ד"ר אסף רוזנטל מציע לבטל את החלוקה לתתי מינים כדי לשמר את המטען הגנטי, על רקע מותו של סודאן, הקרנף הצפוני (הלבן) האחרון
פורסם במקור ב-11 באוגוסט 2018, עודכן 20/12/2020
כשמדפדפים ברשת או מאזינים לאמצעי התקשורת מתברר מה רב הבלבול אפילו בקרב מי שאמור להיות מומחים בזואולוגיה או ביולוגיה.
השימוש השגוי במושגים כמו סוג או זן כאשר הכוונה היא למין ביולוגי נפוץ (Biological species) ורווח לכן ראוי לדעת כי סדר המיון הנכון (בשלבים האחרונים) הוא סוג, כאשר בכל סוג יש כמה מינים. יש מקרים רבים בהם יש חלוקה משנית לתת-מין, אבל מושגים כמו זן או גזע שייכים לחיות בית או גידולים בחקלאות.
אחרי זאת מסתבר כי גם בקרב זואולוגים וגנטיקאים יש דיון וחוסר הסכמה ער על החלוקה למינים או לתתי מינים. בזמנו למדנו כי כל מי שבשל הזדגוות מוליד צאצא פורה שייך לאותו המין, לכן כולם ידעו כי הזדווגות של חמור וסוס תוליד פרד בן כלאיים שאינו פורה. ידוע גם כי מאחר שהכלב והזאב הם בני שאותו מין הרי שגוריהם יהיו פוריים. פשוט וברור.
אלא שאז הגיעה היכולת למיין, להשוות ולמדוד את המרכיבים הבסיסיים של הביולוגיה,
ה-DNA והגנים הפכו ובלבלו את היוצרות.
על פי רשימה זו יש הבדלי גישות וחוסר הסכמה בין המדענים העוסקים בנושא. בבדיקה הסתבר כי יש כשלושים גישות שונות למיון. לדברי אחד הכותבים: "מין הוא הגדרה או פרשנות יותר מעובדה". ברור כי בעל חיים אחד שונה מאחר לדוגמה אריה אינו טיגריס אלא שלפעמים ההבדלים אינם כה ברורים. כשבעלי חיים וצמחים מתפצלים גאוגרפית נוצרים לחצים סביבתיים שגורמים להתפתחות בכוונים שונים, במשך הזמן נוצרים שינויים במבנה הגנטי וגם בצורה (מורפולוגיה), יש מי שימצא כי די בשינויים אלא כדי להפרידם למינים שונים. בעוד הטבע מתפתח הממיינים ( taxonomists) חייבים לשפוט ולהחליט מתי נוצר מין חדש.
בגלל נסיונות להבין את הטבע יש מגוון גישות ל מי הוא מין. יש מי שממין את המינים לפי ה-DNA. אחרים מסתפקים בהבדלי צורה חיצוניים, כמו צורת קרניים, יש גם מי שמשלב למיון "אופי" וצורת התנהגות. כאשר משלבים את כל אלה עם "מבחנים" גנטיים "נוצרים מינים חדשים". חשיבות הצורה בה ממינים את החיות והצמחים נובעת מהצורך לשמור על מינים. כאשר אין סיווג ומיון ברורים יש פגיעה ביעילות השימור והשמירה על מינים בסכנה.
יש מי שקורא לחדול מהבלבול והאנרכיה במיון ("taxonomic anarchy" ) מתוך חשש כי המגמה האפנתית של פיצול מינים ובעיקר יונקים גדולים ובולטים תפגע באפשרות להגן עליהם. כך למשל חלוקת הג׳ירפים לחמישה מינים שונים, חלוקת בעלי הקרניים הספירליות למינים רבים ולאחרונה הפרדת האורנגאוטן לשני מינים. אצלנו אפשר לציין פיצול הלילית המדברית, או הפיצול של התן הזהוב א.ר.).
