סיקור מקיף

עוברים לאכילת חרקים?

 

בדוח של הגוף שמפקח על בטחון המזון באירופה נאמר כי ״גידול חרקים בחוות בקנה מידה גדול אינו מהווה סיכון ביולוגי או כימי יותר מגידול צאן ומקנה״ ולפיכך יכולים להוות פתרון תזונתי הדורש פחות אנרגיה לייצורו

קערת צרצרים מבושלים. צילום: shutterstock
קערת צרצרים מבושלים. צילום: shutterstock

 

האוכלוסייה האנושית גדלה והולכת גידול שגורם למס׳ בעיות מטרידות. אחת הבעיות היא – איך להאכיל כה הרבה פיות מבלי לגרום לפגיעה סביבתית.

במילים אחרות, איך להימנע מלחץ סביבתי ופגיעה במים שכיום נגרמים ע"י גידול חיות משק ודגים. יתכן כי פתרון אחד יהיה מעבר לאכילת חרקים. יש בעולם אוכלוסיות בהן אכילת חרקים נפוצה ומקובלת, לא כך בקרב העולם המערבי, את אנשי הארצות ״המפותחות״ צריך יהיה לשכנע ולחנך לעבור מגידול מקנה לגידול חרקים למאכל.

 

בדוח של הגוף שמפקח על בטחון המזון באירופה http://www.efsa.europa.eu/en/efsajournal/pub/4257

נאמר כי ״גידול חרקים בחוות בקנה מידה גדול אינו מהווה סיכון ביולוגי או כימי יותר מגידול צאן ומקנה״.

מהדוח בו נבדקה האפשרות לגדל חרקים כמזון לאנשים או לחיות משק מסתבר כי ״הסכנות המיקרוביולוגיות, הכימיות והסביבתיות בגידול חרקים דומות (ופחותות) לאלו שבגידול חיות משק אחרות״.

אלא שאחרי האמירה הנ"ל מופיעה אזהרה כי גידול חרקים בקנה מידה ״תעשייתי״ לא נבדק ולכן יש חוסר בנתונים – על גידול ועל אכילת חרקים בעולם. החוסר הוא גם במידע על הסיכונים כאשר חרקים מהווים מקור מזון. לכן יש צורך במחקרים שיבדקו את כלל ההשפעות של ״חוות לגידול חרקים״,

 

אחת השאלות היא, האם ניתן לגדל חרקים בכמויות שתהינה משמעותיות עד כדי השפעה על אספקת המזון?

 

חרקים מהווים מזון בסיסי בארצות באפריקה, אסיה ודרום-אמריקה, כאשר כשני מיליארד אנשים רואים בחרקים מזון מקובל. זוהו יותר מ 2000 מיני חרקים שניתנים לאכילה. http://www.wageningenur.nl/en/Expertise-Services/Chair-groups/Plant-Sciences/Laboratory-of-Entomology/Edible-insects/Worldwide-species-list.htm

בעוד שגידול חרקים בארצות ״מפותחות״ נחשב לנדיר הרי שבארצות ״מתפתחות״ זה ענף שגדל ומתפתח. בתאילנד לבדה רשומים כ- 20,000 מגדלי צרצרים. גידול צרצרים דורש השקעה נמוכה מזו שנדרשת לגידול חיות משק, מה שהופך אותו לזמין ופגיעתו בסביבה מיזערית.

 

הדוח של האיחוד האירופי מראה כי בעוד הסיכון בגידול חרקים נמוך הרי שברוב ארצות המערב העשירות אין מוכנות והסכמה לקבל חרקים כמזון ‫(עשירי העולם אינם רואים את הדמיון בין שרימפס לארבה?). לעומת זאת בארצות בהן מקובל לאכול חרקים קיימת ההזדמנות להגדיל את הייצור וכך לגרום לגידול בצריכה. בסקר שנערך בלאוס (קמבודיה) התברר כי ״אנשים מוכנים לשלב יותר חרקים בתפריט, מוכנות שתגרום להרחבת וגידול ״חוות החרקים״.

 

אוסיף כי גם ללא המחקר ברור כי בארצות עניות נפוץ יותר מנהג אכילת חרקים ולכן ברור כי את תושבי ארצות אלה לא יהיה צורך לשכנע לאכול. ככל שהתושבים עניים כך כל מזון יתקבל בברכה, מאחר ובעית אספקת מזון חריפה בהרבה באזורים עניים הרי שבעית ה״חינוך לאוכל״ היא שולית.

 

ובנימה אישית : טעמתי לא מעט ״שרצים״ וברוב המקרים היה טעמם דומה לטעם שרימפס/סרטנים, כלומר בהחלט טעים ומזין. נשאלות שתי שאלות עיקריות: האחת – האם ניתן לגדל חרקים בכמויות שיצדיקו את ההשקעה ויהוו מקור מזון אמין ובר-קיימא, כלומר לא תהיה פגיעה בסביבה הטבעית, השאלה השניה היא מה יגידו (ויעשו) קנאי הצמחונות והטבעונות למיניהם ?

 

ואחרי כל זאת בכל-זאת אני טוען כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה !

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. אסף יש לך טעות בטקסט, לאוס וקמבודיה הן שתי מדינות שכנות, נראה לי שהתבלבלת עם מיאנמאר שבעבר קראו לה בורמה

  2. ארבה לצורותיו מותר באכילה על פי התורה, כנראה משום שכאשר מגיעה להקת ארבה, תוך יום-יומיים אין שום דבר אחר לאכול מהצומח.

  3. אוסיף כי :
    קנאות לצורותיה נובעת מ – ב ו ר ו ת ,
    כמו למשל הטענה על השטחים שנהרסים בגידול חיות משק
    כדאי שהטוענים יבינו כי :
    אם לגידול חיות משק יש צורך בשטחים עצומים
    הרי שלגידול שרצים דרושים דונמים ספורים,
    אבל זה חשבון שקנאים ובורים
    מתעלמים ממנו …

  4. אני לא מבין איך מישהו יכול לראות את קערת הג'וקים הגועלית הזו ולחשוב אפילו להכניס את הדבר הזה לתוך הפה שלו… יש לי בחילה רק מלהסתכל על התמונה.

  5. עד לשלש הפיסקות האחרונות הבאתי את תרגום / פרוש המחקר של הגוף האירופי,
    ואז הוספתי גם את הפיסקה :
    ״ השאלה השניה היא מה יגידו (ויעשו) קנאי הצמחונות והטבעונות למיניהם ?״
    ואז , כמו שתארתי לעצמי מגיעה תגובה :
    מתלהמת מלאת סיסמאות וחסרת תימוכין (למעט ״אני כבר 3 שנים טבעוני״) …
    ועל כך נאמר כי : ״יודע צדיק נפש……״

  6. המאמר הזה מעיד על בורות ומתעלם מהפתרון הברור מאליו, זה פשוט מדהים כמה המין האנושי יכול להיות שבוי בתאוריות שהוא יצר ושמנותקות מהמציאות ומהמדע, עצם זה שמתפרסם מאמר כזה באתר מכובד כמו הידען זה פשוט מביש. הפתרון הפשוט והברור מאליו הוא לעבור לתזונה טבעונית. כל שילוב של דגן עם קטניות יוצר חלבון מלא ויש המון סוגים של צמחים שמכילים חלבון מלא. אני כבר 3 שנים טבעוני ובזמן הזה ירדתי במשקל לBMI תקין לראשונה בחיי. מנעתי התעללות מחרידה בבעלי חיים מכל הסוגים (גם בדבורים שגוזלים מהם את הדבש האנטיספטי וחושפים אותם לחיידקים ווירוסים) ומבדיקות הדם שלי משתקפת בריאות מצוינת אפילו ביחס לבני גילי והרבה מעל הממוצע, אני כבר לא זוכר איך זה להיות חולה, חיזוק לטענותיי תוכלו למצוא בפרסומים של הFDA שבהם הוא הודיע שהוא לא יוכל להתבסס על מחקר מדעי כדי לתמוך בצריכת בשר על ידי בני אדם מכיוון שכל המחקרים העדכניים מוכיחים שבשר מזיק לבריאות של בני אדם וגורם לשלל מחלות, הפתרון של הFDA לסוגיה הזאת וזה כתוב שם שחור על גבי לבן, הוא להתעלם מהמחקר המדעי בנושא והם מנמקים את זה בכך ש"זה לא סביר שבני אדם יפסיקו לצרוך בשר", ממש נחמד מצדם להחליט במקומנו מה לאכול או לא לאכול ולהסתיר מאיתנו את האמת. מנעתי השחתה אקולוגית של כדור הארץ שחקלאות בעלי החיים היא הגורם מספר 1 להשחתה שלו, וזה מתבטא בהרס שטחים, פליטת גזי חממה יותר מכל גורם אחר מעשה ידי אדם וזיהום הסביבה בתוצרים של התעשייה הזאת, אנחנו בוחרים לכלות את מיטב משאבי הטבע שלנו על גידול של 60 מיליארד בעלי חיים (כן, זה המספר חברים והוא גדל משנה לשנה) בכל שנה(!) כדי להאכיל אוכלוסייה של 7 מיליארד בני אדם במקום להשקיע את אותם צמחים ומשאבי טבע שמשמשים להאכלת הכמות העצומה הזאת של בעלי החיים ישירות בבני אדם ולאפשר שגשוג ורווחה לכלל האנושות, מישהו יכול למצוא היגיון אקולוגי בגידול של כמעט פי 10 בעלי חיים ביחס לבני אדם כדי להאכיל את אותם בני אדם? כנראה שלא.

    ואחרי כל זאת אני טוען כי הגיע הזמן שבמקום להסתתר מאחורי הרי הבורות באוכלוסייה האנושית, הגיע הזמן שמחקרים מדעיים ניטרליים יופצו בכלי התקשורת ישירות ולא דרך ארגונים שנשלטים על ידי התעשייה.

  7. נראה לי שחשוב לשקול כמה ק"ג חלבון צריך לתת לחרקים כדי ליצור ק"ג חלבון של חרק. זאת אומרת שאם יגדלו חרקים על חומר מהצומח שאינו מכיל הרבה חלבון זמין למאכל אדם, יש כאן "יתרון חלבוני". אבל אם צריך להשקיע יותר מק"ג חלבון כדי לגדל ק"ג חלבון חרק, הרי שהצמחונים יצאו צודקים מבחינה אקולוגית.
    למיטב זכרוני, החיה שיש לה הפסד חלבוני הכי קטן היא החזיר, שצריך 9 ק"ג חלבון כדי לייצר 1 ק"ג חלבון חזיר. אז לגבי יונקים, הצמחונים צודקים בגדול מבחינת האקולוגיה של צריכת בשר. מעניין מה היחס בחרקים שונים – נראה לי שיש חרקים עם יתרון חלבוני. אני זוכר שגידלתי תולעי משי על עלי עץ תות שהיו כמעט ללא ערך תזונתי לאדם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן