המשרד להגנת הסביבה בוחן מנגנונים לתמחור פליטות פחמן על רקע משבר האקלים

להערכת אנשי המשרד, המהלך יתמרץ התייעלות אנרגטית, מעבר לאנרגיה מתחדשת ולתחבורה חשמלית

שריפות הנגרמות כתוצאה ממשבר האקלים. מתוך Jumpstory
שריפות הנגרמות כתוצאה ממשבר האקלים. מתוך Jumpstory

בחינת השלכות המעבר לכלכלה דלת פחמן על הצמיחה של המשק הישראלי מראה, כי יישום מנגנון לתמחור פחמן אינו פוגע בתוצר ואף שומר על יעדי הצמיחה; המשרד להגנת הסביבה, יחד עם שותפים נוספים בממשלה, ימליצו בהמשך לממשלת ישראל על מנגנון תמחור הפחמן המיטבי

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "אנחנו מעלים הילוך במאבק במשבר האקלים העולמי, ותמחור הפחמן הוא הכלי הכלכלי היעיל ביותר לצמצום פליטות גזי חממה. במהלך זה נצטרף לרוב המכריע של מדינות ה-OECD, המתמחרות את הפחמן, אך קובעות בצידו מנגנונים המעצימים את הסביבה וההתייעלות האנרגטית"

משבר הקורונה חידד את הצורך בהיערכות המדינה למשברים בעלי השלכות נרחבות על המשק והשווקים העולמיים. השפעות שינוי האקלים נותנות את אותותיהן כבר כיום, אולם, בניגוד למשבר הקורונה שנחת עלינו בהפתעה והשפעתו לא הייתה ידועה בהכרח מראש, הסיכונים האדירים הנלווים לשינויי אקלים – לחברה, לכלכלה ולסביבה – ידועים היטב כבר היום ועלינו לפעול כעת כדי למנוע התממשותם.

סיבת שינויי האקלים היא הצטברות עודפת של גזי חממה באטמוספירה בשל שריפת דלקים. על כן, מדינות רבות פועלות לצמצום פליטות פחמן, ובמסגרת הסכם פריז מ-2015 אף נקבע יעד כמותי, שלפיו יש להגביל את עליית הטמפרטורה ל-2 מעלות. כדי לעמוד ביעד זה, נדרש סדר כלכלי-עולמי חדש, שמרכיב מרכזי בו הוא תמחור של פליטות הפחמן.

תמחור פחמן נועד לפתור כשל שוק משמעותי, הנוצר כאשר הגורם המזהם אינו משלם עבור הנזק שנגרם כתוצאה מפליטות גזי החממה. תמחור הפחמן נחשב כפעולה היעילה והאפקטיבית ביותר לעידוד הפחתת פליטות גזי חממה וליצירת ודאות בשווקים.

92% מתוך 35 מדינות ה-OECD מפעילות מנגנוני תמחור פחמן, למעט טורקיה ואוסטרליה, ומספר מדינות בארה"ב. לכן, מזה מספר שנים, ארגון ה-OECD ממליץ באופן פרטני לממשלת ישראל לשקול תמחור פחמן באמצעות מנגנון הבלו על דלקים, ובכך לכסות 80% מפליטות גזי החממה.

ניתוח של העלויות החיצוניות הכרוכות בשימוש בדלקים בישראל, אל מול מיסוי הבלו, שביצע המשרד להגנת הסביבה מראה, כי הבלו המוטל על הדלקים בתעשייה ובתחנות הכוח לייצור החשמל אינו משקף את מלוא העלויות החיצוניות של פליטות מזהמי אוויר וגזי חממה. כמו-כן, בסקטור הדלקים לתחבורה קיימות עלויות חיצוניות נוספות, חלקן אינן סביבתיות – כמו גודש ותאונות דרכים – והבלו רחוק מלכסות אותן במלואן.

בנוסף, תמחור הפחמן יתמרץ התייעלות אנרגטית ומעבר לאנרגיה מתחדשת. עבודה שביצע המשרד להגנת הסביבה יחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה ושבחנה את ההשלכות של המעבר לכלכלה דלת פחמן על הצמיחה של המשק הישראלי, מצאה כי שימוש במנגנון תמחור פחמן תורם לשמירה על המטרות הפיסקאליות באופן כזה שיישום מנגנון לתמחור פחמן כמעט ואינו פוגע בתוצר ואף שומר על יעדי הצמיחה.

תמחור פחמן מחייב בחינה של השפעותיו, בדגש על האוכלוסייה המוחלשת והתעשייה המקומית, תוך יצירת מנגנון הדרגתי שמתייחס להשפעות אלו. בהקשר זה ניתן ללמוד מהניסיון הבין-לאומי של הטמעת מנגנוני תמחור פחמן תוך הגדרת ייעוד תקבולי המנגנון, בדגש על צמצום הפגיעה הכלכלית הכרוכה בו על ידי מנגנוני החזר כספי לעשירונים התחתונים והקלות פיסקאליות לתעשייה. בעולם נהוג להפנות חלק מהתקבולים להשקעות בפרויקטים למעבר לכלכלה דלה בפחמן ופליטות, כמו תחבורה ציבורית מופחתת זיהום ומבנים מאופסי אנרגיה.

המשרד להגנת הסביבה, יחד עם שותפים נוספים בממשלה, יבחנו לעומק סוגיות אלו ונוספות בתקופה הקרובה, יתייעצו עם בעלי עניין בארגונים הסביבתיים ובתעשייה, ובסוף תהליך זה, יהיה ניתן להמליץ לממשלת ישראל על מנגנון תמחור הפחמן המיטבי.

אחד משיתופי הפעולה הוא עם בנק ישראל. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "הדיון בנושא ההתחממות הגלובלית והשלכותיה על הפעילות הכלכלית תופס מקום הולך וגדל בשיח הכלכלי ובתהליכי קבלת ההחלטות בעולם. לימוד הנושא, ופיתוח דרכים להיערך להשפעותיו מהווים חלק מפעילות המחקר בבנק ישראל והעלאת המודעות לנושא זה חשובה בעיני. אני מברך על שיתוף הפעולה הפורה בין בנק ישראל והמשרד להגנת הסביבה בנושא זה ועל אירוח הכנס המשותף."
מדינות רבות והגופים הבינלאומיים המרכזיים מקצים תשומת לב הולכת וגדלה לשינוי האקלים ולפגיעתו הפוטנציאלית בכלכלה העולמית. הידע לגבי הסיכונים הנלווים לשינויי אקלים – לחברה, לכלכלה ולסביבה – הולך ומצטבר, ובמקביל מתעצמת הפעילות המכוונת למנוע את התממשותם.
המשרד להגנת הסביבה ובנק ישראל, יחד עם שותפים נוספים בממשלה, יבחנו לעומק סוגיות אלו ונוספות, יתייעצו עם בעלי עניין בארגונים הסביבתיים ובתעשייה, ובסוף תהליך זה, יהיה ניתן להמליץ לממשלת ישראל על המדיניות המיטבית בנוגע לתמחור הפחמן.
בהקשר זה ניתן ללמוד מהניסיון הבין-לאומי של הטמעת מנגנוני תמחור פחמן תוך ייעוד חלק מתקבולי המנגנון לצמצום הפגיעה הכלכלית הכרוכה בו על ידי מנגנוני החזר כספי לעשירונים התחתונים בהתפלגות ההכנסות והקלות פיסקאליות לענפים הנפגעים. בעולם נהוג להפנות חלק מהתקבולים להשקעות בפרויקטים למעבר לכלכלה דלה בפחמן ופליטות, כמו תחבורה ציבורית מופחתת זיהום ומבנים מאופסי אנרגיה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. כי אם תקחו מאיתנו כסף, האוויר ינקה את עצמו?
    מה המשרד הזה עושה חוץ מלקחת כסף לשימון המנגנון של עצמו. הוא מכניס יותר משהוא מוציא ורוב ההוצאות הן משכורות מנופחות.
    מס שכזה הוא תחילתה של הידרדרות מוסרית.

  2. בסופו של יום, לא יעזור כלום והפרדיגמה תאלץ להשתנות.
    המילה צמיחה היא הבעייתית וכל זמן ש*חייבים* צמיחה, כלום לא ישתפר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן