מסתבר כי ההבדל מתקיים בגלל זמינות מים, שכן באזורים יובשניים משקיעים העשירים יותר במתקני מים כמו בריכות, מזרקות והשקית גינות. לחילופין באזורים יובשניים יהיו שכונות העשירים ממוקמות באזורים יקרים יותר, ליד האגם, הנהר או גופי מים אחרים. כלומר השפעת המותרות מונעת על-ידי זמינות המים
במחקר יחודי כלל עולמי שבוצע ע”י צוותים מאוניברסיטאות טורינו (איטליה), וויטוואטרסטרנד (דרא”פ), והמרכז לחקר אקולוגיה בהונגריה ופורסם ב”גלובל” (Global), נמצא כי בערים שונות בשכונות עמידות ועשירות יש מגוון ביולוגי עשיר וגדול יותר בהשוואה לשכונות עניות באותן ערים. החוקרים קראו לתבנית שהתקבלה “השפעת המותרות” (luxury effect). העובדה כי התופעה בולטת יותר באזורים יובשניים נתנה לחוקרים רמז להבנת התופעה ואולי גם את האפשרות לשנות את המצב.
כדי לאשש את המסקנה הראשונית אספו החוקרים קרוב למאה מחקרים שונים שנערכו בערים שונות באזורים שונים סביב העולם. נמצא כי המגוון הביולוגי כולל עופות, זוחלים, חרקים וצמחים גדול יותר בשכונות עשירות בעיר.
הגידול היה בולט ומשמעותי יותר באזורים יובשניים וכמעט נעלם בערים בהן יש גשמים מרובים. מסתבר כי ההבדל מתקיים בגלל זמינות מים, שכן באזורים יובשניים משקיעים העשירים יותר במתקני מים כמו בריכות, מזרקות והשקית גינות. לחילופין באזורים יובשניים יהיו שכונות העשירים ממוקמות באזורים יקרים יותר, ליד האגם, הנהר או גופי מים אחרים. כלומר השפעת המותרות מונעת על-ידי זמינות המים.
נמצא כי אין לעושר הכללי של מדינה השפעה על מציאותו או חסרונו של השפעת המותרות, כלומר, גם במדינות עניות וגם בעשירות יהיה המגוון הביולוגי גדול יותר בשכונות האמידות.
מוביל המחקר אומר כי: “המחקר מראה כי לאנשים עשירים יש גישה טובה יותר למגוון ביולוגי בערים. חשיבות הממצאים נובעת מהעובדה שאף על פי שהמגוון הביולוגי הוא רכיב מפתח באיכות חיי העירונים, הוא אינו מחולק באופן שווה בחברה. בהתחשב בסיכוי כי שינויי האקלים יגרמו ליותר יובש בערים רבות בעתיד חוסר השוויון יודגש אף יותר”.
חוקר אחר אומר: “חוסר שוויון קיצוני ותנאי יובש מגבירים את חוסר הצדק הסביבתי שנוצר על ידי השפעת המותרות באופן חמור. הבנת הגורמים שמביאים לייצור הדפוס של השפעת המותרות יאפשר לנהל ערים בעתיד ביתר הגינות וצדק”.
החוקרים מקווים כי הממצאים יסיעו בניהול שטחים עירוניים באופן הוגן שיבטיח את התועלת מהמגוון הביולוגי העירוני עבור עשירים ועניים כאחד.
ראוי להדגיש את העובדה שהחוקרים רואים במגוון ביולוגי עירוני עשיר תופעה חיובית ומועילה שראוי לטפחה ולשמרה, אבל לא מפרטים איזו רמה או גודל של מגוון יהיה חיובי ומתי יהפוך לפוגעני. כך למשל, האם קופי המקוק בערים בהודו או חזירי בר בחיפה מהווים תופעה חיובית? (א.ר.)
עד כאן תוצאות מחקר אחד ונשאלת השאלה מה מקומנו בסיפור? כאשר אנשים שחיות יקרות לליבם מאכילים חיות בר בשולי הערים – תנים, צבועים, חזירים ועוד, נהנים מההאכלה ופולשים לערים. כאשר מקימים מסלעות יוצרים ״בתים״ לשפנים שנהנים מהגינות הירוקות בשכנות למסלעות. כאשר אצלנו מרחיבים את השטחים הבנויים על-ידי פלישה לבתי גידול של חיות בר ואחר כך טוענים שהחיות פולשות לערים.
אם במחקר המצוטט למעלה החוקרים מתייחסים למגוון הביולוגי בערים כתופעה חיובית, מדוע אצלנו חיות בר בעיר נחשבים לפולשים ומסוכנים? מה צריך לקרות כדי שתושבי הערים ש”כבשו” שטחי בר יקבלו בברכה את הדיירים הטבעיים של אותם שטחים? עד איזו רמה של סובלנות ראוי כי הדיירים האנושיים ינהגו ב”פולשים”? מתי חיית בר “פולשת” הופכת למטרד שיש לסלקו? מי צריך להחליט בשאלות, התושבים? הרשות המקומית? רשות הטבע והגנים?
הקוראים הקבועים יודעים כי התשובה שלי היא “ראוי כי במקום שליטה בסביבה למען האוכלוסייה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסייה האנושית למען הסביבה”.
עוד בנושא באתר הידען:
