ננו-טק

תאים יכולים לקלוט לתוכם ננו-חלקיקים פולימריים הכולאים בתוכם נקודות קוונטיות המצופות בפולימר פוספוליפידי ופפטידים חודרי תאים. [באדיבות Kazuhiko Ishihara, Weixin Chen, Yihua Liu, Yuriko Tsukamoto and Yuuki Inoue]

דימות הדופנות הפנימיות של תאים

חוקרים ממשיכים לחשוף דרכים חדשות לשפר את היעילות של ננו-חלקיקים בתור כלים ביו-רפואיים. ננו-חלקיקים הם חלקיקים הקטנים מגודל של 100 ננומטרים. לרוב הם מתקבלים מתוך

פס נחושת שעבר "ננו פיסול". צילום: אוניברסיטת קייל

חיבור מתכת לכל סוגי המשטחים

באמצעות תהליך "ננו-פיסול" כזה, מתכות כגון אלומיניום, טיטאניום או אבץ ניתנות לקישור קבוע עם כמעט כל סוגי החומרים האחרים, להפוך למשטחים דוחי מים, או לשפר

שכפול ה-DNA באמצעות RNA. איור: shutterstock

שיטה חדשנית לשכפול דנ"א

חוקרים הצליחו לפתח שיטה חדשנית נטולת חומרי תיוג למדידת דנ"א מוגבר בזמן אמת. השיטה מודדת שינויים במקדם השבירה של אלומת לייזר העוברת דרך דגימת נוזל

"זכוכית מגדלת" לאטומים. איור: אוניברסיטת קיימברידג'

זכוכית מגדלת לצפייה באטומים  

מזה מאות בשנים שמדענים סברו כי אור, בדומה לכל סוגי הגלים האחרים, לא ניתן למיקוד לגודל הקטן מאורך הגל שלו, קצת פחות ממיליונית המטר. כעת,

נייר אלקטרוני בעובי של פחות ממיקרומטר אחד הכולל בתוכו זהב, כסף ופלסטיק מסוג PET. [באדיבות: Mats Tiborn]

נייר אלקטרוני עם כל קשת הצבעים

עם עובי של פחות ממיקרומטר אחד, עם יכולת כיפוף ותוך הצגת כל קשת הצבעים של מסך לד רגיל, הנייר האלקטרוני החדש צורך פחות מפי עשרה

מולקולות. מקור: kennysarmy / flickr.

מסתורי המולקולה

מדעני המכון פיתחו מולקולות שעשויות לשמש להצפנת מידע ופיענוחו. מלבד הצפנה, מולקולות אלה יוכלו לשמש גם בתחומי הרפואה, למשל לצורך דיווח על תהליכים שמתחוללים בתוך

ד"ר אורן טל וד"ר תמר ילין. הולכה חשמלית דרך צמתים מולקולריים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

הגבול העליון

מדענים ממכון ויצמן בחנו צומת מולקולרי בעל מגעי כסף, והראו שאופי הממשק בין המגעים (אלקטרודות) לבין המולקולה מכתיב את המנגנון שמגביל את ההולכה דרך המולקולה.

מכונית מולקולרית. איור: ועדת פרס נובל לכימיה 2016

פרס נובל לכימיה לשנת 2016 הוענק לשלושה חוקרים על פיתוח הסינתזה של מכונות מולקולאריות

החוקרים מהולנד, צרפת וארה"ב פיתחו תהליכים סינתטיים חדשניים לקבלתן של מכונות מולקולאריות – שרירים מלאכותיים ומנועים זערוריים, מבנים כימיים מורכבים שתנועתם מהווה רכיב מפתח בפעילותם.

בדים בעלי ציפוי המתקנים את עצמם. משמאל לימין: בד בעל חור במרכזו, בד רטוב וטלאי בטיפת מים, בד לאחר שעבר תיקון עצמי. [באדיבות: Demirel Lab / Penn State]

בדים המתקנים את עצמם ומנטרלים רעלים

[תרגום מאת ד"ר נחמני משה] בעתיד הקרוב, חליפות מיגון מכימיקלים העשויות מבד בעל ציפוי המתקן את עצמו תוכלנה להגן על חקלאים מפני חשיפה לחומרי-הדברה אורגנו-זרחניים,

מטא חומר שפותח בידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומהולנד. צילום מסך מתוך הסרטון של החוקרים

מטא חומר שניתן יהיה לייצר אותו מתאים לכל תבנית

מדענים באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף חוקרים הולנדים, הנדסו מטא-חומר חדש בעל תכונות ייחודיות ובעל פוטנציאל יישומי רב * בעתיד ניתן יהיה להשתמש בחומר לבניית פרוטזות מותאמות

ננו רובוטים מטפלים בתא סרטני. איור: shutterstock

ננו-מכונות לאבחון מחלות

דמיינו לעצמכם שאתם רוצים לבנות מערך מורכב של מבנים, בדומה לטירה. עכשיו, דמיינו שמרגע שקיבצתם יחדיו את כל הרכיבים הנפרדים, הטירה נבנית מעצמה אוטומטית. כעת,

הרצאתו של פרופ' ריצ'ארד פיינמן, "יש הרבה מקום שם למטה", מקודדת על "כונן קשיח" ננומטרי. צילום: אוניברסיטת דלפט

הכונן הקשיח הקטן ביותר בעולם

החוקרים ערכו מחווה לריצ'ארד פיינמן שאמר בשנות החמישים כי אם נוכל ליצור מערכת שתאפשר לנו לארגן אטומים פרטניים בתבנית מסודרת מאוד, ניתן יהיה לאחסן יחידת

ננו-מבנה מכסף בצורת "עניבת פרפר", עם נקודה קוונטית לכודה במרכזו (חץ אדום). צולם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים

ננו עניבות פרפר

בעתיד אולי אפשר יהיה לנצל את השליטה בצימוד הנקודות הקוונטיות לבניית מתגים עבור מחשבים קוונטיים, או עבור התקני הצפנה אשר יתבססו על תופעות קוונטיות –

אבחון מחלות זיהומיות. איור: shutterstock

גלאי מחלות

ערכת בדיקה קטנה יכולה לאבחן זיהומים בתוך 20 דקות, וכך לקצר בימים שלמים את זמן ההמתנה לתוצאות ולהציל חיים/שנה או קלי

תמונת מיקרוסקופ אופטי של הצטברות מולקולות ה- pNBAעל גבי צינוריות הפחמן הזעירות (CNTs) הצומחות.

בדרך לאלקטרוניקה מולקולרית

טכנולוגיה שפותחה בטכניון עשויה להחליף את שבבי הסיליקון בעולם האלקטרוניקה. הפיתוח מתפרסם בכתב העת Nature Communications

חסילון מסוג מנטיס במעבדה באוניברסיטת UC RIVERSIDE

חומרים חזקים במיוחד בהשראת חסילונים

חוקרים נמצאים כעת קרוב יותר לפיתוחם של חומרים מרוכבים חזקים במיוחד, זאת תודות לחסילון מנטיס, סרטן קטן ימי וצבעוני המפרק את מעטפת הטרף שלו באמצעות

שיטה להכנת נשאים לתרופות והמבנה הננומטרי שלהם. לכידת ושחרור התרופה תלויים בטמפרטורה הסובבת את מערכת הנשיאה. [באדיבות: Igor Potemkin/Scientific Reports]

ננו-כמוסות להובלה מדויקת של תרופות

צוות חוקרים בינלאומי הצליח לפתח סוג חדש לחלוטין של נשא תרופות המיועד להובלה מוכוונת של תרופות לאיבר הנגוע – ננו-כמוסות ג'ל בעלות מעטפת כפולה

דילוג לתוכן