חיות בר מסתגלות לקירבה לאוכלוסייה אנושית, מה שגורם למגע תדיר ולהתגברות התפרצויות של מחלות שמקורן בבעלי חיים (zoonotic diseases), תופעה שהיא תוצאה ברורה למצב בו משולבים השינויים האקלימיים בהתפוצצות האוכלוסייה האנושית
בשנת 1989 הוכרז באו”ם “יום האוכלוסייה העולמי” שמצויין כל שנה ב-11/07, תאריך שנבחר בגלל שב-11/07/1987 נקבע כי אוכלוסיית העולם הגיעה לחמישה מיליארד בני אדם. כל שנה נבחר נושא בו יעסקו בהקשר לגידול באוכלוסייה. ב-2020 הנושא הנבחר אמור היה לעסוק בבריאות ושוויון מגדרי מתוך הבנה כי “יישום השוויון החברתי ומגדרי מהווה מפתח לפיתוח בר-קיימא”.
הגידול באוכלוסייה האנושית הגיע לממדים עצומים. אחרי גידול מתון במשך 10,000 שנים הגיעה המאה ה-18 בה גדלה האוכלוסייה למיליארד, מספר שגרם ל “פריצת הסכר” וכך ב-200 השנים הבאות הגיעה ההתפוצצות האוכלוסייה לקרוב לשמונה מיליארד ואיתה שילוב קטלני של פגיעה בסביבה ובאקלים, שהיום ברור כי היא זו שגורמת לאסונות טבע.
הגידול מקושר גם לשינויים משמעותיים במקום בהם חיים אנשים. במשך רוב ההיסטוריה חיו רוב האנשים באזורים כפריים אבל ב-2007 השתנה המאזן ומאז גדל ועלה הרוב העירוני.
כשבעולם שוררת מגיפה ובארצות רבות ישנו סגר, רבים איבדו את מקור פרנסתם, תלמידים אינם לומדים ותעשיות רדומות, עולה השאלה עד כמה חשוב “יום האוכלוסייה” ועד כמה ציונו משמעותי או חשוב למצב הנוכח?
ב-200 השנים האחרונות גרמה ההתפתחות הטכנולוגית והתיעוש בכל התחומים להתפוצצות -אוכלוסייה ולפגיעה חמורה בסביבה הטבעית. העולם סובל מאסונות טבע ואקלים בגלל השילוב הקטלני של הגידול באוכלוסייה שגורמת לפלישה לשטחי מחיה של חיות בר יחד עם שינויי האקלים. שוב: אסונות שמקורם באקלים המשתנה ובמידה רבה גם בפלישה לשטחי מחיה של חיות בר.
האסונות הסביבתיים, שמתוארים גם כהכחדה השישית, הם תוצאה ישירה של פעילות אנושית. פליטת גזי חממה בקנה מידה חסר תקדים גרמה להתחממות, להמסת קרחונים, לתופעות מזג אוויר קיצוניות ועוד. השילוב של התפוצצות האוכלוסייה ואסונות אקלימיים גרמו לעקירה של מיליוני אנשים ולהגירה המונית, כך למשל מעריכים כי עד שנת 2050, שביעית מתושבי בנגלדש יהפכו לעקורים ויאלצו להגר. לאן יהגרו?
“המגיפה הנוכחית הדגישה את הפגיעות של האוכלוסיות ובו בזמן האירה את חוסר הטעם ביהירות ובאשליה של עליונות ושליטה על העולם והטבע”. חלק נכבד מהרגישות היא תוצאה של העיור, העברת מרכזי החיים מהכפר הקרוב לטבע אל העיר המנוכרת והמסויגת. העיר שאוכלוסייתה גדלה בגלל “מהגרי אקלים” מתפשטת ופולשת לשטחים שהיו בתי גידול של חיות וכך נפגעים הסביבה והטבע, וקצב ההכחדה גדל פי אלף ממה שהיה לפני “התקופה האנושית“.
על-פי סקרים ומחקרים: הפגיעה הפחיתה את מספר חיות הבר ב-80% ואת כמות הצמחים ב-50%. אחת התוצאות מהפגיעה היא כי חיות בר שנשארו מסתגלות לחיות בקרבה לאנשים, וזו הגדילה את מקרי המחלות המועברות מבעלי חיים, אלה הנגרמות כאשר מחוללי מחלות (pathogens) כמו חיידקים, פטריות ונגיפים מועברים לאדם.
אחד האתגרים במדעי האקלים הוא הקושי לחזות את כלל התוצאות מההתחממות ואת ההשפעה ארוכת הטווח. לכן ברור כי כדי למנוע את מה שיקרה בעוד עשרות שנים יש צורך בפעולה עכשיו, “מוטב לספוג היום מכה כלכלית כדי לשפר את סיכויי ההישרדות של הדורות הבאים”.
יש לקוות כי בעקבות המגפה הנוכחית תהיה הבנה שהתוצאה של פלישה לשטחי טבע היא הדבקה במגיפות והבנה זו תועיל למיתון הפלישה ולישום דרכי מניעה. נוסף לכך מתגברת ההבנה כי השינויים פוגעים גם ברמה אישית.
כך למשל מצטברות עדויות לפגיעה בנשים בהריון שחשופות לחום ולזיהום, לילודים בתת-משקל ולהפלות. כולנו מכירים את המושגים “מכות חום”, “התייבשות” ודומיהם.
כתוצאה ישירה מהפגיעה בסביבה, יותר ויותר מפרנסים במדינות עניות עוזבים שטחי חקלאות ומהגרים בחיפוש עבודה, ובכך גורמים לעומס גדול יותר על הנשים שנשארות בביתן,ולריחוקן ממקורות פרנסה. אסונות מזג אוויר קיצוני מכבידים על הטיפול במשפחה על נשים, מה שמגביל את יכולתן לעסוק בעבודה בתשלום.
הדברים שלמעלה אכן מהווים סיבה לציון “יום האוכלוסייה העולמי” תוך הפנית המוקד לשוויון המגדרי ולבריאות, אבל יותר מכך יש צורך בהתייחסות ממוקדת למקור הבעיה יש צורך חיוני בהכרה כי מקור הבעיה היא התפוצצות האוכלוסייה האנושית.
העולם נסגר בגלל נגיף זעיר ואנחנו אובדי עצות לגבי איך מתקדמים מכאן. המצב המביך מציע אפשרות של “לבנות מחדש יותר טוב” את המשק תוך הבנה של תלותנו בעולם הטבעי, כשלון להתיחס למגיפה ולשינויי האקלים כראוי. המשך ההתנהגות היהירה והאשליה של עליונות יגרום למגיפה הנוכחית להראות כ”טיול בפארק” לנוכח מה שעוד צפוי להגיע.
ולבסוף כרגיל, הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסייה האנושית תהיה שליטה באוכלוסייה האנושית למען הסביבה.
10 תגובות
לפי ניתוחים של העתידן דוד פסיג אוכלוסיית העולם תתחיל להתכווץ בגלל ילודה נמוכה.
לא לדאוג!
א
אתה מאד צודק. הגרף מרמה לפחות פעמיים.
ראשית – הוא לא לינארי. ההפרש האנכי בין 8 ל-9 הרבה יותר גדול מההפרש בין 4 ל-5.
שנית – השימוש בכדור מרמז שהיחס הוא לפי נפח ולא לפי הציר האנכי.
הגרף שמוצג פשוט דמגוגיה.
התפקיד של גרף זה להציג באופן ויזואלי מידע כך שיהיה יותר קל להבין אותו, בפועל הגרף הזה משקר. והגדלים של כדור הארץ לא משקפים את היחס בין גודל האוכלוסיה בנקודות הזמן השונות
הדיבור על להאט את הריבוי הטבעי במחיר של משבר כלכלי מגוחך, כלכלה יציבה ופורחת זה מה שמאט ריבוי טבעי. צריך לשאוף למקסימום פריחה כלכלית במינימום פגיעה סביבתית.
הריבוי הטבעי קטן לבד.
להפך הבעיה היום היא חוסר איזון בריבוי הטבעי בין חלקים בעולם, וריבוי נמוך מידי של החלקים המפותחים כלכלית.
יאיר
האידיולוגיה היא לחשוב על חיי הדורות הבאים.
למה אתה חושב שזה רעיון כל כך רע?
ממש לא דומה למה שהנאצים עשו. הרעיון הוא לדאוג לרווחת הנשים, קודם כל מסיבה אנושית, ושנית – נשים משכילות מביאות פחות ילדים. חיסונים ושיפור התנאים הסניטריים באפריקה יגרמו לכך שיותר ילדים ישרדו ויהפכו למבוגרים. לפיכך הוריהם יביאו פחות ילדים כדי שעדיין ישאר מי שיטפל בהם. אף אחד לא רוצה להרוג איש.
“ולבסוף כרגיל, הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסייה האנושית תהיה שליטה באוכלוסייה האנושית למען הסביבה”
אותם האנשים (וכמובן צאצאיהם) שדיברו על אבולוציה חברתית, ו”החזק שורד” מדברים היום על “שליטה באוכלוסיה”. מתי תבינו שמאחורי התיאורים היפים של שמירה על הסביבה ועצירת ההתחממות הגלובלית עומדת אותה האידיאולוגיה שהצמיחה את גרמניה הנאצית ?
בחישוב מהיר מהמספרים המובאים באיור ההמחשה של הכתבה, קצב הגידול רק הולך וקטן.
ב13 השנים לאחר 1974 האוכלוסייה גדלה ב25%.
ב12 השנים לאחר מכן, האוכלוסייה גדלה ב 20%.
ב13 השנים הבאות, האוכלוסייה גדלה ב 16%.
ב15 השנים הבאות, לפי התחזית, האוכלוסייה תגדל ב 14%.
והשאלה באיור היא, כמה זמן ייקח לאוכלוסייה לגדול בעוד 12.5%.
לפי זה, קצב גידול אוכלוסיית העולם ירד בחצי בכמעט 50 שנה.
כדור הארץ מנער את הטפילים מעליו.
יש הרבה דברים נכונים אבל יתכן וחיבור לא נכון שלהם הוא שגוי ועלול לגרום נזק ברמה הסברתית, חיבור של המגפה הנוכחית לכניסה של האדם לשטחי הטבע זה פשוט מוזר כי בפועל כיום המגע של רוב אוכלוסית האדם עם חיות בר ועם הטבע הוא מינימלי אם יש משהו שמייחד את האדם המודרני זה סביבה סטרילית שהוא יוצר סביבו ללא חיות כך שדבר ראשון שהוא עושה בסביבה החדשה שעליה הוא משתלט הוא חיסול של הטבע הטבעי ויצירה סביבה מותאמת רק לאדם כך שבסביבה כזאת הסיכוי למעבר מחלות מחיה לאדם הוא הרבה יותר קטן, אם יש משהו בעולם שמעביר מחלות זה המעבר המהיר והרציף של אנשים בתוך המדינה ומחוץ לה,
נכון שניתן לתאר את צפיפות חיות המשק כמצב מסוכן אבל מצד שני הם נמצאות תחת פיקוח וטרינרי וברגע שמגלים מחלה שמסכנת את האדם מחסלים את כל העדר\לול.. נשמע רע אבל זאת המציאות,
יש כל כך הרבה נושאים אבל פה אני מתייחס לאחד הבעייתיים ביותר שיצא לי לראות בתקופת החיים שלי אין ספק שגידול האוכלוסייה האנושית והמשאבים שהיא צורכת לבנות את העולם המודרני שלנו מוביל להרס טוטאלי של הטבע ניתן לראות את זה פה ובשאר העולם ואפילו לא צריך תיווך של מדיה רואים את זה בעיניים למי שהספיק עוד ללכת על כדור הארץ לפני כמה עשרות שנים ולמי שאוהב את הטבע ורואה בזה ערך אמיתי זה כואב מאד, אנחנו לא מוכנים לעשות מספיק כדי לשמור על הטבע זה לא נמצא בתכנון העל שלנו לטווח רחוק וזה לא נחשב כערך אמיתי עבור רבים מאיתנו וכך לאורך שנים אנו נוגסים בטבע ומשאירים רק שמורות מנותקות שגם אותם מכרסמים שלב אחרי שלב, הדבר הכי גרוע לחיות זה ההשתלטות על השטחים שבו הם חיו
ועורקי התחבורה שהם כמעט קיר בלתי עביר עבור החיות אם ניקח את כביש 6 כדוגמא
לחשוב מזה לעבור כביש כזה גם עבור אדם עירני כמעט בלתי אפשרי זה קיר שמפריד מאות קילומטרים
גם ברגע שיש עליה בתחבורה עוד דוגמא כמו כביש 90 או 40 לדוגמא כי יותר אנשים נוסעים לנופש המשמעות שהסיכוי לעבור את הכביש בחיים עבור חיה הרבה יותר קטנים (פעם היתה יכול לשכב איזה רבע שעה על הכביש עד שהיה מגיע רכב) ומדובר על מערכת כבישים במדינה כמו ישראל ממטולה ועד אילת אבל זה נכון לרוב כדור הארץ, אח ההמצאות שבאו להציל את האנושות מהתחממות גלובלית זה הפנאלים הסולארים אבל השטח הסטרילי שזה לוקח הוא עצום
ולהזכיר שטח מופר זה בכל זאת שטח שבו חיות יכולות לעבור בין תאי שטח שונים, עוד בעיה זה ההתנהלות האנושית של גניבה משטחים ומלחמה בין מדינות שיוצרת גדרות מסביב לשטחים עצומים גם לזה יש מחיר יקר ביותר מבחינת הטבע