלא עונתיים
- האוניברסיטה העברית
- 3 תגובות
העצם מנשר רמלה היא הייצוג העתיק ביותר שידוע בלבנט לסמל מופשט. דר' זיידנר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ממובילי המחקר: "אפשר להגיד שנמצאה עצם עם חריטה סמלית בין הקדומות ביותר
- אוניברסיטת חיפה
חוקרים מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת אביב, מכון וולקני ומוסדות מחקר נוספים מהארץ והעולם גילו את הממצא באתר מלפני כ-6,500 שנה ששקע בים. בכך מקדים הגילוי בכ-4000 שנים את
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 6 תגובות
במחקר משותף של רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר-אילן חשפו ארכיאולוגים שחפרו בתמנע פיסות אריג צבועות בצבע הארגמן המלכותי מתקופת המלכים דוד ושלמה * החוקרים: "הצבע מיד משך את
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- אין תגובות
ילדי התגיות: לאה יהודית דלפנייא, דדי זק, אנני קאפר, הילד דוד יהודה. יורם חיימי, ארכיאולוג רשות העתיקות:"עשר שנים אני חופר באתר, וביום הזה נשברתי."
- אוניברסיטת תל אביב
אתר רבדים, ששימש כפי הנראה בני אדם מטיפוס הומו ארקטוס מאוחר, היה אתר מועדף, שבני האדם שבו אליו שוב ושוב. באתר נמצאו שרידי עצמות של מגוון רחב של בעלי חיים
- מכון ויצמן
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
עד תקופתו של הקיסר הדריאנוס (138-117 לספ’) אנו עדים למציאותם של חוכרי מיסים שהיו אחראים על גביית המיסים. ואילו מכאן ואילך התמנו פקידים אימפריאליים שהיו כפופים לרומא והיו אחראים על
- האוניברסיטה העברית
מחקר חדש באוניברסיטה העברית בוחן מדוע העדיפו חקלאי העבר את הרי ירושלים על פני הרי הצפון?
- אוניברסיטת חיפה
- תגובה אחת
- ד״ר עמוס נבון
- 2 תגובות
לואי פסטר טען שגם תגליות מקריות דורשות מוח מוכן, האם זה תמיד כך?
- דר. יחיעם שורק
- 3 תגובות
ה"אנגריא" הנזכרת במקורות חז"ל פירושה – חובת אדם ובהמה לעבודת הדואר (cursus publicus, הובלה ופעילות כלשהי לצורך השלטונות. ממועקה זו סבלו בעיקר האיכרים מכיוון שפעמים היו מעבידים את בהמתם עד
- אוניברסיטת תל אביב
המחקר התמקד בשאריות מזון שזוהו באבן שיניים של אנשים שנקברו בתל מגידו ובתל עירני (סמוך לקריית גת). בשיניים, המתוארכות למאה ה-16 לפנה"ס במגידו ולמאה ה-11 לפנה"ס בתל עירני, נמצאו שאריות
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 2 תגובות
במהלך חפירות ארכיאולוגית לקראת לפני פיתוח, התגלו בסמוך לכנסייה המודרנית המוכרת מקווה טהרה בן כ-2000 שנה, וכן שרידים מרשימים של כנסייה ביזנטית (מלפני כ-1500 שנה). בחפירה שותפים גם חוקרי מכון
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
מאות מטרים של ציורי קיר ריאליסטיים שהעתיקים שבהם בני 36 אלף שנה, מתארים תיאורים חיים ולעיתים אף תלת ממדיים של תיאור הטבע המקומי באותה התקופה שבה שעטו באיזור עדרים של
- אוניברסיטת בן גוריון
- 3 תגובות
לאחר מחקר סודי ומעמיק נחשף לראשונה כי חותם שנמכר בשוק לפרופסור מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הוא למעשה הממצא הקדום ביותר של חותם שנתגלה בארץ ישראל. כמו כן, לראשונה בתולדות המחקר ישנה
- דר. יחיעם שורק
- 5 תגובות
מה קדם למה – ה"חַג" בניקוד פתח, או ה"חָג" בניקוד קמץ? הראשון – דן בחגיגה, במועד שמחה לרגל ארוע מסויים והשני בפעולה גיאומטרית משהו, כלומר – שירטט עיגול, מעגל, הקיף
- אוניברסיטת חיפה
- 3 תגובות
- גליליאו צעיר
- 8 תגובות
גליליאו גליליי גילה תגליות רבות ששינו את פני המדע כפי שאנחנו מכירים אותו היום, אבל בדרך עשה כמה טעויות והסיק מסקנות מוטעות. גם המדענים החכמים ביותר טועים! מה אפשר ללמוד
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 3 תגובות
נחשף בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני הרחבת היישוב חיספין, במימון משרד הבינוי והשיכון והמועצה האזורית גולן *לדברי הארכיאולוגים, "סביר שבמצודה פעלו הגשורים, ששלטו בגולן וניהלו קשרים דיפלומטיים ומשפחתיים עם
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
באתר הפרהיסטורי נחל עין גב בצפון הארץ חשפו חוקרים מהאונ' העברית עדויות לכך שהאדם אגר חומרים שונים, ביניהם מזון, במתקן משוכלל שהוקם לפני 12 אלף שנים. לטענת החוקרים, המתקן מעיד
- שירות הידען
ישנן ארבע שיטות לשפץ ולשמר מבנים היסטוריים, כשכל אחת היא בעלת תועלות אחרות למבנה, אך כולן עוזרות לוודא שיישאר עומד איתן, ימשיך להוות עדות ממשית להיסטוריה שהתרחשה בו ובסביבתו ואף
- אוניברסיטת חיפה
- תגובה אחת
תושבי הנגב הביזנטי השתמשו בגללים של צאן בכדי לדשן את השדות המוריקים. עם המעבר לתקופה האיסלאמית ותחילת קריסתן של ערי הנגב, גללי הצאן נערמים באשפות בכמויות כה רבות עד שיש
- גליליאו צעיר
- 8 תגובות
איזה אדם היה גלילאו? כיצד התפתחו תפיסות העולם החדשניות שלו? איך היה לחיות בפירֶנצֶה של תקופת הרֵנֵסַנס וללמוד באוּניברסיטה של פּיזה?
- דר. יחיעם שורק
- 5 תגובות
החובה לספק מגוייסים-טירונים לצבא הרומי, ולא ליחידות השיטור, נחה על הכפר בכללותו, וכי גובה הסכום המשתלם על ידי האוכלוסיה מבהיר כי הוא מיועד למימון ציוד ומצרכים לטירוני הכפר ולא למען
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 4 תגובות
לדברי ד"ר ברק מוניקנדם-גבעון ותהילה ליברמן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "המשקולת עשויה בצורת כיפה עם בסיס שטוח. בראש המשקולת נחרת סימן שדומה לאות ע', סימן מצרי שמייצג קיצור של
- אוניברסיטת תל אביב
- תגובה אחת
חוקרים חשפו בעיר סדנה בת 6,500 שנה לייצור נחושת
- אוניברסיטת תל אביב
- 3 תגובות
מחקרים שהתחילו עם כיוון מסוים והגיעו למקומות אחרים לגמרי
- האוניברסיטה העברית
- תגובה אחת
שלוש קבוצות קנקני אגירה ומסחר שיוצרו במקומות שונים בא"י במאות ה-10 עד ה-7 לפנה"ס נחקרו, ונמצא כי הפרמטר המשותף היחידי בדיוק רב לשלושתן, הוא קוטר פתחי הקנקנים, ואורכו בטווח ההערכות