בין השנים 2010 ל- 2020 נפגעו מבצורת יותר מ- 170 מיליון אפריקנים ובו בזמן נפגעו משטפונות יותר מ- 40 מיליון אפריקנים. בגלל משבר האקלים, עד 2030 יתדרדרו כ- 40 מיליון מתושבי תת-הסהרה למצב של עוני מרוד
בכתבה קודמת סיפרנו על עליתה ונפילתה של נסיכת הנילוס – הדג שסיפק פרנסה לתושבים רבים סביב אגם ויקטוריה ונעלם בגלל הרעלה ודיג יתר. אבל ניתן להתייחס למקרה הזה כמו אל כנרית במכרה פחם, המצביעה על המצב הקריטי של הסביבה באפריקה.
כמי שעבד, למד וטייל באפריקה למדתי לאהוד את היבשת שחורה ובעיקר את הסביבה והטבע שלה, לכן אני עוקב אחרי פרסומים שנוגעים לסביבה האפריקנית. כך מצאתי לנחוץ לשתף את הפרסום של מכון מחקר לונדוני ( Mo Ibrahim Foundation (London)) שיצא לקראת וועידת האקלים COP27 ובו שורה של עובדות ומספרים שמבהירים את מצבה של אפריקה מול שאר העולם בהקשר של ההתחממות העולמית, שינויי האקלים, ה״תרומה״ לשינויים והסבל הנגרם.
אפריקה היא היבשת היותר רגישה ופגיעה להתחממות ולשינויי האקלים, שינויים שמכים בחוזקה באפריקה.
- בין השנים 2010 ל- 2020 נפגעו מבצורת יותר מ- 170 מיליון אפריקנים’ ובו בזמן נפגעו משטפונות יותר מ- 40 מיליון אפריקנים. בגלל משבר האקלים, עד 2030 יתדרדרו כ- 40 מיליון מתושבי תת-הסהרה למצב של עוני מרוד.
- עשר מהמדינות היותר רגישות ופגיעות להתחממות ולשינויי האקלים הן אפריקאיות, בהן 20% מכלל האוכלוסיה. במאזן הפליטות אפריקה ״אחראית״ רק ל- 3.3% מכלל הפליטות, כלומר תרומתה להתחממות קטנה ביותר. ב- 2020 היתה הפליטה לנפש באפריקה שווה לפחות מ10% מהפליטות של תושב צפון אמריקה.
- על-פי תחזיות אקלימיות עד 2050 יגיעו כ- 80 מיליון אנשים לסף רעב, יותר מחצי מהם מתת-הסהרה. ללא פעילות לעצירת ההתחממות ינדדו ויעזבו את תת-הסהרה כ- 85 מיליון תושבים.
- ל- 600 מיליון אפריקנים אין גישה לחשמל. ליותר מ- 930 מיליון אין דלק נקי לבישול, מה שהופך את אפריקה ליבשת העניה ביותר בעולם בגישה לאנרגיה. למרות ש- 18 מדינות אפריקאיות מייצרות כ- 450 טריליון מ”ק גז כל שנה, חלוקת הגז בעייתית והרוב מיוצא. למרות העושר המחצבי השימוש המקומי בגז הוא פחות מ- 10% וזאת רק רק בחצי מהמדינות שמייצרות גז,
ובכל זאת - ב 22 מדינות אפריקאיות יש ייצור אנרגיה מתחדשת. בעקבות כנס C0P26, שלושים ותשע מדינות וארגונים עצרו את מימון המיזמים ליייצור דלק מחצבי.
היבשת השחורה עשירה: אפריקה מהווה בית ליותר מרבע ממיני היונקים בעולם, לכחמישית ממיני העופות ולכשישית ממיני הצמחים. באפריקה יש מאגרים של 30% מעתודות המינרלים בעולם, רבים מהם מהווים מפתח לפיתוח טכנולוגיות אנרגיה ירוקה, למשל בתחום של אכסון אנרגיה. כך למשל קונגו שמובילה בהפקת קובלט שמשמש לייצור סוללות למכוניות חשמליות. העושר הזה לא מגיע כלל למיליארד ורבע תושבי היבשת.
מה הפתרון?
- הפתרון לרבות מממדינות אפריקה ששרויות בחסר תקציב אמור להיות בהבטחות מהכנס ( COP26) - שכן בעקבות ההחלטות COP26 אמורות מדינות העולם להקציב 10 טריליון דולרים לצרכים סביבתיים בהבנה כי ההשקעה תניב רווחים של כ- 130 טריליון טריליון דולרים. ותביא לכלכלה של אפס פליטות.
אצלנו: מאחר שאנחנו ממוקמים קרוב לאפריקה וברור כי פגיעת ההתחממות ושינויי האקלים בסביבתינו המיידית דומה לזו שבאפריקה ברור שמצבנו דומה,
אלא שלמרות שאנחנו נחשבים למדינה מפותחת עיקר העיסוק בשינויי האקלים כתוצאה מההתחממות מתבטא בהחלטות, הצהרות, דיבורים והבטחות. ראוי כי נחדל מהצהרות, הבטחות, החלטות ודיבורים ונעבור למעשים לפני שנאחר את הרכבת או גרוע מכך נידרס ע”י הרכבת.
עוד בנושא באתר הידען:
