קורונה סביבתית

בעקבות המגיפה מתברר כיצד צדק סביבתי וצדק חברתי צועדים ביחד

אחרי כ-250 ימי סגר שפגעו בכולם, מסתבר כי הבנת העולם משתנה והרצון לחזור לשגרה רגילה אינו כה מובן מאליו, כאשר ההבנה שיש צורך בשינוי השגרה מעלה את השאלה: איך מתקדמים הלאה?.

השנה בה אבדה הנורמליות, הבהירה עד כמה אנחנו מוגבלים. לא רק בגלל חוסר הוודאות שגורמים השינויים האקלימיים והפגיעה הסביבתית, אלא גם בגלל גידול בפער בין מעט אנשים מיוחסים ליותר ויותר אנשים שנדחקים לשוליים.

האפיפיור אמר לאחרונה: “עלינו להבין כי גישה אקולוגית נכונה תהיה תמיד משולבת בגישה חברתית. אין להפריד בין הצדק החברתי לצדק הסביבתי. יש צורך להבין כי אותן הסיבות שגורמות לפגיעה בסביבה ובמשאביה הן גם הגורמות לקיפוח ולהרס המרקם החברתי.”

הסגר בעולם כולו הדגיש את ההבדל בין אלה שיש להם מול אלה שאין להם, בשעה שידוענים ועשירים מתאבלים על אי-הנוחות בחוסר בהופעות או בצורך להישאר בביתם המפואר מבלי אפשרות להגיע למכוני יופי – מאות מיליוני אנשים שחיים מהיד אל הפה נאבקים כדי לשרוד ולהתקיים. מדכאת ומרגיזה העובדה הנלעגת כי אלה שסובלים יותר מהסגר הם אלה שפחות אחראים למצב אליו הגיעה האנושות, מצב בו החלשים והעניים נפגעים מתוצאות הנזקים מההתחממות הקיצונית וסובלים מהשטפונות, מתקופות הבצורת, מזיהום האוויר ועוד ועוד.

הפרעה במקום אחד יוצרת שיבושים גם במקומות אחרים

אוכלוסיות אנושיות בעולם כולו מקושרות ותלויות אלה באלה מבחינות כלכליות, טכנולוגיות וכמובן סביבתיות ואקלימיות, כך שהפרעה במקום אחד שולחת גלים בעולם כולו ותמיד פוגעת ביתר שאת בעניים. המגיפה Covid-19 הבהירה איך כל האוכלוסייה האנושית בעולם קשורה, לא רק בין איש לרעהו אלא גם ובעיקר איך אנחנו קשורים לעולם הטבע, איך בגלל התלות ההדדית בין אנשים בעולם ובין אנשים לטבע ״קפץ״ הנגיף ממין אחד לאחר וגרם למגיפה עולמית.

אלא שעד כמה שהמגיפה הרסנית, עדיין יש צעדים בעזרתם ניתן למנוע או לפחות למתן את פגיעתה. לא כך האיום האקלימי שכבר היום משאיר אוכלוסיות פגיעות בחוסר אפשרות להגן על כושר הישרדותן וחייהן. כך ניתן לראות במגיפה את “בשורת ההפרעה” כאשר העולם נכנס לתקופה בלתי צפויה בשל שינויי האקלים. החקלאות ברחבי העולם נפגעת מעליה של מחלות ומזיקים. ידוע כי גידול בעדרי צאן ובקר מהווה קשר עקיף להדבקת מחלות מהחי (zoonotic) ולסיכון מתגבר של הפצת מגיפות. בדו”ח שפורסם ע”י ״מערכת ההשקעות העולמית״ (FAIRR) נמצא כי “בגלל מדדי בטיחות רשלניים, 70% מייצור החלב, הבשר והדגים נתון בסיכון להתפרצות מגיפות מהחי, בעיקר בגלל גידול חיות בצפיפות ושימוש יתר באנטיביוטיקה”.

כל זאת כאשר אסונות אקלימיים מתגברים ומתרבים.

רבות כבר נאמר ונכתב על העובדה כי האנושות מהווה חלק מהטבע ולא ממוקמת מעליו, לכן ברור כי תלות האנושות בטבע ובמשאביו תימשך. מה שמבהיר כי פגיעה בסביבה הטבעית תגרום לפגיעה באוכלוסיה האנושית.

על-פי הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), יש לאנושות חלון של כעשר שנים כדי לשנות ו ולהכיל מדיניות והתנהגות שימתנו את המפגעים. כלומר יש רק עשר שנים כדי לפעול למיתון ההתחממות ובד-בבד להכין את השטח לספיגה של מפגעים באופן שהנזק יתמתן או ירד משמעותית. עשר שנים הן מעט זמן לתקן דברים ולגבש הכנה למצב חדש בו הלא נורמלי יהפוך לקבוע.

כדי למנוע את המחיר הנורא לסביבה ולאנושות יש צורך במאמץ משולב שישנה את הגישה למשאבי הטבע. הגישה למחצבים, ליערות, לקרקע, למים וכמובן גם לאוויר, חייבת להשתנות באופן קיצוני. כך גם הצורך בחשיבה מחודשת על הגישה למערכות היצור והספקת המזון העולמית, כל זאת תוך התחשבות בסביבה הטבעית.

המגיפה והסגרים בארצות שונות חשפו את הרגישות של מערכת הספקת המזון בעיקר באוכלוסיות שוליים בהן כ-40% מהאנשים תלויים במזון ממקורות ללא פיקוח תברואתי. בפתיחת הסגרים חסרה התייחסות לצדק סביבתי וחברתי שמצריך שינוי. אפליה ממוסדת וחוסר מדיניות למען העניים גורמת לחוסר שוויון בוטה ופגיעה באנשים ובסביבה.

בדברו לפני אנשי הקרן העולמית לחיות בר (WWF) אמר פרופ׳ בוב שולס (Bob Scholes): “יסודות השיטה החברתית משתנים מסיבות רבות, אבל בעיקר בגלל חוסר השוויון הגדל וניצול יתר של משאבי הטבע. יש צורך לשאול: מה ראוי לשנות ביחסי אדם – טבע?”.

עוד הוסיף פרופ’ שולס, כי הדבר צריך להיעשות מתוך הכרה כי האנושות היא הגורם לכשלונות ולפגמים הדורשים תיקון, אך היא גם יכולה לשפר את המצב. “אין פתרון קסם בניהול מערכות מורכבות. צדק אקולוגי, סביבתי וחברתי יהווה סמן שיבטיח כי השינויים יעשו בדרך הנכונה, גם אם לא הקצרה”.

ואני כדרכי אוסיף, כי ראוי כי במקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושות, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.

עוד בנושא באתר הידען:

• שלוש מחשבות על שינוי האקלים – בראי וירוס הקורונה
• עת הקורונה, עידן משבר האקלים
• זה האקלים, טמבל