לאחרונה התפרסם דו”ח שחיברה וועדה שחיברו מומחים מתחומים שונים, ובו המלצה לשינוי התפריט, שידרוג מערך ייצור המזון, תוך האכלת אוכלוסיה הולכת וגדלה, אך תוך התחשבות באילוצי משבר האקלים. המסקנה היא שצריך להפחית בבשר ובסוכר אבל גם שנדרשת משילות על הקרקע ובאוקיאנוסים
דו”ח EAT-Lancet שחיבר צוות בינלאומי של מומחים לתחומים שונים – תזונה, חקלאות, בריאות, אקלים ועוד, קורא להצבת יעדים מדעיים לתזונה בריאה ולייצור מזון בר-קיימא, שיאפשרו להאכיל כעשרה מיליארד בני אדם הצפויים לאכלס את כדור הארץ כבר ב-2050. תזונת בריאות פלנטרית, המדגישה את תפקידה המכריע של התזונה בחיבור בין בריאות בני אדם לקיימות סביבתית, ואת הצורך בשילוב בין השניים, צריכה להיות מורכבת בחציה מירקות ופירות; החצי השני של הצלחת, המוצג על בסיס התרומה הקלורית, צריך להכיל בראש וראשונה דגנים מלאים, מקורות חלבון מהצומח, שומנים צמחיים בלתי רוויים ושיעור קטן יותר של מקורות חלבון מהחי (ראו טבלה ובה טווח הצריכה המומלץ של כל סוג מזון).
דו״ח זה הוכן על ידי EAT ,והוא התאמה של תקציר עבודת הוועדה ״מזון בתקופת האנתרופוקן: ועדת Lancet-EAT בנושא תזונה בריאה.
לפי הדו”ח המעבר לתזונה בריאה כולל הכפלה בצריכת סוגי מזון בריאים כגון פירות, ירקות, קטניות ואגוזים, והפחתה של יותר מ-50% בסוגי מזון פחות בריאים, כגון סוכר מוסף ובשר אדום, בעיקר על ידי הפחתת הצריכה העודפת במדינות עשירות. הגורמים העומדים מאחורי השקת הדו”ח בישראל, הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא ומוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט באוני’ ת”א, רואים במהלך הנוכחי צעד חשוב לקראת דיון מקיף על מערכות המזון של ישראל שיכלול את כל הגופים הרלוונטיים לנושא – חקלאות, בריאות, סביבה וכלכלה – ויקדם באמצעות מודעות הציבור ומודעות ואחריות של קובעי מדיניות תכנית משמעותית של מדיניות מזון מקיימת בישראל.
תזונה “פלנטרית”
אחרי קריאת ה”מנשר” שנכתב על ידי קבוצה של מומחים אני יכול רק להוסיף “אמרתי”. שכן בשנים האחרונות חזרתי וכתבתי על הצורך למתן, – לא להפסיק – את צריכת הבשר, למתן בעיקר צריכת בשר בקר ולעבור לתפריט שמבוסס ברובו – לא כולו – על מוצרים מהצומח בתוספת מעט חלב ומוצריו, מעט ביצים, וגם דגים, פירות-ים, מפעם לפעם בשר עוף או חזיר ואפילו מעט בשר בקר.
מאחר ואיני תזונאי הרי שהתייחסותי לנושא תלויה רק בסיבות סביבתיות, כלומר איזה תפריט גורם לפחות פגיעה בסביבה. ראוי לזכור כי יש תאוריות רבות שמיחסות את התפתחות המין האנושי לשילוב בשר בתפריט, כך יש שמסבירים את גידול המוח שצורך הרבה אנרגיה לאכילת בשר, או את מבנה הלסתות והשיניים למעבר לשימוש באש לצלייה וריכוך הבשר הנאכל. על כך נוספת העובדה כי תפריט צמחוני חסר יסודות שהגוף זקוק להם, כך למשל כל הנגזרות של וויטמין B.
בכל פעם שהעזתי לתמוך באכילת מעט בשר או מוצרי חלב “הותקפתי” על ידי טבעונים, חזרתי וביקשתי מהטבעונים להסביר האם אורז שגדל בשדה שנחרש על ידי שוורים “מותר”? האם שקדים שגדלו במטע שדושן בזבל פרות או עופות “ראוי”? האם פולי סויה שגודלו בשטחים שבהם גדלו יערות-עד “נחשבים”? מובן שלא קיבלתי תשובה. עכשיו מגיע דו”ח מפורט שנכתב על ידי פרופסורים מכובדים שכתבו מנשר ארוך ומנומק וניתן לתזונה שם “דיאטה פלנטרית”, או “תזונת בריאות פלנטרית”.
מחברי הדו”ח קוראים למעבר גלובלי לסוגי תזונה בריאים, טעימים וברי-קיימא, תוך כדי מעבר להכפלת צריכת המזון מהצומח והפחתה של 50% בצריכת בשר-אדום (וסוכר), כדי למנוע עתיד בו חלק נכבד מהאוכלוסייה יסבול מתת-תזונה, זאת כאשר עד 2050 יהיה צורך להאכיל אוכלוסייה בת 10 מיליארד בני אדם.
הדו”ח מפרט בטבלאות את יעדי התזונה הבריאה, תוך ציון כי יש צורך להתחשב באוכלוסיות שבבסיס מזונן מוצרים מהחי.
בהמשך יש נסיון להגדיר את גבולות ייצור המזון שמעבר להם יתרום הייצור לפגיעה סביבתית ולעליה בהתחממות העולמית. כדי למנוע זאת יש צורך לעבור לייצור מזון בר-קיימא, לחקלאות סביבתית שלא תפגע בסביבה ולא “תתרום” להתחממות כשהיעדים העיקריים הם מעבר גלובלי לתזונה בריאה, שיטות משופרות לייצור מזון, הפחתת אובדן וביזבוז מזון.
עד כאן הצרכים, איך עושים זאת? יש לכותבים המלצות:
- “גיוס מחויבות לסוגי תזונה בריאים”
- “מעבר מייצור מזון בכמויות לייצור מזון בריא”
- “ייצור מתוגבר ויעיל של מזון באיכות גבוהה”
- “במקום הרחבה של קרקעות חקלאיות שיקום קרקעות מדולדלות”
- “שיפור ממשק האוקינוסים” כדי למנוע דייג-יתר
- “הפחתת אובדן ובזבוז מזון”
לסיכום קוראים המחברים לאימוץ גלובלי של סוגי תזונה בריאים ממערכות מזון בנות-קיימא ישמור על הפלנטה שלנו וישפר את בריאותם של מיליארדי אנשים.
יותר לי הספקן לתמוך בכל מאודי במטרות שהוצגו ואפילו בחלק מהיוזמות והדרכים להשגת המטרות, אף על פי שלדעתי חסרה בו התייחסות למפגע של “מונוקולטורה”, חקלאות שבה מגדלים בשטחי ענק גידול אחד ואחיד, יותר מכך, הכותבים מועידים את השינויים ל עד 2050 ואני טוען כי: מאחר שאנחנו כבר על סף או אולי כבר מעבר לנקודת אל-חזור הרי יש ליישם את ההמלצות מייד.
אבל מאחר שיישום היוזמה הברוכה תלוי בעיקר במנהיגי מדינות, שאותם מנהיגים שאינם מצליחים (וחלקם גם לא מנסים) ליישם החלטות של גופים בין-לאומיים למניעת פליטות ולמיתון ההתחממות העולמית, או לסירוגין שינוי הרגלי צריכה מיותרת, מוגזמת ופוגענית של חלק נכבד מאוכלוסיות גדולות במערב כמו ארה”ב, דרום-אמריקה, אירופה וישראל ובו בזמן שינוי בהרגלי יצור וצריכת מזון בארצות בהן שורר עוני מרוד ותת-תזונה כרוני.
למרות הצורך ביוזמה מחד גיסא ומאידך הסיכון לפגיעה סביבתית ואקלימית חמורה אם ההצעות לא ייושמו ולו חלקית, הרי שמהיותי ספקן קשה לי לראות איך דברים ישתנו, שכן, עולם כמנהגו ימשיך ו”אחרינו המבול”… חבל.
הערת העורך – חסר היה גילוי נאות
מאת אבי בליזובסקי
בכנס ההכרזה שהתקיים בת”א לפני כשבועיים אמרו כמה מהדוברים שאין תרופת פלא, ושצריך קצת מכל דרך אפשרית לשמור על כדור הארץ ובד בבד להאכיל אוכלוסיה הולכת וגדלה. עם זאת, עושה הרושם שהדוברים הישראלים ניסו להעלים גם את מעט הבשר (ושאר החלבון מהחי – חלב וביצים) שהחוקרים קבעו שיכול להישאר בתפריט לאפס, בניגוד להמלצות הדוח עצמו ובכך לצאת מהאופטימום שמחברי הדוח כי הוא מתאים גם לתזונת בני האדם וגם לבריאות כוכב הלכת. לא היתה גם התייחסות לכך שהעליה בביקוש לחלבון מן החי תגרום לעליה במחירו כך שהעניים לא יוכלו להרשות אותו לעצמם.
גילוי נאות נוסף שהיה נדרש הוא שמאז פרסום הדו”ח המקורי בינואר 2019, נכתבו הרבה מאמרי ביקורת עליו בעיתונות המדעית, כולל בלנסט עצמו, ולפרסם את הדוח בעברית באיחור של שנה מבלי להתייחס לבעיתיות שבו איננה במקומה.
ההתרשמות שלי היא שכל מי שהיה שם הוא טבעוני, כמו גם המזון שהוגש באירוע שהתקיים במוזיאון הטבע של אוניברסיטת תל אביב.. לא שיש בכך רע, רק שצריך היה לתת גילוי נאות. אכן יש בעייתיות רבה בהתנהלות תעשיית הבשר וצריך לטפל בה ולהפחית את הסבל לבעלי החיים עד למינימום ההכרחי. צריך גם להפחית את יייצור המזון לכל סוגיו, כדי שלא יישארו עודפים שייזרקו לפח, דבר שנוגד את התפיסה הקפיטליסטית. לגבי האכיפה – במיוחד בישראל כדי ללמוד מהנסיון רואים קבוצה שמנסה לכפות את הרגלי האכילה שלה על שאר הציבור תוך שימוש בשם הדת, ומנצלים כל קשר עם השלטון. ולמרות זאת, אפשר למצוא די בקלות אוכל לא כשר. אני אישית סבור שאי אפשר לעשות מהפכה כל כך גדולה בזמן כל כך קצר, לפחות מהיבט הצרכן ואילו הממשלות צריכות לבצע חלקים גדולים מהדוח במסגרת המאבק במשבר האקלים ולדאוג לחקלאות מגוונת ובריאה.
ביקורת מדעית על הדו”ח שהתפרסמה אף היא בכתב העת לנסט. מחקר שנערך במימון קרן ביל ומלינדה גייטס בהובלת הכלכלן ויליאם מאסטרס (Masters) מבית הספר למדעי התזונה ומדיניות התזונה באוניברסיטת טאפטס בארצות הברית, שבחן את מחירי המזון ואת השכר החצינוי ב-159 מדינות לפי הנתון המקיף הידוע האחרון – משנת 2011, ומגלה כי עבור 1.58 מיליארד בני אדם, רובם בתת הסהרה באפריקה, ובדרום אסיה, העלות תהיה גבוהה מההכנסה היומית הממוצעת לנפש.
