סחר בחיות מחמד ובעיקר דו חיים מסכן אוכלוסיות נרחבות של בעלי חיים

מסתבר כי אנשים מחזיקים כל-מיני בעלי חיים כחיות מחמד. כאשר מינים חדשים רבים מגיעים לשווקים, חלקם מגודלים (ומתים) בשבי אלא שכאשר מינים רבים שנסחרים מגיעים מהטבע התוצאה היא פגיעה חמורה עד כדי כך שמינים ואוכלוסיות רבות מגיעים לסף של ניצול-יתר

צפרדע חץ זהובה. צילום: <a href="https://de.wikipedia.org/wiki/Benutzer:Wilfried_Berns" class="extiw" title="de:Benutzer:Wilfried Berns">Wilfried Berns</a> - first upload in de wikipedia on 10:37, 28. Apr 2006 by Wilfried Berns<a rel="nofollow" class="external text" href="http://tierdoku.com/index.php?title=Hauptseite">Tierdoku.com</a>, <a href="https://creativecommons.org/licenses/by-sa/2.0/de/deed.en" title="Creative Commons Attribution-Share Alike 2.0 de">CC BY-SA 2.0 de</a>, <a href="https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=750827">קישור</a>
צפרדע חץ זהובה. צילום: Wilfried Berns – first upload in de wikipedia on 10:37, 28. Apr 2006 by Wilfried BernsTierdoku.com, CC BY-SA 2.0 de, קישור

הסחר העולמי במיני חיות, עופות, פרוקי-רגליים בכלל ובמיני דו חיים בפרט גדל והולך ומסכן מינים רבים.

מסתבר כי אנשים מחזיקים כל-מיני בעלי חיים כחיות מחמד. כאשר מינים חדשים רבים מגיעים לשווקים, חלקם מגודלים (ומתים) בשבי אלא שכאשר מינים רבים שנסחרים מגיעים מהטבע התוצאה היא פגיעה חמורה עד כדי כך שמינים ואוכלוסיות רבות מגיעים לסף של ניצול-יתר.
על פי דוח הערכת הדו-חיים העולמית מיני דו חיים רבים מאוימים בגלל איסוף לסחר בשוק העולמי לצורך שיווק כחיות-המחמד. אלא שמסיבות רבות הסיכון הוא לא רק למינים הנסחרים, אנשים משחררים בעלי חיים כאלה לטבע מה שגורם לפלישה ביולוגית. השיחרור נובע מחוסר יכולתו של ״המשחרר״ לשאת בהוצאות אחזקת בעל החיים או מחוסר נסיון בגידול החיה.
לעיתים קרובות החיות המשוחררות באזור שאינו מקומן הטבעי הופכות למין פולש שפוגע במינים מקומיים. מינים פולשים גם מפיצים מחלות שאינן מוכרות על ידי מינים מקומיים. כך למשל סחר חיות המחמד גרם להפצה של פטריה הגורמת למחלה בסלמנדרות, שגרמה מוות המוני של סלמנדרות באירופה. איום הפצת מחלות על ידי מינים זרים נכון במיוחד עבור דו חיים שבשנים אחרונות סובלים מפגיעה קשה באוכלוסיות בעולם כולו בגלל פגיעה בבתי-גידול ובעיקר בגלל מחלות שמופצות על ידי מינים פולשים.

ראוי לזכור כי בין היתר הדו חיים מהווים קוטלי מזיקים באוכלם זחלים של זבובים, יתושים ושאר מרעין בישין לכן פגיעה באוכלוסית הדו חיים פוגעת בחקלאות ובבריאות וגם משבשת את המאזן הטבעי של הסביבה.

המסחר באינטרנט מקל על הסוחרים וגורם לגידול במספר המינים החדשים שמגיעים לשווקים וביניהם יותר דו חיים. כיום הוא המסחר דרך ראשית בה פולשים מינים לאזורים חדשים כאשר מזהים יותר ממאה מיני דו חיים פולשים ברחבי העולם וקיים חשש כי בעתיד הקרוב המספר יגדל.

יש חשיבות בהבנת המצב, אילו מינים יפגעו ישירות מהמסחר ואילו מינים יהוו פולשים בעקבות שחרורם באזורים חדשים. במחקר שנערך על ידי קבוצה של מגוון המינים ושימור ניסו החוקרים להעריך את כמות המינים והמספרים ושל הנסחרים וגם להבין את הסיבות לדרישה למין כזה או אחר. מסתבר כי בעולם כולו נסחרים כ-450 מיני דו חיים. רק לארה"ב יובאו בחמש השנים האחרונות 63 מ‬יליון פרטים, ואפשר להניח כי רבים מהמיובאים ישוחררו ויהפכולמינים פולשים שיפיצו מחלות ויפגעו במינים מקומיים. לכן ראוי כי ״אוהבי הדו חיים״ ישקלו היטב את ציפיותיהם מהמין הנרכש ויבינו את כל העלויות ואת כל הסיכונים לפני הרכישה.

בבדיקת הספרות המדעית בשילוב עם נתוני מסחר ונתונים על דו חיים (AmphiBIO) ובבדיקת רמת הסיכון למינים בחן ה – International Union for Conservation of Nature את ההשפעה של נתונים אלה על המסחר בכל מין והתקבלה רשימה של יותר מ-400 מינים נסחרים, כאשר שש משפחות ״תורמות״ את רוב המינים.

משפחת צפרדעי החיצים הרעילים תופסת את המקום הראשון נמצא כי הסוחרים נמנעים מסחר במינים קטנים מאוד בגלל הקושי בטיפול וגם בגלל הקלות היחסית בה אפשר לאסוף מינים גדולים. מכך מסתבר כי מינים נבחרים לסחר לא רק בגלל הביקוש אלא יותר מכך בגלל הקלות שבה ניתן לאספם. כשנבחנו הנתונים התבררו מהם המינים היועדים להפוך לחיות מחמד.

אף על פי שהמחקר האיר את המסחר נשארו נקודות חשוכות. כך למשל חסרים נתונים על המסחר באסיה, כמו כן לא נכללו כל הגורמים שמשפיעים על הסחר בחיות-מחמד, לכן יש צורך בעבודה נוספת לצורך הבנה מלאה של אילו גורמים מושכים קונים של דו חיים, לאילו מהמינים יש סיכוי להיות משוחררים לטבע ועד כמה אפשר ללמד ולחנך את רוכשי חיות-מחמד לנהוג באחריות לא רק כלפי החיה שרכשו אלא גם עד כמה המסחר פוגעני ומזיק. התקווה היא כי המידע שנאסף יגרום לבעלי חיות-מחמד ולסוחרים להיות מודעים לכל ההשפעות של המסחר ושל אחזקת החיות, שכן במסחר ואחזקת חיות-מחמד נדרשת אחריות גדולה.

בעוד אני עסוק בכתיבה מתקשרת ידידה מגרמניה ומספקת לי כי הזואולוגים בגרמניה בחשש רב על גבול ההיסטריה בגלל העלמות ״סלמנדרת-האש״ ובנסיון להבין את הקורה לוכדים סלמדרות ורוב הפרטים הנלכדים נגועים בפיטריה שלדבריהם הגיעה מסין. הפטריה מתפשטת על עור הסלמנדרה וגורמת למוות. רבים עסוקים בנסיונות לנקות את הפטריה כדי להציל את הפרטים שנלכדו, ההערכה היא כי עד כה מתו כ-95% מכלל אוכלוסית הסלמנדרות בגרמניה.

מצב הדו חיים בארץ אינו שונה לא בגלל מחלות ופולשים אבל יותר מכך בגלל יבוש והעלמות בתי-גידול. אם עד כאן עסקנו בדו חיים הרי שיש מינים פולשים מזיקים לא פחות כל מי שעיניו בראשו רואה את פלישת הדררות, המינות, הזרזירים-הבורמזים ועוד. מי שעוסק בכך מכיר עשרות צמחים פולשים וחרקים מזיקים שפלשו וגורמים נזקים כבדים בעיקר בחקלאות. ראיתי בדף שמיועד לצלמי טבע בפייסבוק פרסומים שונים למכירת תוכים, מכך אפשר להבין כי הסחר הלא-חוקי במינים מהטבע כחיות-מחמד נפוץ גם אצלנו וראוי לחסלו.

בניו-זילנד מגייסים כ150,000מתנדבים שילמדו איך להילחם במינים פולשים ובאנגליה רוצים להעתיק את המיזם ולגייס יותר ממיליון מתנדבים שיעסקו בניתור ומעקב אחרי מינים פולשים כאשר בראש הרשימה נמצאים הצירעה המזרחית, נצמח פולש Heracleum mantegazzianum, טוואי התהלוכה של האלון ופולשים אחרים. בארה"ב ממיתים ליליות אמריקאיות שפלשו לבתי הגידול של הליליות המנוקדות.

ראוי כי לרשימת המינים הפולשים המזיקים ולקרב מולם יצרפו את הכלבים שהתפראו והחתולים שפוגעים אנושות במערכות ביולוגיות רבות. לחתולים ולכלבים יש יתרון מול חיות בר בהיותם נסמכים ונתמכים על הסביבה האנושית ובהיותם מוגנים על ידי אוהבי חיות. הנזקים הסביבתיים שגורמים חתולים וכלבים פוגעניים לפחות כמו ואולי יותר ממינים פולשים אחרים ,.
אלא שאם בעקבות הנסיונות למתן פלישות של מינים זרים מתעוררות בעיות ויש ויכוחים בין זואולוגים על הדרך, הרי שלהקות של כלבים שטורפים צבאים וארנבות ומפיצים כלבת, חתולי רחוב שטורפים כל מה שקטן מהם ומפיצים טפילים ומחלות אלה גם אלה מוגנים על ידי אגודות של ״אוהבי חיות״ בכל נסיון של דילול. מצב מוזר שראוי כי ישתנה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן