אקלים, מים, קרקע ושינויי האקלים

שינויי האקלים גורמים לפגיעה באיכות הקרקע וכתוצאה מכך לפגיעה בזמינות המים, בגידולי מזון. חופים, ימים, מערכות אקולוגיות, מזג-אוויר ומעל לכל בריאות הציבור, עומדים בפני פגיעה בשל שינויי האקלים. פגיעה חריפה נגרמת גם לקרקעות

מסוק של הצי האמריקני טס מעל אחד מפרברי בנגקוק השקוע במי השטפונות, 22 באוקטובר 2011. מתוך ויקיפדיה
מסוק של הצי האמריקני טס מעל אחד מפרברי בנגקוק השקוע במי השטפונות, 22 באוקטובר 2011. מתוך ויקיפדיה

שינויי האקלים גורמים לפגיעה באיכות הקרקע וכתוצאה מכך לפגיעה בזמינות המים, בגידולי מזון. חופים, ימים, מערכות אקולוגיות, מזג-אוויר ומעל לכל בריאות הציבור, עומדים בפני פגיעה בשל שינויי האקלים. פגיעה חריפה נגרמת גם לקרקעות.
באזורים נרחבים בעולם גורמים שינויי האקלים לירידה ביכולת קרקעות לספוג מים, כך על-פי מחקר שנערך באוניברסיטת רוטג'רס (Rutgers) שבניו ג׳רזי ושפורסם ב-Science Advances. ירידה זו תגרום לפחות מים בקרקע וכתוצאה מכך לפגיעה במגוון הביולוגי וירידה חריפה בייצור מזון. שינויי האקלים גורמים לשינויים במערכות הגשם ובתנאים סביבתיים שזזים ומשתנים, וגורמים לפגיעה ביחסי מים – קרקע. כיוון השינויים ועצמתם מחייבים תגובה שתמתן את הסיכונים.

לדברי החוקרים, מים בקרקע מהווים גורם לאיחסון פחמן דו-חמצני. שינויים בקרקע משפיעים על ריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר בצורה שאינה ניתנת לחיזוי.

בשנה שעברה התפרסם ב״נייצ׳ר״ מחקר שמראה איך עליה בכמות גשמים באזורים מסוימים בגלל שינויי האקלים מובילה ליותר זרימות שטפוניות וכתוצאה מכך פחות מים נספגים בקרקע ופחות מים לרשות צמחים. בד-בבד ישנם יותר שטפונות שסוחפים קרקע לה זקוקים הגידולים. מחקרים הראו איך כמויות המים שמחלחלים לקרקע משתנות תוך עשור בעקבות עליה בכמות הגשמים' נתון שמחייב התיחסות בגלל התחזית כי בעקבות שינויי האקלים יעלו כמויות הגשמים באזורים רבים.

בניסוי שנמשך 25 שנים בקנזס שבו הושקו שטחים בעזרת ממטרות מצאו החוקרים כי: ״עלייה של כ-25% בכמות הגשמים גרמה לירידה של 30% בספיגת המים בקרקע ורק עליה מיזערית בזמינות המים לצמחים. השינויים הגדולים יוחסו לחללים בקרקע שמאפשרים איחסון מים לשימושם של צמחים, מיקרואורגניזמים, חומרי מזון ומגוון פעילות ביולוגית.

אלא שמסתבר כי גשמים חזקים גורמים לסתימה של אותם חללים וכך פוגעים במחזוריות הטבעית. נוסף על כך, כאשר המים מתיבשים נוצרים קרומים שחוסמים כניסת אוויר וכך שוב נפגעת הפעילות הביולוגית בקרקע.
החוקרים ממליצים על המשך המחקר באזורים שונים כדי לאפשר תחזיות על תגובת סוגי הקרקע השונים, המערכות האקולוגיות והתנאים היחודיים לכל אזור, תחזיות שיראו את התגובות לשינויי האקלים.

ראוי לציין כי אצלנו פותחו שיטות עיבוד והשקיה שאמורות למתן את ההשפעות השליליות של שינויי האקלים, זאת למרות כתף קרה מצד השלטון המרכזי. פיתוח החקלאות באזורים מדבריים בעזרת השקיה בטפטוף הוא יזמה חשובה ומועילה, מה גם שלאחרונה יש מעבר ברוך מחקלאות חד-גידולית (מונוקולטורה) לגידולים מגוונים ושונים. עם זאת סופות גשם שגורמות לשטפונות הופכות ליותר תדירות. השטפונות סוחפים קרקע ופוגעים בשדות ובגידולים. מערכות ניקוז ואיגום מי השטפונות ימתנו את הנזקים.

ולבסוף, שוב ושוב ושוב, ראוי כי במקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. "ראוי כי במקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה."

    המשפט בוא אתה מסיים את כל מאמרייך מביע זלזול במעמדה של האוכלוסיה האנושית.

    טיפול במשבר הסביבתי שהאדם יצר דורש שיתוף פעולה בין האנושות כולה, אך אימרות כאלו גורמות לסלידה בקרב אנשים.

    למה לא לשלוט בסביבה למען החברה האנושית?

    הסביבה חשובה לאנושות וראוי, שכל פעולה של החברה האנושית תהיה למען החברה האנושית.

  2. דרך עץ חיים – שיעור מס' 1: מהו שכל?
    והוא הקדמה לספר קל"ח פתחי חכמה, והוא מיוסד על ספר עץ החיים למהרח"ו זלה"ה:
    יוצר האדם ומנהיגו הוא עשהו ויכוננהו מוכן להבין ולהשכיל השכלה גדולה יותר ממלאכי השרת. וכבר אמרו רבותינו זכרונם לברכה: "אמר להם, חכמתו מרובה משלכם!" (בראשית רבה יז) וכאשר יחפוץ בתבונה על פי דרכו, ינחהו להשיג עד שמי השמים דברים שהם כבשונו של עולם שכיסם עתיק יומין:
    אך הנה טובו בידו, ולו משפט הבחירה, להתחכם ולדעת או לישאר ערום מכל חכמה, הגם שהלב והשכל בקרב גופו. וזה תראה, כי שנים הם בתבונה אחת נבראו: שכל האדם, והתורה המשכלת אותו.
    https://ramhal.net/7912/%d7%9e%d7%94%d7%95-%d7%a9%d7%9b%d7%9c/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן