סביבה משתנה לעיתים תכופות במזרח אפריקה האיצה את האבולוציה האנושית

הנוף שבו חי האדם הקדמון השתנה במהירות הלוך ושוב בין יער סגור למישורי עשב פתוחים כחמש עד שש פעמים בתקופה של 200 אלף שנים", כך אומר אמר קלייטון מק'גיל, סטודנט לתואר שני במדעי כדור הארץ באוניברסיטת פן סטייט
ערוץ אולדובאי, טנזניה. צילום: גייל אשלי, אוניברסיטת רוטג'רס
סדרת שינויים מהירים במזרח אפריקה מיער לסוואנה ובחזרה לפני כ-2 מיליון שנה עשויה היתה להיות הגורם שאחראי להאצת האבולוציה האנושית. כך עולה ממחקר של מדענים באוניברסיטאות פן סטייט ורוטג'רס.

הנוף שבו חי האדם הקדמון השתנה במהירות הלוך ושוב בין יער סגור למישורי עשב פתוחים כחמש עד שש פעמים בתקופה של 200 אלף שנים", כך אומר אמר קלייטון מק'גיל, סטודנט לתואר שני במדעי כדור הארץ באוניברסיטת פן סטייט. "שינויים אלה קרו בפתאומיות, כאשר כל מעבר מתרחש במשך תקופה שבין כמה מאות לכמה לאפי שנים.

לדברי קתרין פרימן, פרופסור למדעי כדור הארץ באוניברסיטת פן סטייט, ההשערה המובילה הנוכחית מצביעה על כך ששינויים אבולוציוניים התרחשו לאחר שינוי סביבתי גדול אחד באקלים. "התפיסה היתה שאפריקה התייבשה לאיטה במשך למעלה משלושה מיליון שנה", אמרה. "אבל הנתונים שלנו מראים שזו לא היתה התקדמות רציפה לכיוון היובש; הסביבה השתנתה מאוד בכל הכיוונים וכמה פעמים.

לדברי מק'גיל, אנתרופולוגים רבים מאמינים כי גיוון של החוויות יכול להניע התפתחות קוגניטיבית. "בני האדם הקדמונים הפכו משוכני עצים לשוכני עשב בתוך 10 עד 100 דורות והתזונה שלהם היתה צריכה להשתנות בהתאם. אמר. "שינויים בזמינות מזון, סוג מזון, או כמות המזון יכולים לגרום למנגנונים אבולוציוניים לפעול להתמודדות עם שינויים אלה.

התוצאה היתה הגדלה של גודל המוח והקוגניציה, שינויים בתנועה ואפילו שינויים חברתיים: כיצד הפרט מתקשר עם אחרים בקבוצה. הנתונים שלנו עולים בקנה אחד עם השערות אלה.
אנו מראים כי הסביבה השתנתה באופן דרמטי בזמן קצר, וכי השונות הזאת עולה בקנה אחד עם תקופה חשובה בהתפתחות האנושית שלנו, כאשר סוג ההומו הופיע לראשונה (הומו אביליס) והחל להשתמש בכלים."

שני החוקרים מפן סטייט והחוקרת גייל אשלים, פרופסור למדעי כדור הארץ ומדעים פלנטריים, באוניברסיטת רטג'רס בחנו משקעים באגם בערוץ אולדובאי בצפון טנזניה. הם הסירו את החומר האורגני שנסחף או הועף לתוך האגם ומורכב מצמחייה, חיידקים ואורגניזמים אחרים ששקעו לפני שני מיליון שנה. הם הסתכלו על סמנים ביולוגיים – מולקולות מאובנות מהאורגניזמים עתיקים – בציפוי השעווה שעל עליי צמחים.

"חיפשנו בשעוות עלים משום שהם עשויים מחומרים קשיחים, שישרדו גם במשקעים אלו," אמר פרימן.

אנשי הצוות השתמשו בספקטרומטריית גז כדי לקבוע את שכיחותם היחסית של איזוטפים של פחמן בשעוות העלים השונות. הנתונים איפשרו להם לשחזר את סוגי הצמחייה באזור ערוץ אולדובאי במרווחי זמן מאוד ספציפיים. התוצאות הראו כי הסביבה ידעה מעבר מהיר הלוך ושוב בין יער סגור וכר עשב פתוח.

כדי לברר מה גרם למעבר המהיר הזה, השתמשו החוקרים במודלים סטטיסטיים ומתמטיים כדי להתאם בין השינויים שהם ראו בסביבה לבין התרחשויות אחרות באותו זמן ובהם שינויים בתנועת כדור הארץ ושינויים בטמפרטורות פני ים .

"מסלולו של כדור הארץ סביב השמש משתנה לאט עם זמן", אמר פרימן. "תזוזה זו השפיעה על האקלים המקומי בערוץ אולדובאי באמצעות שינויים במערכת המונסון באפריקה. שינויים קלים בכמות אור השמש גרמו להפרעות בעוצמת הרוחות ובאספקת המים. דפוסי הגשם שמניעים את דפוסי הצמחים השתנו בעקבות השיויים במחזור המונסון. מצאנו מתאם בין השינויים בסביבה ותנועת כדור הארץ."

הצוות מצא גם מתאם בין השינויים בסביבה וטמפרטורת פני ים באזורים הטרופיים.
"מצאנו שני מנגנוני אילוץ משלימים: האחד דרך מסלול כדור הארץ, והשני הוא שינוי בטמפרטורות מי האוקיינוסים המקיפים את אפריקה", אמר פרימן. החוקרים פרסמו את תוצאות המחקר שלהם בכתב העת PNAS של האקדמיה הלאומית למדעים, יחד עם מחקר נוסף באותו הנושא המתבסס על ממצאים אלה. המאמר השני מראה כי כמות משקעים הייתה גבוהה יותר כאשר הסביבה היתה מיוערת ומלאת עצים מאשר כאשר הסביבה היתה סוואנה פתוחה.

"המחקר מצביע על חשיבותם של מים בנוף צחיח כמו של אפריקה", אמר מק'גיל. "בני האדם קשורים קשר אינטימי למים, כי אם יש לך מחסור במים, הדבר יוביל בדרך כלל לחוסר ביטחון תזונתי."

"ביחד, שני מסמכים אלה שופכים אור על אבולוציה אנושית, כי עכשיו יש לנו נקודת מבט אדפטיבית. אנו מבינים, לפחות בקירוב ראשוני, אילו סוגים של תנאים היו נפוצים באזור זה ואנו מראים כי שינויים במזון ומים היו גרמו לשינויים אבולוציוניים גדולים ".
הקרן הלאומית למדע מימנה את המחקר.

להודעה של החוקרים

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

25 תגובות

  1. התגובה שלי אליך הייתה חריפה משום שהיה בדבריך טון מזלזל, לכן גם נראה היה לי שהמילה קשקשן כוונה אלי. כמו כן, לא הבנת שאחת משתי הטענות העיקריות שהייתה לי היא: גידול המוח לא בא כתוצאה של הגדלת כמות החלבון בתפריט של האדם הקדמון. הטענה הזו בעניין החלבון היא טענה מפורסמת, אפילו אדוארד וילסון (שנחשב לבר סמכא בביולוגיה אבולוציונית) השמיע אותה. מאחר וזו טענה מפורסמת השתדלתי להפריכה על ידי "חישוב מפורט" שיסביר היטב את הטיעון שלי . טיעון ההפרכה שלי לא מסובך, אבל בגלל שהלכתי נגד דעה מפורסמת הייתי חייב להסביר במפורט את הטיעון.

    איני חולק על כך שמזון מן החי בדרך כלל מזין יותר ממזון צמחי (לאחר שמערכת העיכול מותאמת יותר למזון מהחי). אלא שעניין זה אינו הכרחי לגידול המוח, לעומת זאת, הגדלת מזון מן החי יכול להיות תנאי לגידול *כללי* במסת הגוף. ידוע ששיפור התזונה של חיות מאפשר גידול המסה הכללית של הגוף הן בטווח קצר (גידול לא אבולוציוני) והן בטווח ארוך (גידול אבולוציוני). אני לא חולק על כך. אני גם לא חולק על כך שמעבר למזון מהחי מאפשר גידול כללי במסת הגוף — שהרי מזון מן החי מזין יותר ממזון צמחי. אלא שלא היה לי עניין מיוחד בהבט הזה, השתדלתי להיות צמוד רק לעניין החלבון והקשרו לגידול האבולוציוני של המוח.

    לגבי הסיבות של גידול המוח, יש כנראה הרבה גורמים וקשה לתת הערכה מלאה ומדוייקת על הסיבות. אין לי עניין להכנס לדיון על הסיבות לגידול המוח.

    לגבי השגת מזון בכמויות הולכות וגדלות על ידי האדם באמצעות צייד, זה לא ניתן לביצוע ללא גידול באינטליגנציה. הדוגמא של הצבועים לא רלוונטית, הצבועים טורפים בעזרת כוחם (יש מקרים שהם מסוגלים לגנוב טרף מחתולים גדולים כגון נמרים). האדם היה תמיד חלש ונטול כלי תקיפה טבעיים (כמו שיני טרף, או ספרינט). כדי להיות צייד מצליח למרותו מגבלותיו הפיזיות, האדם היה חייב לפתח אינטליגנציה וחייב לפתח כלים (גם פתוח כלים כשלעצמו מצריך פיתוח האינטליגנציה).

    השפה חלק מהאינטליגנציה והכלים שעזרו לפתח את הצייד. שכן שפה הוא כלי להעברת מידע מדוייק בין הציידים לפני הצייד ובמהלך הצייד. בכך אני עובר לטענה המרכזית השניה שלי: דהיינו השפה התפתחה לאורך תקופה ממושכת מאוד (מליון שנים או יותר).

    ביולוגים אבולוציונים רבים מפחיתים במורכבות של פיתוח שפה, ונוטים לחשוב שהשפה הומצאה כהרף עין (למשל חלקם אומרים שהשפה השתכללה לפתע לפני 75 אלף שנים). להערכתי, שפה היא עניין הרבה יותר מסובך מאשר פיתוח כלי אבן ולכן השפה התפתחה זמן ממושך מאוד (התפתחות הדרגתית).

    יש ביולוגים אבולוציונים שבונים תיאוריות רק על סמך מימצאים מורפולוגיים, מכיוון שהם אינם מוצאים מימצאים מורפולוגיים שמעידים על דיבור מודרני הם טוענים שלא היה כמעט דיבור לפני שהופיעו מימצאים מורפולוגיים אילו. לגבי הגישה הזו של חלק מהביולוגים האבולוציוניים, במסגרת הטענה העיקרית השניה שלי, אמרתי: לצורך דיבור משוכלל אין צורך במבנה מורפולוגי בולט, שכן אפשר לדבר דיבור מורכב ללא כלים מורפולוגיים משוכללים. לצורך הטענה שלי "לצורך דיבור … משוכללים" — הבאתי את הדוגמא של שפת חרשים-אילמים (שמתבצעת ביעילות למרות מגבלות מורפולוגיות קשות — העדר יכולת לדבר בקול או לשמוע קול).

  2. SAFKAN

    אני קורא שאתה אדם מאוד חם-מזג ולכן אציע לך להתקרר מעט
    בתגובתי אין שום הבעת דעה עליך ו\או על מידת משכלך
    (אין לך שום סיבה להתמרמר כל כך מהמילה קשקשן שכן היא מופיעה כשמי בלבד)
    שכן הביקורת היחידה היא זו על דעתך (ואולי גם על צורת כתיבתך)
    ולכן חבל שאתה מוצא את הצורך בירידה לפסים אישיים
    כי אין אתה זה אשר בודק את חוכמתי.

    לגבי האובססיה על החלבון איני מבין מאיכן הגיעה
    לא זכור לי משפט כזה
    והחלבון הוא אכן לא החלק החשוב ביותר להגדלת נפח המח.
    (כאילו שאפשר לפקפק בכך לאחר ה"תורה" או "חישובים" שכתבת פה)

    לגבי תזונת פרימטים חלק קטן ("בשרי") הוא כמובן יחסי
    ולהזכירך הוא חלק קשה מאוד להשגה !
    נוסף לכך (ולסדר הדברים שהצגת -לדעתך-)
    ישנם עדויות שהאדם התחיל כאוכל נבלות
    לא ממש חכם ולא עשיר במיוחד (נהנה במיוחד ממח העצם)
    אבל כבר פה יש צורך בהסתגלות מע' העיכול
    כדי לעבור לצייד שאינו מחייב אינטיליגנציה מפותחת יש צורך בשיטה
    זו כנראה היית התמדה וראיה למרחק רב יחסית לאותם התנאים
    (ראה צבועים צדים – לא אלגנטי ולא אינטיליגנטי אך מספק ארוחות לתפארת)
    והחלק החשוב ביותר לאינטילגנציה – מה היא הסלקציה לטובתה ?
    סביר שהאינטרקציות היומיומיות בחברה הולכת וגדלה ולאו דווקא בשיטת הציד
    (אם כי בוודאי יש לה מרכיב)
    לגבי נפח המח אני מניח שאתה יודע שאין זה הדבר המגביל את האינטיליגנציה
    (ולנפח המח אין צורך בהרבה חלבון מן החי – הידעת ?)
    שכן הקישוריות (כנראה) או דברים נוספים
    כך שלא ברורה לי החשיבות הגדולה שנתת למשתנה זה.

    וזה עוד בלי להכנס ל"חשיבות התקשורת הווקאלית" (?!?!)

  3. קשקשן

    תשובתי הארוכה לך נמצאת בהמתנה. היכון לשטיפה, כנראה ההמתנה היא מפני שהכנסתי מילת טאבו כלשהיא, אם יש כזו זכית בה בצדק.

  4. קשקשן

    זה שבחרת בניק כזה לא עושה אותך יותר חכם ממה שהנך. אם לא הבנת מה שכתבתי באריכות, כנראה שאינך חכם.

    זה שלא הבנת את החישובים שלי על כך שהאדם צריך רק מעט חלבון לצורך הגדלת המוח מעיד אולי שאתה קשה הבנה. אז את קושייך בהבנת החישוב אתה מנסה להשליך עלי. קרא שנית, אם יש לך השגות ענייניות על טענותי (בדבר מיעוט הצורך בחלבון מן החי לצורך הגדלת המוח) — העלה את ההשגות באופן ענייני (במקום לזרוק מילים מהסוג "קשקשן", מילים כמו "קשקשן" הן טיעון רעשני ריק מתוכן).

    לגבי האדם הקדמון. מוצאו הוא מהפרימטים שכולם, חוץ מהאדם, צמחוניים באופן מובהק, המזון מן החי שלהם הוא *חלק קטן* ממזונם. בכלל זה: הפרימטים מפיקים כמעט את כל החלבון מהצומח. לפיכך לא הייתה לאדם הקדמון בעיה קריטית בהשגת חלבון מהצומח לצורך הגדלת המוח. התאמת מערכת העיכול לצורך הסתמכות גדולה על חלבון מהחי היא התפתחות *מאוחרת מאוד* של האדם הקדמון, כאשר היה מספיק אינטליגנטי לצוד חיות גדולות ולהפיק מזון בשרי רב מההחיות. אבל, כדי שהאדם הקדמון יהיה אינטליגנטי המוח שלו חייב לגדול *תחילה*.

    במילים אחרות סדר העניינים הוא הפוך (באופן כללי) :
    1) קודם המוח גדל במצב של מיעוט מזון מהחי,
    2) לאחר שהמוח גדל נוצרו הכישורים (אינטליגנציה) לציד חיות גדולות,
    3) לאחר שצייד הפך לשגרה — מערכת העיכול של האדם הקדמון הרגילה את עצמה לצריכה מוגברת של מזון מהחי (ובכלל זה צריכת חלבון).

    ושוב. למרות "חוכמתך" לא הבנת את הנושא העיקרי שהעלתי, הנושא הוא "משק החלבון" (לא שומן, לא פחמימות לא מזונות קורט כמו ברזל). כבודם של שומן ברזל וכולי במקומם מונח, אבל זה לא רלוונטי לטענה שלי על משק החלבון: הושמעה טענה "המוח התפתח רק לאחר שהבשר סיפק לו חלבון", לעומת זאת אני טוען שאין שום צורך בחלבון מן החי לצורך הגדלת המוח.

    אף אחד לא חולק על כך שמזון מהחי מזין יותר בהשוואה ממזון צמחי, אבל בשלבים המוקדמים של האדם הקדמון — מזון מהחי היה רק חלק קטן ממזון האדם. בוודאי זה המצב לגבי ההומו הביליס שכלי האבן שלו (התרבות האשלית) לא כוללים כלי ציד (עד כמה שידוע לי). יתכן שרק הארקטוס התחיל לעסוק בצייד אינטנסיבי; אבל שים לב —כנראה לארקטוס היה כבר מוח גדול (*לפני* שעסק בציד אינטנסיבי).

    כדי שתבין מה הטיעון העיקרי שלי ולא תסטה לכיוונים אחרים אחזור על הטיעון שלי שוב 3 פעמים: משק החלבון, משק החלבון, משק החלבון.

    זה מספיק לעכשיו. יש לי הרגשה ששוב תתקשה לעקוב אחר טיעון ארוך.

  5. SAFKAN

    בשר יש המון שומן – אנרגיה -מח
    (בלי הרבה פירוטים ו"חישובים" לא רלוונטים)
    ואגב כמו שאתה וודאי יודע חלבון מן החי שונה במהותו מזה מן הצומח
    (וכך גם יסודות הקורט הנלווים)
    וזה סתם כי כתבת המון בלי להגיד כלום,
    ביחס לשאר הדעות על התחלת השפה וחומרה תוכנה ובאופן כללי על רוב רובם אני ממש לא מסכים
    אבל כיוון שרק דעות הן וזרוקות מן המותן לא אגיב על כך.

  6. ספקן,
    חוץ מהניתוח התזונתי שאני לא מצוי בו ולא יכול לומר עליו דבר, נראה לי שאנחנו כוח משותף נגד .. לגבי התפתחות המוח, הדבר העיקרי שכבר אמרתי למעלה, אני חוזר עליו, כמו אברים אחרים התפתח המוח בגלל לחצי ברירה על תיפקודו, כלומר על עיבוד הנתונים

  7. יאיר

    אופס … אני זה שכתב את התגובה הארוכה למעלה (שכחתי להכניס את הניק שלי).

  8. יאיר

    גם לדעתי כישורי השפה התפתחו תקופה ארוכה (לפחות מליון שנים), זו שטות גמורה לאמר ששפה התפתחה רק לפני כ- 75 אלף שנים. השפה התפתחה בהדרגתיות זמן ממושך מאוד, הניחוש שלי הוא שהשפה התפתחה לפחות מליון שנה ואולי אפילו 3 מליון שנים. הדגש כאן הוא על המילה "הדרגתיות", בכל תקופת זמן מבנה שפה הועשר בעוד שכלול קל.

    הביולוגים חושבים על שפה יותר מדי במונחי חומרה בעוד השפה היא מוצר תוכנה מובהק (שהרי הוא מצריך תפיסה קוגניטיבית של המציאות, במיוחד היכולת לחשוב על מושגים במונחים אבסטרקטיים, לכמת אותם, לתאר סינכרוניזציה של אירועים, לתאר מבנה של אובייקטיבים מורכבים). הכלים הווקלים לא כל כך חשובים לצורך השפה, גם בכלים ווקלים פשוטים ניתן להעביר מסרים לשוניים מורכבים מאוד; שים לב, חרשים-אלמים מסוגלים לשוחח ביניהם שיחה עשירה כאשר הכלים הווקלים שלהם מוגבלים מאוד.

    להערכתי, השפה התפתחה במקביל להתפתחות האומנות של יצירת כלים שכן יצירת כלים דורשת כישורים קוגניטיביים חזקים שהולכים ומתחזקים ככל שהכלים משתכללים. כמו כן, כנראה, השפה התפתחה במקביל להתפתחות שיטות ציד קבוצתיות (להבדיל משיטות ציד של יחידים). בציד קבוצתי יש חשיבות עצומה של היכולת להעביר מהר מידע מפורט באמצעים ווקלים, כי הציידים עשויים להמצא במרחק ניכר זה מזה, הציידים חייבים לפעול במהירות כדי שהצייד לא יחמוק. מסרי שפה פרימיטיביים מדי עלולים להכשיל את הציד.

    אני גם חושב שהטענה כאילו בלי תזונה בשרית המוח לא יכול להתפתח אינה נכונה. להלן פירוט הטיעון.

    בשר מספק בעיקר חלבונים, לא אנרגיה, האנרגיה מסופקת בעיקר מפחמימות. ההומו ספיינס פולט עודפי חלבון דרך הכליות במקום להשתמש בו לצורך אנרגיה, רק במצב של רעב משמש החלבון להספקת אנרגיה, באופן הרגיל הפחמימות מסופקות על ידי המזון הצמחי. המסה של מוח היא חלק קטן מאוד מתוך המסה של הגוף, 2 אחוז מקסימום אצל הספיינס ואחוז קטן יותר אצל רוב קודמי הספיינס. לכן התוספת החלבונית למוח בגלל תזונה בשרית זניחה לגמרי (המוח יכול לקבל די והותר חלבון מתוך מאגר החלבון שקיבל האדם הקדמון אפילו לפני תקופת האביליס, באותה תקופה רוב החלבון היה מהצומח ומיעוטו בשרי, כמו אצל מרבית קופי האדם היום). בנוסף למה שאמרתי, תפקיד הכבד הוא למחזר חומרים בגוף, כאשר בין השאר הכבד ממחזר חלבונים (זו הסיבה בגללה התיצרוכת היומית של חלבונים כה נמוכה). גם ברזל ממוחזר בכבד באופן אינטנסיבי, לכן גם כמויות הברזל הניצרכות בממוצע יומי הן גרמים בודדים בלבד, גם ברזל יכול להיות מסופק מצמחים (היום אנו יכולים לקבל אותו מצמחים כמו עגבניות, פילפל וכדומה), שוב, המוח צורך
    ברזל בעיקר להליכי חשיבה, אבל צריכת הברזל על ידי הגוף כולו גדולה פי כמה מזו של המוח, כלומר גידול פעילות המוח לא יוצרת חוסר דרמטי בברזל בהשוואה לבעלי חיים עם מוח מוקטן (הפרימטים קטני המוח צורכים ברזל שמקורו צמחי בעיקר). נכון שאוכל בשרי מגדיל את זמינות הברזל, אבל עובדה שהפרימטים קטני המוח הסתפקו במנות בשר קטנות. הערה לגבי צריכת הברזל: הברזל מתכלה בעיקר על ידי פעולת הדם, שהרי הברזל הוא המינרל בכדוריות הדם האדומות שמאפשר פעולת חמצון- חיזור

    נחזור למשק החלבון (משק החלבון = הזנה וביזבוז של חלבון בגוף). שים לב, גם היום בשיא ההתפתות של המוח, הספיינס יכול להסתדר יפה עם אספקה של 80 גרם חלבון ליום, המוח צורך מתוך זה מן הסתם מקסימום עשירית, כלומר מקסימום 8 גרם חלבון ליום. לכן תיעדוף המוח (לצורך גדילתו האבולוציונית) יכול בקלות להלקח מתוך משק החלבון שנידרש לשאר הגוף; שים לב, גם בשלב הצמחוני של האדם הקדמון היה נדרש המון חלבון לשאר הגוף, קל וחומר זה היה המצב כאשר מסת המוח היתה קטנה פי 4 מזו של היום יחסית למסה של שאר הגוף. אני מקווה שהבנת את הטיעון הזה, אם יהיה צורך ואם יהיה לי זמן אפרט יותר (הטיעון שהבאתי כאן ברור דיו גם בלי פירוט נוסף, לכן לא אחזור על הפירוט אם לא יהיה לי זמן).

    אציין כרגע שהחישובים יותר מסובכים ממה שציינתי כי במקביל לגידול חלקו היחסי של המוח אצל האדם הקדמון היה בדרך כלל גם גידול כללי במסה של כל הגוף, אין לי זמן להיכנס לחישובים יותר מסובכים מקווה שתסתדר בלעדיהם, הרעיון הכללי לא משתנה בהרבה (למרות שהחישובים משתנים ברגע שמביאים בחשבון גם שינויים של מסת הגוף בכללותו).

    כפי שציינתי בתגובתי הראשונה למעלה, יש הרבה טעויות במאמר (אולי הטעויות הן ברובן הן של העתונאים שסקרו את המאמר, לא כולן טעויות של החוקרים עצמם, אבל אני חושד שגם החוקרים עשו טעויות). בעיקרון, אני לא חוזר בי ממה שציינתי בתגובתי הראשונה בנוגע לטעויות במאמר כפי שנוסח באתר זה. נסיונו של אסף לחלוק עלי הוא נסיון כושל, אין לי זמן להתווכח איתו. לפי התרשמותי שאני מכיר הרבה יותר טוב ממנו את האבולוציה של האדם וכן את התנאים הפיזיקליים הגיאורפיים והאקלימיים שליוו את האדם. אני טרוד בעניינים אחרים לכן אין לי זמן ורצון להתווכח איתו.

    מצטער אם נפלט בתגובתי טעויות הקלדה או שהיה פה ושם ניסוח מרושל. אין כרגע זמן לבדוק זאת. אם אמצא זמן, אולי לפחות אחזור על תגובתי זו בניסוח מדוייק וברור יותר.

  9. מכאל

    מהיכן הגעתה למסקנה מדברי להימנע מעיסוק בשאלות גדולות, מה שאני אומר שהאדם אינו יכול להתפתח מבלי להיות משפיע או מבלי להיות מושפע . ולכן הניסיון להציג את ההתפתחות שלו כתהליך מבודד שאינו מושפע מהסביבה ומהייצורים החיים בתוכו זו טעות.

  10. מכאל,
    אולי על החום נוכל להסכים. אבל מבנה כף היד וכף הרגל אין להם דבר עם שינויים אקלימיים, ואין כל הצדקה לטענות שונות שהמוח התפתח כתוצאה מתזונה או בגלל שינויים אקלימיים, ולא מאותן סיבות שאברים מתפתחים, כלומר בשל ברירה לגבי תפקודם, שלגבי המוח אינו אלא עיבוד נתונים. עיבוד הנתונים העיקרי שלחץ על המוח היה התפתחות התקשורת הקולית והשפה, בכל מהלך האבולוציה שאנחנו שלבה הנוכחי. ההשערות שמהפכת השפה מאוחרת אינן אלא השערה חסרת כל ביסוס. העובדה שמוח הביליס ןגדול ממוח שימפנזה ביותר מ50% וארקטוס יותר מכפול משימפנזה מעידה על התפתחות מוקדמת של התקשורת הקולית והשפה, כמו גם נתונים אנטומיים, וללא קשר לשינויים אקלימיים.
    לגבי הערתו של אסף בתגובה מוקדמת שהפילים כיום צעירים מהאדם, לא נכון, גם האדם כיות צעיר מהקרו מניון, ושונה מהספיינס של לפני 160000 שנה, אבל כל עוד מדובר באותו מין מדובר בשינויים טריביאליים, כמו למשל צבע העור באדם, או גודלי הכלבים.

  11. לערנסט,

    עצה טוב למדען – אסור שהאמירה "העולם הוא מורכב מאוד…" תהיה תירוץ ללא לומר שום דבר או להימנעות מעיסוק בשאלות גדולות.

  12. לערנסט,

    כלומר, לדעתך העולם מסובך מדי ולא כדאי לעסוק במדע בכלל?

    באופן כללי אין ספק שקשה להבדיל, לזהות ולבודד את התהליכים שמובילים לתוצאה אבולוציונית מסוימת. אבל אם פועל לחץ ברירה חזק על האורגניזם, ייתכן מאוד שהוא ישפיע בצורה מאוד רב תחומית ונוכל לקשור את הקצוות.
    ייתכן שעברנו ללכת על 2 כי החיידקים בבטן רצו שנחרבן אותם במרחקים גדולים יותר, או כי הטפילים רצו שאנחנו ניטרף על ידי אריות והם יוכלו להדביק אותם.
    אבל ברגע שהאבולוציה קורית מהר מאוד ובהרבה תחומים במקביל, ייתכן שיש לחץ ברירה כלשהו שניתן לבודד מהאחרים.

  13. מכאל

    גוף האדם מכיל כמות אדירה של ייצורים החיים בו שלוקחים חלק פעיל, נראה לי, בכל תהליך שמתרחש בגוף. כולל שינויים בגנום. כמות החיידקים שבגופנו גדולה פי 10 ממספר התאים שבנו, ויש עוד מספר עצום של וירוסים ואחרים בגופינו, לזה נוסיף את ההשפעות החיצוניות אם זה מהאקלים מהמזון ומייצורים אחרים, נקבל למעשה אורגניזם מורכב ביותר.

    אז איך נוכל לדעת האם שינוי מסוים נבע מבפנים נניח ע"י וירוס שפועל בתוך או על גן מסוים או שזה מהשפעה חיצונית או שזה גם זה וגם זה, או שזה מוטציה אקראית ………

  14. ליאיר,

    כפי שציינתי, ברגע שאבן מתחילה להתגלגל, היא לאו דווקא תגיע לאן שדחפו אותה. בנוסף, למיטב ידיעתי השינויים הקוליים ארעו מאוחר יחסית. למעשה, משערים שמהפכת השפה אירעה במלוא עוצמתה רק לפני כמה עשרות-מאות אלפי שנים.

    אני שמח שאתה מסכים שהתאמה מאוד טובה לחום היא מה שהיינו מצפים לו במקרה של שינוי אקלימי. כל שנותר הוא שתסכים שגם האדם מאוד מותאם לחום, כפי שתיארתי בתגובתי הקודמת, ואז נסכים לגמרי.
    אילו בהמות למשל יותר עמידות לחום מהאדם?

  15. מכאל
    אם אומנם האדם עמיד לחום יותר מחיות אחרות – יש בהמות באפריקה ובמקומות חמים אחרים ששוהות כל היום בשמש ברעיה – זהו בדיוק סוג השינוי שהיינו מצפים בשל לחץ ברירה אקלימי. אבל השינויים האחרים שהצגתי בתגובה הקודמת אין להם קשר לאקלים. לעומת זאת השימפנזה, הגורילה, הבבון הגונון, המייצגים צומתי הסתעפות אבולוציונים בהחלט נשארו דומים לקודמיהם גם אם אנו מחוייבים לשער שהאבולוציה לא פסחה עליהם. וכנ"ל לגבי בעלי חיים מכל המינים האחרים. אין שום סיבה להניח שהשנוי העצום בתקשורת הקולית, התפתחות השפה היה קשור לאקלים.

  16. ליאיר,

    ראשית, אין שום ספק שהאבולוציה שהאדם עבר הייתה מאוד מהירה.
    מאידך, את טיעונך שבעלי חיים אחרים לא עברו שינויים משמעותיים בתקופה הזו עדיין לא נימקת (נשארו דומים לאבותיהם? אבולוציה טריוויאלית? מה? מה הרקע שלך בפלאונטולוגיה?)
    אין ספק לגבי עוד משהו – כל יצור מגיב לשינויים בתנאי הסביבה לפי פוטנציאל גנטי מסויים. הדבר דומה לאבנים – ישנן אבנים שלא יזוזו יותר מדי אם ידחפו אותן, אך ישנן אבנים שבדיוק ניצבות על פי תהום, והדחיפה תניע אותן רחוק מאוד.

    כלומר, ייתכן מאוד שאבותיו של האדם היו על סף "תהום" אבולוציונית, ומשהו, חיצוני או פנימי, דחף אותם אליה.

    אבל האם המשהו הזה היה שינויי אקלים ועד כמה הדחיפה הייתה חזקה?
    למיטב ידיעתי, המחקר העדכני מדגיש מאוד את ההשפעה של שינויי האקלים. הידעת שבני האדם הם מהחיות העמידות ביותר לחום בעולם (לא ליובש, לחום). יש לנו יכולת להזיע ליטר וחצי בשעה (!), ובפרט היכולת שלנו לקרר את אזור הראש והצוואר היא מדהימה. העמידה על 2 גם עוזרת להקטין את שטף הקרינה על כלל הגוף. גם עניין העלמות השיער (לא פרווה, אגב) ושינוי צבע העור מבהיר (כמו אצל קופים) לכהה משתלב בתמונה הכוללת הזאת בצורה נהדרת (מה ההסבר שלך לעניין? מה עניין המין?). ההזדקפות משתלבת בעניין הזה בהיבט נוסף – מזון בסוואנה הינו מאוד כתמי, ולהולך על 2 יש יתרון ברור במציאתו ובהגעה אליו (גם בשיא החום, כששאר החיות לא פעילות).
    נראה שיש כאן תמונה כוללת יפה מאוד.
    כמובן ששינויים חיצוניים נמצאים גם באינטראקציה עם שינויים "פנימיים" – המעבר להליכה על 2 יוצר קושי בהולדה ויוצר תינוקות תלויים מאוד בהוריהם. מכאן נדרשים שני הורים לטיפול ההורי, ונוצרת מערכת מונוגמית בה יש גם דו צורתיות זוויגית קטנה יותר (ככלל).

    אז מדוע אתה טוען בכזה להט שאין חשיבות לשינויי אקלים?

  17. למכאל ולאסף
    האבולוציה של האדם היתה דרמטית ורבת שינויים, בכל אברי הגוף. אבולוצית הפילים והתנינים הייתה טריביאלית, ובעלי החיים של היום אינם שונים מהותית מקודמיהם,האדם שונה מהשימפנזה ומהגורילה ומהבבון שחיו באותם אזורים והתפרנסו רוב הזמן מאותם מקורות מזון. הלחצים הברירתיים העיקריים על אבולוצית האדם היו במערכת הפנימית של ההומינידים ולא בתהליכי הטבע. התפתחויות כגון מבנה כף היד, מבנה המוח, גודלו, יכולת השפה והקוגניציה הכללית, מבנה כף הרגל,שונות הצורה של זכר ונקבה, כל אלה אין להם דבר עם תהליכים אקלימיים. למעשה אפילו איבוד הפרווה ככל הנראה קשור יותר לתהליכי מין מאשר לאקלים.

  18. לספקן
    – המחקר מתיחס בפרוש להופעת הסוג אדם (הומו) שמתוערכת ל כ שלשה מליון שנה
    ושהראשון בסוג היה הומו הביליס (האדם המיומן) ,לכן כל ההתיחסות "המלומדת" שלך
    ל"אב קדום" אינה במקומה,
    – מחזור מילנקביץ' היא תופעה ידועה מוכרת ומדודה (לא תאוריה) ולכן לא נסתרה,
    – שינויים בכיסוי השטח באפריקה (כמו בעולם כולו) מושפעים מהאקלים
    שמושפע (גם) ממחזור מילקביץ.
    – ידועים שינויי האקלים במזרח אפריקה במליוני ובמאות אלפי השנים האחרונות
    כאשר נסיגת היערות (האחרונה) החלה עם תחילת תקופת הקרח לפני
    כ שלשה מליון שנים, זמן שמתאים להופעת האדם (הומו) הראשון בסוגו,
    (יש להבדיל בית "תקופת קרח" לבין עידן קרח בו אנחנו נמצאים כ 35 מליון שנים)
    – המחקר נערך בערוץ אולדובאי מאחר ושם התגלו הממצאים שמשויכים
    לראשון ולשני של סוגי האדם (הומו) בשושלת ההומו –
    האדם המיומן (הומו הביליס) והאדם הזקוף (הומו ארקטוס).
    – מאחר והשקע האפריקאי נחשב לאזור בו התפתחו סוגי האדם
    ומאחר וערוץ אולדובאי הוא אחד האתרים החשובים לחקר הפלאונטולוגיה
    ומאחר והוא ממוקם בשקע האפריקאי, ברור שנבחר כבסיס למחקר,
    – בפסקה שמתחילה ב "קשה להאמין ……." אתה מתחבר לתגובתו (המבודחת) של רועי
    שכן מחקר אינו מתבסס על אמונה אלא על עובדות.

  19. לא בטוח שכל מה שנאמר פה נכון. להלן פירוט.

    האב הקדמון של בני האדם הוא הארדיפיתקוס רמידוס (או ארדיפיתקוס דומה) ובקיצור שמו ארדי. ארדי היה יצור שחי לפני כ- 4.3 מליון שנים בערך, רוב הזמן הרדי הלך על שתי רגליים בהליכה זקופה לגמרי, במיעוט מן הזמן הוא טיפס על עצים בעזרת הבוהן הניגודית שהייתה לו בכף הרגל (לאבות של בני אדם מאז 3.3 מליון שנה אין בוהן ניגודית ברגל ולכן כבר לא יכלו לטפס .בזריזות על עצים). לכן הטענה של המאמר שלפני 3 מליון שנים אבות האדם טיפסו על עצים אינה נכונה.

    לגבי מזג האוויר. ידוע בבירור שהתקופה של 1 מליון השנים האחרונות הייתה תקופה של תנודות קיצוניות במזג האויר (4 תקופות קרחוניות, 4 הגלסיאלים, כאשר במקביל להם אבל לא בדיוק אותו זמן היו תקופות גשמים כבדים ברוב שטח אפריקה שהתחלפו בתקופות יובש. יש השערה ידועה שהתנודות הללו קשורות לפרטובציות מחזוריות של ציר הסיבוב של כדור הארץ (זו "התיאוריה של של מילקביץ" אם איני טועה בשם). אולם בחינה מדוקדקת של תיאורית מילקביץ הוכיחה שתיאוריה זו לא אמינה (לא אמינה במידה מספקת). יש לי הרגשה שבמאמר הזה גייסו מחדש את מילקביץ, אם כן צריך לבדוק מחדש מדוע טענו שתיאוריית מילקביץ לא אמינה.

    לגבי המדידות שנעשו במחקר. משתמע שכל המדידות נעשו באיזור מצומצם (איזור אולדובי) , אבל אי אפשר להסיק שום מסקנה מרחיקת לכת ממדידות באיזור מצומצם (שכן יתכנו סיבות שבגללן תנאי אקלים באיזור מצומצם משתנים באופן קיצוני בעוד שברוב האיזורים הסמוכים אין שינוי קיצוני.

    זאת ועוד. אנו יודעים שבאפריקה היה תמיד יער טרופי שלפעמים התכווץ ולפעמים התרחב. קשה להאמין שהאבות הקדמונים של בני האדם לא יכלו להצמד לשולים של יער מצטמק-מתרחב ובכך לשמור על שרידותם בלי לעבור שום שינוי ביולוגי.

  20. הטבע , מערכת מורכבת שהכול תלויים וקשורים יחד. לכן לא יתכן מצב שאחד מהמרכיבים של אותה מערכת ישתנה לבדו מעצמו ללא קשר כל שהוא לאחרים.

  21. ליאיר
    רואים שינויים גם במינים אחרים :
    מיני הפילים שהיום חיים באפריקה ובאסיה הם בני כ 40000 שנים … צעירים מהאדם,
    כך גם המצב אצל מס' ממיני קופים , עופות , זוחלים וחרקים.
    גם אצל תנינים רואים שינויים אלא שהם קטנים שכן עבור מי שחי במים
    תנאי האקלים קבועים בהרבה לעומת התנאים היבשתיים

  22. יאיר,

    טענה מעניינת. שאלת האפס במקרה זה: מדוע ועל סמך מה אתה אומר שלא הייתה האצה דומה גם בבע"ח אחרים?

  23. הטענה שהשינויים האקלימיים גרמו להאצה באבולוצית האדם כוזבת. היינו צריכים לראות האצת שינויים דומים בשאר בעלי החיים, קופים, פילים, תנינים, זה לא קרה.אבולוצית האדם לא הייתה תלויה באקלים באופן שונה משאר בעלי החיים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן