החופים המזוהמים ביותר הם תל אביב וחדרה. מממצאי המחקר עולה כי, בין היתר, הזיהום של הפלסטיק מקורו באריזות מזון, כלים חד-פעמיים, ורשתות דייג. החוקרים מתריעים כי החשיפה לפסולת פלסטיק חלקיקית היא בלתי נמנעת על אף שהמיקרופלסטיק מסוכן לסביבה ולבריאות האדם
מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף המרכז הישראלי לחקר הים התיכון בדק את רמת הזיהום בחלקיקי פלסטיק (הנקראים מיקרופלסטיק) לאורך רצועת החוף של ישראל. במסגרת המחקר, החוקרים אספו דוגמאות חול משישה חופים, מחיפה עד לאשקלון. ממצאי המחקר עולה כי רצועת החוף בישראל מזוהמת ביותר מ- 2 טון מיקרופלסטיק. החופים המזוהמים ביותר הם תל אביב וחדרה.
לאור הממצאים המדאיגים החוקרים מתריעים כי על אף שהמיקרופלסטיק מסוכן לסביבה ולבריאות האדם, נראה כי במצב הקיים בישראל, החשיפה לפסולת פלסטיק חלקיקית היא בלתי נמנעת.
המחקר ערך בהובלת הדוקטורנט אנדריי איתן רובין והסטודנטית לימור עומייסי מהמעבדה של ד”ר אינס צוקר, הפקולטה להנדסה ובית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ על שם פורטר. המחקר פורסם בכתב העת המדעי Marine Pollution Bulletin.
אנדריי איתן רובין מסביר כי במהלך שנת 2021 החוקרים אספו דגימות מששה אזורים לאורך רצועת החוף: אשקלון, ראשון לציון, תל אביב, חדרה, חוף דור וחיפה. לאחר האיסוף, הדגימות הועברו למעבדה שם נעשו אנליזות שונות בהם ספירת חלקיקים, מדידות מסה, ניתוח תמונה וניתוח כימי לזיהוי הפולימר שמרכיב את הפלסטיק וכן זיהוי של היסודות שספוחים על גבי חלקיקי המיקרופלסטיק. החוקרים גילו, בין היתר, כי הדגימות כללו פלסטיק שמקורו באריזות מזון, כלים חד-פעמיים, ורשתות דייג.
אנדריי מוסיף: “מעניין היה לראות כי פלסטיק ממקור יבשתי (כגון אריזות מזון) היה דומיננטי יותר על פני פלסטיק ממקור ימי (למשל, רשתות דיג). הדבר מצביע על הצורך ברגולציה טובה יותר של פסולת חופית.”
ממצאי המחקר מראים כי חופי הים של תל אביב וחדרה הם המזוהמים ביותר, מבין החופים שנבדקו. רמת הזיהום בחופים אלו אשר נמצאים בסמיכות לנחלים (תל אביב – ירקון וחדרה – נחל אלכסנדר) הייתה גבוהה פי 4 מרמת הזיהום שנמדדה בראשון לציון ובחוף דור – שני החופים בעלי ריכוז חלקיקי המיקרופלסטיק הנמוך ביותר. יחד עם זאת, גם בשמורת חוף דור, שמנוקה באופן תדיר, נמצאו חלקיקי מיקרופלסטיק בכמות לא מבוטלת.
החוקרים מעריכים כי רמת הזיהום הגבוהה בחופי תל אביב וחדרה והעובדה שהם נמצאים בסמיכות לנחלים מצביעה על כך שמימי הנחל סוחפים עימם לים חלקיקי מיקרופלסטיק ובכך מעצימים את רמת הזיהום בחוף.
כך למשל, החוקרים מעריכים שנחל אלכסנדר אוסף תשטיפים של שפכים לא מטופלים מהגדה המערבית וכן פסולת מאזורי חקלאות ותעשייה הנמצאים בסמוך לאפיקי הנחל. באופן דומה, נחל הירקון סופח אליו מצבור של מיקרופלסטיק ממרכזי התעשייה בתל אביב.
מוסיף אנדריי איתן רובין: “המחקר שלנו מגלה כי רצועת החוף הישראלי מכילה ככל הנראה יותר משתי טונות של פסולת מיקרופלסטיק. פלסטיק זה מתפרק באיטיות תחת התנאים הסביבתיים לחלקיקים קטנים עוד יותר. ככל שחלקיקי הפלסטיק קטנים יותר – גם קשה יותר להרחיק אותם מהסביבה וגם הם מסוכנים יותר לסביבה ולבריאות האדם. את חלקיקי המיקרופלסטיק שנסחפים לים, בולעים הדגים, ושרידיהם מגיעים בסופו של דבר אל בני האדם.”
ד”ר צוקר מוסיפה: “המחקר סוקר את המצב הנוכחי של זיהום המיקרופלסטיק לאורך חופי הים התיכון של ישראל, ומהווה נדבך חשוב להבנת השפעות נוכחות מיקרופלסטיק בסביבה. מחקר ניטור הפלסטיק בישראל עוד בחיתוליו, ועלינו לכלול גם ניטור של חלקיקי פלסטיק קטנים יותר, ומדגימות סביבתיות נוספות כמו מי ים ונחלים בכדי להבין עוד יותר דפוסים סביבתיים בהקשר של נוכחות המיקרופלסטיק. נראה כי החשיפה לפסולת פלסטיק חלקיקית היא בלתי נמנעת ואנחנו פועלים גם בכדי להעריך את ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות שעלולות להופיע מהמצאות החלקיקים בשכיחות ובריכוזים גבוהים כמו שנמצאו. מה שבטוח הוא שנדרשים צעדים מעשיים כדי לצמצם את תרומת ישראל לזיהום המיקרופלסטיק בים התיכון.”
עוד בנושא באתר הידען:
