סיקור מקיף

המיקרופלסטיק מגביר פי 10 את רעילותם של מזהמים אורגניים בסביבה

החוקרים: “המיקרופלסטיק מהווה מעין מגנט למזהמים סביבתיים, ‘מסיע’ אותם דרך מערכת העיכול שלנו, ומשחרר אותם בצורה מרוכזת באזורים מסוימים – ובכך גורם לרעילות מוגברת.”

ד"ר אינס צוקר מביה"ס להנדסה מכנית ומביה"ס לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת ת"א והדוקטורנט אנדריי איתן רובין.  צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב
ד”ר אינס צוקר מביה”ס להנדסה מכנית ומביה”ס לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת ת”א והדוקטורנט אנדריי איתן רובין. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצא כי בסביבה ימית מיקרופלסטיק סופח ומרכז אליו חומרים אורגניים רעילים ובכך מגביר את הרעילות שלהם פי 10, דבר אשר עשוי להביא לפגיעה קשה בבריאות האדם. המחקר נערך בהובלת ד”ר אינס צוקר מביה”ס להנדסה מכנית ומביה”ס לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע”ש פורטר באוניברסיטת תל אביב, יחד עם הדוקטורנט אנדריי איתן רובין.

המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת  Chemosphere.

מיקרופלסטיק הוא שם כללי לחומרי פלסטיק שמופיעים בתצורה של חלקיקים וסיבים זעירים בגודל של עשרות מיקרונים עד מילימטרים אחדים. המיקרופלסטיק נמצא כמעט בכל מקום: במקווי מים, בקרקעות, במוצרי מזון, בבקבוקי מים, ואפילו בקרחונים בקוטב הצפוני. החוקרים מסבירים שכיוון שהפלסטיק אינו חומר טבעי, הוא מתפרק לאט מאד בטבע בתהליך שנמשך לעתים אלפי שנים, ובמסגרת תהליך זה נוצרים אותם מיקרופלסטיקים. לאורך התהליך, חלקיקי המיקרופלסטיק פוגשים מזהמים סביבתיים שנספחים על פני השטח של חלקיקי המיקרופלסטיק, וכצמד, הם עשויים להוות איום עבור בריאות הסביבה והאדם.

במסגרת המחקר החוקרים בחנו את כל התהליך שעובר המיקרופלסטיק, החל מהאינטראקציות שהוא מקיים עם מזהמים סביבתיים ועד לשחרור המזהמים ויצירת רעילות מוגברת. החוקרים מצאו כי הספיחה של אותם מזהמים אורגניים על גבי המיקרופלסטיק מגבירה את הרעילות פי 10 וכן עשויה להביא לפגיעה קשה בבני האדם שיחשפו למזון ושתייה מזוהמים.

ד”ר צוקר מסבירה: “במחקר זה הראינו שאפילו ריכוזים מאוד נמוכים של מזהמים סביבתיים, שאינם רעילים לאדם, כאשר הם ספוחים על המיקרופלסטיק גורמים לעלייה ברעילות. הסיבה לכך היא שהמיקרופלסטיק מהווה מעין מגנט למזהמים סביבתיים, מרכז אותם על גבו, ‘מסיע’ אותם דרך מערכת העיכול שלנו, ומשחרר אותם בצורה מרוכזת באזורים מסוימים – ובכך גורם לרעילות מוגברת.”

הדוקטורנט אנדריי איתן רובין מוסיף: “בפעם הראשונה אנחנו מראים “מסלול חיים” שלם של המיקרופלסטיק: מרגע השחרור שלו לסביבה, דרך ספיחה של מזהמים סביבתיים ועד לרעילות מוגברת באדם. כמויות הפסולת המושלכות לאוקיינוס מדי שנה הן עצומות – הדוגמה המוכרת ביותר היא אי הפלסטיק באוקיינוס השקט, ששטחו גדול פי 80 משטחה של מדינת ישראל. אבל לא מדובר רק בבעיה מרוחקת – נתונים מראים כי חופי ישראל הם בין המזוהמים ביותר בפסולת מיקרופלסטיק. לכל אחד מחלקיקי המיקרופלסטיק שמופרשים באזורים הללו, יש פוטנציאל נזק אדיר שכן הם משמשים כפלטפורמה יעילה ויציבה לכל מזהם שיזדמן בדרכן להגיע אל החי והצומח שנמצא אי שם ביבשה”.

ד”ר צוקר מסכמת: “גילינו כי באופן מפתיע למדי, יכולת הספיחה של חלקיק מיקרופלסטיק מחומצן (התצורה של המיקרופלסטיק לאחר שעבר בלייה סביבתית) גבוהה משמעותית מחלקיק שאינו מחומצן. לאחר הטעינה של המיקרופלסטיק במזהמים הסביבתיים, באמצעות מזון ומים מזוהמים החלקיק הטעון עשוי להגיע למערכת העיכול שם הוא משחרר את הרעלים בסמיכות לתאים של מערכת העיכול ובכך מגביר את הרעילות של חומרים אלו. זוהי תזכורת כואבת נוספת להשלכות החמורות של זיהום הסביבה הימית והיבשתית בפסולת תעשייתית מסוכנת, שלצערנו רוויה בפלסטיק בעשרות השנים האחרונות. הסכנות אינן תאורטיות אלא מוחשיות מאי-פעם. אמנם יש לכך מודעות רבה, אך הצעדים המניעתיים בשטח עוד רחוקים מלהטביע חותם משמעותי”.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

3 תגובות

  1. האם בוצעה במחקר קבוצת בדיקה שבוחנת את הצמדות הרעלנים למיקרו חומרים אחרים? לדוגמה אבק מנראלי טבעי, סיבים אורגניים ושאר חלקיקים זעירים שקיימים בטבע מיום בריאת העולם.
    שהרי החומרים הפלסטיים אינרטיים בטבעם, ומרביתם (כמותית) אפולריים. לכן סביר שיספחו משמעותית פחות רעלנים מחומרים טבעיים בעלי שטח פנים זהה. אם המיקרו חומרים הטבעיים סופחים רעלנים באותו הקף, או יותר. כנראה שגופנו בנוי להתמודד על הרעילות המוגברת, כמאמר הידיעה.

  2. נראה לי שמצאו כאן בעיקר טכנולוגיה זולה ליצירת קולונה לספיחת מזהמים מהסביבה. פלסטיק מחומצן צמוד מצע הניתן לשליפה לאחר קשירתו למזהמים סביבתיים

  3. אין ספק בכך שהפלסטיק בכלל והמיקרופלסטיק בפרט
    מהווים גורם זיהום קשה שחודר לכל מקום,
    אבל כאשר כותבים כי :
    ״המיקרופלסטיק מגביר פי 10 את רעילותם
    של מזהמים אורגניים בסביבה״,
    או :
    ״הספיחה של אותם מזהמים אורגניים על גבי המיקרופלסטיק
    מגבירה את הרעילות פי 10 ״
    יש צורך בהסבר איך “הרעילות מתגברת פי 10 ” ,
    שכן :
    כמות גדולוה יותר של רעל אינה עושה אותו יותר רעיל,
    מידת הרעילות נמדדת בכמויות שוות ,
    רעילות יתר תהיה כאשר החומר הפעיל ברעל
    יהיה בריכוז גבוהה יותר וזה לא קורה
    כאשר הרעל צמוד למיקרופלסטיק,
    ואם כן יש צורך בהסבר איך ?
    שוב,
    אין ספק בסכנה שנגרמת ע׳׳י
    ״הובלת״ הרעל ע׳׳י המיקרופלסטיק
    אבל למען הקוראים שאינם כימאים
    יש צורך בניסוח שונה מהכתוב,
    או לסרוגין הסבר הריאקציה הכימית
    שגורמת לרעל להיות רעיל יותר…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.