מחקר בין-תחומי של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם רשות העתיקות: החוקרים פיתחו שיטות חדשניות לזיהוי וניתוח דנ"א עתיק מעורות בעלי-החיים שעליהם נכתבו מגילות מדבר יהודה.
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ושותפים מאוניברסיטאות אחרות מיפו את הפרופיל הגנטי של הכנענים * אחד ממובילי המחקר, פרופ' לירן כרמל מהאוניברסיטה העברית אומר בראיון לאתר הידען:
ציידים-לקטים בנו את מקדש גובקלי טפה הענקי לפני 11,500 שנים בטורקיה של היום כמכלול אחד שיש לו חשיבות טקסית, אומרים חוקרי אוניברסיטת תל אביב
אימרי אליה בן ה-6 מקיבוץ נירים שבעוטף עזה, יצא בחודש מרץ האחרון עם הוריו לטייל באתר הארכיאולוגי תל ג'מה, שנמצא בסמוך לקיבוץ רעים, בנגב הצפוני.
רבי שמעון בר יוחאי היתה דמות מאד מצויירת בספרות התלמודית. הוא לא נמנה, ולא בכדי, עם קבוצת החכמים, חברי הסנהדרין, שלאחר חורבן הבית השני ב-70
נעה רגב שואלת: למה המספרים במחשבון ובמקלדת הפוכים מהסדר שלהם בטלפון? איזה מן הגיון יש מאחורי זה?
כך אומרת בראיון ל"הידען" פרופ' ג'ודי באומל-שוורץ, מנהלת מכון פינקלר למחקרי השואה באוניברסיטת בר-אילן שמביאה דוגמאות ממחקריה וכן מספרת על הצורך שהיה לה כבת הדור
הכולרה הייתה למאה ה19 מה שהקורונה היא לנו. מה למדנו מהמגיפות הגדולות של העבר והיכן אנו דורכים במקום?
שולחני הינו חלפן כספים, דמות שלא היתה ידועה לנו מהתקופה המקראית, ולפחות לא כחלק מעיסוק רשמי, מוסדר ומקובל. לא כן בעידן היווני-הלניסטי-רומי על יסוד השימוש
גם בתקופה הרומאית ידעו להוריד אפסים מהמטבע
מגיפת הקורונה גורמת לשיבוש כלכלי רציני. מה ניתן ללמוד מהעבר? המוות השחור בשנים 1348-1350, הרג בכל מקום אליו הגיע וגבה בין 75 מיליון ל-200 מיליון
על השיבה ההדרגתית של היהודים לעבודות בנמלים ובספינות לאחר המרד הגדול, וכלכלת השווקים והירידים
לאורך כל ההיסטוריה, כולל זו של המאה ה-20, ביישובים שהיו בנויים מלבני בוץ היו תמיד כמה "מתכונים" שונים ליצירת הלבנים – "מתכון" שונה לכל כמה
החפירה עשויה לתת מענה לשאלות רבות אודות ממלכת יהודה בימי בית המקדש הראשון, ועל ההתאמה בין הממצאים הארכיאולוגיים לטקסט המקראי * המאמר פורסם לאחרונה בכתב
כך עולה מאלגוריתם שפותח על ידי ארכיאולוגים, מתמטיקאים ופיזיקאים באוניברסיטת תל אביב * לממצא יש משמעות רבה להבנת האדמיניסטרציה בממלכה המשגשגת המאמר התפרסם בכתב העת
סתיו מאיר בן ה-13, שלומד בביה"ס ארכיאולוגיה עם רשות העתיקות, הבין מיד שמצא ממצא עתיק ודיווח על המציאה * הוענקה לו תעודת הוקרה על אזרחותו
ארץ ישראל שלאחר החורבן הפכה ליצואנית מוצרים לרחבי האימפריה הרומית ומעבר לה, בין היתר כדרך להשתקם כלכלית מהטלטלה שגרם הרס בית המקדש
המטמון – מהתקופה האסלאמית הקדומה, כולל שבעה מטבעות שהתגלו בתוך פך חרס קטן. הארכיאולוגים: "יתכן שזו היתה קופתו האישית של קדר"* * החפירה מתנהלת ביוזמת
ברשימה זו אבקש לברר ולהדגיש את ההידרדרות מאז ימי יהודה המקבי ויורשיו מול/נוכח צוואתו הברורה, לפחות הספרותית, של מתתיהו אביהם, מי שיזם את המרד נגד
בחפירה ארכיאולוגית שמנהלת רשות העתיקות בדרום אשקלון לפני הקמת פארק אקו-ספורט ביוזמת עיריית אשקלון והחברה הכלכלית אשקלון, התגלה אזור תעשייה קדום שחושף: התפריט הרומי הגיע
צוות מחקר בהובלת ד"ר לי מרדכי מהאוניברסיטה העברית מצא כי בניגוד לדעה הרווחת, למגפת הדבר של יוסטיניאנוס לא היו השפעות דמוגרפיות מהותיות.
לראשונה בגולן נחשף בית כנסת מן התקופה הרומית ובו פסיפס נדיר השופך אור על עיטור בתי הכנסת במאה השלישית.
לאחר שחדרנו לעומק הפעילות הכלכלית בארץ ישראל הרומית בעידן הקדום ונגענו בנושאים מגוונים כגון חקלאות, מלאכה, מרעה, ספנות, אגודות מקצועיות ועוד, יהיה זה אך ראוי
כתובת פסיפס שהתגלתה באתר מזכירה "מרטיר מהולל" שלכבודו נבנתה הכנסייה *ברצפות הפסיפס שולבה כתובת מטעם הקיסר טיבריוס השני * בחפירות נחשף אגן טבילה יחיד מסוגו
ד"ר יחיעם שורק מפנה אותנו לכמה פסוקים שמהם עולה חשד שמנהג מילת נשים היה קיים ביהדות. טוב שלא נשמר
