האם אפשר לעצור את אסון משבר האקלים?

שינויי האקלים מהווים אסון בהתרחשות שקורה מהר מהצפוי, אלא שלאנושות שגורמת לאסון יש אפשרות למתנו, לדברי המזכיר הכללי של האו"ם: "מצב החירום האקלימי הוא מרוץ בו אנו מפסידים אבל ניתן לנצח בו"

ערי החוף שוקעות. המחשה: shutterstock
ערי החוף שוקעות. המחשה: shutterstock

מגפת הקורונה כמעט השכיחה ממנו את האסון הקיומי שעל ברכו צמחה, משבר האקלים. הקורנה גרמה למיתון הפעילות התעשייתית והתחבורתית ולרגע היה נדמה כי ההתחממות העולמית נעצרת או לפחות מתמתנת, ולא היא. שכן אף על פי שבתקופה האחרונה היתה ירידה בפליטות הרי שכאשר תשומת הלב של הציבור ומנהיגיו מופנית לניסיונות להתגבר על המגיפה החדשה העולם ממשיך להתחמם בגלל פליטות גזי-חממה ונשאלת השאלה האם יש אפשרות לעצור את האסון המתרחש?

שינויי האקלים מהווים אסון בהתרחשות שקורה מהר מהצפוי, אלא שלאנושות שגורמת לאסון יש אפשרות למתנו, לדברי המזכיר הכללי של האו"ם אנטוניו גוטרש: "מצב החירום האקלימי הוא מרוץ בו אנו מפסידים אבל ניתן לנצח בו". בעולם כולו אין פינה חסינה מהתוצאות ההרסנית של שינויי האקלים, עליית הטמפרטורה מתדלקת תופעות אקלים קיצוניות, פגיעה בסביבה, אסונות לטבע, פגיעה בביטחון אספקת מזון ומים, פגיעה בכלכלה, חיכוכים בין מדינות והפצת טרור. עליית מפלס המים באוקיאנוסים, עליה בחומציות מי האוקיאנוסים, שריפות חורש ועוד ועוד מפגעים ואסונות.

כאשר עלויות המפגעים של שינויי האקלים מגיעות למספרים עצומים ברור כי התנהגות של ״עסקים כרגיל״ אינו פתרון לכן יש צורך בשיתוף פעולה נועזת ורציפה לעצירת ההתחממות.

כל שנה נפלטים לאטמוספירה מיליארדי טונות של דת"פ בשל שריפת דלק מחצבי. הפעילות האנושית מייצרת גזי חממה בכמויות שיא ללא סימנים להאטה ולהפחתה בפליטות. על פי סיכום של מחלקת הסביבה של האו׳׳ם ( UNEP) שמתייחס לעשור החולף: "אנחנו בדרך של המשך הפליטות כלומר עסקים כרגיל".

על פי דו׳׳ח של ארגון המטאורולגיה העולמית ( WMO): ״ארבע השנים האחרונות היו החמות ביותר מאז החלו מדידות מסודרות ״. אנחנו במעלה אחת מעל הטמפרטורה שלפני העידן התעשייתי ומתקרבים למצב ממנו מזהירים מדענים ומתארים כסיכון בלתי קביל לחציית נקודת האל-חזור״.

ב-2015 נחתם הסכם פריז שקורא לעצור את ההתחממות ״הרבה מתחת לשתי מעלות״ ולמאמץ משולב להגביל את העליה מעלה וחצי, אבל אם לא תיעצר פליטת גזי החממה הרי שעד 2100 עשויות הטמפרטורות לטפס מעל לשלש מעלות, שתגרום לנזק סביבתי בלתי הפיך.

קרחונים ומשטחי קרח בקטבים ובאזורים הרריים נמסים מהר מתמיד וגורמים לעלית פני הימים, שני שליש מערי העולם שבכל אחת מהן יותר מחמשה מיליון תושבים ממוקמות באזורים בהם יש סכנת הצפה בגלל עליית פני הימים. כ-40% מאוכלוסיית העולם חיים בתחום 100 ק"מ מחוף. ללא פעולת מניעה אזורים של: ניו-יורק, שנגחאי, אבו-דאבי, אוסקה, ריו-דה-ז׳נרו ועוד ועוד (ומה תל-אביב, אשקלון, נהריה), ימצאו תחת מים ואוכלוסייתן תאלץ להגר עוד בתקופת חיינו.

ההתחממות העולמית פוגעת באספקת המזון והמים של כל אחד, שינויי האקלים הם אחת הסיבות הישירות לירידה באיכות הקרקע ובכושרה להכיל פחמן. כיום חיים כחצי מיליארד בני אדם באזורים שנפגעו מבליית הקרקע וכתוצאה מכך יש ירידה בכושר הגידול ובנוסף לכך כ30% מהמזון אובד או מבוזבז.

באזורים רבים גורמים שינויי האקלים להגבלה בכמות ואיכות מי השתיה לחקלאות,. באזורים רבים שבהם יבולים שגשגו במשך מאות שנים נאבקים החקלאים לשרוד בגלל מצב שבו לא מצליחים לגדל די מזון.

כל הפגיעות והמפגעים המתוארים פוגעים קודם כול באוכלוסיות עניות, ולכן רב הסיכוי כי המשך התחממות-העולמית תגדיל את ההבדלים הכלכליים בין מדינות עשירות לעניות.
אסונות שקשורים באקלים ובאירועי מזג-אוויר קיצוניים היו תמיד חלק מהמערכת העולמית אבל בגלל ההתחממות הם נהיים תדירים יותר ויותר קיצוניים. כל היבשות נפגעות מגלי-חום, תקופות בצורת, סערות וסופות גורמים להרס עצום בעולם כולו. כיום מסוווגים 90% מהאסונות כמפגעי מזג-אוויר שקשורים לשינויי האקלים ולהתחממות העולמית, אסונות שעלותם הכלכלית כ 500 מיליארד דולר בשנה ושכל שנה וגורמים ל כ-30 מיליון אנשים לרדת למעמד העוני.
שינויי האקלים גורמים לתיגבור התחרות על משאבים כמו: קרקע, מזון ומים וכך מהווים איום על הבטחון והשלום ע"י תדלוק מתחים חברתיים ולעיתים גורמים לעקירה המונית. שינויי האקלים מכפילים את הסיכונים ואת האתגרים הקיימים. תקופות בצורת באפריקה ובדרום-אמריקה גורמות לאלימות וחוסר שקט פוליטי.

על פי הערכת הבנק-העולמי: ״ללא פעולה יותר מ-140 מיליון בני אדם בתת-הסהרה, באמריקה הלטינית ובדרום אסיה יהיו מוכרחים להגר עד 2050.

על פי המדע לא ניתן להפריך את שינויי האקלים אבל בו בזמן המדענים קובעים כי עדיין אין זה מאוחר למתן את הפגיעה. לשם כך יש צורך בשינוי יסודי בכל הגישות החברתיות והכלכליות, שינוי באופן שבו נגדל מזון נשתמש בקרקע, נשנע מוצרים, שינוי באופן שבו תפעל ותונע הכלכלה, עצירת המרוץ המטורף של קניות ורכישות מיותרות, עצירת השאיפה המיותרת ל"כלכלה צומחת".

ניתן לגייס לשנות ולשפר את אותה טכנולוגיה ש"תרמה" לשינויי האקלים ובעזרתה להפחית את הפליטות ולנקות את העולם. כבר היום יש פתרונות טכנולוגים להפחתת פליטות ביותר מ70% ממקורות הייצור, החשמל, התחבורה והתעשיה. במקומות רבים אנרגיה-מתחדשת זולה זמינה ומאפשרת כלכלה ותעשיה ללא פליטות מזהמות.

עד שאנרגיה ממקורות מתחדשים ונקיים תהיה נגישה ונפוצה עד שהכלכלה העולמית תנטוש או לפחות תמתן את השימוש בדלק מחצבי ראוי להשתמש בפתרונות ביניים מבוססים על תהליכים טבעיים, כך למשל נטיעת עצים, שימוש נכון בקרקע, שיקום קרקעות פגועות והטמעת שיטות חקלאות נכונות, שימור ושיפור המערכות הסביבתיות הטבעיות, שיפור תפריטי המזון ומניעת ביזבוז של מזון ושל מים, ושוב עצירת המרוץ אחרי הצמיחה הכלכלית.

טכנולוגיות, פעולות ויוזמות מותאמות ומבוססות על תהליכים בטבע יאפשרו להתקדם בהדרגה לעולם חסין יותר ונקי, כאשר ממשלות, עסקים, חברות, צעירים ומדענים ישלבו כוחות נוכל ליצור עתיד ירוק והרמוני בין אנשים לטבע.

אה, כן, על כל זאת נוסיף כי: ראוי כי במקום שליטה בסביבה ע"י האוכלוסייה האנושית תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

29 תגובות

  1. סויסה
    מה הקשר בין מאמר העיתון הרדוד שקישרת אליו לבין הטענה שלך?

    זאבים הם ממש לא על סף ההכחדה. כלבי בית, לעומת זאת, הם עייוות אנוכי ואכזרי שיצר יצור תבוני. כלב בית לא ישרוד שבוע בלי האדם.
    זו דווקא דוגמה טובה שתכנון תבוני הוא רעיון רע.

  2. סויסה הגיב:
    23 ביולי 2020 בשעה 18:06

    ניסים יקר רציתה ביסוס לדברי מדעי הנה אחד https://www.ynet.co.il/article/rJC4XpEeD ואם גם את זה לא תבין אז הפרופסורים המכובדים מגיעים לתובנה שאומרת לא אקראיות אלה תכונה מסויימת היא שמביאה להישרדות . "נאמר במקורותינו הרבה לפני יותר מ 120 שנה אל יתהלל חוגר כמפתח" . ניסים נאלמתה .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן