חיות בר או חיות משק מסוג חדש?

האם שינוי הסיווג וגידול בעלי חיים בסכנת הכחדה בחוות כדי לצוד אותם אחר כך יעזור לשימור חיות הבר? 

 

חווה לגידול אריות לציד בדרום אפריקה. צילום: shutterstock
חווה לגידול אריות לציד בדרום אפריקה. צילום: shutterstock

לפני זמן מה הכריזה ממשלת זימבבואה על מכירת 35 פילים צעירים לגני חיות בסין , כאשר אנשי שימור וסביבה בעולם כולו הביעו מחאה הצדיקו דוברי הממשלה את המכירה בצורך לדלל את אוכלוסיית הפילים שגדלה מעל לכושר הנשיאה של השטח.

גם אם יש הצדקה מסוימת בצורך לדלל ברור כי הסיבה העיקרית היא כספית ושגויה. מאחר והודעת המכירה היתה פומבית ניתנה אפשרות למתנגדים לנסות למנוע את הביצוע , גם אם הסיכוי להצלחת המתנגדים קטן, הרי שבעקבות הפרסום לפחות ניתנה האפשרות להגיב ולהתנגד ועד היום , שנה אחרי ההכרזה הפילים עדיין לא הוטסו לסין. מסתבר כי אצל השכנה הדרומית דרום אפריקה המצב שונה וגרוע …

 

בדרום-אפריקה מגוון עצום ומענין של טבע , חיות וצמחי בר הפכו את האזור למקור משיכה לתיירים אוהבי טבע אבל גם לציידים חוקיים ושאינם חוקיים. המגוון הטבעי וההבנה בחשיבותו גם כגורם כלכלי גרם לשלטונות דרא"פ להקפיד על שמירת הטבע ולהוות דוגמא לאופן השמירה וההגנה על חיות וצמחי בר, כמו גם פתיחת אחת המחלקות הראשונות ללימודי אקולוגיה באוניברסיטת פרטוריה . (היה לי הכבוד והעונג להשתתף בקורסים באקולוגיה בהם גם נלמדו דרכים לשמירה והגנה על הטבע כמו גם הכשרות יעודיות עבור פקחים = Ranger’s ). אלא שבד-בבד עם ייצוג נכבד במערך השמירה יש גם סטיות שברוב המקרים נובעות משיקולים כספיים שנוגדים שמירה – הרשאות לצייד חיות-בר וגידול חיות בר שמיועדות לצייד בחוות הן הדוגמאות הידועות. מסתבר כי יש מגמה לתת למיזמי גידול חיות בר גיבוי נוסף וחיזוק חוקי.

 

לאחרונה תחת התיקון לחוק ״שיפור החיות״ שנחקק ב 1998 Animal Improvement Act (AIA) גובשה בפרלמנט הדרום אפריקני החלטה שמסמנת 33 מיני חיות כ"חיות-משק" כלומר תינתן הרשות ליזמים ומגדלים לגדל, להרבות ו״לטייב״ גם מיני חיות-בר שעד היום נחשבו למינים מוגנים, חלקם מינים בסכנת הכחדה .

בין המינים ה״מאושרים״ יש מספר גזעי בקר נדירים וגזעי כלבים, אבל מה שראוי להסב את תשומת הלב של כל מי שהטבע יקר לו הם מיני יונקים כמו אריות, ברדלסים, קרנפים , זברות , מיני ג׳ירף, תאו-אפריקאי ועוד מספר גדול של אוכלי-עשב מישוריים. מיני חיות-בר שמתוקף התקנה החדשה חוואים יורשו לגדל כדי ״להשביח את הגזע״ או כדי לבייתם.

 

התיקון היחיד במינו שאינו מקובל וידוע בעולם , התקבל בחפזה, בשקט ובמסתרים ללא פרסום בתקשורת וללא נתינת אפשרות למתנגדים ולציבור להביע עמדה,

התיקון מרשה ומאפשר למגדלי חיות לבצע שיפור גנטי של בעלי חיים שיאפשר תיגבור ילודה וריבוי. כדוגמא ניתנה היוזמה והנסיון לביית את בקר האורוש ( aurochs – Bos primigenius)) מין פראי עתיק שנחשב לאבי הבקר המבויית , או את ביותו של הזאב-האפור לכלב, ועוד מיני חיות ועופות שכיום לא יהיו מסוגלים לחיות באופן עצמאי בטבע, או להבדיל את ביות החזירים והעיזים שגורמים נזקים נכבדים כאשר הם מגיעים לאזורים שהיו ״נקיים״ מפולשים. התיקון בחוק מאפשר הזרעה מלאכותית, איסוף זרע ועוברים לצורך ״בנק לחומר גנטי״ כמו גם לצורך מכירה בשוק החופשי, מצב שקיים זה מכבר בחיות-משק , אבל עבור חיות-בר עשוי להוות סכנה קיומית למינים שונים .

 

על פי האגף לסביבה , יער ודייג ( The Department of Environment Forestry and Fisheries (DEFF) התיקון נעשה ״בגלל שינויים בחוואות בדרום אפריקה. "חיות-בר נכללות בתיקון מאחר וכבר היום הם מהוות חלק מאמצעי הייצור של חוות בארץ״. מתברר כי התיקון תוקן בלחץ של תעשיית הצייד וגידול חיות בר והתקבל כ : ״אמצעי להבטיח טוהר גנטי ושימוש בר-קיימא ע"י מחקרים על האכלה שיוגדרו באמצעות כדאיות כלכלית.

 

המתנגדים למהלך טוענים כי בגלל התקנה החדשה תוסר ההגנה מאותן חיות שהוגדרו ברשימה ובהצהרה של המשרד לסביבה דייג ויערות,

 

נטען כי יש צורך לשיתוף המשרדים הסביבתיים בהחלטה, שכן התקנה לניהול המגוון הביולוגי (NEMBA) מציעה הגנה מעוטה כנגד ניצול חיות-בר ועוסקת בעיקר ברישוי לשימוש במינים ש״רשומים״ כמינים בסכנה.

בתקנה נאמר בין היתר כי לשר האפשרות לאסור פעילות שתפגע ברווחתם של מינים ביולוגים ללא הגדרה ברורה מה היא רווחתם. יש מי שיסיק מכך כי חיות-בר יהיו מוגנות על-פי ערכם לאדם ולא בזכות קיומן כחיות. מכאן מתבקשות השאלות האם התקנה החדשה מיועדת להגנה על 33 המינים הרשומים ? מה עומד מאחרי בקשת ״התעשיה״ שהביאה לתיקון?

 

בתקנה לניהול המגוון הביולוגי יש שורה של הגבלות ואיסורים על : צייד, סחר, העברה , ופגיעה בחיות מוגנות. בתקנה החדשה ההגבלות והאיסורים נעלמו מה שמשאיר מצב אפור בו תיתכן פגיעה ברווחת החיות, מי שחגגו את התקנה החדשה היו אנשי התעשיה בעלי חוות שמגדלים ומרבים אריות וקרנפים ומושכים ביקורת רבה, על פעילות הצייד ומכירת חלקי חיות, התקנה החדשה תתן גיבוי חוקי למיזמים שנויים בספק. לעומתם, בין יתר המתנגדים היתה אגודת הציידים שפרסמה

 

את ״דאגתה העמוקה״ מהתקנה שמעמידה בסכנה שורה של אוכלי עשב כמו : גנו, דוויקר, ראמים, אימפלה, רואן וסבל, דלגנים ועוד , כולם מועמדים למניפולציות וזיהום גנטי. דוברת האגודה שואלת איך יתכן שהממשלה מרשה רישום של חיות-בר כולל כאלה שבסכנה , בשורה אחת עם חיות-משק?

 

ברור כי הצהרת התקנה לשיפור מיני חיות כדי לעזור לייצור מזון אינה מתקבלת כטענה לשיפור רווחתם של מינים בסכנה. עד לתיקון החדש בעל החיים היחיד שנרשם תחת התקנה היה היען ,זאת כדי לאפשר לחוואים לגדל להקות יענים , אלא שעל פי מחקרים התברר כי הזיווג בין תתי-מינים בנסיון לשפר את הריבוי ואת איכות הנוצות נכשל ולחוואים יש בעיות בריבוי היען.

שוב ושוב עולה לכותרות המצב העגום בו מוחזקים אריות בחוות גידול, מה שמעלה את הספק ביכולתן של הרשויות למנוע פגיעה בחיות שיגודלו בחוות , גידול חיות-בר בחוות אינה שמירה על הטבע. חוות גידול אינן מקום הגידול הנכון והטבעי לחיות-בר, השיטה הטובה ביותר לשימור חיות-בר היא באזור מחייתם הטבעי, שימור שתורם גם למגוון מינים רבים אחרים והסביבה כולה מוגנים.

הגוף בעל הסמכויות לשמירה על רווחת חיות בדרום אפריקה הוא המועצה הלאומית למניעת פגיעה בבעלי חיים (NSPCA) אלא שמסתבר כי גוף חשוב זה מורחק ומוחרג מתהליכים והחלטות לגבי השימוש בחיות-בר ורווחתן. דוברי הגוף דורשים להיות נוכחים בהחלטות שכן מקומן של חיות-בר בטבע הפראי. השימוש במשאבי טבע ע"י האדם נפוץ מאז ומעולם, כאשר בעידן החדש יש מודעות לצורך בשימוש בר-קיימא, שלא יפגע בזמינות המשאבים לדורות הבאים ולא יפגע בכושרה של הסביבה הטבעית למלא את החסר.

נשאלת השאלה האם נכון וראוי להתיחס לחיות-בר כמשאב? כאשר נלקחים בחשבון הצרכים הכלכליים אבל גם הצד המוסרי, יש שיגידו כי כמו שבויתו כלבים , סוסים, תרנגולות , חזירים ועוד ועוד חיות-משק שמקורן בבר , כך מותר וראוי ״לביית״ ולהשתמש בחיות-בר ,המתנגדים יטענו לחוסר הצדק המוסרי ולפגיעה שאינה ברת-קיימא, פגיעה שאת נזקיה לטבע לא יהיה ניתן לתקן.

ראוי כי גם מי שתומך ב"אתה בחרתנו והפקדת אותנו על העולם וכל אשר בו״ יזכרו כי פרושה של ההפקדה היא שימוש מוסרי ולא ניצול. שימוש בר-קיימא שלא יפגע במופקדים.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. איך הם מבקרים אותנו על התנהגותנו כלפי בני אדם – לפעמים התנהגות לא נאותה,
    והתנהגותם המוסרית ממש לא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן