“נדיר להפליא” אסטרולב עתיק שהתגלה באיטליה חושף חילופי מדע אסלאמיים-יהודיים

מדענית גילתה אסטרולב איסלאמי ייחודי מהמאה האחת-עשרה בוורונה, איטליה, הכוללת כתובות בערבית ובעברית. ממצא זה ממחיש את שיתוף הפעולה המדעי העשיר בין תרבויות מוסלמיות, יהודיות ונוצריות בימי הביניים, ומציג את האסטרולב כסמל לחילופי ידע בין-תרבותיים

גילויו של אסטרולב איסלאמי מהמאה האחת-עשרה, החקוק הן בערבית והן בעברית, מדרג אותו בין הדוגמאות העתיקות ביותר שהתגלו אי פעם ואחת הבודדות הידועות בעולם. המכשיר האסטרונומי הותאם, תורגם ותוקן במשך מאות שנים על ידי משתמשים מוסלמים, יהודים ונוצרים בספרד, צפון אפריקה ואיטליה.

ד”ר פדריקה גיגנטה, מהפקולטה להיסטוריה באוניברסיטת קיימברידג’, גילתה את התגליות במוזיאון בוורונה, איטליה, ופרסמה אותן בכתב העת Nuncius.

ד”ר ג’יגנטה נתקלה לראשונה בתמונה חדשה שהועלתה של האסטרולב במקרה באתר האינטרנט של Fondazione Museo Miniscalchi-Erizzo. מסוקרנת, היא שאלה אותם על כך. “המוזיאון לא ידע מה זה”, אמר ד”ר ג’יגנטה. “עכשיו זה החפץ החשוב ביותר בקולקציה שלהם”.

“כשביקרתי במוזיאון וחקרתי את האסטרולב מקרוב, שמתי לב שלא רק שהוא מכוסה בכתובות ערביות חרוטות להפליא, אלא שאני יכול לראות כתובות קלושות בעברית. יכולתי להבחין בהם רק באור הגריפה שנכנס מהחלון. חשבתי שאולי אני חולמת אבל המשכתי לראות עוד ועוד. זה היה מאוד מרגש”.

תקריב של האסטרולב של ורונה מראה עברית כתובה מעל ערבית

“האסטרולב של ורונה עבר שינויים, תוספות והתאמות רבות כשהחליף ידיים. לפחות שלושה משתמשים שונים הרגישו צורך להוסיף תרגומים ותיקונים לאובייקט הזה, שניים בעברית ואחד בשפה מערבית”.

Astrolabes היה “הטלפון החכם” הראשון בעולם, “מחשב נייד” שניתן היה להשתמש בו למאות שימושים. הם סיפקו מודל דו-ממדי נייד של היקום המתאים ביד המשתמש שלהם, המאפשר להם לחשב זמן, מרחקים, לשרטט את מיקום הכוכבים, ואפילו לחזות את העתיד, על ידי הטלת הורוסקופ.

מקורות ספרדיים אסלאמיים

ד”ר גיגנטה, מומחית לאסטרולבים אסלאמיים ובעבר אוצר של מכשירים מדעיים אסלאמיים, תיארך ואיתר את יצירת “אסטרולב ורונה” על ידי ניתוח מאפיינים מדעיים, עיצוביים, בנייה וקליגרפיים מרכזיים. היא זיהתה את החפץ כאנדלוסי, ולפי סגנון התחריט וסידור הקשקשים מאחור התאימה אותו לכלים שיוצרו באל-אנדלוס, האזור המוסלמי בספרד, במאה האחת-עשרה.

צד אחד של לוח כתוב בערבית “עבור קו הרוחב של קורדובה, 38° 30′”, ואילו הצד השני “עבור קו הרוחב של טולדו, 40°”, لعزض طليطلة م. ד”ר ג’יגנטה מציע כי ייתכן שהאסטרולב נוצר בטולדו בתקופה שבה היא הייתה מרכז משגשג של דו-קיום וחילופי תרבות בין מוסלמים, יהודים ונוצרים.

האסטרולב כולל שורות תפילה מוסלמיות ושמות תפילות, מסודרים כדי להבטיח שהמשתמשים המקוריים המיועדים שלו ישמרו בזמן כדי לבצע את תפילותיהם היומיות.

תקריב של אסטרולב ורונה המציג כתובות בספרות עבריות, ערביות ומערביות. קרדיט: פדריקה ג’יגנטה

החתימה החקוקה על האסטרולב קוראת / صنعة يونس[…]لاسحاق, כלומר, “כי הואחק […] / עבודתו של יונוס”. כתובת זו נחרטה זמן מה לאחר שהאסטרולב יוצר כנראה עבור בעלים מאוחרים יותר.

שני השמות, Isḥāq ו-Yūnus, כלומר יצחק ויונה בעברית, יכולים להיות שמות יהודיים שנכתבו בכתב הערבי, פרט שמרמז על כך שהחפץ הופץ בשלב מסוים בתוך קהילה יהודית ספרדית בספרד, שם הערבית הייתה השפה המדוברת.

לוח נוסף, נוסף, חקוק לקווי רוחב צפון אפריקאיים טיפוסיים, מה שמרמז על כך שנקודה אחרת בחיי החפץ, היא שימשה אולי במרוקו, או במצרים.

כתובות בעברית

כתובות עבריות נוספו לאסטרולב ביותר מיד אחת. סט אחד של תוספות מגולף בצורה עמוקה ומסודרת, בעוד שסט אחר של תרגומים הוא קל מאוד, לא אחיד ומראה יד לא בטוחה.

ד”ר ג’יגנטה אמרה: “התוספות והתרגומים העבריים האלה מצביעים על כך שבשלב מסוים החפץ עזב את ספרד או צפון אפריקה והופץ בקרב קהילת הפזורה היהודית באיטליה, שם לא הבינו ערבית, ובמקומה השתמשו בעברית”.

באופן יוצא דופן, באחת התוספות העבריות, החקוקה בצורה מסודרת מעל הסימון הערבי לקו רוחב 35°, כתוב “34 וחצי” ולא “34 1/2”, מה שמרמז על כך שהחרט לא היה אסטרונום או יוצר אסטרולבים.

כתובות עבריות אחרות הן במקום תרגום של השמות הערביים למזלות אסטרולוגיים: עקרב, קשת, גדי, דלי, דגים וטלה.

ד”ר ג’יגנטה מציין כי תרגומים אלה משקפים את המלצותיו של איש האשכולות היהודי-ספרדי אברהם אבן עזרא (1089-1167) בחיבור הקדום ביותר ששרד על האסטרולב בשפה העברית שנכתב בשנת 1146 בוורונה, בדיוק במקום בו נמצא האסטרולב כיום.

ורונה היהודית

ורונה של המאה השתים-עשרה אירחה את אחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות ביותר באיטליה. חיבורו של אבן עזרא מניח ידע שהיה קיים על האסטרולב בקרב הקהילה היהודית בוורונה, ומראה כי הכלי בוודאי כבר היה פופולרי.

לתיאורו של אבן עזרא יש הרבה מן המשותף עם ‘אסטרולה ורונה’ שהיה בתפוצה בזמן שאבן עזרא היה בוורונה. הוא הזהיר את קוראיו כי יש לבדוק מכשיר לפני השימוש כדי לוודא את דיוק הערכים שיש לחשב.

ד”ר ג’יגנטה מציע כי ייתכן שמי שהוסיף את הכתובות העבריות פעל לפי המלצות כאלה.

תיקונים שגויים

האסטרולב כולל תיקונים החקוקים לא רק בעברית אלא גם בספרות ערביות, כפי שאנו משתמשים כיום באנגלית.

בכל צידי לוחות האסטרולב מופיעים סימונים שרוטים קלות בספרות מערביות, המתרגמים ומתקנים את ערכי קווי הרוחב, חלקם אף מספר פעמים. ד”ר ג’יגנטה סבור כי סביר מאוד שהתוספות הללו נעשו בוורונה עבור דובר לטינית או איטלקית.

במקרה אחד, מישהו גירד קלות את המספרים “42” ו-“40” ליד הכיתוב “לקו הרוחב של מדינצ’לי, 41° 30′”.

ד”ר ג’יגנטה אמרה: “לא רק ששתי הספרות שונות מהערך שניתן בערבית, הן לא מסכימות ביניהן. ייתכן שמשתמש מאוחר יותר במכשיר חשב שהערך הערבי המקורי שגוי ותיקן אותו. אבל הערך הנכון והמודרני לקו הרוחב של מדינצ’לי הוא 41°15′, מה שמצביע על כך שהערך הערבי היה מדויק יותר משני התיקונים”.

במקום אחר במכשיר, ג’יגנטה מצא תיקונים סותרים ושגויים דומים הנוגעים לקווי הרוחב של קורדובה וטולדו.

מפת כוכבים

האסטרולב כולל ‘רטה’ – דיסק מנוקב המייצג מפה של השמים – אחת המפות המוקדמות ביותר הידועים שנעשו בספרד. למרבה הפלא, הוא כולל קווי דמיון עם האסטרולב הביזנטי היחיד ששרד שיוצרה בשנת 1062 לספירה, כמו גם עם אלה של האסטרולבים האירופיים המוקדמים ביותר, שיוצרו בספרד על פי המודל של אלה האסלאמיים.

חישוב מיקומו של הכוכב מאפשר תזמון גס של השמים שלשמם הוא נוצר. ד”ר ג’יגנטה מסביר כי “בשל תופעה שנקראת נקיפת ימי השיוויון, שבה כדור הארץ מסתובב על צירו לא בקו ישר, אלא בצורה ‘מתנודדת’, כמו ראש מסתובב שעומד לעצור,  מיקומם הנראה לעין של הכוכבים מעל ראשינו משתנה כל הזמן, בערך מעלה אחת כל 70 שנה”.

על ידי ניתוח מיקומם של הכוכבים על הרטה, ניתן לחשב שהם מוקמו במיקום שהיה לכוכבים בסוף המאה ה-11, וכי הם תואמים לאלה של אסטרולבים אחרים שנוצרו, למשל, בשנת 1068 לספירה.

חיים מאוחרים

האסטרולב ככל הנראה עשה את דרכו לאוסף של האציל הוורונזי לודוביקו מוסקרדו (1611-81) לפני שהצטרף בנישואים למשפחת מיניסקאלצ’י. בשנת 1990 ייסדה המשפחה את Fondazione Museo Miniscalchi-Erizzo כדי לשמר את האוספים.

“החפץ הזה הוא איסלאמי, יהודי ואירופי, אי אפשר להפריד ביניהם”, אמרה ד”ר ג’יגנטה.

עוד בנושא באתר הידען:

• כשילד לומד לכתוב ערבית הוא מפתח העדפה לתבניות האותיות הערביות ואפילו העדפה לכתב מחובר
• התפרצויות געשיות במאות השישית והשביעית לספירה הובילו לעידן קרח קטן ולשינויים חברתיים דרמטיים
• היסודות של אוקלידס