היסטוריה

חפירת קשת וילסון – מבט כללי. בחפירה נחשפו 8 נדבכים מאבני הכותל. צילום: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות.

במנהרות הכותל נחשפים נדבכים חדשים לעומקו של הכותל המערבי וכן תיאטרון רומי עתיק

בחפירות רשות העתיקות בהשתתפות מתנדבים נחשפים חלקים גדולים מנדבכי הכותל המערבי שלא היו גלויים לעין מזה 1700 שנה * לראשונה נחשף מבנה תיאטרון רומי עתיק בירושלים

ניתוח גנטי מרמז על כך שבני האדם אכלסו את הרמה הטיבטית ברציפות החל מעידן הקרח האחרון. בתמונה - סטופה בודהיסטית ובתים בעיירה טיבטית. צילום: Jialiang Gao / Wikimedia.

מתי חיו ראשוני הטיבטים?

מדענים סברו עד כה שהאנשים הראשונים שדרכו על האדמה הקפואה של הרמה הטיבטית חיו לפני 15,000 שנה. ניתוח גנומי חדש מרמז שהדבר קרה זמן רב

תנשמת צדה. עוזרת להשלים את הפאזל הפרהיסטורי. צילום: Kentish Plumber, Flickr.

איך נראתה ראש העין בימי האדם הקדמון?

תזונה של תנשמות מלפני מאות אלפי שנים מאפשרת לחוקרים לשחזר כיצד נראתה הסביבה שבה חי האדם הקדמון ליד ראש העין

פרחי עץ האלגום (Santalum album). צילום: J.M.Garg, Wikimedia.

אפרסמון? האמנם?

מאמר תגובה לכתבה "תעלומת הבושם הסודי", עם הצעה אלטרנטיבית לזיהוי האפרסמון מהמקורות

שחזור של בושם האפרסמון המקראי, מתוך התערוכה "Jerusalem: A Medical Diagnosis Exhibition", 2014. צילום: Deror avi / Wikimedia.

תעלומת הבושם הסודי

לפני כאלפיים שנה שגשגה בעין גדי תעשיית בושם שרק אנשי המקום ידעו את סודהּ. הבושם הופק מעץ שגדל בתנאי האזור הייחודיים, הוא היה מבוקש בכל

מאגר המים – מבט מבפנים. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות.

מפעל מים מרשים בן 2700 שנה נחשף בראש העין

בחפירות לקחו חלק תלמידי המגמה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה; מנהל החפירה: "נראה שמדובר באתר מנהלי, שנבנה בימי האשורים ושלט על בתי החווה שסביבו". רשות העתיקות, בשיתוף עם משרד

אילוסטרציה: pixabay.

ובחלום ראיתי

למה אנחנו חולמים? האם חלומות חוזים את העתיד? איך נשמרים מחלומות רעים? שאלות אלה ורבות אחרות סִקרנו את האדם מאז ומעולם. תרבּויות עתיקוֹת פיתחו אמונות

הכתובת החדשה מתל ערד שנתגלתה על ידי החוקרים מאוניברסיטת תל אביב. קרדיט צילום: מיכאל קורדונסקי, אוניברסיטת תל אביב.

טכנולוגיית צילום חדשה חשפה כתובת עברית מימי בית ראשון – על גבי חרס שנחשב עד היום לנקי מכתב

שבר החרס, שנחפר כבר בשנות ה-60 ומוצג כיום במוזיאון ישראל, נחשב במשך עשרות שנים לנקי מכתב בצדו האחד. הכתובת שהתגלתה עוסקת במשלוח אספקה של יין ומזון ליחידה

דילוג לתוכן