על-פי נתוני הוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה – INNI בראשות פרופ' יהושע יורטנר ומר דן וילנסקי, שהתפרסמו לסיכום עשור לפעילות, מאז הוכרזה הננוטכנולוגיה כפרויקט בעדיפות לאומית, נרשמו
לפיתוח של חוקרים באוניברסיטת תל אביב צפויים אינספור יישומים כמעט בכל תחומי חיינו: החל במנועי מכוניות וכונני מחשבים וכלה במזרקים רפואיים ומיסבי לוויינים * המחקר בוצע
מדעני מכון ויצמן למדע בחנו מקרוב, ובמהירויות גבוהות, את פעילותן של מולקולות אנזים, והראו כי בשונה מהמכונות המוכרות לנו, במכונות מיקרוסקופיות אלה, אקראיות ורעש הם
מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטה חדשה ופשוטה להבחנה בין מולקולות ימניות לשמאליות. יישום אפשרי: הפחתת השפעות לוואי של תרופות, חומרי הדברה ודשנים
בשנים האחרונות האומנות היפנית העתיקה של קיפול וחיתוך נייר נכנסה לעולם המדע בסקאלה הננומטרית. באמצעות קיפול (אוריגמי) וחיתוך (קיריגאמי) של משטחים חוקרים מ-MIT הצליחו ליצור
מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו ננו-גבישים של סידן פלואורי אשר יכולים לשמש כחומר סימון בסריקות MRI, ולאפשר גילוי מצבי דלקת בגוף בשלבים מוקדמים
החיישן מסמן את שולי הגידול באופן מדויק ביותר, תוך שהוא מאפשר פגיעה מינימלית בלבד ברקמות בריאות * המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Theranostics
האם אפשר לייצר בקלות ננו-חומרים המשלבים גמישות, יציבות בטמפרטורות גבוהות ומוליכות חשמלית יעילה?
טכנולוגיה שפותחה בטכניון צפויה להגדיל משמעותית את תנובתם של גידולים חקלאיים. זאת באמצעות פלטפורמות הסעה ננומטריות ששימשו עד כה לצרכים רפואיים
![פיגומים אלקטרוניים ננומטריים שבתוכם ניתן לשלב תאים לבביים לשם יצירה של טלאי לבבי ביוני. בתמונה מוצגים הפיגום הננו-אלקטרוני (בזהב) יחד עם התקני תיעוד (בסגול) והמרצה (בירוק) ורקמת הלב (באדום) [באדיבות Lieber Group/Harvard University]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2016/08/Nanoelectronic6051-240x160.jpg)
צורה חדשה של ארגון ננו-מבנים מולידה אותות ראמאן מוגברים פי מאות אלפים, זאת לטובת זיהוי ואפיון של מולקולות שונות
פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון פיתח מיחשוב לביש במטרה לבצע ניטור רציף של מאפיינים פיזיולוגיים ללא הפרעה למשתמש. המערכת יודעת לתקן את עצמה במקרה של קרע
מחקר בין-תחומי, שנערך בשלוש פקולטות בטכניון, מגלה את התצורה האופטימלית של רובוטים זעירים שינועו בתוך הגוף וימלאו משימות רפואיות שונות. המודל שפותח בטכניון עולה בביצועיו
צוות חוקרים בראשותו של פרופ' ארז חסמן מהטכניון מדווח על תגלית מדעית פורצת דרך המדמה "מפץ גדול" פוטוני בסקאלה הננומטרית
חוקרים ממכון ויצמן פיתחו ננו-אלוטרופים אשר עשויים להוביל לפיתוח התקנים אלקטרוניים קטנים במיוחד וליישומים רבים נוספים
עדשות אולטרה-דקות המתוכננות באופן ממוחשב מננו-חומרים ו"מודפסות" בתלת-ממד עשויות לייתר את הצורך בעדשות מרובות שתופסות מקום רב.
טקסטלים חכמים בעלי יכולות ניקוי עצמי והגנה מפני שחיקה בהשראת עלים וכנפי חרקים.
חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד הצליחו לפתח חומר פלסטי זול שיוכל להוות את הבסיס לפיתוחם של בגדים המקררים את הלובשים אותם, תוך הפחתת נפח השימוש במזגנים.
מדענים בטכניון ובגרמניה הדגימו לראשונה את "זיכרון הצורה" בחלקיקי זהב.
כימאים יצרו שחיינים זעירים שאפשר לשלוט בהם באמצעות אור
טכנולוגיה חדשנית שפיתחו מדענים ממכון ויצמן מציעה פתרון ייחודי להארכת חייהן של מערכות להפרדת חלקיקים
לטכנולוגיה עשויות להיות השפעות ניכרות בפיתוח מיקרו-מנועים ומכשירים אופטיים שישמשו באופטיקה של תאים סולאריים
כתב העת Science מדווח על פריצת דרך של חוקרים בטכניון ושותפם בארה"ב: חישה בסקלה הננומטרית באמצעות אור נראה
לגרפן, שכבה אטומית בודדת של פחמן טהור, שימושים רבים ומבטיחים בתחום האלקטרוניקה
בגדים שייתפרו מאריגים העשויים מחומר נקבובי יצננו את גופם של הלובשים אותם ויפחיתו את הצורך במיזוג אוויר
BASF ולנדא חוברות יחדיו ליצירת פיגמנטים לצבעים למכוניות הברית משלבת חידושים של BASF עם טכנולוגיית הננו-פיגמנטים של לנדא
