צייד פרסים לא עוזר למנוע הכחדת האריות

אקולוגים רבים טוענים כי לציד ״ספורטיבי״ אין ערך לשמירת הטבע, לדבריהם הספורט מהווה גורם שמזיק ופוגע ביכולת הקיום של אוכלוסיות יונקים בטבע. למרות טענות הפוכות של שדולת הציידים, יש סימנים ברורים לתרומתם המיזערית עד אפסית לכלכלה או לתמיכה במקומיים, שכן רוב הרווח מגיע לכיסי משקיעים זרים או מקומיים מושחתים

רבות כבר נאמר ונכתב בעד ונגד צייד כ״ספורט״, בו החיה המפוחלצת מוצגת כשלל בביתו של הציד המנצח. כאשר דעת הקהל מתנגדת והרשויות בארצות רבות מכינות חוקים ותקנות לאיסור הספורט – ציידי-הפרסים יעשו הכל כדי להגן על הרעיון ולממש את זכותם לירות בחיות-בר ולהציג את הפוחלצים.

גברת דיקמן (Dickman) היא בעלת חווה בדרום אפריקה שבה מגדלים חיות-בר. החווה נתמכת ע”י אגודות ומועדוני ספורט הצייד. הגברת גייסה תמיכה וחתימות של יותר ממאה אנשים. שמתיימרים להיות שומרי טבע, בינהם שמות מפורסמים, ופרסמה ב״סיינס״ מכתב שעיקרו תמיכה בצייד ״ספורטיבי״.

עיקרי הטענות במכתב הן כי ציד-פרסים באפריקה, למרות היותו דוחה, מהווה רוע הכרחי כדי לשמור על חיות-בר; הציד ממלא תפקיד חשוב בשרידותן של חיות-בר; איסור יצוא ויבוא של פוחלצים יפגע בשמירה על בעלי החיים. עוד כתבה דיקמן כי הציד מקדם את מגוון המינים ואת השמירה על בתי-גידול של אוכלוסיות ושציד-פרסים מקדם את שימור החיות באפריקה. ההכנסות מהציד משמשות לתמיכה באוכלוסיות אנושיות מקומיות.

האמנם?

אקולוגים רבים טוענים כי לציד ״ספורטיבי״ אין ערך לשמירת הטבע,

לדבריהם הספורט מהווה גורם שמזיק ופוגע ביכולת הקיום של אוכלוסיות יונקים בטבע. למרות טענות הפוכות של שדולת הציידים, יש סימנים ברורים לתרומתם המיזערית עד אפסית לכלכלה או לתמיכה במקומיים, שכן רוב הרווח מגיע לכיסי משקיעים זרים או מקומיים מושחתים.

פרסום עיתונאי ב”סיינס” (Science) בתוספת חתימה של יותר ממאה ״מומחים״ יוצר רושם כאילו לנושא יש הסכמה רחבה בקרב מדענים, מה שהביא להפצת המכתב בקרב קהל רחב ע”י אמצעי תקשורת כמו למשל ה-BBC. אלא שהצגת הסכמה רחבה שכזאת אינה אמיתית שכן מספר גדול של מומחי שימור חולקים על ערך השימור, הרווחים והיתרונות שבצייד-פרסים. מה שהתברר כאשר ה”סיינס” פרסם מספר רב של מאמרים שסותרים את רעיון התמיכה בצייד. בבסיס ההתנגדות לצייד קיימת הגישה כי: ״צייד כפתרון ארוך-טווח לשימור חיות הבר באפריקה אינו בר-קיימא. כדי ליישם שימור נכון יש צורך בניהול סביבתי, אחראי, קשוח ובמידת הצורך נטול רגשנות, שיהיה מבוסס על מידע ועל הערכה לחיות-בר מעבר לערכן הכלכלי.

חשודה העובדה כי הפרסום של הציידים מגיע ימים מספר אחרי פרסום של יוזמה ובה דרישה לעצור את יבוא הפוחלצים לארה”ב המכונה ״יוזמת ססיל״ שנקראת על-שם האריה ש״ניצוד״ בזימבבואה.

על-פי יוזמה זו, שוקלים מחוקקים באירופה ובארה”ב איסור יבוא של ״פרסים״ ופוחלצים. האיסור יחקק בעקבות נטיה לעצור את ה״ספורט״ ע”י חקירת יעילות הצייד לתמיכה בשמירה על חיות-בר. חקירה שתחשוף את הרעיון המופרך של תעשית הצייד.

מסתבר כי תומכי הצייד בארה”ב שמתנגדים ליוזמת ססיל אינם נתמכים או מונעים ע”י המדע, שכן כישוריהם המדעיים של רוב החותמים על הפרסום אינם קיימים למעט העניין בתעשייה שמרוויחה מצייד-פרסים, כולל תמיכה במועדון שממנו בה הצייד שהרג את ססיל. תמיכת אנשי תעשיה שהשפעתם על הרס הטבע באפריקה מתועדת וידועה.

בפניה לעורך הראשי של “סיינס” הסתבר כי מפרסמי ה״רעיון״ לא נדרשו להצהיר על ניגוד עניינים, שכן לאחר בדיקה וסרוב הכותבים לגילוי הוגן הסתברו קשריהם עם תעשיית הצייד, מה שהופך את המכתב ללא יותר מנסיון פרסום שיקרי ללא תמיכה מדעית, מה שנקרא בימינו סחריר.

בנסיונם לשכנע את הקהל כי ״צייד-פרסים הוא רע הכרחי״ התעלמו הכותבת ותומכיה מישומים וחלופות ברי-קיימא שחלקם פורסמו במכתב שסותר את ה״רעיון״, שכן ציד-פרסים מהווה התמכרות של מיעוט עשירי-על והדרך היחידה להצדיקו היא ע”י פרסומים דמוי-מדעיים שמנסים להראות יתרונות שאינם קיימים.

מאויימים ע”י העובדה כי גוברת התנגדות וכי דעת הקהל העולמית לומדת להכיר את הצייד כאכזרי ומיותר, נוקטים חברי מועדוני הצייד בכל הדרכים להגן על זכותם לירות בחיות ולהציג את הפגרים המפוחלצים. בתקופה של סחרירים, שקרים ומצגי שווא מהווה המכתב של דיקמן עוד נסיון נואל לסחריר שקבלתו כאמת ליישום תגרום לפגיעה אנושה בחיות-בר ובסביבה הטבעית באפריקה.

אצלנו : לפני שנים ספורות פנה אלי עו”ד של אגודת הציידים בבקשה כי אבוא לתת עדות מומחה בתביעה נגד הרשות שפרסמה כי לא ינתנו יותר רשיונות ציד. השבתי כי לעניות דעתי ההחלטה שגויה שכן היא שוות ערך להחלטת המשטרה לעצור מתן רשיונות נהיגה או להחלטת משרד התקשורת לעצור מכירת טלפונים. אלא אם ההחלטה תהיה לעצור לגמרי את הצייד, שכן לדעתי ראוי לעצור לחלוטין את הציד-הספורטיבי ולאפשר רק ציד ע”י מומחים ורק במקרים ובמקומות בהם יש צורך לדלל אוכלוסיות מתפרצות או מזיקים בחקלאות. לרוע המצב אנחנו פגענו בטבע באופן כה קשה שהיום יש צורך בניהול פעיל של אוכלוסיות שפירושו שמירה על הקיים תוך נסיונות להחזרת חיות שנפגעו או נעלמו לטבע. ניהול פעיל כולל גם את הצורך בדילול, עד כמה שהמושג נשמע רע. הרסנו כל חלקה טובה ופגענו בסביבה הטבעית ורק ניהול על-סמך נתונים מדעיים (ללא רגשנות) יאפשר שיקום, שיחזור ושימור פעיל של הטבע.

אוסיף כי אם עוסקים בשמירת טבע והסביבה הטבעית הרי שמזה שנים רבות אני קורא לכל מי שמופקד על הסביבה הטבעית לבצע סקרים של כושר הנשיאה של שמורות, אתרים וחופים. סקר כזה יקבע את מספר המבקרים המירבי שאתר יכול לשאת בפגיעה מזערית. על-סמך הסקרים יהיו המופקדים על האתרים חייבים לקבוע וליישם הגבלות על מספר המבקרים.
ברבים מהאתרים כל ביקור מהווה פגיעה לכן קביעת מספר המבקרים תהיה פשרה בין הצורך לשמור לבין הרצון לביקורי קהל. כל מי שמעייניו ותפקידו לשמור על הסביבה הטבעית חייב ליישם זאת.