דר. אסף רוזנטל

הגל השני של הקורונה. המחשה: depositphotos.com

קורונה סביבתית

בעקבות המגיפה מתברר כיצד צדק סביבתי וצדק חברתי צועדים ביחד
אל תגעו ואל תאכלו בעלי חיים העשויים לשאת את נגיף הקורונה. איור: shutterstock

קורונה = פנגולינים + עטלפים?

חווה אורגנית המנצלת צמיגים משומשים לגידול צמחים. צילום: shutterstock

עוזרים לכלכלה ולטבע במאבק מול מגיפת הקורונה

מדינות רבות בעולם משקיעות כספים כדי לספק עבודה למובטלי הקורונה, ולשקם את הטבע לאחר שנוכחו כי משבר האקלים והרס הטבע היו הקרקע הפוריה להתפתחות הקורונה
עופות דורסים עטים על גופת פיל שנהרג על ידי אריות בבוטסואנה. צילום: shutterstock

פילים מתים בסתר

החל מחודש מרץ נמצאו כ-330 פילים מתים באוקוונגו ובסביבותיו, ההנחה הראשונית שהפילים הומתו ע׳׳י ציידים התבדתה מאחר שהחתים לא נשדדו. הנחה שניה היתה שהמוות נגרם על-ידי נגיף הגחלת - אנטרקס
ציד פראי בדרום סודן. צילום: אסף רוזנטל

סוף לצייד הספורטיבי

אצלנו אין מצב בו אוכלוסיה חלשה מתגוררת בקרבת שמורה שתרוויח מהצייד. לכן יש צורך בניהול של אוכלוסית חיות הבר ואחת הצורות לניהול היא שליטה בגודל האוכלוסייה באמצעות ציד
מפת סכר ההתחדשות באתיופיה והאגם שיווצר בגללו. מתוך ויקיפדיה

מלחמת מים או שלום מים?

בנית סכרים על נהרות לצורך ייצור חשמל או לחלוקה של מים גרמה תמיד לדיונים וחיכוכים בגלל הצורך באנרגיה ״ירוקה״ והובלת המים, מול הרצון לשמור על הסביבה והטבע. אתיופיה השלימה את
עדרי בעלי חיים באפריקה. צילום: COLOMBO NICOLA/Shutterstock

שמירת טבע כלכלית

סודאן, הקרנף רחב השפה (הלבן) האחרון. המחשה: depositphotos.com

הקרנף הצפוני האחרון

ד"ר אסף רוזנטל מציע לבטל את החלוקה לתתי מינים כדי לשמר את המטען הגנטי, על רקע מותו של סודאן, הקרנף הצפוני (הלבן) האחרון
התפוצצות אוכלוסין. איור: shutterstock

מתפוצצים! יום האוכלוסייה העולמי

ערי החוף שוקעות. המחשה: shutterstock

האם אפשר לעצור את אסון משבר האקלים?

שכונת יוקרה. מתוך Jumpstory

טבע לעשירים

זיהום סביבתי. מתוך Jumpstory.com

23% ממקרי המוות בעולם נגרמים בגלל סביבה חולה

נגיף הקורונה מתחבא בחיות בר הנמכרות בשווקי סין. המחשה: shutterstock

מגפות בגלל פגיעה בסביבה

החוג הארקטי הוא אחד הראשונים להיפגע מההתחממות. תצלום: פול ניקלן

מגפת הקורונה מול ההתחממות

חרקים הם מאביקים יעילים פחות מדבורים, אבל הם מפצים על החיסרון הזה באמצעות ביקורים תכופים יותר בכל פרח. צילום: shutterstock

סביבה למען חרקים ולהפך

אייל אוכל כוס חד פעמית שלא נזרקה לאשפה. צילום: Image by Joe Murphy from Pixabay

איך אוספי-אשפה נדחקים לשוליים

תאויים (ג'מוסים) בביצות החולה, על רקע החרמון, שנות ה-30 או ראשית ה-40 של המאה ה-20. תצלום: ויקיפדיה.

יום השטחים הלחים הבין-לאומי

המגוון הביולוגי, קולאז' של צמחים וחרקים. צילומים: shutterstock

2020 שנת בריאות הצמחים

מיצג הממחיש את הסכנה לבעלי החיים בים כתוצאה מפסולת הפלסטיק הממלאת את הים, במוזיאון הטבע של ברלין. צילום: אבי בליזובסקי

ה״טורף״ הגדול באוקיאנוסים

כריתת יערות, אחת הסיבות לשחיקת קרקעות. צילום: shutterstock

חקלאות למיתון ההתחממות

שלט מחאה של תנועת "המרד בהכחדה". צילום: shutterstock

שילוב קטלני: משבר האקלים והכחדת מינים על ידי האדם

משפחת אריות מפוחלצים במוזיאון הטבע של ז'נבה, שווייץ. צילום: shutterstock

צייד פרסים לא עוזר למנוע הכחדת האריות

יערות מנגרובים. אמצעי למניעת הצפת מי הים. צילום: shutterstock

טבע נגד אסונות אקלימיים

חווה לגידול אריות לציד בדרום אפריקה. צילום: shutterstock

חיות בר או חיות משק מסוג חדש?

לווייתן גדול סנפיר. צילום: shutterstock

לווייתנים – פתרון טבעי למיתון משבר האקלים

כלומר, כ-2.5 מיליון טונות של מזון בעלות של כ-18 מיליארד שקל הולך לאיבוד מדי שנה. תצלום: TAZ.

אקלים – חקלאות – מזון

מסוק של הצי האמריקני טס מעל אחד מפרברי בנגקוק השקוע במי השטפונות, 22 באוקטובר 2011. מתוך ויקיפדיה

אקלים, מים, קרקע ושינויי האקלים

שריפות הענק ביערות הגשם באמזונס, אוגוסט 2019. צילום: shutterstock

שריפות

באזורים העניים והצפופים ביותר על פני כדור הארץ, בארות מי שתייה, שנחפרו כדי להימנע מן הצורך להשתמש במים עיליים מזוהמים בחיידקים, מורעלות באַרְסֵן שמקורו במי תהום. כעת גם אלה בסכנה. אילוסטרציה: pixabay.

העולם מתייבש

יונקים גדולים בסוואנה אפריקה, בסכנת הכחדה. צילום: shutterstock

נטיעות שליליות

אפקט הפרפר. המחשה: shutterstock

אפקט הפרפר – במציאות

מנגל ביום העצמאות. צילום: shutterstock

המבורגר מול סביבה

סירת דייגים מעץ באגם היבש בפארק הלאומי מאניארה בטנזניה. צילום: shutterstock

מצב הסביבה באפריקה

גידול בשר סינתטי במעבדה. איור: shutterstock

האם הבשר שיגודל במעבדה ידידותי לסביבה?

סוניה גואג'אג'ארה, פוליטיקאית ופעילה ילידית בברזיל, ואחת הדוברות בכנס האקלים בבון, 2019. צילום: Andrew Aurélio P. de A. Costa מתוך ויקיפדיה

מתן זכויות לילידים למיתון ההתחממות

חתול צד ציפור. איור: shutterstock

האם יש הצדקה ל"שימור רחום"

נדידת בעלי חיים בסרנגטי. צילום: shutterstock

נודדים נכחדים

נדידת בעלי חיים בסרנגטי. צילום: shutterstock

השפעת האדם על הסרנגטי ועל המסאי מרה מתבהרת

כרזה הקוראת להפחתת זיהום הים במיקרו פלסטיק. איור: shutterstock

אוכלים פלסטיק אפנתי