תקציר הדו”ח בעברית באתר מוזיאון הטבע ע”ש שטינהארט באוניברסיטת תל אביב
עוד בנושא באתר הידען:
6 תגובות
תזונה מהצומח היא הבריאה ביותר לאדם, כפי שכבר הוכח באזורים הכחולים בעולם, בהם יש הכי הרבה גברים ונשים מעל גילאי 100,(צורכים 95% מהצומח פעם בשבוע מנת 90 גרם בשר).
נתון שאי אפשר להתווכח איתו, ומצאנו כך גם במחקרים אחרים שבדקו תימנים בתימן למשל שסבלו מחיידקים ונגיפים בלבד.
(גם הם צרכו בעיקר תזונה מהצומח)
יש מה להאריך לגביי מניעת מחלות כרוניות ולפעמים אף ריפוי, ביניהם: מחלות לב, סרטן, סוכרת, מחלות כלי דם, אלצהיימר, השמנה , טרשת נפוצה , אוסטאופורזיס, אוסתאואריתריטיס, דלקת כבד נגיפית ולא אאריך איך המחלות נגרמות ואיך האוכל הורג או מרפה. אבל בקצרה זה נע במסלול לחץ חמצוני, דלקת.
עכ”פ כמה הערות לגופו של עניין:
1. מי שצורך תזונה מהצומח מטעמי בריאות ולא מטעמים ‘הומנים’ ומקפיד לצרוך קטניות בוודאי שלא חסר לו ויטמיני B, וקל להסתכל בטבלת ערכים תזונתיים לראות שאני צודק.
2. לטבעונים\צמחונים לא חסר חלבון כפי שהוכח מחקרית (עיין באתר ד”ר מייקל גרגר), בוודאי לאור העובדה שגוף אדם צורך (לאדם ממוצע) כ50 גרם חלבון, עודף חלבונים לעומת זאת תורם להרבה סוגי סרטן למשל במסלול מתיונין, מלבד סרטן השד.
3. הדבר היחיד שחסר לטבעוני הוא ויטמין B12 מאחר ובנ”א כיום הם היגיניים והמים מטוהרים, באוכלוסיות לא היגיניות נמצאו חיידקים שמייצרים B12 באזור הספיגה.
מי שהרוויח ויש בידו הידע הרוויח, ומי שחי עפ”י מה שהכתיבו חברות התרופות לתזונאים\רופאים ימשיך לסבול מדיכוי סימפטומים במקום ריפוי המחלה באמת.
בעוד שבישראל מחלות לב הם מספר 2.
באוגנדה מחלת לב היא פחות מאחד לאלף, וזה לא בגלל הגנים.
בגדול אני חושב שהאדם מותאם לאכילת בשר. אלא שהבשר הנמכר היום הוא בשר מזוהם בכל כך הרבה רעלים, שאכילת בשר היא פשוט טרוף תזונתי, אלא אם אתה מגדל את הפרה אצלך בחצר האחורית ונותן לה לרעות בעשב.
לא יודע מה טוב לכדור הארץ. מה שטוב לאדם הפרטי, היא אכילה של מזונות שמעובדים פחות ככל האפשר, שלא הורידו ממנו מרכיבים ושלא הוסיפו לו מרכיבים.
אחד שלא יודע
למי אתה כן מאמין?
לא יודעת עד כמה ניתן לעמוד בתזונה כזאת בימינו, עם כל השפע.
אך הפריעו לי 2 מילים בכתבה.
בכל מאודי ולא בכל “מעודי”
נקודת אל חזור ולא נקודת “על חזור”
אולי יש עוד… ולא שמתי לב.
בכל מקרה, כתבה מעניינת לכשעצמה.
למה לעודד ישראלים לאכול חזיר?רשעים!!!!
פוליטיקאים שקרנים ומדענים זה היום אותו דבר. לא מאמין למילה של מדען. כולם משחקים בצואה של עצמם… שום דבר לא השתנה חוץ מזה שעוד כמה אנשים התעשרו ונהיו מפורסמים.