אסטרופיזיקה

עננים זוהרים ובועות חלולות מציינים עריסת כוכבים עצימה בענן המגלני, במרחק של 160,000 שנות אור. קרדיט: ESA/Hubble & NASA, R. Indebetouw

האבל מצלם “עריסה” מסנוורת של כוכבים צעירים בענן המגלני הגדול

ענני גז זוהרים ובועות חלולות חושפים כיצד כוכבים שזה עתה נולדו מאירים, דוחפים ומעצבים מחדש את חומר הגלם שממנו נוצרו
מדענים זיהו דרך שמאפשרת לחומרי מזון לנוע מפני השטח של אירופה אל האוקיינוס שמתחת להם. קרח עם מלח יכול לשקוע דרך מעטפת הקרח ואולי להזין חיים במים האפלים שלמטה. קרדיט: NASA

ייתכן שהקרח בירח אירופה מספק בשקט חומרי מזון מקיימי חיים לאוקיינוס תת קרקעי נסתר

מודל חדש מציע שקרח עשיר במלח יכול “לצלול” דרך מעטפת הקרח ולהוביל חומרים מפני השטח למעמקים – נתיב אפשרי להזנת סביבה תומכת־חיים בירח של צדק
הדמיית אמן של HD 137010b. credit: NASA/JPL–Caltech/Keith Miller (Caltech/IPAC).)

מועמד לכוכב לכת חוץ־שמשי בגודל כדור הארץ והקפה של שנה – אבל עולם קפוא

כוכב לכת סלעי אפשרי, גדול בכ־6% מכדור הארץ, נראה כמי שמשלים הקפה בכ־355 יום ומקבל רק כ־29% מקרינת הכוכב שקולט כדור הארץ – מה שמעמיד אותו על סף “אזור המגורים”
הגלקסיה הספירלית אנדרומדה. כמעט כפילה של שביל החלב. המחשה: depositphotos.com

מדוע גלקסיות סמוכות בורחות מאיתנו: מדענים פתרו לבסוף תעלומה בת חמישים שנה

צוות בין־לאומי בנה “תאומה וירטואלית” של סביבת שביל החלב ו־אנדרומדה ומצא שהתפלגות מסה פחוסה, עם חללים גדולים מעל ומתחת, מאזנת את הכבידה ומיישבת תעלומה שנידונה מאז ימי אדווין האבל
שילוב אינפרה־אדום וקרני־X  חושף צביר מתהווה עם גז חם – כבר מיליארד שנים אחרי המפץ הגדול. מתוך המאמר בנייצ'ר.

צביר גלקסיות בראשית היקום: ווב וצ’נדרה מצאו גז חם מוקדם מהצפוי

שני טלסקופי החלל חשפו צביר גלקסיות מתהווה (“protocluster”) שבו מופיע גם ענן גז חם פולט קרני־X, סימן ל”חימום ויריאלי” ולקריסה גרביטציונית מתקדמת – כבר כאשר היקום היה בן כמיליארד שנים.
סופרנובה. המחשה: depositphotos.com

אותות רדיו חושפים את שנותיו האחרונות של כוכב לפני סופרנובה אלימה

ניטור שנמשך כ-18 חודשים הראה שהכוכב פלט גז עשיר בהליום בשנים האחרונות לחייו; הנתונים מרמזים על מערכת בינרית ועל “חלון” חדש לחקר מות כוכבים באמצעות רדיו

ווב מצלם את “נשימת הסיום” של כוכב דמוי־שמש בערפילית הסליל

התצפית האינפרא־אדומה החדה ביותר עד כה של ערפילית פלנטרית קרובה חושפת קשרי גז ואבק דמויי־שביטים וממחישה כיצד חומר מכוכב גווע הופך לזרעי מערכות עתידיות
הדמיית מחשב המראה חורים שחורים עוללים גדלים בגלקסיה צעירה ביקום המוקדם. קרדיט: Dr John Regan

הדמיות חדשות מציעות פתרון: כך חורים שחורים גדלו מהר לעל־מסיביים ביקום המוקדם

מחקר סימולציות טוען שהיקום הצעיר היה כאוטי ועשיר בגז צפוף, ואפשר גם ל“זרעים קלים” לעבור פרקי “זלילה” שחצו את מגבלות הגדילה המקובלות
מפת השמים שיצר טלסקופ החלל גאיה. (credit: ESA)

מפת דרכים לנייטרינו בשביל החלב עשויה לכוון את הציד אחר מקורות גלקטיים

מודל חדש מדרג אזורים בגלקסיה שבהם צפוי שטף נייטרינו גבוהה, בהקשר של כוכבים מסיביים וגז בין-כוכבי
טלסקופ החלל הזעיר פנדורה. (NASA Scientific Visualization Studio)

נאס״א שיגרה את טלסקופ החלל הזעיר פנדורה לחקר אטמוספרות של 20 כוכבי לכת חוץ שמשיים

הטלסקופ ימדוד בו־זמנית אור נראה ואינפרה־אדום כדי להפריד בין “רעש” מהכוכב המארח לבין חתימת האטמוספרה, ותסייע לשפר תצפיות של טלסקופ החלל ג'יימס ווב
גלקסיה עם מוט. המחשה: depositphotos.com

גלקסיה עם מוט כוכבים כפי שהייתה לפני כ־11.5 מיליארד שנים

אפקט סויאנוב זלדוביץ'. קרדיט: Lingxiao Yuan

גז תוך־צבירי חם במיוחד התגלה בצביר גלקסיות צעיר – מוקדם מהתחזיות

מדידה ב־ALMA ואפקט סוניאייב–זלדוביץ’ מצביעה על “חימום יתר” כ־1.4 מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול, ומאתגרת מודלים של היווצרות צבירי גלקסיות
הדמיית אמן של מזג האוויר החללי סביב ננס ה-M TIC 141146667. הטורוס של גז מיונן מעוצב על ידי השדה המגנטי והסיבוב של הכוכב, עם שני גושים צפופים ומהודקים בשני צדדים מנוגדים של הכוכב. קרדיט: Illustration by Navid Marvi, Carnegie Science

תחנות מזג אוויר חללי טבעיות עשויות לעזור להבין מה הופך כוכבי לכת לראויים למגורים

טורוס פלזמה קרה סביב ננסים אדומים צעירים גורם להתעמעמות מחזורית – ומספק “תחנת מזג אוויר חללי” למדידת חלקיקים ושדות מגנטיים מרחוק
מערך הטלסקופים אלן. קרדיט: SETI Institute

נצנוץ של פולסר מגלה את המרקם הנסתר של החלל

מעקב של מכון SETI במערך הטלסקופים אלן במשך כעשרה חודשים הראה כיצד נצנוץ פולסרים משתנה לאורך זמן ויוצר עיכובים זעירים שמחייבים תיקון במדידות תזמון מדויקות. הנצנוץ העדין של פולסר מגלה
עדשת כבידה מעוותת עצמים הנמצאים מאחוריה. המחשה: depositphotos.com

עצם מסתורי מערער את המודלים הפשוטים של חומר אפל

מקרה תצפיתי חריג: עצם בעל מסה בסדר גודל של מיליון מסות שמש, שאין לו “מקבילה” ברורה בין עצמים מוכרים, עשוי להיות תוצאה של התנגשות בין סוגים שונים של חומר אפל
כוכב לכת מחוץ למערכת השמש. המחשה: depositphotos.com

בפעם הראשונה: כוכב לכת נווד “נשקל” ונמדד בזכות תצפיות מהקרקע ומהחלל

אירוע מיקרו עדשה שנצפה גם בסקרים קרקעיים וגם ב-Gaia אפשר למדוד פרלקסה, לשבור את בלבול המסה-מרחק, ולהעריך מסה בסדר גודל של שבתאי
תמונת VLT של שריד כוכב היוצר גל הלם בזמן שהוא נע בחלל (קרדיט: ESO / K. Ilkiewicz and S. Scaringi ואח׳; רקע: PanSTARRS)

אסטרונומים תיעדו גל הלם מסתורי סביב ננס לבן — ואין עדיין הסבר מלא

תצפיות של הטלסקופ הגדול מאוד VLT בצ'ילה חושפות ערפילית בצורת “גל הלם קשת” סביב מערכת בינארית שקטה לכאורה וללא דיסקה, ומרמזות על “מנוע” מגנטי שעדיין אינו מובן
העין נמשכת מיד, בתמונת החודש החדשה של טלסקופ החלל ג'יימס ווב (NASA/ESA/CSA), אל “המפלצת” שבמרכז: צביר הגלקסיות Abell S1063. זהו אוסף ענק של גלקסיות, המרוחק כ־4.5 מיליארד שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים גרוּס (העגור), והוא שולט בשדה הראייה. במבט קרוב יותר נראים סביבו פסים זוהרים וקשתות מעוקמות — תוצר של עדשת כבידה — ודווקא הם מושכים את תשומת לבם של החוקרים: הקשתות הללו הן דימויים מוגדלים ומעוותים של גלקסיות חיוורות ועתיקות מן היקום הרחוק.

טלסקופ החלל ווב מגלה שגלקסיות חיוורות היו נפוצות יותר בתחילת היקום

ניתוח תצפיות עמוקות מצביע שגלקסיות קטנות עשויות להסביר חלק גדול מקצב יצירת הכוכבים בשחר הקוסמי – אך נדרש אימות נוסף
עדשת כבידה מעוותת עצמים הנמצאים מאחוריה. המחשה: depositphotos.com

עצם מסתורי מאתגר את מודלי החומר האפל המקובלים

ניתוח עדשת-כבידה מצביע על גוף “בגודל מיליון שמשות” עם מבנה שלא דומה לשום עצם מוכר – ואולי רומז שחומר אפל אינו “חלק” כפי שחשבנו
התרשמות אמן המראה את דיסקת הספיחה סביב חור שחור, שבה האזור הפנימי של הדיסקה מתנודד. בהקשר הזה, ההתנודדות מתייחסת לכך שהמסלול של חומר מסביב לחור השחור משנה כיוון סביב הגוף המרכזי. קרדיט: NASA

אסטרונומים מאמתים תיאוריה של איינשטיין: חור שחור מעוות את המרחב-זמן

תצפית ישירה ראשונה של תופעת "גרירת המסגרת" מאשרת ניבוי בן מאה שנים מתורת היחסות הכללית
תמונה של התפשטות היקום שיצרה בינה מלאכותית. קרדיט: ZARM, Universität Bremen (AI generated)

מה אם האנרגיה האפלה לא קיימת? תאוריה חדשה עשויה לכתוב מחדש את התפשטות היקום

חוקרים מציעים שההתפשטות המואצת של היקום יכולה לנבוע מהגאומטריה של המרחב־זמן ומהרחבה של תורת הכבידה – בלי להוסיף “רכיב מסתורי” למשוואות כדי להתאים לתצפיות
הגלקסיה NGC 4535 עם זרועות מסתחררות מלאות בכוכבים צעירים כחולים וערפיליות ורודות בצילום של האבל. קרדיט: ESA/Hubble & NASA, F. Belfiore, J. Lee and the PHANGS-HST Team

האבל חושף את "הגלקסיה האבודה" עם כוכבים שזה עתה נוצרו

האבל חושף את "הגלקסיה האבודה" כספירלית מלאת חיים עם כוכבים חדשים שנוצרו ועננים זוהרים של אנרגיה קוסמית.
החומר האפל מעוות את החלל-זמן. המחשה: depositphotos.com

קוד חדש מאפשר לדמות את “החיים הנסתרים” של החומר האפל בתוך הילות גלקטיות

חוקרים ממכון פרימטר פיתחו את KiSS-SIDM, כלי חישובי שמגשר על משטרי ביניים במודל של חומר אפל בעל אינטראקציות עצמיות, ועשוי לשפר את ההבנה של קריסת ליבות ואפילו היווצרות חורים שחורים
התרשמות אמן של חומר נע בספירלה פנימה, נמשך על ידי הכבידה החזקה של חור שחור על-מסיבי מרכזי, ויוצר "דיסקת ספיחה". קרדיט: Dimitrios Sakkas (tomakti), Antonis Georgakakis, Angel Ruiz, Maria Chira (NOA)

תצפיות חדשות: הקשר בין קרינת UV לרנטגן בקוואזרים השתנה עם הזמן הקוסמי

מחקר בינלאומי מצא שהמיתאם הוותיק בין פליטות ה־UV והרנטגן של קוואזרים אינו קבוע לאורך ההיסטוריה של היקום – רמז לכך שמבנה דיסקת הספיחה וה“עטרה” סביב חורים שחורים על־מסיביים אינו אוניברסלי
סדר מתוך תנועה. צילומים: אוניברסיטת תל אביב.

החיים מתוך התנועה:תגלית חדשה חושפת כיצד סדר נולד מתוך סיבוב

חוקרי אוניברסיטת תל אביב גילו שחלקיקים שמסתובבים בכיוונים מנוגדים בנוזל מסתדרים מעצמם לשרשראות “אקטיביות” דמויות פולימר, שנעות, מסתובבות ומחליפות “בני זוג” — תופעה שעשויה להאיר תהליכי ארגון עצמי בטבע ולהוביל
המחשה אומנותית: התנגשות אלימה בין שני גופים מסיביים במסלול סביב הכוכב פומלהוט. קרדיט: NASA, ESA, STScI, Ralf Crawford (STScI)

מה שנראה כמו כוכב לכת היה בעצם התרסקות קוסמית

במשך שנים שימש “פומלהוט b" אחת הדוגמאות המפורסמות לכוכב לכת חוץ־שמשי שנצפה ישירות. עכשיו התגלה כי הגוף שנצפה לא היה כוכב לכת "בוגר" ושהאור שנצפה הוא תוצאה של התנגשויות בענן
משמאל: שדה הכוכבים סביב הגלקסיה המארחת של GRB 250702B; מימין: תקריב של הגלקסיה מטלסקופ ג’מיני צפון, לאחר יותר משעתיים תצפית, כשהגלקסיה עדיין נראית חיוורת בגלל האבק. קרדיט: International Gemini Observatory/CTIO/NOIRLab/DOE/NSF/AURA.

פרץ קרינת גמא שובר שיא נמשך יותר משבע שעות ומאתגר את ההסברים הקיימים

תצפיות אינפרה־אדום ואופטיקה ממצפי NOIRLab וג’מיני מצביעות על סילון רלטיביסטי שנוצר בסביבה צפופה ומאובקת במיוחד בגלקסיה מסיבית
כוכב ניוטרונים. המחשה: depositphotos.com

כוכב נייטרונים שנעלם כמעט מהרדאר חזר והתבהר פי מאה

כוכב נייטרונים מרוחק מתעורר מחדש באופן בלתי צפוי, ומשחרר קרינת רנטגן חזקה שאולי תגלה מה מזין את הכוכבים הכי קיצוניים ביקום.
כוכב לכת גדול קרוב לשמש שלו (צדק חם). המחשה: depositphotos.com

שיטה חדשה חושפת: חלק מכוכבי הלכת מסוג צדק-חם נדדו פנימה “בשקט” בתוך הדיסקה

חישוב זמני עיגול מסלול ליותר מ-500 כוכבי לכת מצביע על קבוצה שלא יכלה להגיע למסלול הנוכחי בנדידה כאוטית – ומרמז על נדידת דיסקה מסודרת
מונטאז' של שמונה מערכות עדשות כבידה בעלות השהיית זמן. במרכז כל תמונה נמצאת גלקסיה שלמה, והנקודות הבהירות בטבעות סביבן הן תמונות של קוואזרים מאחורי הגלקסיה, המופעלות על ידי עדשות כבידה. תמונות אלו הן בצבעים מלאכותיים והן מורכבות מנתונים מטלסקופים ומכשירים שונים. קרדיט: ©2025 TDCOSMO Collaboration et al. CC-BY-ND

עדשות כבידה חושפות תפנית בהתפשטות היקום

מדידות חדשות המשתמשות בעדשות כבידה מצביעות על כך שקצב ההתפשטות הנוכחי של היקום אינו תואם את האותות מהיקום המוקדם
הטלסקופ סוברו בהוואי. קרדיט: Hideaki Fujiwara, NAOJ

כוכב לכת פי 18 מצדק התגלה במרחק 271 שנות אור בעזרת טלסקופ סובארו ותוכנית OASIS

באמצעות שילוב חזק של מדידות מהחלל והצילום המתקדם של טלסקופ סוברו בהוואי, אסטרונומים גילו שני נלווים נדירים, שאחד מהם מאפשר בדיקה חשובה של טלסקופ החלל רומן
מדידות חדשות ברמת דיוק גבוהה של המסות של זרחן-26 וגופרית-27 הבהירו כיצד מתרחשות תגובות גרעיניות במהלך התפרצויות קרני רנטגן נפיצות בכוכבי נייטרונים (הדמיית אמן). המחשה: depositphotos.com

מפענחים את ההתפוצצויות הכי חזקות ביקום: נתונים חדשים על התפרצויות קרני רנטגן

מדידות מדויקות חדשות של המסות של שני איזוטופים נדירים משנות את הבנתנו לגבי תגובה קריטית בהתפרצויות קרני רנטגן
במחקר בודקים EMRIs (הסתחררויות פנימה ביחס מסות קיצוני): מערכות שבהן גוף דחוס שהוא קטן יחסית (לדוגמה, חור שחור שנוצר מקריסה של כוכב אחד) מקיף ובהדרגה נע פנימה אל חור שחור הרבה יותר מסיבי שבדרך כלל נמצא במרכז של גלקסיה. בזמן המסע הזה פנימה, הגוף הקטן יותר יוצר אות רציף של גלי כבידה. קרדיט: ESA

גלי כבידה עשויים לחשוף חומר אפל נסתר סביב חורים שחורים מסיביים

מודל יחסותי מלא מציע שחתימת ה-EMRIs - הסתחררויות פנימה של חור שחור קטן אל חור שחור על-מסיבי תישא “טביעות אצבע” של ריכוזי חומר אפל, שגלאים עתידיים כמו LISA יוכלו למדוד
מערכת הכוכבים GK פרסי, שבה התרחשה התפרצות נובה מפורסמת, כפי שהיא נראית בטלסקופ הרנטגן צ’נדרה. נובה בהירה אף יותר צפויה להתפרץ ממערכת V Sagittae במהלך המאה הבאה. (קרדיט: NASA Goddard)

הכוכב הקניבל V Sagittae: מחקר חדש ממפה את המערכת שבדרך לסופרנובה באור יום

ניתוח ספקטרוסקופי עדכני מגלה שננס לבן רעב ובן זוגו במסה סולארית, עטופים בדיסק גז ענק ומקור רנטגן רך במיוחד, בדרך לנובה נראית־עין בשנים הקרובות ולסופרנובה בהירה במיוחד במאה ה־21
תצלום המחשה שלWASP-107b . הצפיפות הנמוכה של כוכב הלכת והקרינה העזה מכוכב האם שלו מאפשרות להליום לברוח מן הפלנטה וליצור מעטפת אסימטרית, נרחבת ודלילה סביבו. תצפיות באורך גל אינפרא־אדום באמצעות טלסקופ החלל ג'יימס ווב מאפשרות לראות את התופעה הזו. קרדיט: University of Geneva/NCCR PlanetS/Thibaut Roger

טלסקופ החלל ג'יימס ווב חושף כוכב לכת "סופר־נפוח" שמאבד את אטמוספירת ההליום שלו

צוות בינלאומי גילה ענני הליום עצומים הנודדים הרחק מכוכב הלכת החוץ־שמשי WASP-107b.
האיור מציג את כוכב הלכת החוץ־שמשי TRAPPIST-1e, שגודלו דומה לכדור הארץ (למטה מימין), בעת שהוא חולף מול הכוכב המארח המתפרץ שלו במערכת TRAPPIST-1. קרדיט: NASA, ESA, CSA, J. Olmsted (STScI)

טלסקופ החלל ג'יימס ווב זיהה מתאן בכוכב לכת TRAPPIST-1e – המדענים מזהירים מפני מסקנות חפוזות

רמזים למתאן בכוכב לכת דמוי־ארץ באזור החיים של TRAPPIST-1 מעוררים תקווה לרמזי חיים, אך ניתוח חדש מצביע על כך שהאות עשוי להיות "רעש" מהכוכב המארח – ונדרשות תצפיות נוספות כדי
המערכת הכפולה שאחד מחבריה הוא החור השחור Cygnus X-1. מתוך ויקיפדיה

תצפיות בטלסקופ שהופעל מכדור פורח חושפות איך חומר נופל אל החור השחור ברבור X-1

צוות חוקרים השתמש בטלסקופ XL-Calibur הנישא בכדור פורח כדי למדוד בפירוט חסר תקדים קרני רנטגן מקוטבות מהחור השחור ברבור X-1 (Cygnus X-1), ולחשוף רמזים חדשים לאופן שבו חומר לוהט מתפתל,
תמונות חזיתית (משמאל) ומהצד (מימין) של דיסקת גז גלקטית. תמונות אלה של פיזור גז אחרי פיצוץ סופרנובה נוצרו על ידי מודל הלמידה העמוקה החלופי. קרדיט: RIKEN

טכנולוגיית AI חדשה ממפה 100 מיליארד כוכבים בגלקסיה שלנו בדיוק ומהירות חסרי תקדים

שילוב מודל למידה עמוקה עם הדמיה פיזיקלית חוסך עשרות שנות חישוב ומאפשר לעקוב גם אחרי סופרנובות וגם אחרי האבולוציה הגלקטית לטווח ארוך
כששני חורים שחורים מתנגשים, הם משחררים גלי כבידה המאפשרים למדענים לקבוע את המסה והסחריר שלהם. בינואר 2025 LIGO רשם את GW250114, האות הכי הברור עד היום של מיזוג חורים שחורים, המספק תובנות חדשות על הענקים הקוסמיים המסתוריים האלה. קרדיט: Maggie Chiang for Simons Foundation

הוקינג צדק: נתונים חדשים מאשרים שחורים שחורים לעולם לא מתכווצים

אות הכבידה החד והבהיר ביותר שנמדד עד כה, GW250114, מאפשר לשיתוף הפעולה LIGO–Virgo–KAGRA לבדוק בדיוק חסר תקדים את משפט השטח של הוקינג ואת התחזית של איינשטיין שחורים שחורים "מצלצלים" אחרי
זוהר רדיו חלש מהיקום המוקדם טומן בחובו אולי רמזים נסתרים על הכוכבים הראשונים. המחשה: depositphotos.com

אות רדיו בן 13 מיליארד שנה עשוי לחשוף את הכוכבים הראשונים ביקום

צוות בינלאומי בראשות אוניברסיטת קיימברידג' מראה כי אות ה־21 סנטימטר מאטומי מימן בשחר הקוסמי רגיש למסת הכוכבים הראשונים (אוכלוסיית III), וכי מצפי הרדיו REACH ו־SKA יוכלו למפות דרכו איך היקום
התרשמות אמן של כוכב לכת חוץ־שמשי דמוי-ארץ, עטוף בעננים ובהם ביוטה צבעונית. קרדיט: Adam B. Langeveld / Carl Sagan Institute עיבוד על בסיס NASA/Ames/JPL-Caltech

אסטרונומים גילו "סופר־ארץ" שעשוי להיות ראוי לחיים, במרחק 18 שנות אור בלבד

כוכב הלכת הגדול פי 4 מכדור הארץ נמצא במסלול שבו מתאפשר קיומם של מים נוזלים, שהם הבסיס לחיים
הדמיית אמן של כוכב לכת חוץ-שמשי דמוי ארץ מעונן עם ביוטה צבעונית בעננים. קרדיט: Adam B. Langeveld/Carl Sagan Institute. Adapted from NASA/Ames/JPL-Caltech

מדענים פיתחו "מפתח צבעוני" לאיתור חיים חוץ־ארציים בענני כוכבי לכת

צוות מאוניברסיטת קורנל ומכון קרל סייגן מדד ספקטרומים של מיקרואורגניזמים צבעוניים בענני כדור הארץ, ויצר מדריך צבעים שיעזור לזהות ביופיגמנטים כחתימות ביולוגיות בעננים של כוכבי לכת חוץ־שמשיים מעוננים
סופרנובה מסוג Ia - האם היקום מאט? המחשה: depositphotos.com

האם היקום מאט?

מערכת השמש. המחשה: depositphotos.com

ניתוח גלקסיות רדיו מגלה: מערכת השמש נעה ביקום פי שלושה מהר יותר מהצפוי

קוסמולוגיה, אסטרופיזיקה, מערכת השמש, מהירות מערכת השמש, גלקסיות רדיו, אנאיזוטרופיה, דו-קוטב קוסמולוגי, מודל קוסמולוגי סטנדרטי, LOFAR, טלסקופי רדיו, אוניברסיטת בילפלד, Physical Review Letters, מבנה היקום
מבט מרשים של האבל על NGC 1511 מגלה גלקסיה ספירלית שתהפוכות קוסמיות עיצבו אותה. הגלקסיה שהייתה מעורבת בעבר במפגשים דרמטיים עם שכנותיה הקטנות יותר, עדיין נושאת את הצלקות - זרועות מעוקמות, גז מעוות וגשר מימן חלש שמחבר אותה לנלווית סמוכה. קרדיט:  ESA/Hubble & NASA, D. Thilker

הגלקסיה הספירלית הכאוטית הזאת עדיין מתאוששת מהתנגשות קוסמית

ההיסטוריה הכאוטית של NGC 1511 עם גלקסיות סמוכות השאירה אותה מחוברת באמצעות זרמי גז ומלאה במבנים מעוותים
תצפיות מהירות באמצעות ה־VLT של המצפה האירופי הדרומי (ESO) חשפו את מותו המתפוצץ של כוכב בדיוק כשהדף הפיצוץ פרץ מבעד לפני הכוכב. לראשונה חשפו אסטרונומים את צורת הפיצוץ בשלבו המוקדם והחולף ביותר. שלב קצר זה לא היה ניתן לצפייה אפילו יום לאחר מכן, והוא מסייע לענות על מכלול שאלות לגבי האופן שבו כוכבים מסיביים הופכים לסופרנובות. צילום: ESO

צורת פיצוץ סופרנובה נחשפה שעות לאחר הגילוי

26 שעות לאחר גילויה בגלקסיית NGC 3621 (כיוון קבוצת הידרה, כ־22 מיליון שנות אור), תצפיות ספקטרופולרימטריה בטלסקופ ה־VLT של ESO חשפו לראשונה את הגאומטריה המוקדמת של הפיצוץ — כשההלם בקע