סיקור מקיף

היסטוריה

חותם עבד ירובעם. צילום דני מכליס אוניברסיטת בן גוריון בנגב

לראשונה נמצאה בארץ טביעה פיזית ומקורית של חותם מתקופת הברזל (2,300 שנה)

לאחר מחקר סודי ומעמיק נחשף לראשונה כי חותם שנמכר בשוק לפרופסור מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הוא למעשה הממצא הקדום ביותר של חותם שנתגלה בארץ ישראל. כמו כן, לראשונה בתולדות המחקר ישנה עדות ריאלית לחותם מלכותי שיוצר במידות שונות

מעמד הקהל בירושלים בעת העתיקה. המחשה: depositphotos.com

הביצה או התרנגולת? הרהור בין חַג לחָג

מה קדם למה – ה"חַג" בניקוד פתח, או ה"חָג" בניקוד קמץ? הראשון – דן בחגיגה, במועד שמחה לרגל ארוע מסויים והשני בפעולה גיאומטרית משהו, כלומר – שירטט עיגול, מעגל, הקיף אובייקט כלשהו, עוף שחג בשמים ועוד

בצעי כסף מתל מגידו. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות.

כסף "מלוכלך" מלפני 3,000 שנים

מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית מצא עדויות למחסור עז בכסף, שהתבטא בערבוב של נחושת וכסף בדרום הלבנט שלפני 3000 שנים *"עירבוב של חומרים

גלילאו צופה בטלסקופ. איור: shutterstock

הטעויות של גליליאו

גליליאו גליליי גילה תגליות רבות ששינו את פני המדע כפי שאנחנו מכירים אותו היום, אבל בדרך עשה כמה טעויות והסיק מסקנות מוטעות. גם המדענים החכמים ביותר טועים! מה אפשר ללמוד מטעויות?

ילדים מחיספין המתנדבים בחפירה, מצביעים על הדמויות שחרותות על האבן. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

לראשונה: מתחם מבוצר מימי דוד המלך התגלה בגולן

נחשף בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני הרחבת היישוב חיספין, במימון משרד הבינוי והשיכון והמועצה האזורית גולן *לדברי הארכיאולוגים, "סביר שבמצודה פעלו הגשורים, ששלטו בגולן וניהלו קשרים דיפלומטיים ומשפחתיים עם המלך דוד ושושלתו"

חפירות 2018 באתר הארכיאולוגי עין גב 2 שלשפת הכנרת, מתוך מחקרה של פרופ' ליאור גרוסמן. צילום: נפתלי הילגר

עדות ראשונה ישירה לכלכלת עודפים ואגירה לטווח ארוך לפני 12,000 שנה

באתר הפרהיסטורי נחל עין גב בצפון הארץ חשפו חוקרים מהאונ' העברית עדויות לכך שהאדם אגר חומרים שונים, ביניהם מזון, במתקן משוכלל שהוקם לפני 12 אלף שנים. לטענת החוקרים, המתקן מעיד על הקדמת תופעת האגירה הידועה לנו בכאלף שנים

מבנים משוחזרים שנבנו במקור בימי הביניים בעיירה Dinkelsbuhl שבבוואריה. צילום: המחשה: depositphotos.com

איך משפצים ומשמרים מבנים היסטוריים ולמה בכלל עושים את זה?

ישנן ארבע שיטות לשפץ ולשמר מבנים היסטוריים, כשכל אחת היא בעלת תועלות אחרות למבנה, אך כולן עוזרות לוודא שיישאר עומד איתן, ימשיך להוות עדות ממשית להיסטוריה שהתרחשה בו ובסביבתו ואף יסייע לחזק את הכלכלה באזורו

אשפה בניצנה. צילום: יותם טפר

גללי הצאן מספרים את סיפור השקיעה של ערי הנגב הביזנטיות

תושבי הנגב הביזנטי השתמשו בגללים של צאן בכדי לדשן את השדות המוריקים. עם המעבר לתקופה האיסלאמית ותחילת קריסתן של ערי הנגב, גללי הצאן נערמים באשפות בכמויות כה רבות עד שיש צורך לשרוף אותם

רעיונות שונים אודות היקום בתקופה שלפני גלילאו. איור: shutterstock

מי היה גליליאו גליליי?

איזה אדם היה גלילאו? כיצד התפתחו תפיסות העולם החדשניות שלו? איך היה לחיות בפירֶנצֶה של תקופת הרֵנֵסַנס וללמוד באוּניברסיטה של פּיזה?