הסיכוי הופך להימור כאשר במקום להגן ולשמור על מין אחד ידוע ומוכר נוסף לו מין שני, שכן עכשיו יש להחליט על מי שומרים. לסרוגין יהיה צורך בתקציבים נוספים כדי להגן על שני המינים, שכן שמירה והגנה על מינים עולה כסף רב ותמיד קיימת ההתלבטות האם להגן על מיני סמל ( iconic species) ולאבד מינים אחרים שכן מין שפוצל עשוי לאבד את ההגנה שהיתה לו. למשל: פיצול האורקה (killer whales) לשלושה מינים עשוי לגרום לכך שרק מין אחד יהנה מהגנה והאחרים יכחדו.
כי יקולי יוקרה של מדענים יש חוסר הסכמה באופן המיון, שגורמת לפגיעה באפשרויות השימור, לכן יצאה קריאה להקמת גוף בין-לאומי בחסות "האיחוד הבין לאומי למדעי הביולוגיה" (International Union of Biological Science), גוף שבו יהיו חברים סוציולוגים, אנתרופולוגים, משפטנים ואנשי מדעי החברה. גוף זה ינסח את כללי המיון כך שיהיו מקובלים על הכול. מובן שגם להצעה זאת קמו מתנגדים, בעיקר אלה שממינים על-פי ה-DNA. אלה טוענים (במידה רבה של צדק א.ר.) כי "ההגנה החוקית שיש לתת למינים ולאוכלוסיות לא צריכה להיות תלויה בשם".
למרות ההתנגדות ידון "האיחוד הביןלאומי למדעי הביולוגיה" בהצעה בכנס הבא שיתקיים ב-2019. הדיון בנושא חיובי שכן במקרים רבים המינים הביולוגים מהווים "מטבע עובר לסוחר", כלומר לעיתים תכופות הצורך בשימור והגנה על מינים נמדד גם בערכם הכלכלי, וכידוע בעולמנו "הכסף מדבר " …
יורשה לי (הקטן) להוסיף כי ראוי לנהוג בזהירות רבה שכן כאשר ממיינים יונקים או עופות על פי ההבדלים הגנטיים ו"מעלים" תת-מין לדרגת מין האם יש סיכוי כי על-פי שאותם מדדים ניתן לחלק גם את האוכלוסיות האנושיות למינים נפרדים?
לכן לעניות דעתי נכון וראוי להשאיר את שיטת המיון הישנה והטובה שבה מי שמעמיד צאצאים פוריים הוא מין ביולוגי.
עוד בנושא באתר הידען:
12 Responses
אורי ש
דרך קלה להבין את מה שנקרא "הסינתזה המודרנית" בביולוגיה היא לשים לארבעה דברים:
1. כל ה"מידע" שאיתו מתחיל יצור את החיים נמצא ב-DNA.
2. לכל יצור יש לפחות הורה אחד.
3. לכל הורה יש בד"כ מספר צאצאים, שלא כולם זוכים להתרבות.
4. בזמן שעובר מהלידה להתרבות, ה-DNA עלול לעבור מוטציות.
יוצא איפה שכל היצורים (כמובן כולל צמחים, פטריות, חיידקים וכן הלאה) מגדירים מעין עץ – עץ שבנוי מהקוד הגנטי של כל יצור. העלים של העץ הם אותם יצורים חיים, שלא התרבו עדיין.
המשמעות של הטקסונומיה מתבטאת ב"עובי הענפים". בצורה גסה – הזנים הם הענפים הדקים ביותר. הענפים הבאים הם המינים, ואחרי זה הסוגים, משפחות, סדרות וכן הלאה.
הענפים, כמו בעץ אמיתי, מתעבים עם הזמן, ומין יכול להפוך לסוג, וכן הלאה.
ויש כמובן ענפים שמתים, ואין עליהם יותר עלים.
וכל זה בשביל להגיד – ממש קשה להחליט איזה ענף הוא מין ואיזה לא. יותר מזה – ההחלטה הזו די שרירותית.
בני האדם אינם בעלי שונות גנטית גדולה כך שחששו של הכותב אינו ברור לי.
אורי, הלקח הוא שכדי לבקר משהו (אמרת שזה מטריד) כדאי להכיר אותו. מה לעשות, ביולוגיה זה נושא מורכב.
ניסים ראשית תודה על התשובות המושקעות . בנוגע למחקר הלטאות – לא ממש הבנתי . במחקר העכברים הפואנטה נבחנת עכשיו במעבדה . מחקר העכברים מעניין אבל לא ממש סטרילי. בכל מקרה הרחבת את ידיעותיי בביולוגיה . הגדרות המין – אינם קשוחות. שיטות ההתרבות מגוונות . אנסה לחשוב ולנסח את שאלתי מחדש.
אורי ש
יש מיקרים רבים של "מינים" חדשים: פרחים, פירות, לטאות ואפילו יונק (אחד לפחות).
במקרה של היונק: על אי מסויים התפתחו 6 מינים של עכברים ממין יחיד תוך 500 שנה.
אז איפה הבעיה בדיוק?
לאסף רוזנטל, כתבת שיש רשימה עם 30 גישות שונות למיון והגדרת המושג מין. על איזו רשימה מדובר? לא מצאתי אותה בכתבה.
לגבי ההגדרה של מין, אני מכיר רק את ההגדרה של צאצא פורה. הבעיה בהגדרה היא שלא תמיד קל להוכיח אותה. לא תמיד מעשי לקחת שני מינים קרובים ולהרביע אותם במשך כמה דורות רק כדי להוכיח שהם תתי-מינים ולא מינים. לכן משתמשים בקיצורי דרך כמו בדיקות מורפולוגיות ו DNA.
המיון בעולם הטבע נגוע גם בהרבה פוליטיקה, מאחר וחוץ מההגדרה למין (וגם זו קשה להוכחה) אין שום הגדרה אחרת לרמות הטקסונומיות האחרות לפעמים טקסונומים מפצלים מינים, יוצרים משפחות או סוגים רק כדי ששמם יופיע במאמר.
אורי ש
חבל שאתה לא יותר ברור…
בצמחים יש מיקרים רבים של "מינים" חדשים. יש מיני עצי פרי רבים שצריך יותר מעץ אחד כדי לקבל פירות – לדוגמה: תפוחים וזני דובדבנים מסויימים. אז אם אתה רוצה פרי מעצי תפוחים – אתה צריך לפחות שני עצים. ושים לב – אסור ששני העצים האלה יהיו זנים "רחוקים" מידי. זנים אלה הפ פרי פיתוח האדם, ולפי ההגדרה המקובלת ל"מין", הנה מינים חדשים.
קיים "מין" חדש של לטאה שפותח במעבדה בניו זילנד. המין הזה הוא תוצאה של הכלאות. המין הזה לא עקר – אלא להיפך: הנקבה מתרבה ללא זכר! אין ספק שזהו מין חדש.
מקרה נוסף הוא של עכברים על אי בודד שהגיעו לשם לפני כ-500 שנה. הגיע מין אחד – היום יש שם 6 מינים! הם נראים דומים, אבל יש להם מספר כרומוזומים שונה, ולכן נחשבים למינים ניפרדים.
לאב הקדמון שלנו ושל השימפנזות היו 24 זוגות כרומוזומים, ואצלינו רק 23. מתברר שיש אנשים שיש להם רק 22 זוגות. תיאורטית, זה בהחלט יכול להוות בסיס למין חדש של אדם, מין שלא יוכל להתרבות אם אנשים "רגילים".
שים לב שאני משתדל לשים את המילה "מין" בסוגריים, כי לדעתי זהו מושג בעייתי. רוב היצורים החיים מתרבים א-מינית, כך שההגדרה המקובלת של חוסר יכולת הזיווג (או צאצאים עקרים) בד"כ לא עוזרת. ומה עוד – לא כל צאצא של זיווג בין שני מינים שונים הוא עקר.
המושג "מין" מרמז על סדר שלא באמת קיים בטבע. כולנו למדני על העץ היפה של "ממלכה, מערכה, מחלקה, סידרה, משפחה, סוג ומין", אבל יש תתי-משפחה, ותתי-מין ובערך כל חלוקה אפשרית. היום אנחנו יודעים שאין אפילו הפרדה מוחלטת בין העולם הדומם לעולם החי!
כותב המאמר מסכם את זה בפסקה אחת:
"כאשר "מעלים" אוכלוסיה קטנה של תת-מין לדרגת מין מתהווה סיכון לשימור הגננטי ("genetic rescue") כך למשל: כאשר פוצלו מיני הקרנפים הלבנים לצפוני ודרומי נפגעה האפשרות להרבות את האוכלוסיה הצפונית בעזרת פרטים מהדרום. וכך שמענו לאחרונה על מות הקרנף (זכר) הלבן הצפוני האחרון."
אורי ש
חבל שאתה לא יותר ברור…
בכל מקרה, גם פה אתה טועה. בצמחים זה קורה כל הזמן: עצי תפוחים למשל. יש זנים של תפוחים שאינם מתרבים ביניהם.
בחיות, ובמיוחד ביונקים זה נדיר – אבל קורה. הנה מאמר מעניין על מין לטאה חדש שפותח במעבדה:
https://www.smithsonianmag.com/smart-news/new-lizard-species-evolved-lab-180953687/
יש דוגמה מפורסמת של עכברים באי מדירה -מינים חדשים של עכברים התפתחו תוך 500 שנה. וזו הסיבה שזה כל כך נדיר: אף אחד לא ייתן לדוקטוראנט תקציב מחקר למאות שנים …. הנה קישור לעכברים:
http://www.genomenewsnetwork.org/articles/04_00/island_mice.shtml
אני לא בדיוק מבין מה מטריד אותך. אבולוציה היא תצפית. אנחנו יודעים כבר אלפי שנים שיצורים חיים משתנים במשך הדורות.
זה לא מדהים לדעת שכל מה שמגדיר אותך כבן-אדם (פרט לניסיון חיים) יכול להיכנס לזכרון של טלפון בינוני?
ניסים. חבל שאתה לא קורא . אני אסביר שוב . תורת דרווין מתארת את התפתחות מינים וזנים ותתי מינים. יש הרבה ניסויים שמאמתים את תורת דרווין . קל לראות למשל חיידקים עוברים מוטציות בסביבה אנטיביוטית . כולם זוכרים את שינוי כנפי העשים באנגליה התעשייתית . מה לא הצליחו לעשות או להוכיח ? לא הצליחו ליצור מתוך מין קיים מין- חדש כך שלא יוכל להעמיד צאצאים עם המין המקורי. ניקח לדוגמה את ניסוי השועלים הסיביריים . תוך 7 דורות הצליחו לשנות את אופיים הפראי לכלבי . מה עדיין לא הצליחו לעשות ? לקחת שועל מקורי וע"י יצירת לחצים אבולוציוניים וברירה מדור לדור – ליצור צאצא כך שלא יוכל להעמיד צאצאים עם המין המקורי.
אורי ש
יש אינספור מיקרים של הכלאות שהצאצאים שלהם לא פוריים: סוס וחמור, טיגריס ואריה, חמור וזברה, יגואר ואריה, כבש ועז, מיני ברווזים שונים וכן הלאה וכן הלאה. רוב ההכלאות האלה הינן עקרות.
קח גלעין של כמעט כל פרי שאתה אוכל – אם יגדל משהו, לא תקבל מזה פרי.
אז איפה הבעייה בדיוק?
שני גברים, או שתי נשים, לא יכולים להעמיד צאצא פורה. לכן הם לא אותו מין ….
כמו כן צריך להתיחס לשינויים על פני זמן: אם התפתחות מין היא הדרגתית, הורה וצאצא שייכים לאותו מין, אך לאחר דורות רבים יצור אחד והצאצא שלו אינם אותו מין, למרות שכל שני יצורים בשרשרת הם כן אותו מין.
לכל הידוע לי ,מעולם לא הצליחו באמצעות הכלאה או ברירה של תכונות להפוך את המין כך שיפסיק להיות פורה בהעמדת צאצאים. לדוגמה הצליחו ליצור עשרות גזעים של כלבים עם שונות חיצונית מאד גבוהה ,אבל כל גזעי הכלבים, אם יזדווגו זה עם, זה צאצאיהם יהיו פוריים .
מטריד מבחינת הפרדיגמה הלא כן ?