האם דחיפת האיחוד האירופי לשימוש בדלק ביולוגי גורם לכריתת יערות בקנה מידה עצום
האם אירופה ״ירוקה״ על-חשבון יערות משווניים בעולם?
לפני כשלושים שנים הוקמה באירופה קבוצה בשם (T&E) Transport and Environment , תעבורה וסביבה, ששמה לעצמה יעד להביא את אירופה לשימוש בתחבורה נקיה מפליטות. בקבוצה זו ישנם חוקרים ומדענים מתחומים שונים ולה קשרים עם ארגוני סביבה בעולם כולו. לאחרונה פרסם האירגון מחקר שמתאר את הפגיעה של השימוש בביודלק (biofuel) – דלק ממקורות צמחיים.
הגידולים העיקריים מהם מפיקים שמן שמשמש כביודלק הם סויה ודקל-השמן. בשנים אחרונות נכרתו יערות בשטחים עצומים כדי לפנות מקום לגידולים אלה. הגידול בשדות סויה מהווה גורם ראשי לברוא יערות באמזונס בברזיל ובאזורים רבים אחרים בהם סביבה רגישה שנתונה בסכנהֿ, שללא ספק תורם להתחממות העולמית ולשינויי האקלים.
שאיפת האיחוד האירופי לקידום השימוש בביודלק הובילה לברוא יערות בשטח של כ-35,000 קמ”ר בעשור האחרון, ומקומם ישנם כעת חקלאות של סויה, דקלי-שמן וגידולים נוספים להפקת שמן לדלק, כך על פי דו”ח של T&E שהוגש לאחרונה. 40,000 קמ”ר נוספים בוראו בבעיקר בדרום-מזרח אסיה ובדרום אמריקה מאז 2011, בהם 10% שטחים שמהווים את שרידי ביתם של קופי האורנגאוטן.
באופן פרדוקסלי, המאמץ להחליף דלק מזהם בביודלק גורם לעליה בפליטות גזי-חממה. ״למעשה מדיניות שמטרתה להציל את הסביבה גורמת להרס, אסור להמשיך בעוד עשור כזה!״ אומרת דוברת הארגון
הדו”ח מנתח את תעשיית הביודלק ואת נתוני הצריכה על פי דו”חות של:Oil World , Stratas Advisors , Eurostat. נמצא כי השוק האירופי צורך ביודלק שמקורו ב-12,000 קמ”ר מטעי דקל-שמן בדרום-מזרח-אסיה, ו-28,000 קמ”ר שדות סויה בדרום-אמריקה.
מאז שנת 2018 עלה השימוש בביודלק שמקורו בסויה באיחוד האירופי ב-34% ובביודלק שמקורו בשמן-דקלים ב-44%. ב-2020 עלו כמויות השימוש בביודלק שמקורו בשמן סויה ב-17% ובביודלק שמקורו בשמן-דקלים ב-4.4%.
לא ברור האם קוימה ההחלטה על עצירת השימוש בשמן דקל בתחבורה
על אף שכבר ב-2018 בעקבות ביקורת על השימוש בשמן-דקלים שמקורו בשטחי יער שבוראו, הוסכם באיחוד האירופי לעצור את השימוש בשמן-דקלים לצרכי תעבורה, לא ניתן היה לקבל תגובה מדובר האיחוד האירופי על נתונים אלו.
המחקר מראה שהפליטות בייצור ביודלק מסויה (מהשדה למנוע) מעט נמוכות מאלו של דקלי-שמן, אלא שכאשר מחשבים את הפליטות הישירות והעקיפות שנגרמות בעקבות ברוא היערות, מתברר כי שני סוגי הביודלק גורמים לפליטות גבוהות כפליים מסולר.
הגידול בשדות סויה מהווה גורם עיקרי בברוא יערות באמזונס ובבתי גידול אחרים, שמאיץ את האיום האקלימי בגלל העלמות עצים סופחי פחמן. המשך מדיניות הביודלק של האיחוד האירופי יגרום לפליטות עודפות של 173מיליון טון של פחמן דו-חמצני עד 2030, שהיא שווה ערך לתוספת של 95 מיליון מכוניות על הכביש כל שנה. ב-2020 בעקבות הסגרים, ירד השימוש בדלק מחצבי אבל השימוש בביודלק עלה. החדשות הטובות הן שכוונת האיחוד להגיע עד 2030 למצב בו רבע מאמצעי התחבורה יהיו מונעים באמצעות דלק ״מתחדש״ כולל חשמל, מימן וביודלק שמיוצר מפסולת, ״ובא ליערות גואל״.
כאשר כותבים על שימוש באנרגיה ירוקה ראוי לציין את אוזלת ידה של ישראל ברוכת השמש שלא רק שאינה מצליחה להירפא מהתלות בדלק מחצבי לייצור חשמל, אלא ממשיכה ומפתחת אמצעי ייצור מזהמים ומפתחת מיזמים כלכליים שישומם עשויים ליצור זיהום באוויר בים וביבשה… וזה חבל!
אולי עכשיו, אחרי ההצפות חסרות התקדים והקטלניות במערב יבשת אירופה והתובנה כי משבר האקלים מחריף, יואץ המעבר לאנרגיה ירוקה – אבל ירוקה באמת.
עוד בנושא באתר הידען:
2 תגובות
להבנתי צריך להיות כתוב בירוא יערות ולא ביעור יערות.
המדינה מרוויחה מהמיסים על הדלק, היא לא תהיה מוכנה לוותר על הכנסה זו אלא אם נמצא לה הכנסה חילופית דומה או גבוהה יותר.