מבקר המדינה קורא לשקול הוצאת המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה

השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא בחר לסיים את כהונתו כמבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בפרסום דוח  "היבטים בפעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה" ומתח ביקורת על וועדות התכנון שהחליטו להרחיב את בתי הזיקוק ולא להרחיבם. "משרדי הממשלה וגופי התכנון אימצו עמדות התומכות בתוכניות פיתוח במפרץ שלמצער אינן תורמות להפחתת הזיהום"

מדידה חלקית של מזהמים, פיקוח לקוי עד כמעט לא קיים על המפעלים, רשויות תכנון המוטות בעד הטייקונים ולא הציבור, חתול השומר על השמנת (המפעלים הם אלו המבצעים את הדגימות) ועוד. אלה הם חלק מהממצאים החמורים של מבקר המדינה בדוח מיוחד שפרסם השבוע, הדו"ח האחרון של מבקר המדינה היוצא השופט בדימוס יוסף חיים שפירא.

כותב שורות אלה התחיל למעשה את הקריירה העיתונאית (לרבות הבנת תחומים מדעיים ובפרט השתלמות בכימיה) כשדיווחתי על סוגיות זיהום האוויר בחיפה בשנות השמונים במסגרת עבודתי ככתב העיתון המקומי "כלבו" שהיה אז בשיאו. אותם טענות הושמעו גם אז – חריגות מהתקן, חשש להגברת רמת תחלואת הריאות באיזורים בחיפה ובסביבתה הפונים למפרץ, הזזת מכל האמוניה והסכנה מקרבתם של בתי הזיקוק והתעשיות הפטרוכימיות הן בשל תקלות, והן בשל אירוע בטחוני (כפי שהיה לאחר מכן במלחמת לבנון השניה בשנת 2006).

גם אז פורסם פרק שלם בנושא באחד מדוחות מבקר המדינה, אך שום דבר לא השתנה, להפך, המצב החמיר. המעבר של בתי הזיקוק מידי הממשלה לידיים פרטיות לא הואיל בלשון המעטה לשיפור המצב. כמה אירועים חריגים ובהם שריפה שפרצה בבתי הזיקוק ב-25/12/2017, ביטול עבודת צוות מחקר מהטכניון ואוניברסיטת חיפה, ואישור ההרחבה שניתן לבתי הזיקוק העלו למודעות הציבורית בפעם הראשונה מאז הוקמו בתי הזיקוק לפני כמעט מאה שנה – שאפשר גם להוציא אותם משם. עכשיו גם מבקר המדינה מצטרף לעמדה זו, אם כי בזהירות.

מבקר המדינה , השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם (24/06/2019), דוח ביקורת מיוחד היבטים בפעולות הממשלה בנושא זיהום האוויר במפרץ חיפה.

מדינת ישראל היא מדינה מפותחת המשתרעת על פני שטח גיאוגרפי קטן ומאופיינת בשיעור גבוה של גידול אוכלוסין, בנתוני צריכה גבוהים ובתעשייה מזהמת. כל אלה גורמים לפגיעה ניכרת בסביבה, שיש לה השפעות שליליות על בריאות האדם, על החי והצומח ועל משאבי האוויר, הקרקע והמים. אזור מפרץ חיפה הוא ממוקדי הזיהום הסביבתי הבולטים בישראל. בסמוך לריכוזי אוכלוסייה מרוכזת בו פעילות תעשייה אינטנסיבית הכוללת, בין היתר, בתי זיקוק, מתקני אחסון דלקים, מפעלי תעשייה כימית ופטרוכימית ומפעלי תעשייה אחרים. בנוסף, מצויות באזור המפרץ תשתיות לאומיות ובהן נמל ימי, שדה תעופה ותחנת כוח.

דוח זה נוגע בעתיד חיינו באזורי מוקדי זיהום סביבתי ובסיכונים הנובעים מהם.

להלן הרחבה לגבי כמה מהליקויים המרכזיים:

התוכנית הלאומית בעניין מפרץ חיפה: ב-2015 גיבש המשרד להג"ס את התוכנית הלאומית מפרץ חיפה ופעל לקדם אותה. עם זאת, הדוח העלה ליקויים באופן גיבושה של התוכנית, בנושאים נדרשים שנעדרו ממנה, באופן הדיווח לציבור על יישומה ובמידת העמידה בלוחות הזמנים וביעדים שנקבעו בה, שחלקם טרם הושג גם כיום.

איכות אוויר ומדידת מזהמים במפרץ חיפה: עדיין יש מזהמים שערכי איכות האוויר שלהם לא השתפרו, השתפרו מעט או חורגים מהנדרש על פי חוק. חריגות כאלו קיימות במוקדי זיהום נוספים בארץ.

לצד זאת, משקף הדוח מגבלות טכנולוגיות ואחרות (חלקן קיימות בכל העולם) המובנות במערך הניטור והדיגום, כך שמספר ניכר של חומרים מזהמים נותר מחוץ ליכולת הזיהוי, המדידה וההתרעה של מערך הניטור והדיגום. הדבר גורם לחוסר ודאות לגבי חלק ניכר מהמזהמים המצויים בפועל באוויר והשפעותיהם על בריאות הציבור והסביבה.

זיהום אוויר ותחלואה: שיעור התחלואה באזור מפרץ חיפה במחלות מסוימות  גבוה מהממוצע הארצי – למשל, תחלואה עודפת של מבוגרים בסרטן, במחלות לב ובמחלות נשימה וכן, החמרה של אסתמה אצל ילדים.

אולם, בחלוף שנים רבות מהעלאת הצורך בהעמקת המחקר ובגיבוש מסד נתונים בריאותיים מלא ומעודכן ושלוש שנים מהחלטת הממשלה בעניין, בפועל כמעט לא השתנה דבר – תשתית הנתונים העומדת לרשות מקבלי ההחלטות עודנה חסרה באופן מהותי.

פיקוח על מפעלים: עלתה שורה של ליקויים משמעותיים בניהול מערכי הניטור הרציף והדיגומים בארובות המפעלים. ליקויים אלו אינם מאפשרים למשרד להג"ס ולציבור לקבל תמונת מצב מהימנה ומדויקת על ריכוז המזהמים הנפלטים מהמפעלים. המדובר בין היתר: (1) אי עמידה של מרבית המפעלים בדרישות נוהל ניטור ארובות לרבות אי ביצוע בדיקות כיול של מערכות הניטור שבארובותיהם. (2)  במשך שש שנים ביצעו 12 מ-14 המפעלים שבמפרץ חיפה ניטור ב-42 ארובות שלהם שלא בהתאם לנוהל הניטור שקבע המשרד. (3) כשליש מהארובות במפרץ חיפה לא עמדו במשך שנים רבות (לפחות עד אוקטובר 2017) בדרישות נוהל דיגום בארובות ולא נדגמו.

את הדגימות בארובות המפעלים מבצעות חברות דיגום המתקשרות עימם במישרין. הדבר עלול לפגוע באי-התלות של חברות הדיגום במפעלים ששכרו את שירותיהן ובכך לפגוע באינטרס הציבורי.

הטייה תכנונית

אכיפה סביבתית: המשרד להג"ס אינו מרבה למצות את הליכי האכיפה המינהליים (למשל באמצעות הפקת צווים או הטלת עיצומים) ואת הליכי האכיפה הפליליים.

במחוז חיפה מתבצעת אכיפה מינהלית מועטה, עד להימנעות כמעט מוחלטת משימוש בכלי אכיפה מינהליים מחמירים יותר כמו צווים מינהליים.

ריבוי החריגות, הפרות החוקים וההוראות והתקלות במפעלי קבוצת בז"ן בשנים האחרונות מלמדים על חולשות ממשיות של המשרד להג"ס בכל הנוגע להפעלת אמצעי האכיפה השונים העומדים לרשותו.

תכנון סטטוטורי: תמ"א 30 – תוכנית המתאר של אזור מפרץ חיפה, שנועדה ליישב בין הקונפליקטים באזור וליצור בלמים ואיזונים בין הצרכים השונים – לא אושרה עד למועד סיום הביקורת בשנת 2019.

נוצרה הטיה של ההליך התכנוני של תמ"א זו בעיקר בשל שיקולי תחבורה ושיקולים כלכליים וכן, בשל מעורבות של בעלי עניין בנושא. עקב כך, חלק נרחב ומהותי מהשטח שעליו הייתה התוכנית אמורה לחול נגרע ממנה. בכך, עלול שיופר האיזון בין האינטרסים הסביבתיים והבריאותיים לבין האינטרסים המשקיים והכלכליים.

יתרה מכך, משרדי הממשלה וגופי התכנון אימצו עמדות התומכות בתוכניות פיתוח במפרץ שלמצער אינן תורמות להפחתת הזיהום.

מכרז להקמת מפעל אמוניה: עבודת המטה וההכנה שביצעו הגורמים הממשלתיים בנושא המכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה באזור מישור רותם, לפני החלטת הממשלה בנידון, לרבות בדיקת החלופות, לקו בחסר והדבר פגע הן ביכולתם לקבל החלטות מיטביות והן ביכולתם ליישמן.

כך למשל, הם לא עסקו באופן ממצה בשאלות יסוד הקשורות ביבוא האמוניה ואחסנתה; בשאלה האם המדינה צריכה בכלל להיות מעורבת בהסדרת אספקת האמוניה; בשאלת הכדאיות הכלכלית של הקמת מפעל כאמור; ובהערכה עדכנית של צורכי המשק וצורכי החירום בתחום זה.

סיכונים מצרפיים מחומרים מסוכנים: מדובר בסכנה לתגובות שרשרת באזור מפרץ חיפה שהוא שטח קטן, שבסמוך לו אזורים מאוכלסים, ויש בו ריכוז גדול ביותר של מפעלים ומתקנים המחזיקים בחומרים מסוכנים.

אף על פי כן, יישום החלטת הממשלה בדבר הכנת סקר סיכונים מצרפי בנושא נמשך בצורה בלתי סבירה, אשר גורם גם לדחיית קבלת ההחלטות בנוגע לפעולות שיידרשו לנוכח ממצאיו והמלצותיו של הסקר זה לרבות פעולות להפחתת הסיכונים שיפורטו בו.

התמשכות ההליך נובעת, בין היתר, מקיום הליך אינטנסיבי וממושך של שיתוף המפעלים במפרץ חיפה והיוועצות בהם – דבר המעלה סימני שאלה לגבי מידת האיזון בה נוקט המשרד להג"ס ומידת מילוי חובתו לקבל החלטה מקצועית, עצמאית ובלתי תלויה.

כמו כן, רשות כבאות והצלה עדיין אינה ערוכה לאירוע חומרים מסוכנים שעלול לגרום להיווצרות תגובת שרשרת במפעלים באזור מפרץ חיפה ולשריפות שיפרצו בהם.

לדעת מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, ההתמודדות עם החולשות שחושף קובץ דוחות זה מחייבת את הממשלה לקיים עבודת מטה מקצועית ויסודית בדבר עתידו של מפרץ חיפה – וראוי שזו תיעשה על ידי ועדה ציבורית בלתי תלויה אשר תגבש את המלצותיה ותוצרי עבודתה ישמשו בסיס להכרעות הממשלה בדבר אופיו ופיתוחו של אזור חיפה. במסגרת עבודתה של הוועדה הציבורית, עליה להכריע בשאלה אם יש להעתיק את מפעלי התעשייה מאזור מפרץ חיפה או להשאירם באזור, במלואם או בחלקם. עבודת הוועדה בנושא עקרוני זה תתבצע תוך בחינה מחודשת ומדוקדקת של כמה הנחות יסוד שלפיהן פעלה הממשלה עד כה.

בשל קיומם של מוקדי זיהום וריכוזי חומרים מסוכנים נוספים בישראל, יש מקום להרחיב את תחום בדיקתה של הוועדה הציבורית כדי שתבצע גם הערכה לאומית כוללת של השפעתן של תעשיות ותשתיות על אזורים אחרים בארץ. במרכזה של ההערכה האמורה יש להעמיד את חזון המשק העתידי של מדינת ישראל ואת השאלה לאן מועדות פניו.

מבטה של המדינה, ששטחה קטן ואוכלוסייתה צפויה להכפיל ואף לשלש את עצמה בעשורים הבאים, צריך להיות מופנה אל הטווח הרחוק, לראות כיצד תוכל לפתח מנועי צמיחה עתידיים המשרתים את האינטרס הציבורי הרחב ולקדם תעשיות המבוססות על טכנולוגיות נקיות, וזאת למען הדורות הבאים.

תגובת עמותת אדם טבע ודין

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין: "דו"ח המבקר אומר היום את מה שאנחנו אומרים כבר במשך שנים. מפרץ חיפה ורמות זיהום האוויר שנפלטות ממנו הן סכנה בריאותית לתושבי חיפה והסביבה. השר להגנת הסביבה זאב אלקין, עם כניסתו לתפקיד, העמיד בראש סדר העדיפויות שלו תוכנית למלחמה בזיהום האוויר. המבקר היום קובע כי מדובר בתוכניות המתוכננות ללא תשתית מידע מספקת וללא מתודולוגיה סדורה, על יעדים לא מספקים, על עיכובים גדולים בביצוע חלק מהאמצעים שגובשו בתכנית, על מחסור בכוח אדם ליישום, על חוסר תיאום בין משרדי הממשלה הנוגעים לדבר, ועוד. בפניות רבות שביצענו למשרד להגנת הסביבה לגבי הצורך הדחוף בניהול ואכיפה יעילים כנגד המזהמים נתקלנו עד היום בהרבה דיבורים ובאפס מעשים. בימים אלו אנו מנהלים מאבק משפטי כנגד הרחבת מתחם בזן אשר אחראי לחלק משמעותי מזיהום האוויר במפרץ חיפה."

עו"ד ברכה מוסיף: "אני קורא לשר אלקין להסתכל לתושבי הצפון בעיניים ולפעול למניעה של הרחבת בזן, לקדם החמרה של תקני זיהום האוויר והסביבה לפעול לקידום מערכת ניטור מתקדמת, שקופה, של המידע הסביבתי עצמו (פליטות, היתרים, וכו') אשר תאפשר לקבל תמונה מקיפה ומלאה על כל מפעל ומפעל באזור".

נקודות התייחסות אדם טבע ודין לדו"ח המבקר:

דו"ח המבקר: איכות האוויר במפרץ חיפה והמחקר הנוגע לתחלואה מזיהום האוויר במפרץ חיפה

1. הבעיה: חוסר בעבודת מטה מסודרת בעת הכנת התכנית הלאומית למפרץ חיפה, והכנתה עם תשתית מידע חסרה, אי התייחסות למרכיב כוח האדם, ואי שיקוף המצב הקיים. (עמ' 14, 18,19 בדו"ח המבקר)

הפתרון של אדם טבע ודין:

השלמה מהירה ומלאה של מערך המחקרים והניטור הבריאותי עד לקבלת מידע כולל ואמין על היקף התחלואה מזיהום אוויר. עד שייכון מערך כזה יש צורך ליישם את עיקרון הזהירות המונעת לנקוט צעדים למניעת הנזק, להשלים מידע בנוגע להשפעה משולבת של מזהמי אוויר רבים, הקמת מערכת מידע שקופה על מפעלים ופריסת מערכות ניטור חדשניות לחישה מרחוק.

2. הבעיה: פער ניכר בין ההחלטות והתוכניות ובין יישומן, לרבות קשיים ביישום ובתיאום עם משרדי ממשלה אחרים שנוטלים חלק בתוכנית. ציטוטים נבחרים מתוך דו"ח מבקר המדינה: "קיים פער משמעותי בין ההחלטות לבין יישומן". (פרק זיהום אוויר ותחלואה עמ' 54.) "במבחן התוצאה – בחלוף שנים ארוכות מהעלאת הצורך בהעמקת המחקר האפידמיולוגי ובגיבוש מסד נתונים בריאותיים מלא ומעודכן, ושלוש שנים מקבלת החלטת הממשלה בעניין – כמעט דבר לא השתנה; תשתית הנתונים העומדת לרשות מקבלי ההחלטות בנושא הגנת הסביבה והבריאות במפרץ חיפה עודנה חסרה באופן מהותי". (פרק זיהום אוויר ותחלואה עמ' 59.)

הפתרונות של אדם טבע ודין: 

הגברת הפיקוח והאכיפה. הגדלה של כוח האדם הדרוש ליישום התוכניות. קיום מנגנון תיאום בין ממשלתי למפרץ חיפה בדומה לוועדה הבין משרדית לעניין הפחתת פליטות של גזי חממה. דיווח קבוע של המשרד להגה"ס בנוגע להתקדמות היישום של התוכנית הלאומית מפרץ חיפה שיכלול גם את פעולות המשרדים האחרים הנוגעים לדבר.

3. הבעיה: הקלה בתקנים ובערכי היעד של מזהמי אוויר, כפי שעולה בעמ' 34 לפרק איכות האוויר בדו"ח מבקר המדינה, "הביקורת העלתה כי בניגוד לאמור בהודעת הדובר ובדוחות הרבעוניים האמורים, חלה דווקא הקלה ניכרת בערכי היעד של המזהם האורגני הנדיף 1,3 – בוטדיאן, השייך למשפחת חומרי ה-NMVOC, לעומת הערכים שהיו קבועים בתקנות אוויר נקי משנת 2011…".

הפתרון של אדם טבע ודין:

החמרת תקני הסביבה. במסגרת חוק אוויר נקי יש צורך לערוך בדיקה וריוויזיה לתקני הסביבה (ערכי איכות האוויר וערכי היעד) אחת לחמש שנים. במסגרת הריוויזיה הנוכחית יש צורך להחמיר את ערכי הסביבה והיעד, ובפרט להפוך את התקן של החומר המסרטן בנזן מתקן סטטיסטי (שמותר לחרוג ממנו מספר פעמים בשנה) לתקן מוחלט.

יישום גישת "הבועה" מרחבית הקובעת מכסת פליטות כוללת לאזור. בלשון המבקר: "ראוי כי מדיניות ממשלת ישראל, באמצעות המשרד להגה"ס, משרד הבריאות ויתר המשרדים הנוגעים למקורות הפליטה תאמץ עמדה שמרנית באשר לכמות הפליטות שיש לאפשר במוקדי זיהום כמו מפרץ חיפה". כמובן שגישה זו אינה מתיישבת עם תכניות להגדלת הפליטות כגון התכנית להרחבת בז"ן, שבה תומך המשרד להגה"ס, ושאותה אנו דורשים לבטל.

הפיקוח והאכיפה של המשרד להגנת הסביבה על המפעלים במפרץ חיפה

הפתרון של אדם טבע ודין: כפי שדרשנו בערעור לבית המשפט העליון (שהוגש יחד עם ארגון מגמה ירוקה והקואליציה לבריאות הציבור), יש לבטל את ההחלטה לאשר את התכנית להרחבה התעשייה המזהמת במפרץ חיפה ולבחון אותה מחדש בהתאם לתשתית המידע הראוי והנדרש לקבלת ההחלטה המנהלית.

הבעיה:היעדר תשתית מידע מלאה ומפורטת על המצב הקיים של זיהום האוויר במפרץחיפה, כפי שאף עולה בעמ' 28 לפרק בדו"ח מבקר המדינה, "לא מן הנמנע כי המידע שדיווח המשרד להג"ס לציבור על כמויות המזהמים שנפלטים לאוויר במפרץ חיפה ועל ההפחתה שחלה בהן במשך השנים אינו המדויק ביותר שיכול היהלהיות." אזי בניגוד לעמדת המשרד להגנת הסביבה, אשר לעיתים טען כי נתונים אלו עומדים לרשותו במסגרת המפל"ס ומאגרים אחרים, מדו"ח מבקר המדינה עולה שמידע זה אינו בנמצא.

הפתרון של אדם טבע ודין: בחינה מחודשת ואישור של תמ"א מרחבית לאחר שיתוף ציבור שתגן על בריאות הציבור והחלת גישת בועה מרחבית על מפרץ חיפה. רק הסתכלות מרחבית על הזיהום, המתבססת על נתונים אמיתיים של הפליטות במפרץ ומצב זיהום אוויר במפרץ, תוכל להבטיח את בריאות הציבור במפרץ. יש לקבוע סף עליון לפליטות יחד עם גמישות כלפי מטה, וכך לפעול לצמצם את הפליטות במפרץ בהמשך התפתחותו.

2. הבעיה:המשרד להגנת הסביבה לא עושה שימוש בסמכותו להפסיק זיהומים בפועל,כפי שעלה גם לא מזמן בפרסום דו"ח מבקר המדינה בעניין האכיפה הסביבתית, המשרד להגנת הסביבה אינו מצליח להבטיח אכיפה נאותה של מפעלים מזהמים במדינה.

הפתרון של אדם טבע ודין: על המשרד לנקוט צעדים משמעותיים כנגד מתקנים מזהמים. בארגז הכלים החוקי של המשרד להגנת הסביבה ישנה גם אפשרות להוציא צו על פי סעיף 46 לחוק אוויר נקי. סעיף זה שכותרתו צו מינהלי להפסקת שימוש מתיר למשרד להגנת הסביבה להפסיק את פעולותם של מפעל או מתקן במקרה שניתן צו על פי סעיף 45 לחוק (כפי שנעשה בנוגע למפעלי מתחם בז"ן) ושגם היום ממשיכות להימדד חריגות מן המתחם.

תכנון סטטוטורי במפרץ חיפה וזיקתו למפגעי סביבה

1. הבעיה: היעדר ראייה מרחבית ומתכללת במפרץ חיפה היעדר חובה לצמצום זיהום האוויר באזור חיפה

הפתרון של אדם טבע ודין: בחינה מחודשת ואישור של תמ"א מרחבית לאחר שיתוף ציבור שתגן על בריאות הציבור והחלת גישת בועה מרחבית על מפרץ חיפה. רק הסתכלות מרחבית על הזיהום, המתבססת על נתונים אמיתיים של הפליטות במפרץ ומצב זיהום אוויר במפרץ, תוכל להבטיח את בריאות הציבור במפרץ. יש לקבוע סף עליון לפליטות יחד עם  גמישות כלפי מטה, וכך לפעול לצמצם את הפליטות במפרץ בהמשך התפתחותו.

2. הבעיה: גופים רבים פועלים ללא תיאום וללא שקיפות בקבלת החלטות גורליות בנוגע למפרץ חיפה בדומה לריבוי התכניות הסטטוטוריות הרלוונטיות למפרץ חיפה, כבר שנים רבות שמשרדים שונים בוחנים מאחורי דלתיים סגורות יוזמות שונות אשר באים לשנות את פניו של מפרץ חיפה.

הפתרון של אדם טבע ודין: כינוס וועדה ציבורית שתדון בסוגיה תוך כדי ניהול דיון ציבורי מקיף ושקוף

3. הבעיה: תסקירי השפעה על הסביבה במימון ויוזמת היזמים

הפתרון של אדם טבע ודין: ניתוק הקשר בין יוזמי תכניות עם פוטנציאל זיהום ותסקירי ההשפעה על הסביבה.  בדומה לעמדת המבקר, יש לבחון גישות ומודלים שונים בעולם שבהם המשרד להגנת הסביבה הוא האחראי הישיר על תסקירי השפעה על הסביבה והיועצים המבצעים אותו.

תגובת המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה מכיר בחשיבותה של ביקורת המדינה, ומשתדל להפיק ממנה לקחים. צמצום זיהום הוא הדבר החשוב ביותר לציבור והדבר המהותי ביותר העומד לנגד עיני המשרד, וכפי שגם צוין בדוח המבקר, פעולות המשרד בשנים האחרונות הובילו לשינוי מגמה, לצמצום הפליטות ולמגמת ירידה משמעותית ועקבית בריכוזי המזהמים  מפרץ חיפה ובכלל הארץ.

איכות האוויר היום במפרץ חיפה אינה שונה ממטרופולינים אחרים בישראל. המשרד להגנת הסביבה השקיע כוח אדם רב ויותר מ-100 מיליון שקל ביישום התוכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר במפרץ חיפה. בשנות התוכנית, שהחלה ב-2015, נרשמה במפרץ חיפה הפחתה של 56% מפליטות המזהמים האורגניים הנדיפים אף מעבר ליעד שהוצב בתוכנית, ומתחילת העשור להפחתה של כ-81%; הוקם בעיר אזור אוויר נקי הראשון בישראל המגביל כניסת רכבי דיזל מזהמים לשטחי המגורים בחיפה, וכבר בשנה הראשונה להפעלתו נמדדה הפחתה של כ-20% בריכוזי הפיח בעיר התחתית.

"בשנות תוכנית חיפה הגברנו את הפיקוח על המפעלים ושילשנו את מספר סיורי הפיקוח ובדיקות הפתע בארובות וכן הגברנו את האכיפה על המפעלים: הוצאנו 42 התראות ל-17 מפעלים; קיימנו 37 שימועים ל-16 מפעלים; הוצאנו ל-4 מפעלים 5 צווים למניעה או לצמצום של זיהום אוויר חזק או בלתי סביר לפי סעיף 45 לחוק אוויר נקי; הוצאנו 6 עיצומים כספיים ל-6 מפעלים על 16 הפרות בסכום כולל של כ-9.8 מיליון שקל."

"תכנון סטטוטורי: האחריות על קידום ואישור תכניות היא של מינהל התכנון במשרד האוצר. יצוין, כי הדיונים בתוכנית שהוביל מינהל התכנון הסתיימו כבר ב-2008 ולאחר מכן היו רק דיונים ספורדיים במערכת התכנון. עד לפני כשנתיים הרעיון של סגירה או העתקה של המפעלים מהמפרץ לא עלה כלל על הדעת  – ועל כן, הביקורת ב-2019 כעת היא ביקורת בדיעבד על עבודה שנעשתה לפני עשור. המשרד וידא בתהליך זה, ככל שביכולתו, כי דרישותיו הסביבתיות יובאו לידי ביטוי בכלל התוכניות, אך כאמור האחריות לקידום התוכניות ולאישורן היא של מינהל התכנון."

"בהמשך לאמירות המבקר באשר לעתיד המפעלים במפרץ חיפה: המשרד רואה חשיבות בכך שהממשלה תעשה עבודה נרחבת ומקיפה בנושא. המשרד להגנת הסביבה תומך בכל צעד שיוביל לשיפור איכות האוויר במטרופולין חיפה, ובכלל זה הזזת מפעלים ממיקומם הנוכחי – ומשאיר את ההיבט הכלכלי והאנרגטי למועצה הלאומית לכלכלה, למשרד האנרגיה ולמשרד האוצר."
מקבוצת בזן נמסר לאתרי החדשות שסיקרו את הדוח (לדוגמה גלובס): "קבוצת בזן תמשיך לפעול ולהשקיע תקציבים בצמצום השפעתה הסביבתית, בשקיפות, תוך עמידה בתקנים המחמירים העולם".

למאמר מקיף על זיהום האוויר במפרץ חיפה, כולל הסברים מדעיים על כל מזהם ומזהם באתר אקו ויקי

עוד בנושא באתר הידען:

• "משרד הבריאות מאשר: חיפה מובילה במספר חולי סרטן הריאות". הח"מ בעיתון כל-בו, 13/3/87
• חג החנוקה: זיהום אוויר חמור מהתעשיה בחיפה ומכלי הרכב בשלוש הערים הגדולות
• ההשפעות של שינויי האקלים חמורות יותר באגן הים התיכון