By G.dallorto - Own work, Attribution, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=1336844

כלכלת א"י 27: טירוניא – מס ה"טירונים" היהודים בצבא הרומי

החובה לספק מגוייסים-טירונים לצבא הרומי, ולא ליחידות השיטור, נחה על הכפר בכללותו, וכי גובה הסכום המשתלם על ידי האוכלוסיה מבהיר כי הוא מיועד למימון ציוד ומצרכים לטירוני הכפר ולא למען השגת פטור לכפר מן החובה לגייס אותם טירונים

משקולת בשווי 2 שקלים מתקופת בית ראשון. צילום שי הלוי רשות העתיקות (5)

משקולת קדומה של שני שקלים מתקופת הבית הראשון התגלתה בכותל המערבי

לדברי ד"ר ברק מוניקנדם-גבעון ותהילה ליברמן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "המשקולת עשויה בצורת כיפה עם בסיס שטוח. בראש המשקולת נחרת סימן שדומה לאות ע', סימן מצרי שמייצג קיצור של המילה 'שקל', ולידו שני קווים לציון שני שקלים

תמונות 1: אחת מקבוצות הקנקנים שנחקרו במחקר מח'רבת קייאפה. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

נמצאו עקבותיה של המידה "טפח" בממצאים ארכיאולוגיים

שלוש קבוצות קנקני אגירה ומסחר שיוצרו במקומות שונים בא"י במאות ה-10 עד ה-7 לפנה"ס נחקרו, ונמצא כי הפרמטר המשותף היחידי בדיוק רב לשלושתן, הוא קוטר פתחי הקנקנים, ואורכו בטווח ההערכות השונות שניתנו בעבר למידת הטפח

מגפת האבעבועות השחורות הגיעה למקסיקו על ידי המשלחת הספרדית בראשותו של פאפינו דה נרוואז והתפשטה ברחבי הבירה האצטקית טנוצ'טיטלאן בסוף שנות העשרים של המאה ה-16. צילום: shutterstock

איך העולם המודרני עוצב על-ידי מגפות לפני 500 שנה

מגיפות קרקע בתולה – כאלה שהתושבים המקומיים טרם נתקלו בהם חיסלו את מרבית אוכלוסיות הילידים באמריקה. העדר כוח עבודה מקומי גרם לצורך לייבא עבדים. בכך נתקבעה עליונותה של אירופה. ייתכן שאם הילידים היו שורדים, חלוקת הכוחות היתה שונה?

זנוביה מביטה בפעם האחרונה על העיר תדמור. ציור הרברט שמאלץ. מתוך ויקימדיה

זנובייה מורדת באימפריה

זנובייה הייתה מלכת תדמור בימי השלטון הרוֹמאי באזור. לאחר מות המלך היא החליטה למרוד באימפריה וכבשה שטחים נכבדים, מהנילוּס עד הפְּרת. אף שממלכתהּ החזיקה מעמד שנים לא רבות, היא הוכרה כאישה משכילה, שאפתנית ואמיצה מאוד

פסיפס גלגל המזלות - בית הכנסת בבית אלפא - המאה השישית

לוח שנה עברי. האמנם?

הלוח העברי של היום הוא בעצם הלוח הבבלי. בימי בית ראשון קראו לחודשים בשמות כמו איתנים ובול

בול אמריקני משנת 1995 המתאר את שחרור ניצולי השואה מהמחנות בידי בעלות הברית בתחילת 1945. catwalker / Shutterstock.com

טרנד ה"טיקטוק שואה" מראה שאנו צריכים ללמד את האתיקה של זיכרון

אחדים מיוצרי סרטוני ה"טיקטוק שואה" ציירו על עצמם חבורות או כוויות באמצעות איפור. אחרים לבשו מדי פסים, המחקים את אלה שלבשו האסירים במחנות הריכוז או ענדו כוכב צהוב ועליו מודפסת המילה "Jude" (יהודי) – בהתכתב עם הטלאי הצהוב, שנכפה על היהודים לתפור לבגדיהם בגרמניה הנאצית

דוגמאות לשברי חרס (כתובות בדיו על גבי חרסים). קרדיט צילום: מיכאל קורדונסקי, אוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות

הטקסטים במצודת תל ערד נכתבו על ידי 12 כותבים שונים

מומחית בעלת שם עולמי מהמחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל בחנה את שברי החרס הכתובים וזיהתה 12 כתבי יד שונים בדרגות וודאות שונות * המשמעות: רבים בממלכת יהודה ידעו קרוא וכתוב

המצודה שהתגלתה בחפירות גלאון, צילום אווירי - אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

מצודה מתקופת השופטים התגלתה בחפירות ארכיאולוגיות בסמוך לקיבוץ גלאון, ליד קרית גת

לדברי גנור ווייסביין, "סיפורי השופטים במקרא ממחישים בצורה ברורה את המציאות הגיאופוליטית המורכבת ואת המאבק על שטחי שליטה, בהתארגנות המחודשת של הכוחות הפוליטיים בארץ ישראל

הדגמה של לבוש חיילים רומאים. מתוך Jumpstory

כלכלת א"י 26: ארנונא ואכסניא – המסים הרומיים

כדי לקיים את הצבא המוצב ביהודה, וכדי להעשיר את הקיסרים, גבה השלטון הרומי סוגים שונים של מסים, חלקם כלליים ואחרים העיקו במיוחד על היהודים – אחרי המרידות

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן